חכמי המערב בירושלים-ש.דיין

חכמי המערב בירושלים

פרקים בתולדות חייהם ופעולותיהם של חכמי המערב – מרוקו – בירושלים מהמאה הי"ט ועד ימינו.

כתב, אסף וערך בעזר משד"י – ע"ה שלרבי יקותיאל חיים בן שמעון זצלמה דיין ס"ט – בלא"א כהה"ר יהודה ליאון נ"ע

הסכמותיו:

א.  ספר קול מבשר על סוגיות הש״ס למרו"ה אריה ליב חריף. ירושלים תרכ׳׳ו.

ב. ספר אבן שמואל להר׳ אריה ליב פרומקין. ירושלים תרל״ב. (נדפס בס' תולדות חכמי ירושלים. וילנא תרל״ד). הרב צוף דב״ש עודד וחיזק ידי הרב המחבר ואף העמיד לרשותו את אוצר ספריו. כן מציין בדברי הסכמתו:… ואף אני הצעיר פתחתי לפניו אוצר ספרי ונתתי דמי קדימה בעד ספר אחד כאשר יאות לסייע לעושה מצוה…

ג. ספר יצירה עם ביאור הגר״א מוילנא וביאור ״תולדות יצחק״ למו׳׳ה יצחק בן יהודה ליב כהנא. ירושלים תרל״ה.

ד.   שו״ת ויאמר יצחק למופה״ד נר המערבי רבינו יצחק בן וואליד זיע״א ליוורנו תרל״ו.

ה.  אם למסורות וזכרן ירושלים ירושלים תרל״ו.

ו.  הביכורים והראיון למו״ה דוד שיפמאן, ירושלים תרל״ט.

ז.  יעלזו חסידים למו״ה החסיד ר׳ אליעזר פאפו זצ״ל בעהמ״ח פלא יועץ, סובב הולך על הסה״ק ס׳ חסידים. ירושלים תרמ״ז. (הסכמת הרב צוף דב״ש משנת תרל״ט). בנו הגר״א בן שמעון, מציין בתחילת הספר: ״… ואבוא היום להודיע… שמקדמת דנא… עט״ר וצ"ת מרן אבא היה מראשי המשתדלים להוציא לאור תבל… ס׳ יעלזו חסידים…״.

ח.   חדושי וכללות הרז״ה עם חידושי הגאון ר׳ זאב וולף הלוי (אלעשקער מבראד זצ״ל). ירושלים תרמ״ה. (הסכמת הרב צוף דב״ש משנת תרל״ו).

הרב צוף דב״ש זצ״ל השתדל בהדפסת הספר ארצות החיים למופה״ד רבי חיים פאלאג׳י זצ״ל. ירושלים תרל״ב. עיי״ש בהקדמת המחבר.

מספרייתו העשירה נדפס הס׳ אמרות טהורות לר׳ אברהם חיון, מגדולי עיר לישבונה שבפורטוגל. ירושלים תרל׳׳ו. המדפיסים מציינים:… הספר הזה יצא לאור פעם א׳ בקושטא ש׳ רע׳׳ח ושניה בשאלוניקי ש׳ שנ״ו… וליוקר מציאותו יצא לאור על ידינו מספר א׳ הנמצא בבהמ״ד אשר למעלת הרב… דב׳׳ש… אב״ד דק״ק המערבים אשר פעה׳׳ק ירשלים תובב״א.

בניו של הרב צוף דב׳׳ש:

א) ראשון לכל דבר שבקדושה, מר ניהו רבה, שר הצבא. הגאון מרן רבי רפאל אהרן בן שמעון זצ׳יל. הרב הראשי לק׳יק מצרים ואגפיה והמחבר ספרים רבים (אודותיו ראה בתולדות חייו להלן).

ב)  הרה״ג המובהק, ונוגה לו ברק, איש חיל ורב פעלים כמוהר״ר יקותיאל חיים בן שמעון זצ״ל.

נולד בעיה״ק ירושלים בשנת תרי״ח. נודע שמו לשם ולתפארת, היה מחשובי רבניה ומטובי עסקניה של ירושלים. הוא טיפל בכל כחו ובמסירות רבה בבנין בתי מחסה לנזקקים, שנבנו ע״י העדה המערבית בשכונת מחנה ישראל, וכפי שהעיד בגודלו הראשל"ץ וראב״ד של העדה, רבי נחמן בטיטו זצ״ל בשטר התחייבות למהרי״ח הנז׳, וז׳יל: ״אנא הח״מ הנני להודיע באשר כי מע׳ הרב המובהק מזר״ק כמוהר״ר יקותיאל חיים בן שמעון יצ״ו טרח ויגע מאד בבנין החצר אשר לכולל עדתינו המערבים יצ״ו בשכונת מחנה ישראל, הנבנית על התנשר השיין לכוללנו… והרב הנז׳ טרח ויגע בשכלולו ממסד ועד הטפחות, בשתי שנים רצופים עמד על המשמר בכל מכל…״,

ערב מלחמת העולם הראשונה מילא שתי שליחויות כשד"ר, האחת למצרים בשנת תרע״ב, והאחרת למארוקו בשנת תער״ג, שיצא בשליחות ועד העדה הספרדית. לדאבון נפש בהיותו במקנאס שבמארוקו פגעה בו מידת הדין ונאסף אל עמיו ב־כ״ב לחו׳ אלול התרע״ד ושם היתה מנוחתו כבוד. (אודות שליחותו ראה בס׳ קו לקו.— מחקרים על יהדות המערב לזכרו של שאול זיו ז״ל, בעריכתו של ידידי הרב משה עמאר נר״ו, הוצאת דובב שפתי ישנים נר המערב, ירושלים תשמ״ג, עיין במאמרו של דייר אברהם חיים ״שליחותו של הרב יקותיאל בן שמעון למארוקו בשנת תרע״ד (1914) עמי 155).

ג) הגאון המובהק, ספרא רבא דישראל, ראב״ד מקודש, כמוהר׳׳ר מסעוד חי בן שמעון זצי׳ל.

נולד בעיה״ק ירשלים כ״א אלול תרכ״ט. גדל על ברכי התורה החכמה והמדע. לימים לקח אותו אחיו רבי רפאל אהרן, חתן לבתו שמחה. וכשהלך למצרים לשמש ברבנות לקח אותו להיות לו לעזר בכל עניני הרבנות והדיינות. שנים רבות שימש רבי מסעוד, בתור ראש אב בית־דין תחת פקודו של אחיו חותנו, וכשעלה רבי רפאל אהרן לאה״ק לבלות את שארית ימיו, רבי מסעוד מילא את מקומו גם ברבנות עד שנתבקש לישיבה של מעלה ביום ה׳ דחול המועד פסח — כ' ניסן תרפ״ה (1925), והוא בן ה"ן שנים.

הניח אחריו את הבנים: יוסף, סליים (שלמה), גראציה, אשת דוד נחמד. שמו של רבי מסעוד, נודע למשגב בשל בקיאותו הרבה וחריפותו במשפטי התורה, בפרק זמן קצר, נעשה לאחת הדמויות המזהירות ביותר בקרב יהדות מצרים. עדינותו, חכמתו, רוחב ידיעותיו ורוחב לבבו, עמדו לו בפעילותו הרחבה. הוא השפיע מרוחו על כל אנשי הקהילה, שיחותיו דרשותיו ונאומיו, שנאמרו בשפה ברורה ובנעימה של קדושה, היו מושכים את ההמון שהיו שותים בצמא את דבריו.

 מלבד מתק לשונו המזהיר והמטיף בחסד עליון. ידיו היו גלילי כסף, בעל הבעה בכתב כבעל פה. בעל מידות תרומיות וכשרונות נעלים. גם נודע כלוחם נועז על כבוד התורה וישראל. רבי מסעוד גילה פעילות עצומה ונמרצת בכל שטחי החיים היהודיים במצרים ואף הטביע את חותמו חותם האמת והצדק על הקהילה. רבים הם מפעלי החסד שהוא עמד בראשם, במלחמת העולם הראשונה כאשר היגרו רבים מחכמי ישראל למצרים, בלבו החם סייע בידם בכל מאודו לא שקט ולא נח עד שמצא להם מקומות אכסנייה הראויה להם, ודאג לכל מחסורם. רבי מסעוד, בהשראתו של אחיו חותנו הגדול עשה רבות ותעצומות לצביונה ודמותה של קהילת מצריים.

חיבר ״שם חדש״ (קהיר תרע״ז), אוסף שמות של אנשים ונשים לשם כתיבת הגט, ובהם שמות חדשים לפי רוח הזמן. ״אגרת שבוקין״ אסיפת דיני הגט(קהיר תרפ׳׳ד). כן כתב פסקי דינים רבים, ומהם שנדפסו בס׳ ״ומצור דב״ש״ ובס׳ ״יד רא׳׳ם״ לרבי אהרן מענדל הכהן בהר׳׳ן.

אך גולת הכותרת שבספריו הוא הספר ״שערי משפט״ על ג׳ חלקיו. הסופר ר׳ אברהם אלמליח ז״ל, במאסף ״מזרח ומערב״ (כרך ראשון דף 298). כתב על ערך הספר ומחברו, וראוים הדברים להעתיקם כאן כלשונו: 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 228 מנויים נוספים
מאי 2014
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר