ארכיון יומי: 15 במאי 2014


סאלי וחכמיה-א.ח.אלנקוה

סאלי וחכמיה – מאת אורי חנניה אלנקוה. –חקר הקהילה

צדיקי החומה

רבי רפאל בר עליזה אלנקוה

רבי רפאל בר עליזה אלנקוה

מסורת קדומה מספרת על צדיקי החומה. על כך שמעתי מחנניה דהן, כפי שסיפרה לו אימו ע״ה. במוצאי שבת היו נשים מדביקות נרות בחומה לעילוי נשמת אותם בחורים שנהרגו עקד״ה.

אחד הנכבדים (פאקיר), היה מציק לנערות ישראל ומשתדל להטות ליבן אליו. באחד המקרים, אחד מבחורי ישראל קינא קנאה לה׳ ולעמו, ארב לאותו גוי והרגו ולא נודע מה עלה בגורלו כי העלים את גופתו. פעם אחת, כשבא נכבד אחר להציק לנערה מישראל, אמרה לו שיזהר פן יעשו לו כמו שעשו לפאקיר, הדבר נודע למושל העיר והלה ציוה לכרות את ראשיהם של נכבדי הקהילה היהודית ולהניח את ראשיהם על החומה למען הראות את גודל שפלותו.

משום כך נהגו להדליק הנרות בחומה, לעילוי נשמת הצדיקים הללו ע״ה הי״ד.

ביר לאלה סוליקה

באר לאלה סוליקה. צדקת זו סול חתואל מטנג׳יר, היתה נערה צדקת נאה במידותיה ואור קרץ מפניה הטהורים כשחן של קדושה נסוך עליהם. אחד הבחורים הנכבדים מערביי המקום חמד אותה וטען שהיא הסכימה להתאסלם ולהינשא לו. לא הועילו כל הכחשותיה, עפ״י דתם, אם יש עדות, גם אם אינה נאמנה וגם אם היא פסולה לחלוטין, בהיות העד נוגע בדבר, שאדם קיבל על עצמו את האיסלאם, אין דרך לחזור מכך. הנערה הקדושה נסחבה באכזריות למשפט בכיכר העיר פז אצל המלך. בדרכם עצרו בעיר סאלי. הצדקת ביקשה לשתות מעט מים, נתנו לה לשתות ממי הבאר והמשיכה איתם בדרך למשפט. בעיר פז גזרו דינה למוות, היא קיבלה על עצמה למות בקדושה ולא להיטמא לערל ולא להמיר את דתה.

באר זו בסאלי ממנה שתתה, היתה מאחורי חומת המלאח והיתה לה חשיבות סמלית גדולה. דיין האמת יקום את דמה הטהור של צדקת פלאית זו.

בתיהכנ"ס ומוסדות התורח

לשמחתנו הרבה ואין הדבר מקרי, ישנם מספר מקורות המתעדים את בתי הכנסת בסאלי, דבר המעיד על כך שזה היה המוסד העיקרי בקהילה. בית הכנסת בדורות הקודמים, שימש גם כבית תפילה, כבית מדרש, כישיבה, כתלמוד תורה וכמרכז לפעילות תורנית [הילולות, אזכרות וארועים מיוחדים כפי שיפורט לקמן],

המקורות בהם השתמשתי להשוואת רשימות בתיהכנ״ס הם:

״בתי הכנסת באפריקה הצפונית״ – יעקב פינקרפלד.

גולבין – המלאח של סאלי.

עדויות שאספתי מבני סאלי – מו״ר אבי זצ״ל, חנניה דהאן ז״ל, גברת דאבילא המתגוררת ברבאט בסאלי ועוד].

לפני כמה שנים ערכתי סיור חווייתי באופן מיוחד. נגשתי למלאח של סאלי עם קבוצת מטיילים שהבאתי מישראל. אלינו הצטרפה גברת דאבילא הקשישה, ילידת סאלי ואיתה נכנסנו כולנו לבתים בהם היו בתיהכנ״ס [כיום מתגוררים שם תושבים מרוקאים] ובכל פעם שנכנסנו למקום שהיה בו ביכנ״ס, סיפרתי על המקום ושרנו שירים לכבוד הצדיקים. התרגשות מיוחדת היתה כשנכנסנו לביהכנ״ס של רבי רפאל אלנקאוה ולחדדו של רבי עמרם בן דיוואן. אין ספק שחשנו בהארה הגדולה שהותירו במקום צדיקי סאלי.

התושבים נקהלו סביבנו בהתרגשות גדולה. ניתן לראות קשר גדול בין העיר סאלי לבתי הכנסת בה ולחשיבות הגדולה שלהם. בערבית יהודית נקראה סאלי בשם סלא [כך מופיעה שמה במרבית המקורות התורניים] וסלא פירושו בית כנסת ואין הדבר מקרי.

קריאה בתורה ובהפטרות לפי נוסח יהודי מרוקו

מפטיר והפטרה פרשת בחוקותי בנוסח יהודי מרוקו

اسرائيل بالعربية – اليهود في المغرب

ماذا يمثل الشمعدان اليهودي – الاسرائيلي؟

Read more http://www.israelinarabic.com/

موقع اسرائيل بالعربية   الشمعدان يعد الشمعدان (او ما يعرف بالمينوراه) رمزا من الرموز القومية والدينية المقدسة لدى شعب اسرائيل، ونظرا لاهميته الايمانية اعتمد كرمز قومي ديني وتاريخي لشعب اسرائيل وكاحد رموز دولة إسرائيل اليهودية رسميا بعد نيل استقلالها.  ذكر الشمعدان في الكتاب المقدس (التناخ) باللغة العبرية بإسم مينوراه ( Menorah  ) أما في ترجمة التناخ للعربية فيعرف بإسم ( المنارة) .

Read more http://www.israelinarabic.com/

Juifs au Maroc et leurs Mellahs-David Corcos

Les juifs au Maroc et leurs Mellahs – David Corcos

Nous venons de donner un apercu de ce que furent les elements qui ont forme la communaute de Mogador avant la creation de son Mellah. Nous avons vu qu'en general, les Juifs de cette ville occupaient de hautes situations et que la position de toute la communaute etait preponderante. A la veille de la fondation du Mellah, de cette guezera comme on l'a dit, les Juifs jouissaient encore d'une liberte eדוד קורקוסxceptionnelle pour l'epoque et dans le pays. Cependant, ici encore l'attitude equivoque du sultan autorisait la populace a saisir chaque occasion pour opprimer les Juifs qu'elle pouvait atteindre. Ali-Bey al-Abassi nous renseigne, a sa maniere, sur cette situation qu'il avait d'ailleurs constatee au cours d'un voyage qu'il fit a Mogador en mars de l'annee 1804. Un an apres, Moulay Sliman se rendit a Mogador "pour visiter les travaux effectues par son pere"

  Ali-Bey, op. cit., I p. 147: "The vice-consuls and merchants of various European nations, who live at Souera form a kind of colony, which is increased by the Jew merchants of the country: these latter enjoy here much more liberty than at any other place in the empire; they are even permited to wear the European dress, and to live like the merchants of other nations; they are the richest class, but from time to time they are compelled to pay dearly for these advantages by the most shocking oppressions".

Dans le courant de l'annee 1807  il envoya une lettre ordonnant la separation des Juifs et des Musulmans, c'est-a-dire la creation d'un Mellah ou les Juifs devaient etre enfermes. Nous ne connaissons pas le pretexte invoque offciellement pour cette segregation qui, naturellement, faisait partie d'un plan general englobant les Juifs de Mogador, de Rabat, de Sale et de Tetuan.

 Deux documents se font l'echo de ce que la tradition orale des Juifs de Mogador avait conserve sur les causes de la fondation du Mellah. "Les Juifs de la seconde classe vecurent en paix dans ce quartier (la medina) jusqu'en1804  annee ou le fanatisme musulman se reveillant, une Juive fut enlevee et contrainte d'epouser un cherif mahometan (sic)• Vers la meme epoque, la securite generale des Juifs fut menacee. Ils en appelerent au souverain, se plaignant de l'injustice commise, faisant valoir l'insecurite de leur situation et demandant avec insistance que fussent prises des mesures de protection pour leur securite future … Le sultan acceda a leur demande et ordonna la construction, a l'extremite de la ville, du vieux Mellah d'aujourd'hui, qui est en realite le premier Mellah au sens propre du mot et qui fut muni d'une porte de guet… ״. Pour l'auteur du second document, moins bien informe, le Mellah ne fut que deplace. Le premier se trouvait en pleine medina "ouvert a tous les passants, de sorte que les incidents se multiplierent chaque jour entre Juifs et Musulmans"; mais il rejoint a peu pres l'auteur du premier document en ecrivant: "Une jeune fille d'un sujet anglais (sic) se trouvant un samedi a sa fenetre, a jete par megarde une ecorce de pepin, qui tomba sur un cherif. Un incident en surgit: on obligea la jeune-fille a abjurer. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

מאי 2014
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר