מגילת היטלר – מיכל שרף

[anti-both]
עמוד 1 מתוך 3123

מגילת היטלר – מיכל שרף

מגילת היטלר בצפון אפריקה – מיכל שרף

ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת מפלגת הנאצים

מחקרים היסטוריים מקיפים וחשובים על חדירת הגרמנים לצפון אפריקה ועל היהודים שם במלחמת העולם השניי ה נתפרסמו לאחרונה,  והנושאים שלא זכו עד כה לתשומת לבם של החוקרים, החלו אט אט להיחשף ולתפוס את מקומם בתמונה הרחבה של תולדות העם היהודי.

המחקרים ההיסטוריים מסתמכים בעיקר על חומר דוקומנטארי (מסמכים, תעודות, קטעי עיתונות, דו״חות, כרזות פרסומת וכוי ) מאותה תקופה והמצויים כיום בארכיונים ובספריות בארץ ובעולם. כן מתבססים המחקרים על ספרי זיכרונות ויומנים שנכתבו על ידי פעילי מחתרות ויהודים ששמשו בתפקידים מרכזיים, ולכל אלה נוספו עדויות בעל־פה שנאספו על ידי מכוני המחקר למיניהם.

נשאלת השאלה, כיצד השתקפה מציאות זו בחיבורים ספרותיים שנתחברו על ידי היהודים בארצות צפון אפריקה?

בספרות היהודית שחוברה בצפון אפריקה ( מרוקו ותוניסיה ) בתקופת מלחמת העולם השנייה, נמצא יצירות ספרותיות עממיות, שעסקו בנושאים אקטואליים, כגון: עליית הגרמנים לשלטון ויחסם אל היהודים בגרמניה, כיבוש צפון אפריקה על ידי צבא גרמניה, מצב היהודים בצפון אפריקה בתקופת המלחמה, ושחרור צפון אפריקה על ידי צבאות בנות הברית.

מתברר כי התפתח ז׳אנר של חיבורים פארודיות, שחוברו בעיקר בשפה העברית ובשפה הערבית־יהודית, והתייחסו למאורעות השעה מתוך גישה ספרותית־פואטית.

מגילת היטלר – מיכל שרף

היצירות בשפה הערבית־יהודית, נכתבו באות העברית עם נקודות דיאכריטיות מעל לאותיות מסויימות. ליצירות שחוברו בתוניסיה נוסף גם תעתיק לועזי, וזאת לנוחיות דוברי הערבית אשר לא קראו אות עברית. תופעה זו אינה מצויה ביצירות שחוברו במרוקו.

ליצירות אלה היה לחן, ואנו מוצאים ברוב היצירות את שם הלחן או הלחנים לפיהם הושרה היצירה.

יצויין כי היצירות שנדפסו במרוקו נושאות אישור הצנזור להדפסתן. הדבר מוכיח כי הן נדפסו בעיצומה של המלחמה.

למעשה, החיבורים שנוצרו במלחמת העולם השנייה ממשיכים מסורת של חיבורים כאלה שנכתבו כבר בעקבות מלחמת העולם הראשונה. לדוגמה: חיבורו של מלמד התינוקות רבי ישועה בן חמו מתלמסן שבאלג׳יריה, שחיבר ׳קינה׳ על מלחמת העולם הראשונה.

בשערו של חיבור נדיר ועלום זה כתוב: ׳קינה עלא לגיררה די בדאת מן 2 אוט 1914׳ [קינה על המלחמה שהחלה ב-2 לאוגוסט 1914- בתאריך זה התקיפה גרמניה את צרפת].

החיבור הנדיר, שלא נזכר עד כה ברשומות, נדפס בתוניס ללא ציון שנת ההדפסה, והוא מכיל 16 עמודים.

המחבר היה שליח ציבור של החברה הקדושה של גמילות חסדים, ומלמד תינוקות של עיר תלמסאן יע״א ישמרם צורם ויעזרם׳(מן השער). אותיות שמו הפרטי ׳ישועה׳ שזורות גם בין המחרוזות של הקינה:

׳ליו"ד יא רבי סידנא / אשי"ן שפק עלינא

 לוא"ו וגמע שמלנא / לעיי"ן עאווננא

לה"י האדי טליבתנא…׳ 

מגילת היטלר – מיכל שרף

תבנית הקינה ותוכנה: שיר שוה חרוז, עשוי מחרוזות בנות ארבעה טורים כל אחת, בחריזה של אאאב, גגגב, דדדב. הקינה מתייחסת באריכות למלחמת העולם הראשונה, קורותיה, תלאותיה וסבלות היהודים בגינה. המחבר הציע לשיר את הקינה בלחן שיר עברי ׳ציון הלא תשאלי׳ ולחלופין בלחן שיר ערבי: ׳יא לאיים לאש תלום, כף מלאמף ענני׳.

