פסיקות ותקנות חכמי ורבני מרוקו-כמוה"ר רבי יהודה טולידאנו-דינים ומנהגים

פסיקות והלכות לחכמי מרוקו

דינים ומנהגים

בס״ד

אהרן טולי׳דאנו

ראש המכונים התורניים ״טולידאנו״ ו״ברקאי״ חבר לשכת הרבנות ורב קהילת ״אור חביב״ באפרת

הקדמה

רבי יהודה טולידאנו בן רבי מאיר זלה׳׳ה, הוא אחד מהחכמים שהותירו אחריהם מורשת תורנית בעלת ערך רב לעם ישראל. הוא צמח לפני כמאתיים וחמישים שנה במרוקו, בעיר מקנס, עיר של סופרים וחכמים.

תחושת שליחות עמוקה למען עם ישראל ליותה את רבי יהודה לאורך כל שנות חייו. באוצר התורני שהותיר אחריו, אנו מגלים לצד חיבוריו האישיים, גם כתבי יד רבים שהוא טרח להעתיק מספרים עתיקים כדי לשמר אותם. למשל העתק של מגילת תענית, המאפשר לנו מבחינה מחקרית להשוות את תוכנו לגרסאות האחרות הקיימות. זכינו ב״ה להוציא אותו לאור לפני כשנה בהוצאת הספריה הספרדית אור המערב, הודות למסירותו, למדנותו ומקצועיותו של מר אחי הרב משה טולידאנו נר״ו.

מבין הספרים הרבים שיצאו מתחת ידו של רבי יהודה, אנו מוצאים ספרים המהווים תעודה היסטורית חשובה בתחום השימור של מנהגי קהילות ישראל במרוקו בכלל ובמקנס בפרט. הספר הנוכחי הוא אחד החשובים שביניהם.

רבי יהודה טולידאנו זכה לצאת מאלמוניותו רק לפני כשמונה שנים(תשס״ח), הודות למסירותו הרבה של מר חמי הרב שמואל בן עמרם זצ״ל. הרב שמואל ע״ה זיכה את עם ישראל בהוצאה לאור של כמה מיצירותיהם התורניות של חכמים חשובים שצמחו במרוקו. אחת מיצירות אלו הוא הספר ״וזאת ליהודה״, שו״ת על אורח חיים שנכתב ע״י רבי יהודה טולידאנו זלה״ה, וכתב ידו התגלגל משמים לידיו של הרב בן עמרם. ספר זה היה החלוץ שלפני המחנה שדחף את הרב משה אחי נר״ו להתחקות אחר חכם זה, ולגלות שהוא הותיר אחריו עשרות ספרים, אשר כולם היו עדיין בכתב יד ומתגלגלים בספריות שונות ברחבי העולם ובידים פרטיות. בספריה הלאומית בירושלים בלבד, נמצאים 21 כתבי יד של חכם זה, ועוד מספר כתבי יד שלו במוסד הרב קוק.

מאז ועד היום, זכינו ב״ה להוציא לאור עוד שלושה ספרים של רבנו יהודה. ועכשיו אנה ה׳ לידינו להגיש לציבור ספר נוסף שלו בהוצאת מכון טולידאנו בשיתוף עם אור המערב, והוא הספר החמישי שרואה אור מתוך אוצר כתבי ידו של רבנו יהודה טולידאנו ע׳׳ה. רבנו יהודה היה נכדו של הגאון כמוה׳׳ר הדיין רבנו משה טולידאנו זלה״ה, מחבר הספרים ששמם יצא לשם ולתהילה: ״מלאכת הקודש״ ו׳׳השמים החדשים״. עילת העילות וסיבת הסיבות גילגל את העניינים כך שכתביו של הנכד רבי יהודה, יטופלו באהבה ובמסירות ע״י אחד מצאיצאיו הנושא גם כן את השם משה טולידאנו כשם סבו הנערץ.

ואלו הם הספרים של רבנו יהודה טולידאנו שיצאו לאור ע״י מכון טולידאנו מתחת ידיו רבי משה אחי שליט״א, בהוצאת הספריה הספרדית אור המערב:

• ״כתבי כמוה׳׳ד רבי יהודה טולידאנו זצ״ל״ (תשע״ס. שני ספרים בכרך אחד: א) פירוש רבי יהודה על מגילת תענית, עם נוסח כתב יד של המגילה שמקורו ממרוקו, ולא היה ידוע עד עתה. ב) פירוש רבי יהודה על ההושענות, עם נוסח ההושענות שנהגו במרוקו לפני למעלה ממאתיים שנה.
• הגדה לפטה עם פירוש ״נורא תהילות״ לרבי יהודה זלה״ה (תשע״ס, המרכב משני פירושים: לקט פירושים מהראשונים ופירוש מעשה ידיו של המלקט.
• חידושים על מסכת פסחים(פרק ערבי פסחים) – (תשע״ו).

הספר הנוכחי ״דינים ומנהגים״, מהווה תעודה היסטורית חשובה על מנהגים שייחדו את יהדות מרוקו בתחום התפילות והמועדים. אין ספק שספר זה עשוי להיות לעזר רב לתלמידי החכמים הרבים שהתעוררו ב״ה בשנים האחרונות להתחקות אחר מנהגי הקהילות במרוקו בפרט ובצפ״א בכלל.

והנה אני בא כאן לברך בחיבה ובהערכה את מר אחי הרב משה טולידאנו נר״ו, הרב הראשי בעבר של השב״ס בארץ, ולפני כן הרב הראשי של צפון מזרח צרפת (העיר ננסי וסביבותיה), שיפוצו מעיינותיו חוצה, ויזכה בע״ה להמשיך לפרות ולרבות בחכמת התורה ובהפצתה, ויאריך ימים בטוב ובנעימים, הוא ורעייתו וכל יוצאי חלציהם, איישר חיליה לאורייתא.

ברכה חמה ומיוחדת למו״ל, איש חי רב פעלים, הרב מאיר אביטבול שליט״א, דובב שפתי ישנים, שהעלה מתהום הנשיה אוצרות חכמינו הק׳ זלה״ה.

עהה״ק אהרן טולידאנו ס״ט

בלא״א מו״ר הרב חביב זלה״ה

. תשעה באב

משנכנס אב ממעטין בשמחה לגמרי שאין שמחים כלל עד מוצאי ט״ב

ע״כ. רי״ט מדייק שמשבעה עשר בתמוז ממעטים בשמחה אבל משנכנס אב ממעטים בשמחה לגמרי. כנראה שהוא קושר הדברים למה שכתוב באיכה רבתי פר׳ א׳ ד״ה ומרוב עבודה: משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב שבהם קטב מרירי שולט.

בשבת חזון הגרול שבצבור הוא שעולה למפטיר אע״פ שכבר עלה וקרא פעם א׳ בג׳ או בששי אין בכך כלום. בקיצור שולחן ערוך סימן עט: קטן שהגיע לחנוך שיודע למי מברכיו ויודע לחתך את האותיות בטוב, עולה למפטיר בשבת וביום טוב, מלבד בפרשת זכור ובפרשת פרה ובשבת שובה. וכן בשביעי של פסח שמפטירין השירה, נוהגין שאין קטן עולה למפטיר, וכן יום ראשון דשבועות שמפטירין במרכבה דיחזקאל, נוהגין לקרות דוקא גדול וחכם. וכן בשבת חזון נוהגין לקרוא את הרב למפטיר.

פסיקות ותקנות חכמי ורבני מרוקו-כמוה"ר רבי יהודה טולידאנו-דינים ומנהגים

עמוד 50