מורשת יהדות מרוקו

2 – יהודי דמנאת במרוקו על פי תעודו חדשות – פרופסור אליעזר בשן

מתוך חוברות הברית בעריכת מר אשר כנפו

השגריר של בריטניה ניסה להצדיק את התנהגו המאורים.

התיאור הנ"ל הוא רק מבחר מהאירועים בדמנאת. רצח התעללות, שחיטת תינוקות ואלה מקרים שג'והן דרומונד האי ניסה כבר בעבר להצדיק. לפי ידיעה אחרונה, הוא ניסה להצדיק את התנהגותם על רקע  העובדה שיהודים מלווים בריבית. האם החוק אינו יכול לאסור הלוואה בריבית ?

האם הלקאת זקנים עד מוות, ניקור עיני אנשים, אונס נשים, התעללות בילדים, שחיטת תינוקות לעיני אמותיהם. האם כל זה מחויב המציאות, כדי למנוע מיהודים לקחת ריבית גבוהה ?. הניסיון להצדיק מעשים בלתי אנושיים בגלל האשמה שכמה יהודים, ואפילו רבים מהם מלווים בריבית, היא מביישת אנגלים הגונים.

ומעלה את השאלה האם אין לאנגליה נציגים שהם יותר נאורים מאשר המאורים בעצמם. אין תועלת בפנייה לממשלה שלנו באנגליה כי היא תפעל בהתאם לדיווחים של סיר דרומונד האי.

אנגלים נוטים לרחמנות, כמו שבא לידי ביטוי בפרעות ברוסיה בשנת 1881. הם מגלים סימפטיה לבני אדם מדוכאים וקורבנות של אכזריות. יש לדווח על אירועי דמנאת ומעשי הזוועה במרוקו לפי האמת. יש להשמיע " הזוועות של דמנאת " באוזני האנגלים, כמו שאנו שומעים אותם, כדי להפסיק את מעשיו הברוטאליים של חג' ג'ילאלי.

כל מעשה הזוועה הנזכרים לעיל צריכים להיות נגד עיניהם של יהודי אנגליה לא רק בעת שתיית תה של ארוחת בוקר. איך היו מרגישים לו היו מחללים את נשותיהם ובנותיהם ? זקניהם מולקים עד מוות, צעיריהם נאסרים ותינוקותיהם נרצחים. עליהם להרגיש כאילו כל האירועים האלה מתרחשים לנגד עיניהם, וקרוביהם הם הקורבנות.

דו"ח של כל ישאל חברים על מצבם של יהודי דמנאת.

בדו"ח של כל ישראל חברים לחודש אוקטובר 1884 פורסמו ידיעות מפורטות על היחס השלילי של המושל כלפי היהודים בדמנאת, והצעדים שננקטו בטנג'יר למען הקהילה. מצבם של המסכנים לא השתנה לטובה. נציגי הקהילה השוהים בטנג'יר כבר מספר חודשים, במטרה להעביר את תלונותיהם לסולטאן עוד לא זכו להתקבל לראיון, למרות הפצרותיהם.

תשובת הווזיר כי ישובו לבתיהם בשלום, ושקאיד יתלווה אליהם, והוא ימסור למושל של דמנאת את הוראות הסולטאן, ואת ההצהרה לטובת היהודים, כפי שפורסמה. ידוע לחברי המשלחת שעל מנת להפסיק את הרדיפות ממנה סובלים יהודי דמנאת זה מספר שנים, אין בצעדים האלה כל תועלת.

ראי הקהילה הציגו בפני לאחרונה ובפני הקאיד רת הט'היר שהושג על ידי משה מונטיפיורי לטובת היהודים. כל זה לא הועיל, והקאיד כלא אותם למשך שלושה חודשים., ממנו שוחררו רק לאחר תשלום כופר של יותר מעשרים אלף פראנקים. נציגיהם של יהודי דמנאת בטנג'יר משוכנעים שכל עוד הקאיד הנוכחי מכהן – צפוי להם מוות בטוח לאחר שובם לבתיהם.

הנציגים רוצים להתקבל אצל הסולטאן בפאס – אך לשווא.

היות והסולטאן ושריו נסעו לפאס, שלוחי דמנאת פנו לעיר פאס, ובכל פעם שהגישו לווזיר הגדול להתקבל לראיון, ציווה לסלקם. החיילים השומרים העבירו פקודת הווזיר תוך השמעת קללות ומכות באלות. בינתיים רודה הקאיד במשפחות של נציגי הקהילה ובשאר היהודים באכזריות גוברת והולכת. 

הפסקת השמירה בלילות בדמנאת.

במכתבים שנשלחו מדמנאת ופורסמו בכתב עת Reveil du Maroc בתאריכים 22 ו – 29 באוקטובר נאמר, כי הקאיד קרא לאחרונה את ראשי הקהילה להופיע בפניו והודיע להם, כי על צו הסולטאן תפסק שמירת הלילה במללאח.

התוצאנ היא חשיפת האוכלוסייה יההודית לביזוי ולאלימות מצד המוסלמים. ואומנם לא איחרו תופעות אלה לבוא. מוסלמים פרצו למללאח, היכו יהודים במקלות. גרמו להם להרס בבתים, שדדו חנויות, פגעו, אנסו והרגו נשים, ללא חשש מענישה.

מקלט במקום קדוש

חלק מיהודי המקום ברח וחיפש מקלט במקום קדוש למוסלמים. מוסלמים ניסו לאלץ אותם לצאת מהתחום המקודש. הרסו גגות של בקתות שיהודים מסכנים אלה הקימו לעצמם סביב ביתו של ראש הווקף. יהודים שלט מצאו שם מקלט שוטטו בשדות.

בתי כנסת ריקים.

חמישה בתי כנסת של דמנאת ריקים, ולא ניתן לאסוף עשרה גברים לעריכת מניין לתפילה. תכולתם של הבתים בהם גרו יהודים שעזבו – נשדדו, והבתים נהרסו על פי פקודת המושל. הוא קרא למוסלמים שחייבים כסף ליהודים, וחייב אותם לשלם לו את החוב.

בחג הושענא רבה ניסה הקאיד להכריח נוטריונים יהודים לכתוב הצהרה לפיה כל התלונות שעלו נגדו על ידי יהודים בטלות. כעשרה נוטריונים שסירבו לחבר הצהרה כוזבת כזאת, נכלאו בצינוק. אחרים שחששו לגורלם בראותם את אשר קרה לחבריהם, נענו לדרישת המושל, וכתבו כל מה שציווה אותם, וחתמו בשמם.

אבל לפני שהתייצבו בפני הקאיד, הצהירו באוזניהם של נציגי הקהילה, כי מחשש לעינויים הצפויים להם המקרה שיסרבו למלא אחרי הוראות המושל – הם נכנעו ומסרו את הודעתם כי כל מסמך שנכתב על ידם במטרה להצדיק את המושל וללמד עליו סנגוריה – בטל ומובטל.

פניות של קהילת טנג'יר ונציגים דיפלומטיים.

ההנהגה של קהילת טנג'יר וכן נציגיהן הדיפלומטיים של מדינות אירופה ניסו בפניות רשמיות לבוא לעזרת היהודים האומללים של דמנאת אבל ללא הצלחה. 

יחס דבדו החדש. הצב"י אליהו רפאל מרציאנו

הקדמה.

וַיִּתִילְדוּ על משפחותם לבית אבתם – במדבר א', י"ח. מפרש רש"י במקום : " נצטוו לביא ספרי יחוסיהם. עוד בשחר ימי עמנו צויינה אם כן חשיבותם של ספרי יחוס המשפחה, ובמסכת אבות פ"ו, משנה ו' : גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלושים מעלות והכהונה בעשרים וארבע והתורה בארבעים ושמונה דברים ואלו הן, התלמוד

משפחת די סוסאן

החכם הותיק, בגם של גדולים שלשלת יוחסין, ענף עץ עבות, הזקן הבשר ר׳ אברהם הנק׳ די סוסאן הוליד: אהרן, משה.

איש גבור חיל, הרים על בתפיו את המלוב״ן הרב יעקב אביחצירא והעבירו את הנהר, מתהלך בתומו צדיק, גומל חסדים טובים, הזקן הבשר, שב גם ישיש, ר׳ אהרן בן סוסאן די סוסאן הנד הוליד: מבלוף, אברהם, משה, שלמה, סעידא.