והנה, כעבור שלושים שנה בערך, במלחמת העולם השנייה, אנו מוצאים אצל יהודי צפון אפריקה גל של יצירות דומות, המתייחסות למלחמה ולגורל היהודים בה – אם מבחינת הסבל הלאומי הכללי, אם מבחינת המצב המקומי־האזורי של קהילות היהודים בארצות צפון אפריקה שנכבשו ע״י מעצמות הציר גרמניה ואיטליה ושוחררו ע״י בעלות הברית בשנת 1943.

יצויין כי לא ברור אם תוכניות הגרמנים לגבי היהודים בצפון אפריקה כללו השמדה המונית או הכחדה טוטאלית כמו הטבח של יהודי אירופה.

למעשה, עד 8.11.1942 שלט משטר וישי בצפון אפריקה, בראשותו של המארשל הצרפתי פטן. ראש הממשלה פטן היה מקורב בדעותיו לאידיאולוגיה הפאשיסטית והנאצית, וזה דחף אותו לשיתוף פעולה עם הגרמנים

מגילת היטלר – מיכל שרף

על יהודי צפון אפריקה הוטלו גזירות אנטישמיות מיוזמת המשטר הצרפתי, שכללו: פטורי עובדים, הפסקת לימודים, הסתה אנטי יהודית, נישול מנכסים והעברת יהודים לעבודת כפיה במחנות עבודה שהוקמו במדבר סהרה.

ב-8.11.1942 נחתו האמריקאים בחוף אלג׳יר והשתלטו על העיר. בתגובה לכך נחתו מטוסים גרמנים בתוניס, כבשו אותה והחזיקו בשליטתם בתוניסיה כששה חודשים עד 7.5.43.

היהודים במרוקו ובאלג׳יר סברו שהכיבוש האמריקאי ישפר את מצבם, אך לא כך היה הדבר. החוקים הגזעניים לא בוטלו והפגיעות ביהודים התרבו, והשתתפו בהם הצרפתים והמוסלמים, אזרחי המקום.

מאידך, הכיבוש הגרמני בתוניסיה הביא לשורה של פגיעות ביהודים, שכללו: החרמת דירות, פינוי יהודים מדירותיהם, מעצר של ראשי הקהילה והחרמת רכוש. הקפידו להחרים את מקלטי הרדיו כדי שלא יאזינו ל׳קול צרפת החופשית׳ ששודר מלונדון.

כן הוטלו קנסות כספיים גבוהים על קהילות שלמות כגון: נאבל, ג׳רבה, ספאקס, ואלפי יהודים נשלחו למחנות לעבודת כפיה, שהוקמו ב-30 אתרים שונים ברחבי תוניסיה. כעשרים פעילים פוליטיים נשלחו למחנות השמדה באירופה ושם ניספו. בסך הכול ניספו כמאה קורבנות כתוצאה מהפצצות אויר, תאונות עבודה וכוי.

נציג כאן יצירות אחדות מספרותם העממית של יהודי מרוקו ותוניסיה, חלקם בקיצור ואחדים בהרחבה.

מגילת היטלר – מיכל שרף

קצידות, הגדה ושתי מגילות ממרוקו

מובא כאן תאור של שבע יצירות ספרותיות, שחוברו במרוקו בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה.

1.                 קצידא די היטיליר

 

היצירה חוברה על ידי מתתיה בן סמחון, יליד מוגדור, והיום תושב הארץ. נדפסה בקזבלנקה וכוללת 4 עמודים. אישור הצנזור האזורי: Visa fait par le Service du Controle Regional des Informations. (אוסף מלג״ה, מכון הברמן למחקרי ספרות).

הקצירה מורכבת משני חלקים: חלק ראשון כתוב בעברית ועשוי בתבניתם של פיוטי ימי כמוך׳, כפי שהתפתחו בגלגולם החדש בצפון אפריקה, והחלק השני, הכתוב בשפה הערבית־יהודית מרוקאית, עשוי בתבנית שיר הקצידה המרוקאי. וזה לשונו של החלק הראשון:

מי כמוך אב הרחמן

ואין דומה לך האל הנאמן

מציל תמיד עם לא אלמן

מיד אויביך ה׳

 

בימי היטליר האויב השודד

הוא ורֵעו מוסוליני הבוגד

חשבו להשמיד ולאבד

את עם ה׳

 

באחד עשר לנוואמבר גמלני חסדים

על יד האליי [בנות הברית les allies ] הנאהבים

על כן אשיר שירים

על גאולת עם ה׳

 

אדון חסדיך אזכירה

ולנגדך תמיד אשירה

אזי לשמך אזמרה

מי כמוך באלים ה׳

כידוע, פיוטי ימי כמוך׳ שנתחברו על ידי משוררי קהילות היהודים בצפון אפריקה, הם פיוטים המספרים על מעשי נסים שארעו לקהילתם. רובם הלכו בדרכו של רבי יהודה הלוי, שסיפר את נס פורים בפיוטו ׳מי כמוך׳ לשבת זכור.

מגילת היטלר – מיכל שרף

מי כמוך

מתוך ויקיטקסט

פיוט לפורים מאת רבי יהודה הלוי, נקרא בשבת זכור בעדות המזרח.

מי כמוך ואין כמוך, מי דומה לך ואין דומה לך

על סדר א"ב

אדון חסדך בל יחדל
אמתך מבצר עוז ומגדל
כי היית מעוז לדל
ומעוז לאביון בצר לו (ישעיהו כה ד)

בימי חרפי (איוב כט ד) מקדמוני
בי דבר רוח ה'
והיום אם גרשוני עווני
דודי לי ואני לו (שיר השירים ב טז)

גמלני מאז טובות
גלויות ידועות ללבבות
גם אם יהיו הצרות קרובות
אשרי כל חוכי לו (ישעיהו ל יח)

דמי מתקוממי אזה
ודגלי ארים בדבר כל חוזה
הנה אלהינו זה
קוינו לו (ישעיהו כה ט)

היום אביעה חידות
היו מני קדם עתידות
נפלא בם המבין צפוני סודות
יוצרי מבטן לעבד לו (ישעיהו מט ה)

ויהי בימי אחשורוש (אסתר א א)
מלך הוקם על כברוש
נשא ורם על כל קצין וראש
וה' הניח לו (שמואל ב ז א)

זמן בשנת שלוש למלכותו
להראות לכל עבדיו תכונתו
ואבני נזר מתנוססות על אדמתו
ועפרות זהב לו (איוב כח ו)

חלק לכל בני שושן נתן
והקדיש קרואיו כחתן
בחצר גנת ביתן (אסתר א ה)
אוה למושב לו (תהלים קלב יג)

טעם עשות רצון כל איש ויצרו
ואין אונס לאיש יין עברו
ולתת לכל שואל די מחסורו
אשר יחסר לו (דברים טו ח)

יחד אוספו כל הנדרשים
גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים (אסתר א ט)
ומשתה הנשים כאנשים
שבעת ימים יספרו לו (יחזקאל מד כו)

כטוב לב המלך ביין (אסתר א י)
אמר להביא לפניו את יפת העין
ותמאן בדבריה לאמר אין
העזה פניה ותאמר לו (משלי ז יג)

ליושבים לפניו עלי כָן
שאל וייעצהו ממוכן
הוא המן לפורענות מוכן
לבו יקבץ און לו (תהלים מא ז)

מועצותיו כדת נתונות
היו לעמי רפואות צפונות
כי לולי אגרות ראשונות
גם פלטה לא היתה לו (יואל ב ג)

נועץ לקרוא לכל המוניו
להביא כל יפת תואר לפניו
והנערה אשר תיטב (אסתר ב ד) בעיניו
מהור ימהרנה לו (שמות כה טו)

סנסן ליאיר האיר וזרח
ישיש כגבור לרוץ אורח (תהלים יט ו)
טרם מכה ציץ רפואה פרח
כי הפלה ה' חסיד לו (תהלים ד ד)

עמו נאמנה הדסה תמה
היא אסתר בת דודו (אסתר ב ז) ברה כחמה (שיר השירים ו י)
ובמות אביה ואמה
לקחה מרדכי לו (אסתר ב ז)

פגעה חן ותלך והלום
ותלקח אסתר אל המלך גזרת יהלום
ומרדכי צוה לה לכי לשלום
כי הוא אדוניך והשתחוי לו (תהלים מה יב)

צדק לבשה בממלכתה
לא הגידה אסתר עמה ומולדתה
והמלך אהבה וירב תפארתה
כי מה' היתה לו (מלכים א ב טו)

קשב רב קשב צרור המור (שיר השירים א יג)
מסריסי המלך הקבועים לשמור
והנם חושבים על המלך לאמר
הבה נתחכמה לו (שמות א י)

(הבית הבא אינו מריה"ל ויש אומרים שהוא מרבי אברהם אבן עזרא)
רצה האחד לשמור כפלים
משמרתו ומשמרת חברו שתי ידים
והשני סם בספל המים
שׁם שׂם לו (שמות טו כה)

רחשה אסתר למלך באמרי שפר (בראשית מט כא)
בשם מרדכי ונכתב בספר
בקש ונמצא לפני צבי עופר
כי בול הרים ישאו לו (איוב מ כ)

שניהם נתלו על העץ
כי שמע מרדכי לשונם בהוועץ
נשקה למלך סם המות רועץ
אולי יפותה ונוכלה לו (ירמיהו כ י)

תשועה זאת צפונה לדור אחרון
נכתבה על ספר הזכרון
להיות לו מן המלך תגמול ויתרון
כי פועל אדם ישלם לו (איוב לד יא)

מגילת היטלר – מיכל שרף

גם פייטננו הלך במסורת פיוטי ׳מי כמוך׳ אלה, ובפיוטו הוא מספר לנו בקצרה מאד על נס הצלת יהודי מרוקו מידי היטלר ומוסוליני ב-11 בנובמבר, עם כניסת צבאות בנות הברית למרוקו.

כדוגמת פיוטו של ריה״ל, גם פיוטנו עשוי טורים במבנה הבית המרובע של שירת ספרד: המחרוזות הן בנות ארבעה טורים קצרים, שלושת הטורים הראשונים חורזים זה בזה בחריזה המתחלפת ממחרוזת למחרוזת. הטור הרביעי שחרוזו מבריח את כל סופי המחרוזות, מכיל פסוק או שיבוץ מקראי ומסתיים במילת האפיפורה ה׳.

הפתיחה ׳מי כמוך׳ ו׳אין דומה לך׳, היא מסורתית, ומתקשרת לסוף הפיוט ׳מי כמוך באלים ה״(שמות טו 10).

הפיוט הקצר ׳מי כמוך׳ כאן, משמש פתיחה לקצירה שבאה בהמשך, והיא שיר עלילה בעל מבנה פואטי חופשי וגמיש, הכתוב ערבית־יהודית בניב מרוקאי. תבנית הקצירה: 36 מחרוזות, בנות ארבעה טורים כל אחת, בחריזה אאאת בבבת גגגת וכר. (למעשה מבנה ה׳בית המרובע׳).

תוכן הקצירה: המשורר קורא למאזינים: ׳אדו תשמעו מא סאר, פייאם היטליר לגדדאר – בואו ושמעו מה שקרה בימי היטלר הבוגד. בהמשך הוא מספר את קורות עלייתו של היטלר לשלטון, השתלטותו על אוסטריה, צ׳כוסלובקיה, הולנד, רומניה, יוון, פולניה והונגריה, והתאחדות צבאות בנות הברית נגדו.

 האנגלים שלטו בים, האמריקאים – באוויר, והצרפתים – ביבשה, וביחד הצליחו למגר את האויב. למרוקו נכנסו האמריקאים ב-11 בנובמבר, וכניסתם שמחה את היהודים. נראה כי בשעת כתיבת החיבור נמצאו יהודי מרוקו עדיין במצוקה, אם כי אין בשירנו תיאור מפורט של סבל העם היהודי במרוקו, ונראה כי המשורר אף לא ידע עדיין על שואת יהודי אירופה.

המחבר מבקש מה׳ שיסלק במהרה את הגרמנים ממרוקו כדי להביא פדות לנוצרים, ליהודים ולמוסלמים: ׳ותזיבלנא לחורייא נצארא ויהוד ומסלמיך. הוא מוסיף ומבקש מה׳ שיסייע לרוזוולט, צ׳רצ׳יל, סטלין ודהיגול. יצויין כי הברכות העיקריות שלוחות לצרפת, ערש החוק והחרות וידידת היהודים: ׳צאחבתנא הייא פראנצייא, מולאת לחקק ולחורייא׳.

 גם ברכה לשליט המוסלמי לא נעדרת, לו ולבניו: ׳אללאה ינצר סידנא צולטאן, חפיד מולאי לחאסאן, ויעיש דימה פלאמאן, מעא אולאדו כאמלין׳. – ה׳ ינצור את אדוננו הסולטאן, נכד מולאי אלחסאן, ויחיה תמיד בשלום ובשלווה עם בניו]. בסיום מתפלל המחבר לה׳, שיאחד את עמו בארץ פלסטין ויניחם בני חורין: ׳יזמע ישראל כאמלין, פי ארצֹהום פאליסתין, ונרזעו מן למחררין.

מגילת היטלר – מיכל שרף

שער החוברת

קצידא די היטליר

האדד לקצידא אנא מתחיה גן סמחון נצֹמתהא ,ועלא היטליר זבדתהא , עלא מא דווז עלא ליהוד בדיההא וקאדיטהא ועלאייד למכ׳זן טבעתהא י ואנא. גיד תפכירא עמלתהא עלא נס די עמל מעאנא שי׳׳ת ומעא למארוק כוללהא , נרגבכום יא קאריינהא רדדו באלכום תנסאוהא

פלחן די תחבו עלא סבת מרבעא

מי נמוך אב הרהמן / ואין דומה לך האל הנאמן / מציל תמיד עם לא אלמן /  מיד אויביך הי :  בימי היתליר האויב השודד הוא ורעו מוסוליני הבוגד, תשבו להשמיד ולאבד ,  אח עם ה׳; באחד עשר לנוואמבר גמלני חסדים ־ על יד האליי הנאהבים על כן אשיר שירים , על גאולת עם ה׳ : אדון חסדיך אזכירה, ולנגדך תמיד נשירה אזי לשמך אזמרה מי כמוך באלים ה'

 

.סופו היתליר נעמאתליה

 משא לרופיא וזבדהא עליה

 מא נואש באיין תגלב עליה

 ותרדדו פין לכאצרין

 

אזיו תשמעו מא האר

 פייאם היתליר לגדדאר

 בקא כא ימשי ויכּבאר

 התא הכם עלא לאלמאן כאמלין

 

נברא בהיתליר וחכאייתו

 עלא מא עמל בתכמימתו

הווא וזמיע רבאעתו

כממו יחכמו עלא לאלמן כאמלין

 

צנעטו כאן גיר טללאי

נהאר כאמל מאשי וזאיי

 התא טלעלו ואחד ראיי

דכל לעצכר לאלמאניין

 

מן לוול בדא כא יכממם

באן יקייר ויזממם

 כולסי ענדו טרצצם

 באס יפני ליהוד כאמלין

 

פלעאם לוולא פחכמתו

בדא יווררי תכמימתו

כיף גלם עלא מרתבתו

קאל  אנא מין למכּכּברין

 

בדא עמל ואחד לפיספא

פי וקת לברד וססתא י

כול ואחד גאלם עלא סייתא

 ומצוורין ביה כאמלין

 

קאללהום ואס תעארפו מא בינא

  די עמלו ליהוד עדיאננא

  קתלו זדודנא זעבאו מאלנא

  כממו יפניונא באמלין

 

  כבאר עדיאננא הומא ליהוד

   האדסי מן ייאם זדוד

  מא ענדו קיאץ ואלא חדוד

  כממו יפניונא כאמלין

 

  ואזבוה ועפאוה ראיי ואחד

קאלולו בדא תעדד

  עמל כולסי כתיר בזזה­ד

באם נקאדיו לעדיאן כאמלין

 

בדא אוזזד לאביואנט

וצצוב חתתא לבומבאט

 וזאד חתא טאנגאט

כא יכליו ציאד כאמלין

 

ברא מן לאוטריס ותסיקוסלובאקיא

וזזאד. לולאנד ורומאניא

 לגריג פולרניא ולונגריא

תעדדא עליהום כאמלין

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

מן צבאח חתתא לוקה לפטור

 סייג עליהום לבומב ולכּור

כללא דממהום כא יפור

 ועלא לארד מקתולין

 

. דזאזת חתתא .איטיליא

עאוגתו פהאד לחרבייא

זאת עליהא זגבייא

ורועת מין לכאצרין

 

סבאב כטייתו הייא רוסיא

מא כממם באיין קוייא

פסתלינגראד תממא עיא

ורזע מין לכאצרין

 

לינגליז קוי פלבחר

 חד עליה מא יקדר

 .בלפרגאטאת כולסי חצר

 עלא בלדאנהום כאמלין

 

לאמיריךּ קוי פלהוא

 צרבתו מא ענדהא דוא

 לבומב כתיר בלקווא

ליל ונהאר גיר פאיקין

 

 

פרנצא קוייא פלברד

חד עליהא םא יקרר

חתתא מן זיהת  לעצכּר

׳מחררב ענדהא כאמלין

 

נסאו לגיררא דלכאאמורז

כ'ממם לאלמאן באם ידוז

לפאריז בלא לפזוז

פסאעא רזע מן לכאצרין

 

לפראנץ וינגליז ואמריכּא

דארבו לאלמאן פאלפריכּא

עמלוה פואחד דיקא

ורזעו הומא דואבהין

 

נהאר 11 נוומבר

זא דכל לאמריך בלעצכּר

ודאז מן זיהת לבחר

פרחו ביה למארוךּ כּאמלין

 

היתליר הוא לעדו

מן בוה חתתא לזדדו

יא רבי נתי תבעערו

עלא בלאננא כּאמלין

 

יא רבי טיירו דניא

וחייד האד לבלייא

ותזיבלנא לחורייא

נצארא ויהוד ומסלמין

 

 

גורינג הימליר וגובילם

האדו מן אולאד יבליס

חד פיהום מא יעים

מן האד זרע כּאמלין

 

 

לינגליז ולאמיריף ופראנציא

 תחארבו מעא איטליא

עבאולהא סיסיליא

 וכללאוהא מין לכאצרין

 

 

כממת תקצם מעא לאלמאן

פי למדון ולבלדאן

סאעא רזעת מן לעדיאן

דליזאליי כּאמלין

 

כּבירהום מוסוליני

הווא והיטליר עדיאני

 עדדבו ליהוד כואני

 חווצו מאלהום כּאמלין

 

מן אלמאניא זא כּא יזרי

 למארוךּ ולאלזיריי

חבּ יקבדהום עלא בכּרי

דגיא דכלו לאמיריכּאניין

 

רוזוילת סורסיל וסתאלין

 וזמיע צחאבהוס כּאמלין

 תעאונהום יא רב לעלאמין

חתתא יג'לבו עדיאנהום כּאמלין

 

דו־גול זירו וכּאטרו

כול ואחד יבקא בכאטרו

 הומא די נכטארו

 חוכּאם עלא פראנצא כּאמלין

 

צאחבתנא הייא פראנציא

 מולאת לחקק ולחוררייא

רבי יזידלהא פלענאיא

יגללבהא עלא לעדיאן כּאמלין

 

אללאה ינצר סידנא צולטאן

חפיד מולאי מולאי אלחסאן

ויעיש דימא פאלמאן

מעא אולאדו כּאמלין

 

חתא סידנא לגלאווי לבאשא

דימא מידתו מפררצא

פי וצט ריאד דילערסא

הווא וצחאבו כּאמליןנטלבו לרבי אלחנין

יזמע ישראל כאמלין

פי ארצ'הום פאליסטין

ונרזעו מן למהדרין

 

אנא מול האד לקאצייא

ישמי הווא מתתיה

בן סמחון הייא לכּניא

תעאונו יא רב לעלאמין

כאן תנבאע בזזמלא ובתסקיט ענד מתתיה בן סמחון פדרב למערה נומרו 6 קזבלנקה

 

Visa fait par le Service Régional du Contrôle des Informations

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

לקצירה זו יצאה מהדורה נוספת, (אוסף מכון בן צבי סי׳ מ׳ 2795) זהה בכל לראשונה, פרט לשינוי קל בשער הקצירה, בו מצויין: ׳קצידא די היתליר: פלחן די מי כמוך ופלחן די תחבו עלא סבת מררבעא׳ [קצירה של היטלר; בלחן(הפיוט) ״מי כמוך״, ובכל לחן שתרצו, שכן השיר מרובע].

כותרת זו שונה מכותרת המהדורה הראשונה שם צויין ׳קצידא די היטיליר… פלחן די תחבו עלא סבת מרבעא׳ [קצירה של היטלר, בכל לחן שתרצו שכן השיר מרובע].

עיצוב השער של הקצירה השנייה הוא דיקורטיבי, כולל ציור של שני מניני דוד, ושתי דמויות נושאות שלט ובו דברים על הקצירה.

מעאודא פלחן די מי במוך עלא היתליר [סיפור בלחן ׳מי כמוך׳ על היטלר]

 

מחבר ה׳מעאודא׳ חותם בראשי תיבות: י׳ פי. נדפס בקזבלנקה בדפוס ׳ספרית האחים חאדידא׳. אין ציון של שנת הדפסתה, והיא כוללת 5 עמודים. אישור הצנזור: 2920 Visa de Censure No. (אוסף מכון בן צבי סי׳ צ 45).

תבנית היצירה הזו זהה לגמרי ל׳קצידא די היטיליר׳ שתוארה לעיל וכמוה מורכבת משני חלקים: החלק הראשון כתוב בעברית ועשוי בתבנית פיוטי ׳מי כמוך׳, החלק השני כתוב בערבית־יהודית בתבנית של שיר הקצידה המרוקאי.

הפיוט הקצר בתבנית ׳מי כמוך׳, משמש פתיחה לקצירה הארוכה ומסכם בקצרה את תוכנה: היטלר הרשע ביקש להשמיד את היהודים, ה׳ נחלץ לעזרת עמו, ושלח את האמריקאים לצפון אפריקה ב-8 לנובמבר 1942.

׳המעאודא׳ עצמה מכילה 52 מחרוזות בנות ארבעה טורים כל אחת בחריזה אאאב, ננגב וכוי.

תאריך כניסת בנות הברית לצפון אפריקה שונה בשני החיבורים. ב ׳קצידא די היטיליר׳ רשום התאריך 11.11.42. בחיבורנו רשום 8.11.42. בכל אופן שני המחברים לא ידעו עדיין דבר על גורל היהודים בגרמניה הנאצית, והם מתרכזים בעיקר בתיאור השמחה על ראשית נפילת הגרמנים בפני בנות הברית.

תוכן ה ׳המעאודא׳: היא פותחת בדברי שבח ותהילה לה' שאינו שוכח את עמו ומציל אותו מכל צרה. בהמשך בא תיאור מפורט של התעצמות היטלר ואופן השתלטותו על יהודי אירופה: הוא צבר כוחות והקיף את עצמו בשונאי ישראל: גורינג, הימליר, גובילם, ריבינטרוף, מוסוליני ואחרים.

