ארכיון יומי: 19 במאי 2014


ברית מס 27-מבט על קהילת מראקש

ברית מספר 27

כתב העת של יהודי מרוקוברית מספר 27 - מבט על קהילת מראקש

מבט על קהילת מראקש

העורך : אשר כנפו

פרופסור אליעזר בשן

רופאים יהודים במרוקו

לרופא הנאמן ד"ר מיכאל תורג'מן, בידידות. 

הגבלות על עיסוק במקצועות ליברליים :

בתזכיר של'אגודת אחים' בלונדון לשר החוץ הבריטי ב-2 במרס 1888 נאמר בין שאר ההגבלות החלות על יהודי מרוקו, כי אינם רשאים לעסוק במקצוע ליברלי. לא מצאנו אישור לדבר במקורות אחרים, והשאלה האם רפואה כלולה בהגבלה זו.(25 .AJA, 1888, p) דומה כי הסיבה העיקרית נעוצה בעובדה כי הרפואה העממית דחקה את רגלה של הרפואה המקצועית. האמונה בכוחם של צדיקים חיים ולאחר מותם, לרפא חולים ולפקוד עקרות, שימוש בשם המפורש בקמיעות, וכישופים, היו נפוצים בקרב יהודי מרוקו ושכניהם המוסלמים. האמונה בכוחם של כוחות מסתוריים ושל המורבאטון לרפא, היוותה תחליף לרפואה המקצועית. חוקר אחד הגיע למסקנה כי ר' שמעון בן צמח דוראן [הרשב״ץ] שלמד רפואה בעודו בספרד, הפסיק לעסוק ברפואה בהגיעו למגרב, כי בני המקום העדיפו להזדקק לרפואה עממית, ומשום כך נאלץ לקבל שכר קבוע בתפקידו כדיין.

רופא מתורכיה שנולד יהודי

במכתב שנכתב ב-25 בנובמבר 1892 לממונה על שגרירות תורכיה בטנג׳יר, נאמר שנתין עותימאני בשם אברהים Chima שפעל כרופא בעיר זו במשך מספר שנים נפטר ב-17 בחודש זה, נקבר קרוב לבית הקברות היהודי באשר הוא נולד יהודי.(443/11 F0) כנראה שהתאסלם, אחרת היה נקבר בבית הקברות היהודי.

רופא יהודי בשם S. M. Gueta פעל בפאס, כפי שניתן ללמוד מתעודה בארכיון משרד החוץ הבריטי שנכתבה ב-11 בנובמבר 1897 והוא גם מונה כסוכן קונסולרי של ספרד בפאס ( F0 99/147)

א. בשן, תשס״ג, עמי קסה, בנספח תעודה מסי 2

בעיר פאס היה השירות הרפואי בתחילת המאה ה-20 בידי שני רופאים יהודים מגרמניה ורופא ספרדי קתולי.

לפי ארכיון כי״ח היו בפאס ארבעה רופאים יהודים כפי שנכתב בדו״ח על מקצועות היהודים בעיר ב־1 בספטמבר 1903. שמותיהם: אברהם אמסילי ושלמה כהן מתורכיה, שלמה ספרא מרוסיה, ומחלוק אמסלם מצרפת  ב-1905 היו בקזבלנקה רופאים גרמנים.

נשים מרפאות

ר' יוסף בן עיוש אלמאליח שחי בסלא וברבאט (נפטר 1823) כותב על'אשה אחת שמוחזקת היא לידע בדרכי הרפואה בתיטואן',

היו נשים יהודיות שידעו לרפא באמצעות צמחים, עקיצות מעקרבים ומיחושים שונים, וכן יהודיה בשם מסעודה בת דאוד בן יוסף שפעלה בהארם בתור רופאה.

גם אנגלי שביקר במרוקו במחצית השנייה של המאה ה-19 כתב על נשים במוגדור הנותנות תרופות עממיות במוגדור.

בזמן החדש

בימי מלחמת העולם השנייה, לאחר כניעת צרפת לגרמניה, מרוקו הייתה נתונה לשלטון הממשל של וישי ששיתף פעולה עם הנאצים, וחלו הגבלות על היהודים. לפי הט'היר מ-31 באוקטובר 1940, הודחו יהודים מהמינהל והשירותים הציבוריים. לפי הפרוטוקולים של המועצה העליונה של הסתדרות הרופאים בין התאריכים 26 בדצמבר 1941 ל- 19 בדצמבר 1942, מתגלה יחם עוין כלפי רופאים יהודים. אלה שהודחו ביקשו רשות לטפל לפחות בחולים יהודים. המועצה הכריזה על עצמה כבלתי מוסמכת להחליט בנושא.

לפי נתונים משנת 1952, מתוך 706 רופאים שפעלו במרוקו, היו רק 11 מרוקאים מוסלמים ו־ 14 יהודים מקומיים.

סוף המאמר…..

דמנאת העיר-א. בשן-השגריר של בריטניה ניסה להצדיק את התנהגו המאורים.

2 – יהודי דמנאת במרוקו על פי תעודו חדשות – פרופסור אליעזר בשן

מתוך חוברות הברית בעריכת מר אשר כנפודמנאת 0002

השגריר של בריטניה ניסה להצדיק את התנהגו המאורים.

התיאור הנ"ל הוא רק מבחר מהאירועים בדמנאת. רצח התעללות, שחיטת תינוקות ואלה מקרים שג'והן דרומונד האי ניסה כבר בעבר להצדיק. לפי ידיעה אחרונה, הוא ניסה להצדיק את התנהגותם על רקע  העובדה שיהודים מלווים בריבית. האם החוק אינו יכול לאסור הלוואה בריבית ?

האם הלקאת זקנים עד מוות, ניקור עיני אנשים, אונס נשים, התעללות בילדים, שחיטת תינוקות לעיני אמותיהם. האם כל זה מחויב המציאות, כדי למנוע מיהודים לקחת ריבית גבוהה ?. הניסיון להצדיק מעשים בלתי אנושיים בגלל האשמה שכמה יהודים, ואפילו רבים מהם מלווים בריבית, היא מביישת אנגלים הגונים.

ומעלה את השאלה האם אין לאנגליה נציגים שהם יותר נאורים מאשר המאורים בעצמם. אין תועלת בפנייה לממשלה שלנו באנגליה כי היא תפעל בהתאם לדיווחים של סיר דרומונד האי.

אנגלים נוטים לרחמנות, כמו שבא לידי ביטוי בפרעות ברוסיה בשנת 1881. הם מגלים סימפטיה לבני אדם מדוכאים וקורבנות של אכזריות. יש לדווח על אירועי דמנאת ומעשי הזוועה במרוקו לפי האמת. יש להשמיע " הזוועות של דמנאת " באוזני האנגלים, כמו שאנו שומעים אותם, כדי להפסיק את מעשיו הברוטאליים של חג' ג'ילאלי.

כל מעשה הזוועה הנזכרים לעיל צריכים להיות נגד עיניהם של יהודי אנגליה לא רק בעת שתיית תה של ארוחת בוקר. איך היו מרגישים לו היו מחללים את נשותיהם ובנותיהם ? זקניהם מולקים עד מוות, צעיריהם נאסרים ותינוקותיהם נרצחים. עליהם להרגיש כאילו כל האירועים האלה מתרחשים לנגד עיניהם, וקרוביהם הם הקורבנות.

דו"ח של כל ישאל חברים על מצבם של יהודי דמנאת.

בדו"ח של כל ישראל חברים לחודש אוקטובר 1884 פורסמו ידיעות מפורטות על היחס השלילי של המושל כלפי היהודים בדמנאת, והצעדים שננקטו בטנג'יר למען הקהילה. מצבם של המסכנים לא השתנה לטובה. נציגי הקהילה השוהים בטנג'יר כבר מספר חודשים, במטרה להעביר את תלונותיהם לסולטאן עוד לא זכו להתקבל לראיון, למרות הפצרותיהם.

