מורשת יהדות מרוקו

מנהגי תשעה באב סימן תקנט, בסימנא טבא

קַדֵּשׁ עֲצָרָה בְּלֵיל מוֹעֵד הַמָּר           לִקְרוֹת קִינוֹת וְאֵיכָה וְסֵדֶר קְדֻושָּׁה

וְתַתְחִיל מִוְאַתָה קָדוֹשׁ                   וליל מוצאי שבת מִוִיהִי נעם תְּהִי נטושה

ועד מנחה יושבין לארץ לילו ויומו    בחרפה וּבוּשָּה

              למה הָיָה כְאֵבִי נֶצָח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה (יר׳ טו, יח)

אין מדליקין בלילה רק נר אחד       ואם חל מוצאי שבת כאשר יֵרְאֵיהוּ

יברך עליו ולא על בשמים              וְעַל הַכּוֹס לְבַד יַבְדִּיל בְּמוֹצָאֵיהוּ

וַעֲנֵנוּ וְנַחֵם בְּקוֹל יְלָלָה                   יַעֲנֵהוּ

                     שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ(יר׳ כה, ל)

שָׁבוֹת יִשְׁבְּתוּ תחינות ונפילת אפים  ואין אומרים צדקתך בשבת במנחה

 אם חל ביום ראשון ועת הקינות     אסור לצאת מִכְּנֶסֶת וְאָסוּר בְּשִׂיחָה

ובכנסת ישב האבל עד יגמרו          הקינות באנחה

                    יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה (זכריה ח, יט)

ביאורים לפיוט 

כיוון שבא לכתוב על דיני ימי פורענות, נראה שהוסיף את המילים ׳בסימצא טבא׳ לכותרת, כמי שמבקש שימים אלה יהיו לימים טובים, וכדברי הנביא: יצום הרביעי… וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים׳(זכריה ח, יט).

קדש עצרה: במקור יקדשו צום קראו עצרה׳, על פי יואל ב, טו ופירש רש״י שם הזמינו צום.

 עצרה: אסיפה.

מועד: על פי איכה א, טו, יקרא עלי מועדי.

קינות… קדושה: בליל תשעה באב קוראים קינות ואיכה, ולאחריהן סדר קדושה דמיושב, או״ח תקנט, ב. 2. ותתחיל… נטושה: מתחילים סדר קדושה של ובא לציון מ׳ואתה קדושי, ואם חל במוצ״ש אין אומרים ׳ויהי נועם׳, או״ח תקנט, ב.

נטושה: עניינה עזיבה, והלשון על פי יש׳ כא, טו.

ועד… ובושה: ליל תשעה באב ויומו יושבים בבית הכנסת לארץ, עד תפילת המנחה, או״ח תקנט, ג. למה… אנושה : הביא הפסוק בשביל המשכו ׳מאנה הרפא׳, ר״ל שתשעה באב הוא מכה אנושה שאין לה תרופה, והלשון על פי ירי טו, יח. 6-5.

 אין… אחד: מדליקין נר אחד, כדי לקרוא לאורו קינות ואיכה, או״ח תקנט, ג.

 ואם… במוצאיהו: חל תשעה באב באחד בשבת, מברך במוצ״ש ׳בורא מאורי האש׳, ואינו מברך על הבשמים, ובמוצאי תשעה באב יבדיל על הכוס ולא יברך על הנר ועל הבשמים, או״ח תקנו, א. 7. ועננו… יענהו: אלו הן שתי תוספת בתפילת י״ח, ׳עננו׳ בברכת ׳שומע תפילה׳, ו׳נחם׳ בברכת ׳בונה ירושלים׳, או״ח תקנז, א.

שאוג… נוהו: לומר שהקב״ה שואג על נווהו שחרב, והלשון על פי יר׳ כה, ל.

נוה: כינוי למקדש כמו ׳נהלת בעוזך אל נוה קודשיך׳, שמי טו, יג.

שבות… אפים: אין אומרים בתשעה באב תחנון ונפילת אפיים, או״ח תקנט, ד. ואין…

ראשון: חל תשעה באב באחד בשבת, אין אומרים האבילות, או״ח תקנט, ה.

ובכנסת… באנחה: גם האבל הולך לבית הכנסת בעת אמירת הקינות, אריח תקנט, ו.

יהיו… ולשמחה: סיים בתפילה שימי הצומות יהפכו לבית ישראל לששון ולשמחה, והלשון על פי זכריה ח, יטבמנחה של שבת צדקתך, או״ח תקנט, א.

ועת… בשיחה: אסור לצאת מבית הכנסת בעת אמירת הקינות, וכן אסור בשיחה, כדי שלא יפסיק לבו מן האבילות, או״ח תקנט, ה.

ובכנסת… באנחה: גם האבל הולך לבית הכנסת בעת אמירת הקינות, אריח תקנט, ו.

יהיו… ולשמחה: סיים בתפילה שימי הצומות יהפכו לבית ישראל לששון ולשמחה, והלשון על פי זכריה ח, יט.

משכיל שיר הידידות

שולחן ערוך מפוייט שירת ההלכה

לרבי משה אבן צור

השירה והפיוט הם בבואה וחלק בלתי נפרד מחיי היהודים לדורותיהם במזרח ובמערב. הספר שלפנינו הוא מחקר חלוצי, שכן לא מצאנו לפניו בשום קהילה פיוטי הלכה על פי סדר הסימנים והסעיפים של השו"ע. זהו חידוש הגדול של רבי משה אבן צור.

בספר זה זוכה שירת ההלכה של הפייטן לחשיפה ראשונית מתוך כתב היד במהדורה מדעית. החלק הראשון של הספר סוקר את יצירתו הכוללת של רמב"ץ, ותחנות בשירת ההלכה. חלק ניכר מהמבוא דן בפואטיקה של שירה זו.

החלק השני מציג את החיבור " משכיל שיר הידיות " – שולחן ערוך מפוייט לרבי משה אבן צור, תוך ביאור הפיוט והפנייה לסעיפים בשו"ע, שאליהם הוא מכוון בכל סטרופה של הפיוט.

ד"ר יוסף גבאי, עוסק באזהרות ובשירת ההלכה. הוא איש חינוך במשך עשרות שנים במערכת החינוך העל יסודית, ושימש כמנהל וכמפקח ברשת אמי"ת וכמדריך ארצי. הוא עוסק בההדרת ספר השירים של רבי משה אבן צור " צלצלי שמע ", ובכך הוא תורם נדבך נוסף בחקר שירת פייטני מרוקו.

סדר הווידוי ותפלות יוה״כ סימנים תרז, תריט, תרכא־תרכד

אין חותמים בוידוי מנחת הערב                  ובלילה חזן בישיבה של מעלה יֹאמר

וכל נדרי וברכת שהחיינו                         לאומרה בלי כוס דינה נגמר

וברוך שם בלילה וביום                            בקול רם יתאמר

וריחו לא נָמָר (יר׳ מח,יא)

5 נוהגים ללון בכנסת                                       ולומר כל הלילה שירות ותשבחות

ואם חל בשבת לאמֹר וַיְכֻולּוּ                      וברכה מעין שבע יְיַשֵּׁר אֱורָחוֹת

יהי חותם מְקַדֵּשׁ השבת וחזן                     יעמיד שנים אצלו משתי הרוחות

כאיש אשר אין בפיו תוכחות (תה׳ לח, טו )

מברכים על המילה בלא כוס                      אחר קריאת התורה וחזרת הספר

10 ובספר ראשון קורים ששה באחרי מות  והמפטיר בעשור ואמר סולו ישפר

ובמוסף אומר חזן סדר עבודה                            וחטאתי עויתי פשעתי בוידוי יהי תופר

1. אין… הערב: אין אומרים וידוי בחזרת הש״ץ בתפילת מנחה של ערב יום הכיפורים, או״ח תרז, ה. ובלילה… יאמר: בליל יום הכיפורים אומר הש״ץ ׳בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה׳, או״ח תריט, א.

וכל… נגמר: ואח׳׳כ אומרים כל נדרי, ולאחריה מברך ברכת שהחיינו בלא כוס מפני הצום, או״ח תריט, א. 3. וברוך… יתאמר: בליל כיפור ולמחרתו אומרים ׳ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳ בקול רם, או״ח תריט, ב.. וריחו… נמר: נמשך לטור הקודם, שלא ישנה אמירת ׳ברוך שם כבוד מלכותו׳ ביום ובלילה, והלשון על פי יר׳ מח, יא. נמר: פירש רד״ק נמר – התחלף. 5. נוהגים… ותשבחות: או״ח תריט, ו. 6. ואם… אורחות: חל יו״כ בשבת אומרים ׳ויכולו׳ בערב שבת וברכת ׳מעין שבע׳, או״ח תריט, ג. 7. יהי… שבת: אחר ברכת ׳מעין שבע׳ חותם מקדש השבת׳, ואינו מזכיר את יו״כ, או׳יח תריט, ג. וחזן… הרוחות: ביו״כ צריך להעמיד שני סומכים אחד מימין לש״ץ ואחד משמאלו, והם שתי הרוחות, או״ח תריט, ד. 8. כאיש… תוכחות: כאילו אין לש״ץ יכולת להתפלל לבדו, על כן הוא מעמיד שניים אצלו, והלשון על פי תה׳ לח, טו. 9. מברכים… הספר: מלין ביו״כ לאחר קריאת התורה, בלי ברכה על כוס יין, ואם צריכין לצאת מבית הכנסת, אין מלין עד שמחזירין ס״ת למקומו, או״ח תרכא, ב-ג. 10. ובספר… מות: מוציאין שני ס״ת, בראשון קוראין שישה עולים בפרשת אחרי מות (ויק׳ טז, א-לד), או״ח תרכא, א. והמפטיר… סולו: והמפטיר קורא בשני בפרשת ׳ובעשור לחודש׳(במי כט, ז-יא), ומפטיר ׳ואמר סולו סולו׳(יש׳ נז, יד-כא -נח, א-יד), או״ח תרכא, א. 11. ובמוסף… בוידוי: במוסף אומר הש״ץ סדר העבודה, וכן סדר הווידוי, או״ח תרכא, ד-ה

וְעַל כָּל עַם הַקָּהַל יְכַפֵּר (ויק׳ טז, לג)

שלושה קורים במנחה בפרשת עריות      והשלישי יפטיר ביונה בהשכל ודעה

וקודם אומר אשרי ובא לציון                    ומפסוק ואני תפלתי תהי מנועה

15 ואומר צדקתך ולהתפלל מוסף                      קודם שבעה

בַּיוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוָּעה(יש׳ כב, כה)

הנעילה יתפלל כאשר                                  החמה תהיה בראש האילנות

ואומר אשרי וקדיש                                         וחזן יקצר בפסוקים וסליחות ורננות

ובשבת להזכיר של שבת                                  בוידויו שלאחר השנות

                        לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת ( מש' טו, כח )

בקדושה אומרים כתר כמו במוסף                  ונושאים כפים ובסוף הסליחות

בפסוק ה׳ הוא האלקים                            יערכו שבעה מזבחות

ותוקעים תשר״ת ולהבדיל                        בחונן הדעת בערבית חוזים נכוחות

ולשון עִלְּגִים תְּמַהֵר לְדַבֵּר צָחוֹת (יש׳ לב, ד)

25 נר ששבת לבד ראוי לברכה                          וכן הנר הנדלק ממנו

וגם ביציאת יום כפורים                            תוספת מעט מחול יקדישנו

ועל כוס יין בלי בשמים                            הבדל יבדילני

לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנוּ (דב׳ יג, א)

12. ועל… יכפר: והוא מעניין עבודת יו״כ, שהכוהן מכפר בעבודתו על כלל עם ישראל, והלשון על פי ויק׳ טז, לג. 13. שלושה… עריות: במנחה מוצאין ס״ת וקוראיו בפרשת עריות (ויק׳ יח, א-ל), או״ח תרכב, ב. והשלישי… ביונה: השלישי מפטיר בספר יונה (יונה א, א – ד, יא), או״ח תרכב, ב. 14. וקודם… לציון: או״ח תרכב, א. ומפסוק… מנועה: אין אומרים במנחה ׳ואני תפלתי׳ אפילו אם חל יום הכיפורים בשבת, או״ח תרכב, א. 15. ואומר צדקתך: חל יום הכיפורים בשבת, אומרים ׳צדקתך כהררי אלי, לאחר תפילת העמידה, והם פסוקים הנאמרים במנחה של שבת. ולהתפלל… שבעה: טוב להתחיל תפילת מוסף קודם שבע שעות, ברכות כח ע״א, או״ח תרכ, א. 16. ביום… התקועה: רומז לימות המשיח הכתובים בהפטרה, שאז יחזרו להקריב קורבנות, והלשון על פי יש׳ כב, כה. 17. הנעילה… האילנות: זמן תפילת נעילה כשהחמה בראש האילנות, או״ח תרכג, ב. 18. ואומר… וקדיש: או״ח תרכג, א. וחזן… ורננות: צריך לקצר בסליחות וברעות, כדי שיגמרו הנעילה קודם שקיעת החמה, או״ח תרכג, ב. 19. ובשבת… בוידוי: חל יום הכיפורים בשבת, מזכיר בעמידה את יום השבת, אבל בווידוי שלאחר התפילה אינו מזכיר בו שבת, או״ח תרכג, ג. 20. לב… לענות: המילה צדיק מוסבת לש״ץ שינהג כהלכה בתפילת נעילה (בשל מגבלות הזמן), והלשון על פי מש׳ טו, כח. 22-21. בקדושה… במוסף: בחזרת הש״ץ של נעילה אומרים קדושת ׳כתר יתנו לך׳ כמו בתפילת מוסף, או״ח תרכג, ד. ונושאים כפים: הכוהנים עולים לדוכן ונושאים כפיהם בנעילה, תענית כו ע״ב, או״ח תרכג, ה. ובסוף… שבעה: בסוף הסליחות אומרים שבע פעמים פסוק ׳ה׳ הוא האלוקים׳, והוא הפסוק שענה העם עם אליהו בהר הכרמל, ומשמעותו קבלת מלכות שמים או״ח תרכג, ו.

ה׳.״ האלוקים: על פי מל״א יח, לט. שבעה מזבחות: על פי במי כג, א. 23. ותוקעים תשר״ת: לאחר תפילת נעילה תוקעים סדר תשר״ת, או״ח תרכג, ו. ולהבדיל: בערבית של מוצאי יום הכיפורים אומרים הבדלה בברכת ׳אתה חונן׳, או״ח תרכד, א. חוזים נכוחות: המילה נכוחות עניינה ישרות, ר״ל החכמים הישרים יודעים להמתין לתפילת ערבית כדי שיהיו מוסיפין מהחול על הקודש, והלשון על פי יש׳ ל, י. 24. ולשון… צחות: המילה תמהר באה להדגיש שאין למהר ולהתפלל ערבית, אלא יוסיפו מהחול על הקודש, והלשון על פי יש׳ לב, ד. 25. נר… לברכה: אין מברכין בורא מאורי האש במוצאי יום הכיפורים, אלא על נר שדלק מערב יום הכיפורים, או״ח תרכד, ה. וכן… ממנו: אם הדליקו נר חדש מנר ששבת, יכולים לברך עליו, או״ח תרכד, ה. 26. וגם… יקדישנו: והוא תוספת חול על הקודש גם ביציאת יום הכיפורים. 27. ועל… יבדילנו: מבדילים על הכוס, אבל אין מברכים על הבשמים, או״ח תרכד, ג. 28. לא… ממנו: לומר שבהבדלה במוצאי יום הכיפורים, שאין להוסיף או לגרוע מהדינים שנזכרו בה, והלשון על פי דב׳ יג, א.

סדר תפלת יום ב׳ ותפילת חש״ם [חולו של מועד] סימן ת״ץ

יום שני קורים פרשת שור או כשב            וכמו ביום ראשון יקרא המפטיר

 ובפסח יאשיהו מוישלח המלך                 עד לא קם כמוהו יעטיר

ובתפלת חול המועד אלקינו                      בתורת חובה ינטיר

                               וערך עליה העלה והקטיר (ויק׳ ו, ה)

5 רמז סימן משך תורא                        אם חל פסח ביום חמישי ישתנה

ומיום שלישי עד סוף המועד                  העולה לספר שני והקרבתם וענה

ובדילוג קורים הלל ובחול המועד          יקריב מוסף לחם מקנה

                          ועז פניו ישנא (קה׳ ח, א)

ובלילי יום טוב אחרון לא יאמרו זמן                       ומפטירים ביום שביעי ושמיני

10 וידבר דוד ועוד היום ובשבת חול המועד             אלהינו והיתה עלי לא יניא

ובמוסף כמו שבת ויום טוב חותם ומוספי                 יזכיר בקרבני

                         ולקחת את הפר השני(שופ^׳ ו, כו)

אין הפרש בין הבדלת מוצאי שבת               להבדלת מוצאי יום טוב רק כי לא יברך

על הנר ועל הבשמים                               ומוצאי יום טוב לחול ולמועד שָׁוִין בְּדֶרֶך

15 אחד ואם חל יום טוב ביום ראשון          לומר ותודיענו יצטרך

                           ויקראו לפניו אברך (בר׳ מא, מג)

מִסֵּדֶר תְּפִלַת פֶסַח לְשָׁבוּעוֹת                               אֵין הֶפְרֵשׁ רַק בְּסֵפֶר תּוֹרוֹתַי

לִקְרֹא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִי וְכָל הַבְּכוֹר                       וְלַמַּפְטִיר וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים יֶהְגּוּ שְׂפָתַי

ומרכבת יחזקאל ותפלת חבקוק                          עד למנצח בנגינותי

20                    למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי(בם׳ טו, מ)

ג. יום… כשב: יום שני קוראין בפרשת ׳שור או כשב׳ (ויק׳ כב, כז-לב, כג_׳ א־מד), או״ח תצ, א. וכמו… המפטיר: גם ביום השני קוראיו למפטיר או״ח תצ, א. 2. ובפסח יאשיהו: המפטיר קורא מפסח המלך יאשיהו (מל״ב בג, א-ט, כא-כה). יעטיר: יפאר, מלשון עטרה. 3. ובתפילת… ינטיר: בימי חול המועד מתפלל כדרכו בחול, ומוסיף ׳יעלה ויבוא׳, או״ח תצ, ב. ינטיר: ישמור, כמו ׳שמוני נוטרה את הכרמים׳, שה״ש א, ו. 4. וערך… והקטיר: שיערוך תפילת המועד כסידרה, ותפילות במקום קורבנות תיקנון, והלשון על פי ויק׳ ו, ה. 5. רמז… תורא: סימן הפרשיות של ימי חג הפסח והם: משך תורא, קדש, בכספא, פסל, במדברא, שלח, בוכרא, או״ח תצ, ה. חל… ישתנה: חל פסח ביום חמישי, אזי בשבת שהוא יום שלישי לחג, קורא ׳ראה אתה אומר אלי׳ (שט׳ לג, יב-כג, לד, א-כו), או״ח תצ, ה. 6. ומיום… יענה: בימי חול המועד, קוראין שלושה עולים בספר ראשון, והרביעי קורא בספר השני מפסוק ׳והקרבתם׳(במ׳ כח, יט־כה), או״ח תצ, ו. 7. ובדילוג… הלל: בימי חול המועד קוראין הלל בדילוג, או״ח תצ, ד. ובחול… משנה: בימי חול המועד אומרים מוסף, או״ח תצ, ב. לחם משנה: על פי שמי טז, כב. 8. ועוז… ישנא: אור פניו של יום משתנה, כיוון שהתפילה בחול המועד חגיגית יותר מיום חול, והלשון על פי קה׳ ח, א. 9. ובלילי… זמן: בליל שביעי של פסח ולמחרת שהוא יום שני של גלויות, מקדשים על היין, ואין חותמים ׳מקדש ישראל והזמנים׳, או״ח תצ, ז. 11-10. ומפטירים… דוד: בשביעי של פסח מפטירים ׳וידבר דוד׳(שמ״ב כב, טו־נא). ועוד היום : והיא הפטרה ליום שמיני של פסח (יש׳ י, לב-לד, ד -יג, ו), או״ח תצ, ז. ושבת… עלי: בשבת חול המועד מפטירים ׳היתה עלי׳(יח׳ לז, א-כח) או״ח תצ, ח. לא יניא: לא ימנע, כמו ׳יניא אותה׳, במ׳ ל,

ט. 11. ובמוסף… בקרבני: במוסף מתפלל כמו שבת ויו״ט, וחותם בה ׳מקדש השבת וישראל והזמנים׳, ואומר ׳את מוספי יום השבת ויום חג המצות׳, או״ח תצ, ט. 12. ולקחת… השני: הפר השני, כינוי לתפילת מוסף שהיא שנייה לתפילת השחר, או שמא רומז לקורבן מוסף של חג שמקריבים בו שני פרים, והלשון על פי שופ׳ ו, כו. 14-13. אין… הבשמים: אין בין הבדלה של מוצ״ש להבדלה של מוצאי יו״ט, אלא שאין מברכים על הנר והבשמים, או״ח תצא, א. ומוצאי… שוין: במוצאי יו״ט, בין שאחריו חול, ובין שאחריו מועד (חולו של מועד) מבדיל בשניהם, או״ח תצא, א. 15. ואם… יצטרך: יו״ט שחל באחד בשבת, מוסיפים בתפילת עמידה הבדלה והיא ׳ותודיענו׳, או״ח תצא, א. 16. ויקראו… אברך: יו״ט שחל אחרי שבת, השבת היא בבחינת מלך, והחג הוא המשנה למלך, על פי פסחים קג ע״א, ׳׳משל למלך שיוצא ואפרכוס נכנס, מלווין את המלך ואחר כך יוצאין לקראת אפרכוס׳, והלשון על פי בר׳ מא, מג. 17. מסדר… הפרש: תפילת עמידה של חג השבועות כמו יו״ט של פסח, אלא שאומרים ׳את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו׳, או״ח תצד, א. 18-17. בספר… השלישי: זו הקריאה לשבועות, בס״ת ראשון קוראין פרשת ׳בחודש השלישי׳ (שמי יט, א – כ, כב), או״ח תצד, א. כל הבבור: ביו״ט שני של גלויות קוראין פרשת ׳כל בכור׳ (דב׳ טו, יט ־ טז, יב), או״ח תצד, א. ולמפטיר: למפטיר קוראין בספר תורה שני ׳וביום הבכורים׳(במ׳ כח, כו-לא), או״ח תצד, ב. 19. ומרכבת… עד: הן שתי ההפטרות לשני הימים, ביום הראשון מפטירין במעשה מרכבה שביחזקאל (יח׳ א, א-כח), וביו״ט שני של גלויות מפטירין בחבקוק (חבקוק ג, א-יט), או״ח תצד, ב. למנצח בנגינותי: והוא הפסוק האחרון שבהפטרה ליום שני, חבקוק ג, יט. 20. למען… מצותי: רומז לקיום גזירת יום טוב שני של גלויות, משום שמירת ציווי חכמים, והלשון על פי במ׳ טו, מ.

ג. ישיר משה

סא.                  מָה יָפָה וְנִפְלְאַתָה 

חריזה: אבאבאבאב גדגדגדד.

משקל: שבע – תשע הברות בצלעית.

כתובת: אהבה אחרת, לנועם יפה נאוה נעימה, ס׳ משה בן צור.

מָה יָפָה וְנִפְלְאַתָה / אַהֲבַת כַּלָּה כְּלוּלָה

 מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָא / דּוֹדִי נוֹרָא עֲלִילָה
חָמַד וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה / אִשָּׁה הִיא עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ 
וְהֹדוֹ עַיִן לֹא רָאָתָה / לְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה       

5 – שִׂפְתוֹתָיו נוֹטְפוֹת מֹר עוֹבֵר / קוֹלוֹ נָאֶה עָרֶב וּדְבָרוֹ
נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ / לְעֵינֵי מָה מָּתוֹק תָּואֲרוֹ
כְּחָתָן יוֹצֵא מֵחֶדְרוֹ / מָה רַב יָופְיוֹ נָעֳמוֹ הֲדָרוֹ 
אַשְׁרֵי שֶׁהוּא עֶזְרוֹ שִׂבְרוּ מָה רַב…

שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ הוֹד יָופְיָהּ / נַפְשׁוֹ בְּנַפְשָׁהּ נִקְשְׁרָה 
10 – רִשְׁפֵּי אֵשׁ לוֹהֵט שַׁלְהֶבֶת יָהּ / דָּלְקָה בְּלִבּוֹ בָּעֲרָה
בְּקוֹל קוֹרֵא אָחוֹת וְרַעְיָה / בּוֹאִי יָפָה וַהֲדוּרָה 
יַעֲלַת חֵן גֶּפֶן פּוֹרִיָּה / וּמִפְּנִינִים יְקָרָה

רֹאשֵׁךְ כַּכַּרְמֶל עָלַיִךְ / לִבַּבְתִּינִי בְּעֵינַיִךְ
צוּף נוֹטֵף מִשְּׂפְּתַיִךְ  /   יוֹנָה הַרְאִינִי נָא מַרְאַיִךְ 
15 – כִּשְׁנֵי עֳפָרִים שָׂדַיִךְ / הָבָה נָא אַבֹא אֵלַיִךְ

מַה יָפוּ  טוֹבוּ דּוֹדַיִךְ / כְּחָתָן עַל כַּלָּתוֹ עָלַיִךְ
יָשִׂישׂ יִשְׂמַח אֱלוֹקַיִךְ

מה… אהבת: ע״ד הפסוק בשמ״ב א, כו: ׳נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׳.

1. 2. מרבבות אתא: על פי ־דב׳ לג, ג, ושיכל המילים בשל החרוז ולשון הפסוק ׳ואתה מרבבות קדשי. נורא עלילה: על פי תהי סו, ה. -: ונפשו אותה: על פי איוב כג, יג. עטרת בעלה: על פי משלי יב, ד. 4• עין… ראתה: על פי יש׳ סד, ג. למפארת ולתהלה: ע״ד הפסוק בדב׳ כו, יט: ׳לתהלה ולשם ולתפארת׳. 5. שפתותיו… עובר: על פי שה״ש ־ יג. קולו… ערב: על פי תענית טז ע״א, שם מדובר בתכונות הש״ץ, וכאן הכוונה לקב״ה. 6. נפשי… ביברו: על פי שה״ש ה, ו. מה מתוק: על פי שופי יד, יח. 7. כחתן… מחדרו: על פי תה׳ יט, ו. מה רב: על :י תה׳ לא, כ. 8. אשרי… שברו: ע״ד הפסוק בתה׳ קמו, ה: ׳אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה׳ אלוקיו׳. ^; שאול שאל: על פי בר׳ מג, ז. נפשו נקשרה: ע״ד הפסוק בשמ״א יח, א: ׳ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד׳. ::. רשפי אש: על פי שה״ש ח, ו. שלהבת יה: על פי שהש״ר פרשה ח ד״ה ׳כי עזה׳. 11. בקול קורא: על נ ישי מ, ג. אחות ורעיה: כמו ׳אחותי רעייתי׳ בשה״ש ה, יב. 12. יעלת חן: על פי משלי ה, יט. גפן פוריה: פי תה׳ קכח, ג. ומפנינים יקרה: על פי משלי ג, טו. 13. ראשן… ככרמל: על פי שה״ש ז, ו. לבבתיני בעיניך: על פי שה״ש ד, ט. 14. צוף… משפתיך: ע״ד הפסוק בשה״ש ד, יא: ׳נופת תטופנה שפתותיך׳. •ינה… מראיך: על פי שה״ש ב, יד. 15. כשני… שדיך: על פי שה״ש ד, ה. הבה… אליך: במקור הדבר נאמר .ל ידי יהודה, וכאן הם דברי ה׳ בהתחברות לעם ישראל, והלשון על פי בר׳ לח, טז. 16. מה… דודיך: כפל ־.¡ין החיבה וכרך יפו עם טובו שבפסוק, והלשון על פי שה״ש ד, ו. כחתן… עליך: במקור נאמר ׳ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוקיך׳, וגם כאן כפל הלשון ישיש ישמח, כדי להדגיש את החיבור בין ה׳ לעם ישראל, והלשון על פי יש׳ סב, ה.

הִיא תָּשִׁיב אֲמַרְיָה אֵלָיו / דּוֹדִי לִי וְגַם לוֹ אֲנִי
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ אֵלָיו / בִּנְשִׁיקוֹת פִּיו יִשָּׁקֵנִי 
20 – יָבֹא יֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו / אַשְׁקֵהוּ עֲסִיס רִמּוֹנִי
יְבִיאֵנִי אֶל תּוֹךְ חֲדָרָיו / חוֹתָם עַל לֵב יְשִׂימֵנִי

ְלְתָאֲבָה גָּרְסָה נַפְשִׁי / מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי 
יִפְשֹׁט שְׂמֹאל תַּחַת רֹאשִׁי / יְחַבְּקֵנִי בִּימִינוֹ

תּוֹךְ מִשְׁכָּן אֹהֶל אָפַדְנוּ / וְאִשְׁתַּעְשְׁעָה בְּגַנּוֹ 
25 – אֶתְעַלֵּס אֵשֵׁב עַל כַּנּוֹ / מָה טוֹב מָה נָעִים חַסְדּוֹ וְחִנּוֹ 
הֲדַר כְּבוֹדוֹ וּגְאוֹנוֹ
מָה טוֹב…

בְּנוֹת צִיּוּן צְאֶינָה וּרְאֶינָה / אִם תִּמְצְאוּ מַחְמַד עֵינִי 
רוֹכֵב שְׁמֵי קֶדֶם מֵעוֹנָה / הַגִּידוּ לוֹ בִּלְשׁוֹנִי
חוֹלַת אַהֲבָתוֹ יְבַקֵּר נָא / כִּי לֹא חוֹלַת הָרֹאשׁ אֲנִי
30 – אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִשָּׁנָה / יְקִיצֵנִי יְשִׂיחֵנִי

דּוֹדִי מָתַי תָּבֹא אֵלַי / מַשָּׂאֶיךָ חָבִיב עָלַי 
מִי יִתֵּן יִכָּתְבוּן מִלֵּי / נַפְשִׁי רוּחִי דָּבְקָה אַחֲרֶיךָ 
אֲנָכִי רוּת אֲמָתְךָ / תִּגָּלֶה נָא עָלַי תִּפְאַרְתֶּךָ 
וְתִפְרֹשׁ צֵל כְּנָפֶיךָ / תַּאֲוַת לִבִּי אֵלַי תִּתְלַוֶּה 
35 – וּכְגַן רָוֶה דּוֹדִים נִרְוֶה
תַּאֲוַת לִבִּי…

18. בסטרופה הקודמת הדובר הוא הי, וכאן הדוברת היא כנסת ישראל. היא… אליו: על פי שופי ה, כט. דודי… אני: על פי שה׳׳ש ב, עט. 19. כי… יערוך: על פי תהי פט, ז. בנשיקות… ישקני: על פי שה״ש א, ב. 20. יבא… מגדיו: על פי שה״ש ד, טז. אשקהו… רמוני: ע״ד הפסוק בשה״ש ח, ב: ׳אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני׳. יבוא ויאכל, אשקהו, אלו הן פעולותיה של כנסת ישראל. 21. יביאני… חדריו: וכתוצאה מפעולותיה של כנסת ישראל, הקב״ה יביאה לתוך חדריו ויענוד אותה כטבעת חותם, והלשון ע״ד הפסוק בשה״ש א, ד: ׳הביאני המלך חדריו׳, 22. לתאבה… נפשי: על פי תהי קיט, כ. מרבדים… ערשי: על פי משלי ז, טז. 23. שמאל… ראשי: על פי שה״ש ב, ו. יחבקני בימינו: על פי שה״ש ב, ו. תוך … אפדנו: אפדנו- עניינו ארמון, זוהי משאלתה של כנסת ישראל, שהקב״ה יביאה לתוך ארמונו, ר״ל לתוך מקדשו שישוב אליה כבתחילה, והלשון על פי דניאל יא, מה. ואשתעשעה בגנו: גנו־ כינוי לבתי כנסת על פי שהש״ר פרשה ו ד״ה דודי , וכאן כינוי למקדש, וכינה הפייטן את המקדש בשלושה כינויים: משכן, אהל אפדנו וגנו. 25. אתעלס… כנו: זו תפילתו של הפייטן שעם ישראל יזכה לשבת בארץ ישראל ויתעלס עם הקב״ה. מה… נעים: על פי תה׳ קלג, א. 26. הדר… וגאונו: על פי יש׳ ב, יט. 27. בנות… וראינה: ע״ד הפסוק בשה״ש ג, יא: ׳צאינה וראנה בנות ציון׳. אם תמצאו: על פי שה״ש ה, ח. מחמד עיני: בשה״ש נאמר אם תמצאו את דודי, והפייטן כתב מחמד עיני, והלשון על פי יחי כד, טז. 28. רוכב… קדם: על פי תה׳ סח, לד. מעונה: כמו מעון, והוא אחד משבעה רקיעים וראה ויק״ר פרשה כט ד״ה ׳כל השביעיף. 28-29. הגידו… אהבתו: ע״ד הפסוק בשה״ש ה, ח: ׳אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני׳, אלא שכאן הפייטן לא השתמש במילה אם שהיא מילת ספק, וכתב ׳הגידו לו בלשוני׳. כי… אני: כפל העניין בא לומר שאין כאביו כאבי ראש, אלא כאבי געגועים לדוד שהוא הקב״ה. 31. אני… ואישנה: על פי תה׳ ג, ו. יקצני ישחיני: זו משאלתו של עם ישראל שהקב״ה יעיר אותו. 30. מתי… אלי: על פי תה׳ קא, ב. משאין… עלי: אף על פי שמשא הגלות קשה, הרי שעם ישראל מקבל זאת באהבה. 32. מי… מילי: על פי איוב יט, כג. נפשי… אחריך: על פי תה׳ סג, ט. 33. אנכי… אמתן: על פי רות ג, ט. כשם שבועז גאל את רות, כך הקב״ה יגאל את עם ישראל . 34. צל כנפיך: על פי תה׳ יז, ח. תאות לבי: על פי תה׳ כא, ג. אלי תתלוה: ע״ד הפסוק בבר׳ כט, לד: ׳ ילוה אלי אישי׳. 35. וכגן דוה: על פי יש׳ נח, יא. דודים נרוה: על פי משלי ז, יח.

משכיל שיר הידידות-שולחן ערוך מפוייט לרבי משה אבן צור- מָה יָפָה וְנִפְלְאַתָה