 יחד טיכסו עצה כיצד להשמיד את ישראל. וכך עשו: ׳תראיאו ליכררזו ליהוד מן לחכומא / מן אטב, ולאבוגאדוץ וזמיע לכדמא / וחתא דרארי מן סקוילאת דתעלימא / ובקאו פזנאקי דאיעין / … וזאדו עללקולהום ליטואל / באס יכונו מערופין׳ [הם נישלו את היהודים מכוחם, על ידי פיטורי רופאים, עורכי דין ושאר בעלי מקצוע, גם את הילדים סילקו מבתי הספר, והללו הפכו למשוטטים בסימטאות… והוסיפו ותלו עליהם טלאי, כדי שיהיו ניתנים לזיהוי](מחרוזות 15-14).

מגילת היטלר – מיכל שרף

גם בחזית הכללית המשיכו בכיבושיהם: הם פלשו לאוסטריה, ב-1938 ספחו את צ׳כוסלובקיה ומשם המשיכו וכבשו את פולין, דנמרק, נורבגיה, בלגיה והולנד וצרפת. בארצו השליט היטלר דיקטטורה, ואף נחלץ לעזרת בן בריתו האיטלקי שכמעט הפסיד במלחמתו עם יון.

הוא אילץ את יוגוסלביה לתת לאיטלקים דרך מעבר, וכך נוספה יוגוסלביה לשרשרת כיבושיו. בינתיים החליטו הצרפתים והאנגלים להכריז מלחמה על גרמניה, והצטרפו להם הרוסים והאמריקאים.

האנגלים והאמריקאים פילסו דרך בים והגיעו לחופי אפריקה, שם התאחדו עם הצרפתים. בנות הברית הגיעו למרוקו, אלג׳יר ותוניס והצליחו להבריח את הגרמנים והאיטלקים. הם אף גרשום מסיציליה, קורסיקה וסרדיניה. המלחמה, בשעת כתיבת היצירה, הייתה עדיין בעיצומה.

המחבר מסיים בתפילה לה׳ שיהיה בעזרת בנות הברית ויגביר אותם על אויביהם, וכך ישובו לארצם שלמים ובריאים. הוא חותם שירו בתפילה: ׳נטלב מן רב למולא / יפך אדניא מן האד לבלא / ויקררבלנא לגאולה / אמן יא רב לעאלמיך. [אבקש מאל עליון, שיציל את העולם מצרה זו, יקרב לנו את הגאולה, אמן! אדון העולמים].

מי כמוך אב הרחמים . ואין דומה לך חי העולמים ׳

בי חסדיך מרובים ־ רחום וחנון ה׳ :

 אדון חסדיך אזכור • תמיד בכל דור ודור ־

ולעד לא אגמור . תהלות ה׳ :

בימי היטליר האכזר. רצה  לאבד העם הנפזר

 

כי כן משפטו גזר ־ גמולו ישלם ה׳ ;

 גמלגי טובו כפלים ׳ בביאת האמיריקאים

 באלף תשע מאות'ארבעים ושתים • בשמונה לנובאמר אשירה לה׳

מגילת היטלר – מיכל שרף

מעאודה פלחן די מי כמוך

עלא היתליר

מן כיף אללאה אילאהנא

דאיים ראד באלו עלינא

 ומן כול דיקא׳ פאכּנא

 רבּנא רחים וחנין :

 

אסייד ישמו אנא נשכּר

 ועזאייבו אנא נדכּר

וכירו דימא נתפכּר

 חתתא לזיול לאכריין

 

פייאם היטליר לגדדאר

 וצחאבו אלכּפפאר

 פכּנא מן אדדל ולעאר

 יהוד.לאפריךּ כּאמלין

כאפאני כירו לכתיר

 מערוף ענד לככיר וסגיר

תמניא פי נואמביר

 נתפככרוה טול שנין

 

מא   קרא מא רבח גראדו

מא   כללאוהלו זדורו

גיר  בלחילא די ענדו

רזע מן לחאכמין

 

וכאן פייאם היטליר

 בעד כאן סבּאג פזזיר

 דכללו תכמאס כתיר

 ודכל לחבס מעא למסאזין

 

אוזזד פלחכס לפלאן

 באס יחכם זמיע לבלדאן

 וליהוד יפניהום פניאן

יכללצו רב לעאלמין

 

קרעא עטא לזמיע לצחאב

וזמעהום בעאד וקראב

 ורתתב עליהום תרתאב

 יעמלו לפרופאגאנד ללוכרין

 

ראיי עמל מעא אהלו

באס יעזל לפארטי דיאלו

 נאציונאל סוציאליסט  סממאהאלו

 עדיאן ליהוד ולאד אמיין

 

אזמעי תזמעו זמיע למנדוםין

היץ גורינג והימליר פלחין

 חתתא גובילס וריבינטרוף לכסין

 וזמיע נאס אצ'אלמין

מגילת היטלר – מיכל שרף

 

קפידא דלגירדא [קצידה על המלחמה]

 

הקצידה נדפסה ברבט בדפוס 'Simon Coiffeur' [שמעון הספר]. מחברה אנונימי וחסרה שנת ההדפסה שלה. לקצידה 4 עמודים, ומאיירים אותה שלוש קריקטורות החתומות על ידי Mag B, עם כיתוב תחתון הלקוח מגוף הקצידה. אישור הצנזור: 7750 Censure No. (אוסף מכון בן צבי סי׳ צ32,1).

הקצידה בנויה מחמישה חלקים בני שלוש מחרוזות כל אחד, לכל מחרוזת שני טורים. החריזה אב אב אב משתנה בכל חלק. בקצידה לחנים (קאמים) שונים לחמשת החלקים, בראש כל חלק רשום המקאם המוסיקאלי שלו, כדלקמן: מוואל עיראק, מוואל זארקא, נואח, מוואל עיראק, מוואל זארקא. בסוף כל חלק מופיע קטע המכונה ׳כרוז׳ (׳יציאה׳). ה׳כרוז׳ מורכב משלוש מחרוזות בנות ארבעה טורים, שהרוזן גגגד הההד וווד. בסה״כ יש בקצידה חמישה קטעים בני ששה טורים כל אחד, וחמישה ׳כרוז׳ בני שנים עשר טורים כל אחד, הרי שהקצירה כולה מכילה 90 טורים.

תוכן הקצידה: המחבר האנונימי פותח ומספר על היום בו הגיעו החדשות מגרמניה המספרות עלילות היטלר הרשע: הוא החל להשתלט על אוסטריה שפחדה מאד מעוצמת האויב, בינתיים האנגלים הזדרזו להתייעץ בצרפתים על דרך המלחמה בגרמנים. היטלר המשיך בהשתוללותו כמו שד משחת, בשיתוף האיטלקים שהצטרפו אליו. הם הרסו ושרפו, וקברו ללא רחמים אנשים חיים. המחבר מתאר את סבלות הנפגעים: נשים מקוננות על ילדיהן, אנשים הרוגים, אחרים פצועים ורבים נעדרים. בעיקר התנכל האויב ליהודים; הרג רבים מהם, ואחרים עינה בלב אכזר שעלה על אכזריותו של המן הרשע. גם ילדים לא הצליחו להינצל מהגורל האכזר כאשר הופצצו בתי ספר ונגרמו אבידות רבות.

במעשיהם הרעים הוסיפו הגרמנים אבל ויגון בכל עיר. נשים קוננו על ילדיהן ובעליהן, ולבות האמהות היה מר עליהן. נשים וילדים, נמלטו על נפשם רגלי ואחרים נסו בדרכים אחרות, מפני אכזריותו של האויב שביקש לשרוף את העולם ולהכחידו.

המחבר פונה לה׳ המשקיף ממרומים, שיחוס על העולם ועל יצוריו. בינתיים המשיכו הגרמנים ועינו את היהודים בעבודה קשה, בגזילת רכושם, בכליאתם ובקבורתם.

לנגד עיניהם של הגרמנים והאיטלקים עמד החלום הגדול, שהוא השתלטות על העולם. אך לא לעולם חוסן! האמריקאים הגיעו לצפון אפריקה עם הארמיה השמינית, רוסיה, ודד,־גול הצרפתי היקר – כולם יחד הצליחו למגר את האויב האכזר.

הקצידה מעוטרת בשלוש קריקטורות שנלקחו כנראה מעיתונות מקומית, או מקובץ קריקטורות, וממוספרות במספרים 11399-11397. בכל קריקטורה מובא בסוגריים תיאור קצר של תוכנה, והכיתוב בשוליה מכיל ציטוט שתי שורות מטורי הקצידה:

קריקטורה אי: תמונת ה׳גלובוס׳ – המתארת את היטלר משמאל ומוסוליני מימין חופנים בידם את כדור הארץ וחולמים על השתלטותם על כל העולם. אך לא לעולם חוסן, צ׳רצ׳יל מכה בפטיש בראשו של מוסוליני וסטלין קוצר במגל את צוארו של היטלר.

קריקטורה ב׳: תמונת הים – מתארת את נצחון בנות הברית על היטלר בצפון אפריקה. היטלר טובע בים, ושלוש אוניות של בנות ברית המניפות דגל אמריקאי, דגל צרפתי ודגל בריטי מקיפות וסוגרות על הטובע.

קריקטורה גי: תמונת ההרוגים – הגרמנים הצליחו להשמיד יהודים רבים ולענותם בלב אכזר. בתמונה: היטלר ומוסוליני דורכים במגפיהם על גוויות ההרוגים, כשפניהם מביעות רוע, אכזריות ושמחה לאיד.

עמוד 1 מתוך 3123

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 77 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוגוסט 2017
א ב ג ד ה ו ש
« יול    
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031