תשובת הווזיר כי ישובו לבתיהם בשלום, ושקאיד יתלווה אליהם, והוא ימסור למושל של דמנאת את הוראות הסולטאן, ואת ההצהרה לטובת היהודים, כפי שפורסמה. ידוע לחברי המשלחת שעל מנת להפסיק את הרדיפות ממנה סובלים יהודי דמנאת זה מספר שנים, אין בצעדים האלה כל תועלת.

ראי הקהילה הציגו בפני לאחרונה ובפני הקאיד רת הט'היר שהושג על ידי משה מונטיפיורי לטובת היהודים. כל זה לא הועיל, והקאיד כלא אותם למשך שלושה חודשים., ממנו שוחררו רק לאחר תשלום כופר של יותר מעשרים אלף פראנקים. נציגיהם של יהודי דמנאת בטנג'יר משוכנעים שכל עוד הקאיד הנוכחי מכהן – צפוי להם מוות בטוח לאחר שובם לבתיהם.

הנציגים רוצים להתקבל אצל הסולטאן בפאס – אך לשווא.

היות והסולטאן ושריו נסעו לפאס, שלוחי דמנאת פנו לעיר פאס, ובכל פעם שהגישו לווזיר הגדול להתקבל לראיון, ציווה לסלקם. החיילים השומרים העבירו פקודת הווזיר תוך השמעת קללות ומכות באלות. בינתיים רודה הקאיד במשפחות של נציגי הקהילה ובשאר היהודים באכזריות גוברת והולכת. 

הפסקת השמירה בלילות בדמנאת.

במכתבים שנשלחו מדמנאת ופורסמו בכתב עת Reveil du Maroc בתאריכים 22 ו – 29 באוקטובר נאמר, כי הקאיד קרא לאחרונה את ראשי הקהילה להופיע בפניו והודיע להם, כי על צו הסולטאן תפסק שמירת הלילה במללאח.

התוצאנ היא חשיפת האוכלוסייה יההודית לביזוי ולאלימות מצד המוסלמים. ואומנם לא איחרו תופעות אלה לבוא. מוסלמים פרצו למללאח, היכו יהודים במקלות. גרמו להם להרס בבתים, שדדו חנויות, פגעו, אנסו והרגו נשים, ללא חשש מענישה.

מקלט במקום קדוש

חלק מיהודי המקום ברח וחיפש מקלט במקום קדוש למוסלמים. מוסלמים ניסו לאלץ אותם לצאת מהתחום המקודש. הרסו גגות של בקתות שיהודים מסכנים אלה הקימו לעצמם סביב ביתו של ראש הווקף. יהודים שלט מצאו שם מקלט שוטטו בשדות.

בתי כנסת ריקים.

חמישה בתי כנסת של דמנאת ריקים, ולא ניתן לאסוף עשרה גברים לעריכת מניין לתפילה. תכולתם של הבתים בהם גרו יהודים שעזבו – נשדדו, והבתים נהרסו על פי פקודת המושל. הוא קרא למוסלמים שחייבים כסף ליהודים, וחייב אותם לשלם לו את החוב.

בחג הושענא רבה ניסה הקאיד להכריח נוטריונים יהודים לכתוב הצהרה לפיה כל התלונות שעלו נגדו על ידי יהודים בטלות. כעשרה נוטריונים שסירבו לחבר הצהרה כוזבת כזאת, נכלאו בצינוק. אחרים שחששו לגורלם בראותם את אשר קרה לחבריהם, נענו לדרישת המושל, וכתבו כל מה שציווה אותם, וחתמו בשמם.

אבל לפני שהתייצבו בפני הקאיד, הצהירו באוזניהם של נציגי הקהילה, כי מחשש לעינויים הצפויים להם המקרה שיסרבו למלא אחרי הוראות המושל – הם נכנעו ומסרו את הודעתם כי כל מסמך שנכתב על ידם במטרה להצדיק את המושל וללמד עליו סנגוריה – בטל ומובטל.

פניות של קהילת טנג'יר ונציגים דיפלומטיים.

ההנהגה של קהילת טנג'יר וכן נציגיהן הדיפלומטיים של מדינות אירופה ניסו בפניות רשמיות לבוא לעזרת היהודים האומללים של דמנאת אבל ללא הצלחה. 

יחס דבדו -אליהו רפאל מרציאנו

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

הקדמה.

וַיִּתִילְדוּ על משפחותם לבית אבתם – במדבר א', י"ח. מפרש רש"י במקום : " נצטוו לביא ספרי יחוסיהם. עוד בשחר יחס דבדו 15ימי עמנו צויינה אם כן חשיבותם של ספרי יחוס המשפחה, ובמסכת אבות פ"ו, משנה ו' : גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלושים מעלות והכהונה בעשרים וארבע והתורה בארבעים ושמונה דברים ואלו הן, התלמוד

משפחת די סוסאן

החכם הותיק, בגם של גדולים שלשלת יוחסין, ענף עץ עבות, הזקן הבשר ר׳ אברהם הנק׳ די סוסאן הוליד: אהרן, משה.

איש גבור חיל, הרים על בתפיו את המלוב״ן הרב יעקב אביחצירא והעבירו את הנהר, מתהלך בתומו צדיק, גומל חסדים טובים, הזקן הבשר, שב גם ישיש, ר׳ אהרן בן סוסאן די סוסאן הנד הוליד: מבלוף, אברהם, משה, שלמה, סעידא.

הזקן הבשר, רודף צדקה וחסד, מטיב לזולת, הצדיק ר׳ מבלוף בן סוסאן הנז׳ הוליד: סאעודא, עווישא, שושנה.

הנבבד ונבון, רחים ומוקיר רבנן, הזקן הבשר ר׳ אברהם בן סוסאן הוליד: אהרן אפרים, שמעון, יצחק, דוד, פריחא, זהירא, סול, מרי.

המרוחם, הזקן הבשר, מכבד תורה ולומדיה, גומל חסדים, הצדיק ר׳ משה בן סוסאן הנז׳ הוליד: מאיר, אהרן, רחמים, רחל, מזל, זהארי, אילנה, שושנה.

המנוח, תם וישר, נקי ובר, נעים זמירות, המשמח בני אדם, בעל צדקה, ר׳ שלמה בן סוסאן הנז׳ הוליד: ר׳ אהרן, יהודה, מאיר, אליהו.

הזקן הכשר, מתפרנס מיגיע בפיו, גומל חסדים טובים, ר׳ משה בן סוסאן (בן ר׳ >וברהם) הנז׳ הוליד: מבלוף, אברהם, יהודה.

הנבבד, מוקיר עד מאד יום שבת קודש, נקרא משום בך ״די שבת״, תם וישר, מנא דבשר, הצדיק ר׳ מבלוף בן סוסאן הנק׳ ״שבת״ הוליד: משה, שמעון, עווישא, סטונא.

איש צדיק, איש חסד ומעשים טובים, דחיל חטאין, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, חבר בחברה קדישא, הזקן הכשר ר׳ אברהם בן סוסאן הנד הוליד: משה, יעקב, דוד, יצחק, אהרן, מרים.

איש מורם מעם, איש אמונים ובעל צדקה, מחסה ליתומים ואלמנות, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, ר׳ יהודה בן סוסאן הוליד: ר׳ רפאל, משה, שמעון, עווישא, ססיל, סמן, פפין, מרים.

משפחת בו סבנייא

חכם ותיק, חמר ותיק, גזע ישישים, פרי צדיק עץ חיים, החסיד רבי יוסף בן סוסאן הוליד : דוד

בן איש חיל, אבן הראשה, מר קשישיא, הצדיק רבי דוד בן סוסאן הנזכר הוליד : יוסף, קמרא

איש תם וישר, ירא אלהים וסר מרע, משבים ומעריב, גומל חסדים, שב וישיש, הצדיק ר׳ דוד בן סוסאן הנז׳ הוליד: יוסף, שמעון, אסתר,

פראווח, סלטאנא.

הזקן הכשר, מגא דבשר, מלא מצוות ברמון, איש חברה קדישא בקהילת אחמיר, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, הצדיק ר׳ אברהם בן סוסאן הנד הוליד: יוסף, יהודה (ליאון), מסעוד, רחמים,

שמעון, דוד, מאיר, פריחא.

המנוח, גבון ויקר רוח, רודף צדקה וחסד, הצדיק ר׳ ראובן סן סוסאן הנז׳ הוליד: יוסף, שלמה, מכלוף, יעקב, אברהם, מרדכי, דוד, משה,

סעאדי, חנאני.

חכמי המערב בירושלים-ש.דיין

חכמי המערב בירושלים

פרקים בתולדות חייהם ופעולותיהם של חכמי המערב – מרוקו – בירושלים מהמאה הי"ט ועד ימינו.

כתב, אסף וערך בעזר משד"י – ע"ה שלרבי יקותיאל חיים בן שמעון זצלמה דיין ס"ט – בלא"א כהה"ר יהודה ליאון נ"ע

הסכמותיו:

א.  ספר קול מבשר על סוגיות הש״ס למרו"ה אריה ליב חריף. ירושלים תרכ׳׳ו.

ב. ספר אבן שמואל להר׳ אריה ליב פרומקין. ירושלים תרל״ב. (נדפס בס' תולדות חכמי ירושלים. וילנא תרל״ד). הרב צוף דב״ש עודד וחיזק ידי הרב המחבר ואף העמיד לרשותו את אוצר ספריו. כן מציין בדברי הסכמתו:… ואף אני הצעיר פתחתי לפניו אוצר ספרי ונתתי דמי קדימה בעד ספר אחד כאשר יאות לסייע לעושה מצוה…

ג. ספר יצירה עם ביאור הגר״א מוילנא וביאור ״תולדות יצחק״ למו׳׳ה יצחק בן יהודה ליב כהנא. ירושלים תרל״ה.

ד.   שו״ת ויאמר יצחק למופה״ד נר המערבי רבינו יצחק בן וואליד זיע״א ליוורנו תרל״ו.

ה.  אם למסורות וזכרן ירושלים ירושלים תרל״ו.

ו.  הביכורים והראיון למו״ה דוד שיפמאן, ירושלים תרל״ט.

ז.  יעלזו חסידים למו״ה החסיד ר׳ אליעזר פאפו זצ״ל בעהמ״ח פלא יועץ, סובב הולך על הסה״ק ס׳ חסידים. ירושלים תרמ״ז. (הסכמת הרב צוף דב״ש משנת תרל״ט). בנו הגר״א בן שמעון, מציין בתחילת הספר: ״… ואבוא היום להודיע… שמקדמת דנא… עט״ר וצ"ת מרן אבא היה מראשי המשתדלים להוציא לאור תבל… ס׳ יעלזו חסידים…״.

ח.   חדושי וכללות הרז״ה עם חידושי הגאון ר׳ זאב וולף הלוי (אלעשקער מבראד זצ״ל). ירושלים תרמ״ה. (הסכמת הרב צוף דב״ש משנת תרל״ו).

הרב צוף דב״ש זצ״ל השתדל בהדפסת הספר ארצות החיים למופה״ד רבי חיים פאלאג׳י זצ״ל. ירושלים תרל״ב. עיי״ש בהקדמת המחבר.

מספרייתו העשירה נדפס הס׳ אמרות טהורות לר׳ אברהם חיון, מגדולי עיר לישבונה שבפורטוגל. ירושלים תרל׳׳ו. המדפיסים מציינים:… הספר הזה יצא לאור פעם א׳ בקושטא ש׳ רע׳׳ח ושניה בשאלוניקי ש׳ שנ״ו… וליוקר מציאותו יצא לאור על ידינו מספר א׳ הנמצא בבהמ״ד אשר למעלת הרב… דב׳׳ש… אב״ד דק״ק המערבים אשר פעה׳׳ק ירשלים תובב״א.

בניו של הרב צוף דב׳׳ש:

א) ראשון לכל דבר שבקדושה, מר ניהו רבה, שר הצבא. הגאון מרן רבי רפאל אהרן בן שמעון זצ׳יל. הרב הראשי לק׳יק מצרים ואגפיה והמחבר ספרים רבים (אודותיו ראה בתולדות חייו להלן).

ב)  הרה״ג המובהק, ונוגה לו ברק, איש חיל ורב פעלים כמוהר״ר יקותיאל חיים בן שמעון זצ״ל.

נולד בעיה״ק ירושלים בשנת תרי״ח. נודע שמו לשם ולתפארת, היה מחשובי רבניה ומטובי עסקניה של ירושלים. הוא טיפל בכל כחו ובמסירות רבה בבנין בתי מחסה לנזקקים, שנבנו ע״י העדה המערבית בשכונת מחנה ישראל, וכפי שהעיד בגודלו הראשל"ץ וראב״ד של העדה, רבי נחמן בטיטו זצ״ל בשטר התחייבות למהרי״ח הנז׳, וז׳יל: ״אנא הח״מ הנני להודיע באשר כי מע׳ הרב המובהק מזר״ק כמוהר״ר יקותיאל חיים בן שמעון יצ״ו טרח ויגע מאד בבנין החצר אשר לכולל עדתינו המערבים יצ״ו בשכונת מחנה ישראל, הנבנית על התנשר השיין לכוללנו… והרב הנז׳ טרח ויגע בשכלולו ממסד ועד הטפחות, בשתי שנים רצופים עמד על המשמר בכל מכל…״,

ערב מלחמת העולם הראשונה מילא שתי שליחויות כשד"ר, האחת למצרים בשנת תרע״ב, והאחרת למארוקו בשנת תער״ג, שיצא בשליחות ועד העדה הספרדית. לדאבון נפש בהיותו במקנאס שבמארוקו פגעה בו מידת הדין ונאסף אל עמיו ב־כ״ב לחו׳ אלול התרע״ד ושם היתה מנוחתו כבוד. (אודות שליחותו ראה בס׳ קו לקו.— מחקרים על יהדות המערב לזכרו של שאול זיו ז״ל, בעריכתו של ידידי הרב משה עמאר נר״ו, הוצאת דובב שפתי ישנים נר המערב, ירושלים תשמ״ג, עיין במאמרו של דייר אברהם חיים ״שליחותו של הרב יקותיאל בן שמעון למארוקו בשנת תרע״ד (1914) עמי 155).

ג) הגאון המובהק, ספרא רבא דישראל, ראב״ד מקודש, כמוהר׳׳ר מסעוד חי בן שמעון זצי׳ל.

נולד בעיה״ק ירשלים כ״א אלול תרכ״ט. גדל על ברכי התורה החכמה והמדע. לימים לקח אותו אחיו רבי רפאל אהרן, חתן לבתו שמחה. וכשהלך למצרים לשמש ברבנות לקח אותו להיות לו לעזר בכל עניני הרבנות והדיינות. שנים רבות שימש רבי מסעוד, בתור ראש אב בית־דין תחת פקודו של אחיו חותנו, וכשעלה רבי רפאל אהרן לאה״ק לבלות את שארית ימיו, רבי מסעוד מילא את מקומו גם ברבנות עד שנתבקש לישיבה של מעלה ביום ה׳ דחול המועד פסח — כ' ניסן תרפ״ה (1925), והוא בן ה"ן שנים.

הניח אחריו את הבנים: יוסף, סליים (שלמה), גראציה, אשת דוד נחמד. שמו של רבי מסעוד, נודע למשגב בשל בקיאותו הרבה וחריפותו במשפטי התורה, בפרק זמן קצר, נעשה לאחת הדמויות המזהירות ביותר בקרב יהדות מצרים. עדינותו, חכמתו, רוחב ידיעותיו ורוחב לבבו, עמדו לו בפעילותו הרחבה. הוא השפיע מרוחו על כל אנשי הקהילה, שיחותיו דרשותיו ונאומיו, שנאמרו בשפה ברורה ובנעימה של קדושה, היו מושכים את ההמון שהיו שותים בצמא את דבריו.

 מלבד מתק לשונו המזהיר והמטיף בחסד עליון. ידיו היו גלילי כסף, בעל הבעה בכתב כבעל פה. בעל מידות תרומיות וכשרונות נעלים. גם נודע כלוחם נועז על כבוד התורה וישראל. רבי מסעוד גילה פעילות עצומה ונמרצת בכל שטחי החיים היהודיים במצרים ואף הטביע את חותמו חותם האמת והצדק על הקהילה. רבים הם מפעלי החסד שהוא עמד בראשם, במלחמת העולם הראשונה כאשר היגרו רבים מחכמי ישראל למצרים, בלבו החם סייע בידם בכל מאודו לא שקט ולא נח עד שמצא להם מקומות אכסנייה הראויה להם, ודאג לכל מחסורם. רבי מסעוד, בהשראתו של אחיו חותנו הגדול עשה רבות ותעצומות לצביונה ודמותה של קהילת מצריים.

חיבר ״שם חדש״ (קהיר תרע״ז), אוסף שמות של אנשים ונשים לשם כתיבת הגט, ובהם שמות חדשים לפי רוח הזמן. ״אגרת שבוקין״ אסיפת דיני הגט(קהיר תרפ׳׳ד). כן כתב פסקי דינים רבים, ומהם שנדפסו בס׳ ״ומצור דב״ש״ ובס׳ ״יד רא׳׳ם״ לרבי אהרן מענדל הכהן בהר׳׳ן.

אך גולת הכותרת שבספריו הוא הספר ״שערי משפט״ על ג׳ חלקיו. הסופר ר׳ אברהם אלמליח ז״ל, במאסף ״מזרח ומערב״ (כרך ראשון דף 298). כתב על ערך הספר ומחברו, וראוים הדברים להעתיקם כאן כלשונו: 

חיי היהודים במרוקו – תערוכת מ.ישראל

ידידי מוזיאון ישראל בפאריס התארגנו מחדש כדי לסייע למוזיאון ישראל לערוך את התערוכה על יהדות מארוקו, במגמה לשפוך אור על חלקה של יהדות זו בתרבות היהודית, על כל גילוייה — הן בהווי, בפולקלור ובמלאכת־מחשבת הן בחיי־הרוח.הועתק 68

לא הייתה זו משימה קלה, ולצערנו אין הביצוע מושלם, שכן היינו זקוקים לזמן רב יותר, למקום נרחב יותר ואף לתקציב נכבד יותר. משום כך לא יוכלו התערוכה, הקטלוג והאמצעים האור־קוליים — שנועדו לשקף את הצדדים שאין אפשרות להציגם בדרך אחרת — להביא אלא אפס קצה מתרבותה של עדה כה עתיקה ומגוונת כמו יהדות מארוקו.

יהודי מארוקו פזורים היום על־פני ארצות רבות ובכל שכבות החברה — באירופה, באמריקה ובישראל. אל כל חוגיה של תפוצה חדשה זו פנינו כדי לבקש עזרה, ואכן, הידיעה על התערוכה נתקבלה לעתים בספקנות, לעתים קרובות בהתלהבות, אך מעולם לא באדישות.

 למן האומן־הצורף לשעבר, היום עובד־תברואה בעיריית דימונה, ועד לתעשיינים באמריקה ולפרופסורים באוניברסיטאות פאריס וירו­שלים — כולם הפקידו בידנו חפצים ומסמכים יקרים להם, או מסרו מידע נדיר ויקר־המציאות, זיכרונות או חוויות אישיות. תרומות רבות אלו העשירו הן את התערוכה הן את הקטלוג והפיחו חיים חדשים באוספים הנאים השמורים בבתי־ הנכות בפאריס, באמסטרדאם, בשטוקהולם ובירושלים.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

מאי 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר