סאלי וחכמיה-א.ח.אלנקוה

 

רבי יצחק צבע השני

מחכמי סאלי, חיבר חיבורים רבים והוא מצאצאיו של רבי אברהם סבע, כך כתב בספרו ״קרני ראמים״ – ״ראתה עיני לאבינו הראשון הגאון והמופלא, המקובל האלוקי, כמה״ר אברהם צבע זלה״ה, בספרו הבהיר על התורה הנקרא צרור המור״.

חיבורי רבי יצק צבע השני :

א. ״אפיק הנחלים״.

ב. ״בית יצחק״ – חידושי ש״ס.

ג. ביאורים – על ספר הכוונות.

ד. ״בן ראמים״ – על פירוש רש״י לתורה.

ה. ״חסד ואמת״ – חידושי ש״ס.

ו. ״מקום בינה״ – פירוש על אוצרות חיים, עץ חיים ומבוא שערים – מכתבי האריז״ל.

ז. קונטריסדרושים – ( הוזכר ב " מעלות לשלמה " )

ח. ״קרני ראמים״ – על פירוש רש״י לתורה.

ט. ״שערי בינה״ – פירושים, הגהות וביאורים לכוונות התפילה.

י. " מנחת אליהו "

יא. " אם לבינה " ליקוטים על קבלת האר"יז"ל על סדר הא'-ב מהרמ"ז

 

רבי יששכר אצראף

מחכמי סאלי במאה השישית למניינינו, חמיו ורבו של רבי רפאל אלנקאוה.

רבי יששכר היה רבה של סאלי, ראש הישיבה וראב״ד.

כאשר עלה לירושלים, מינה את חתנו רבי רפאל במקומו. הרב יששכר שימש בירושלים כרב עדת המערבים.

בספר ״חכמי המערב״ לרב שלמה דיין הי״ו מסופר כי הרב משאש זצ״ל סיפר את אשר סיפר לו הרב רפאל:

ברבאט היה גוי שונא ישראל שהתפאר שלא ״נטמא״ מעולם במגע יהודי. יום אחד עבר ליד חצרו רבי יששכר והנה יצא לקראתו כלבו של הגוי, כלב מדברי גדול, הרב צעק לישועה, הגוי יצא מחדרו ואז הכלב תקף לפתע את הגוי וקרע את לחיו, בינתיים רצו אנשים לעזרת הרב והרגו את הכלב, הגוי מת מפצעיו.

רבינו יששכר רבה של סאלי ומנהיגה הרוחני העמיד תלמידים רבים.

כשרצה לעלות לארץ ישראל, לא הסכימה הקהילה. הוא הודיע שהוא נוסע לסטאט להשתטח על קבר אביו. כך עשה ומשם המשיך בסתר לארץ ישראל.

שימש בירושלים ראב״ד עדת המערבים בשנים התרמ״ו ־ התרנ״ב, בתפקיד זה החליף את רבי אלעזר הלוי בן טובו מרבאט – מחבר השו״ת ״פקודת אלעזר״.

קדם להם ״הצוף דבש״ – הרב דוד בן שמעון, גם הוא מרבאט.

אגב, דבר זה מלמד על תנועה גדולה של יהודים ממרוקו (רבים מהם מן הערים סאלי ורבאט) שעלו להתיישב בארץ ישראל וכן קבוצות תלמידים ורבנים בראשיהם, כדוגמת קבוצת אור החיים הקדוש, הרבה שנים לפני העליות ״הראשונות״.

רבי יששכר נולד בסאלי בשנת התקע״ז ונפטר בירושלים ב-כ״ו באב התרנ״ו ונטמן בהר הזיתים.

בספר ״נחלת אבות״ (ח״ב רס״ו) נכתב: ״בשנת התמ״ר עלה לירושלים, אהוב על כולם, אוהב שלום. ב-כ״ו באב התרנ״ב נתבקש לישיבה של מעלה״.

על מעכתו נכתב:

׳'נמס כל לב ורפו כל ידיים.

אל הלקח ארון ה' אחד מן הרמתייס.

הי חסיד ה' עניו יושב כין המשפתיים.

אכד חסיד מן הארץ אין לנו תמורתו.

כל העם מקצה יגידו תהילתו

צדיק כתמר.

גס ריחו לא נמר

משים עצמו כאין מקבל את האדם בשמחה אשר עין בעין

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

נובמבר 2012
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  
רשימת הנושאים באתר