הזקן הבשר, רודף צדקה וחסד, מטיב לזולת, הצדיק ר׳ מבלוף בן סוסאן הנז׳ הוליד: סאעודא, עווישא, שושנה.

הנבבד ונבון, רחים ומוקיר רבנן, הזקן הבשר ר׳ אברהם בן סוסאן הוליד: אהרן אפרים, שמעון, יצחק, דוד, פריחא, זהירא, סול, מרי.

המרוחם, הזקן הבשר, מכבד תורה ולומדיה, גומל חסדים, הצדיק ר׳ משה בן סוסאן הנז׳ הוליד: מאיר, אהרן, רחמים, רחל, מזל, זהארי, אילנה, שושנה.

המנוח, תם וישר, נקי ובר, נעים זמירות, המשמח בני אדם, בעל צדקה, ר׳ שלמה בן סוסאן הנז׳ הוליד: ר׳ אהרן, יהודה, מאיר, אליהו.

הזקן הכשר, מתפרנס מיגיע בפיו, גומל חסדים טובים, ר׳ משה בן סוסאן (בן ר׳ >וברהם) הנז׳ הוליד: מבלוף, אברהם, יהודה.

הנבבד, מוקיר עד מאד יום שבת קודש, נקרא משום בך ״די שבת״, תם וישר, מנא דבשר, הצדיק ר׳ מבלוף בן סוסאן ^הנק׳ ״שבת״ הוליד: משה, שמעון, עווישא, סטונא.

איש צדיק, איש חסד ומעשים טובים, דחיל חטאין, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, חבר בחברה קדישא, הזקן הכשר ר׳ אברהם בן סוסאן הנד הוליד: משה, יעקב, דוד, יצחק, אהרן, מרים.

איש מורם מעם, איש אמונים ובעל צדקה, מחסה ליתומים ואלמנות, גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב, ר׳ יהודה בן סוסאן הוליד: ר׳ רפאל, משה, שמעון, עווישא, ססיל, סמן, פפין, מרים.

משפחת בו סבנייא

חכם ותיק, חמר ותיק, גזע ישישים, פרי צדיק עץ חיים, החסיד רבי יוסף בן סוסאן הוליד : דוד

בן איש חיל, אבן הראשה, מר קשישיא, הצדיק רבי דוד בן סוסאן הנזכר הוליד : יוסף, קמרא

איש תם וישר, ירא אלהים וסר מרע, משבים ומעריב, גומל חסדים, שב וישיש, הצדיק ר׳ דוד בן סוסאן הנז׳ הוליד: יוסף, שמעון, אסתר,

פראווח, סלטאנא.

הזקן הכשר, מגא דבשר, מלא מצוות ברמון, איש חברה קדישא בקהילת אחמיר, גומל חסדים עם החיים ועם הנפטרים, הצדיק ר׳ אברהם בן סוסאן הנד הוליד: יוסף, יהודה (ליאון), מסעוד, רחמים,

שמעון, דוד, מאיר, פריחא.

המנוח, גבון ויקר רוח, רודף צדקה וחסד, הצדיק ר׳ ראובן סן סוסאן הנז׳ הוליד: יוסף, שלמה, מכלוף, יעקב, אברהם, מרדכי, דוד, משה,

סעאדי, חנאני.

חכמי המערב בירושלים

פרקים בתולדות חייהם ופעולותיהם של חכמי המערב – מרוקו – בירושלים מהמאה הי"ט ועד ימינו.

כתב, אסף וערך בעזר משד"י – ע"ה שלמה דיין ס"ט – בלא"א כהה"ר יהודה ליאון נ"ע

הסכמותיו:

א.  ספר קול מבשר על סוגיות הש״ס למרו"ה אריה ליב חריף. ירושלים תרכ׳׳ו.

ב. ספר אבן שמואל להר׳ אריה ליב פרומקין. ירושלים תרל״ב. (נדפס בס' תולדות חכמי ירושלים. וילנא תרל״ד). הרב צוף דב״ש עודד וחיזק ידי הרב המחבר ואף העמיד לרשותו את אוצר ספריו. כן מציין בדברי הסכמתו:… ואף אני הצעיר פתחתי לפניו אוצר ספרי ונתתי דמי קדימה בעד ספר אחד כאשר יאות לסייע לעושה מצוה…

ג. ספר יצירה עם ביאור הגר״א מוילנא וביאור ״תולדות יצחק״ למו׳׳ה יצחק בן יהודה ליב כהנא. ירושלים תרל״ה.

ד.   שו״ת ויאמר יצחק למופה״ד נר המערבי רבינו יצחק בן וואליד זיע״א ליוורנו תרל״ו.

ה.  אם למסורות וזכרן ירושלים ירושלים תרל״ו.

ו.  הביכורים והראיון למו״ה דוד שיפמאן, ירושלים תרל״ט.

ז.  יעלזו חסידים למו״ה החסיד ר׳ אליעזר פאפו זצ״ל בעהמ״ח פלא יועץ, סובב הולך על הסה״ק ס׳ חסידים. ירושלים תרמ״ז. (הסכמת הרב צוף דב״ש משנת תרל״ט). בנו הגר״א בן שמעון, מציין בתחילת הספר: ״… ואבוא היום להודיע… שמקדמת דנא… עט״ר וצ"ת מרן אבא היה מראשי המשתדלים להוציא לאור תבל… ס׳ יעלזו חסידים…״.

ח.   חדושי וכללות הרז״ה עם חידושי הגאון ר׳ זאב וולף הלוי (אלעשקער מבראד זצ״ל). ירושלים תרמ״ה. (הסכמת הרב צוף דב״ש משנת תרל״ו).

הרב צוף דב״ש זצ״ל השתדל בהדפסת הספר ארצות החיים למופה״ד רבי חיים פאלאג׳י זצ״ל. ירושלים תרל״ב. עיי״ש בהקדמת המחבר.

מספרייתו העשירה נדפס הס׳ אמרות טהורות לר׳ אברהם חיון, מגדולי עיר לישבונה שבפורטוגל. ירושלים תרל׳׳ו. המדפיסים מציינים:… הספר הזה יצא לאור פעם א׳ בקושטא ש׳ רע׳׳ח ושניה בשאלוניקי ש׳ שנ״ו… וליוקר מציאותו יצא לאור על ידינו מספר א׳ הנמצא בבהמ״ד אשר למעלת הרב… דב׳׳ש… אב״ד דק״ק המערבים אשר פעה׳׳ק ירשלים תובב״א.

בניו של הרב צוף דב׳׳ש:

א) ראשון לכל דבר שבקדושה, מר ניהו רבה, שר הצבא. הגאון מרן רבי רפאל אהרן בן שמעון זצ׳יל. הרב הראשי לק׳יק מצרים ואגפיה והמחבר ספרים רבים (אודותיו ראה בתולדות חייו להלן).

ב)  הרה״ג המובהק, ונוגה לו ברק, איש חיל ורב פעלים כמוהר״ר יקותיאל חיים בן שמעון זצ״ל.

נולד בעיה״ק ירושלים בשנת תרי״ח. נודע שמו לשם ולתפארת, היה מחשובי רבניה ומטובי עסקניה של ירושלים. הוא טיפל בכל כחו ובמסירות רבה בבנין בתי מחסה לנזקקים, שנבנו ע״י העדה המערבית בשכונת מחנה ישראל, וכפי שהעיד בגודלו הראשל"ץ וראב״ד של העדה, רבי נחמן בטיטו זצ״ל בשטר התחייבות למהרי״ח הנז׳, וז׳יל: ״אנא הח״מ הנני להודיע באשר כי מע׳ הרב המובהק מזר״ק כמוהר״ר יקותיאל חיים בן שמעון יצ״ו טרח ויגע מאד בבנין החצר אשר לכולל עדתינו המערבים יצ״ו בשכונת מחנה ישראל, הנבנית על התנשר השיין לכוללנו… והרב הנז׳ טרח ויגע בשכלולו ממסד ועד הטפחות, בשתי שנים רצופים עמד על המשמר בכל מכל…״,

ערב מלחמת העולם הראשונה מילא שתי שליחויות כשד"ר, האחת למצרים בשנת תרע״ב, והאחרת למארוקו בשנת תער״ג, שיצא בשליחות ועד העדה הספרדית. לדאבון נפש בהיותו במקנאס שבמארוקו פגעה בו מידת הדין ונאסף אל עמיו ב־כ״ב לחו׳ אלול התרע״ד ושם היתה מנוחתו כבוד. (אודות שליחותו ראה בס׳ קו לקו.— מחקרים על יהדות המערב לזכרו של שאול זיו ז״ל, בעריכתו של ידידי הרב משה עמאר נר״ו, הוצאת דובב שפתי ישנים נר המערב, ירושלים תשמ״ג, עיין במאמרו של דייר אברהם חיים ״שליחותו של הרב יקותיאל בן שמעון למארוקו בשנת תרע״ד (1914) עמי 155).

ג) הגאון המובהק, ספרא רבא דישראל, ראב״ד מקודש, כמוהר׳׳ר מסעוד חי בן שמעון זצי׳ל.

נולד בעיה״ק ירשלים כ״א אלול תרכ״ט. גדל על ברכי התורה החכמה והמדע. לימים לקח אותו אחיו רבי רפאל אהרן, חתן לבתו שמחה. וכשהלך למצרים לשמש ברבנות לקח אותו להיות לו לעזר בכל עניני הרבנות והדיינות. שנים רבות שימש רבי מסעוד, בתור ראש אב בית־דין תחת פקודו של אחיו חותנו, וכשעלה רבי רפאל אהרן לאה״ק לבלות את שארית ימיו, רבי מסעוד מילא את מקומו גם ברבנות עד שנתבקש לישיבה של מעלה ביום ה׳ דחול המועד פסח — כ' ניסן תרפ״ה (1925), והוא בן ה"ן שנים.

הניח אחריו את הבנים: יוסף, סליים (שלמה), גראציה, אשת דוד נחמד. שמו של רבי מסעוד, נודע למשגב בשל בקיאותו הרבה וחריפותו במשפטי התורה, בפרק זמן קצר, נעשה לאחת הדמויות המזהירות ביותר בקרב יהדות מצרים. עדינותו, חכמתו, רוחב ידיעותיו ורוחב לבבו, עמדו לו בפעילותו הרחבה. הוא השפיע מרוחו על כל אנשי הקהילה, שיחותיו דרשותיו ונאומיו, שנאמרו בשפה ברורה ובנעימה של קדושה, היו מושכים את ההמון שהיו שותים בצמא את דבריו.

 מלבד מתק לשונו המזהיר והמטיף בחסד עליון. ידיו היו גלילי כסף, בעל הבעה בכתב כבעל פה. בעל מידות תרומיות וכשרונות נעלים. גם נודע כלוחם נועז על כבוד התורה וישראל. רבי מסעוד גילה פעילות עצומה ונמרצת בכל שטחי החיים היהודיים במצרים ואף הטביע את חותמו חותם האמת והצדק על הקהילה. רבים הם מפעלי החסד שהוא עמד בראשם, במלחמת העולם הראשונה כאשר היגרו רבים מחכמי ישראל למצרים, בלבו החם סייע בידם בכל מאודו לא שקט ולא נח עד שמצא להם מקומות אכסנייה הראויה להם, ודאג לכל מחסורם. רבי מסעוד, בהשראתו של אחיו חותנו הגדול עשה רבות ותעצומות לצביונה ודמותה של קהילת מצריים.

חיבר ״שם חדש״ (קהיר תרע״ז), אוסף שמות של אנשים ונשים לשם כתיבת הגט, ובהם שמות חדשים לפי רוח הזמן. ״אגרת שבוקין״ אסיפת דיני הגט(קהיר תרפ׳׳ד). כן כתב פסקי דינים רבים, ומהם שנדפסו בס׳ ״ומצור דב״ש״ ובס׳ ״יד רא׳׳ם״ לרבי אהרן מענדל הכהן בהר׳׳ן.

אך גולת הכותרת שבספריו הוא הספר ״שערי משפט״ על ג׳ חלקיו. הסופר ר׳ אברהם אלמליח ז״ל, במאסף ״מזרח ומערב״ (כרך ראשון דף 298). כתב על ערך הספר ומחברו, וראוים הדברים להעתיקם כאן כלשונו: