מאיר נזרי-ארפוד -עיירה יהודית בלב הסהרה בהנהגת חכמי אביחצירא- ארפוד עיירה יהודית-מוסד הרבנות הארפוד
תקופת ביניים(1928־1932)
על פי הזמנה של חלק מתושביה של ארפוד פקד ר׳ ישראל אביחצירא, שהתגורר עד אז בבודניב, פקד את ארפוד בתרפ״ח, שנתקבל בשמחה על ידם ולבסוף העתיק את מקום מושבו ארפודה. חלק מתושבי העיר המשיכו להביע את תמיכתם בר׳ מכלוף כמרא דאתרא, וחלקם תמכו בר׳ ישראל, עד שהוכרע הכף בפשרה של השלטונות הצרפתיים לטובת שני הצדדים. ר׳ ישראל נתמנה למרא דאתרא, ולר׳ מכלוף נמצאה משרה מכובדת בבני מלאל ואח״כ במרראכש.
תקופת ר ישראל אביחצירא (תרצ״ג-תשי׳׳ב/1952-1933) בתקופת ר׳ ישראל נתבסס מעמד הרבנות בעיר לא רק כבית דין עירוני מקומי, אלא כבית דין אזורי האחראי על כל קהילות תאפילאלת. הוא ייסד כמה מפעלים והתקין כמה תקנות לטובת הקהילה, להלן כמה ממפעליו:
א-הקמת ישיבה כהמשך לישיבת החכם נוסח סבו ר׳ יעקב.
ב-בניית בית גדול הקרוי ׳דאר באבא סאלי׳. בית זה שימש גם אכסניה לישיבה ומעין פנימייה לתלמידים שבאו מצפון תאפילאלת ללמוד.
ג-בניית ביכ״נ גדול סמוך לביתו הקרוי על שמו ׳סלאת באבא סאלי׳(=ביכ״נ ע׳׳ש ר׳ ישראל אביחצירא), שבו התפללו משפחות מיוחסות מארפוד, כמו: משפחת בן חמו ובראשם יעקב(איבא עזיזי), שהיה מראשי הוועד של הקהילה ומעשיריה וכן משפחת בא/יגו בן אשיך (יעקב שטרית) ועוד.
ד-ייסוד אכסניה בבית הכנסת שלו לחברת ׳מגן דוד׳ עבור קוראי תהלים.
ה-שיפוץ המקווה הישן והתקנת חשמל במבנהו.
ו-בניית בית מקווה חדש משוכלל ומואר.
ז-תקופת ר׳ ישראל אופיינה בהתערבותו למען שינויים במנהגי הקהילה, ואלה כמה מתקנותיו:
1-אמירת קדיש על ידי כל האחים ביחד (אחרי פטירת משה בן חמו).
2-הקפדה על חזרת הש״ץ במנחה של חול.
3-אמירת ׳ובא לציון׳ כולה בקול.
4-ההשכמה לסליחות בסביבות 3.00 והסמכתן לתפילת שחרית במקום להשכים בחצות לילה ולחזור לישון אח״כ ולקום לשחרית.
5-התחלת תפילת ראש השנה עם שחר ולא בשעה 7 או 8.
6-אי אמירת תחנון ביום כ״ה באלול, לפי שנקרא יו״ט, שבו נברא העולם.
7-בדיקה תקופתית של תפילין.
8-אכילת שומשמין בליל רה׳׳ש לסימנא טבא.
9-השתדלות להנחת תפילין ליתום ביום ההילולה של ר׳ יעקב אביחצירא כדי לא לומר תחנון.
10-הפסקת צום ששת הימים ביום שישי ערש׳׳ק לפני מנחה (בשלוש אחה״צ), ולא אחרי ערבית כדי להקל על המתענה ולקצר את תור המבקשים ממנו ברכה.
11-ביטול מנהג אמירת ׳רננו צדיקים׳ בהלוויות.
12-ביטול מנהג אמירת קינות על נפטרים.
13-אי הוצאת ספר תורה בשבת ביום חנוכתו בגלל בעיות העירוב.
ר׳ ישראל עזב את מרוקו לארץ ישראל מפעם בפעם, ומשרת רב העיר הופקדה בידי אחיו ר׳ יצחק, ממלא מקומו, בשיתוף פעולה עם ר׳ מאיר, בנו של ר׳ ישראל.
תקופת ר מאיר אביחצירא: (תשי״ג-תשכ״ה /1965-1953)
תקופת ר׳ מאיר אופיינה ברגיעה ויציבות. בימיו שלט שליטה מלאה בארפוד ובאגפיה: בקסר א-סוק, בריש, בתאלסינת, בגוראמה ועוד. בימיו נתמסר ׳תלמוד התורה׳ שבעיר והפך לבית היוצר של הקהילה. בתו של ר׳ מאיר נישאה למנהל הת״ת, ר׳ מכלוף קריספין, והדבר הוסיף יוקרה למוסד וסמכות להנהלה. ר׳ מאיר התעניין מאוד בנעשה בת״ת וביקר במוסד מפעם בפעם. ניכר מאוד, שמוסד ת״ת הוסיף לו נחת רוח גדולה. לא עוד חדרים או ׳סלאואת/ אלא מוסד מכובד ורב חדרים וכיתות מרווחות מרוהטות עם מיטב המורים והרמי״ם, שרובם הובאו מחוץ לעיר, נתאכסנו אצל נדיבי הקהילה ואף הפכו לאחר תקופה קצרה לחתניהם. מוסד ת״ת היה פתוח כל ימות השבוע, ולפעמים אף בשבתות. משכורת סדירה התחילו לשלם החל מתש״ה.
בית דין אזורי: היה ממונה על כל אזור תאפילאלת ומוכר על ידי הממשלה ומועצת הרבנות במרוקו בראשות ר׳ ישראל אביחצירא ואחיו ר׳ יצחק ואח״כ ר׳ מאיר. סופרי בית דין: סופרי בית הדין היו מעורבים בכתיבת השטרות, כמו: שטרי כתובות, נדוניות וגיטין. שמות הסופרים הם – ר׳ מכלוף פדידא, ר׳ שמעון אביחצירא, ר׳ יהודה שמחון, ר׳ מסעוד מלול ור׳ יצחק נזרי.
מאיר נזרי-ארפוד -עיירה יהודית בלב הסהרה בהנהגת חכמי אביחצירא- ארפוד עיירה יהודית-מוסד הרבנות הארפוד
עמוד 37
כתיבת תגובה