חכמי המערב בירושלים-ש.דיין-كتاب الاحكام الشرعيه في الاحوال الشخصيه للإسرائيليين
חכמי המערב בירושלים
פרקים בתולדות חייהם ופעולותיהם של חכמי המערב – מרוקו – בירושלים מהמאה הי"ט ועד ימינו.
כתב, אסף וערך בעזר משד"י – ע"ה שלמה דיין ס"ט – בלא"א כהה"ר יהודה ליאון נ"ע
שערי משפט
או
״כתאב אל אחכאם אל שרעיה פ׳י אל אחוואל אל שכ׳צייה
ללא ישראיליין׳
מאת
הרב מ. חי בן שמעון חלק שלישי קאירו— תר״פ.
במאמרי ״לתולדות עדת המערבים בירושלים״ שנדפס ב״לוח לונץ״ שנת התרס״ט, ושבו תארתי את מצבה הרוחני של עדה זו, אמרתי בן יתר דברי: ״אולם כששנים מחברי העדה הזאת שהיו הרוח החיה באפניה, ה״ה .הרה׳׳ג אברהם אביכזיר מנהל יועץ לעדת היהודים באלכסנדריה, והרה״ג מסעוד חי בן שמעון מזכיר משרד הרבנות בקאירו, עזבו את ירושלים וישתקעו במצרים, לא יכלה העדה לצעוד קדימה ותלך הלוך והתדלדל״ וכוי.
ואמנם כן היה: מיום ששני הרבנים הנז׳ עזבו את ירושלם וישתקעו במצרים, דללה מאד עדת המערבים בירושלים, עד כי אין רשומה ניכר כלל בעיר הקדש, תחת אשר היו ימים שבהם היתה היא הרבה יותר עשירה ורבת ההשפעה מאחותה הבכירה העדה הספרדית, אך תחת זה הפיקו היהודים באלכסנדריה וקאירו תועלת מרובה מביאת שני הרבנים האלה אליהן.
אין כאן המקום ולא כעת הזמן לדבר בפרוטרוט על כל פעולותיהם הכבירות של שני הרבנים האלה להרמת מצבה הרוחני של היהדות המצרית. עוד יבוא יום שבו ידובר עליהם, וכשהיהדות המצרית תבוא לסכם את מעשי שני הרבנים הנכבדים הנז׳ במשך עשרים השנה האחרונות, בודאי תצטרך להציב להם מקום בראש.
רצוני כעת רק לדבר על ספר חשוב שחלקו השלישי יצא כעת בקאירו בשפה הערבית ע״י הרה״ג מסעוד חי בן שמעון, בשם ״שערי משפט״ או בשפה הערבית ״כתאב אל שרעיה פ׳לאחוואל אל שכ׳ציה ללא ישראיליין״.
לפני שש שנים בערך יצא בערבית החלק הראשון והשני של הספר החשוב, המדעי והמיוחד במינו זה.
בראש החלק מתנצל המחבר על כתבו את ספרו ערבית לאמר:
אמנם ידעתי כי חכמים יתמהו, הלנו אתה, ותחבק חיק נכריה. לא יעשה כן, לתת הצעירה לפני הבכירה, אם העבריה, לך אמור להם סודן של דברים, הבינם גם חקרם, רב העלילה: אם שניתי אורח חוברי חבר, עשה והזמן גרמא, בארץ נכריה. אויבינו פלילים, נתנו בשער קולם: ״אבדה עצה, תורה ותושיה. אין סדר למקרא, תעו במדבר, אורח לא סלולה, ערבה וציה,״ על כן חפרתי, את הבאר באר לחי, אמרות צרופות, אש דת שלהבת יה. ואם הדברים לכם ערבים, פנו אל שער הקדים, תמצאו חידתי לשון נקיה. אמרתי אחכמה, ולא רחוקה היא, צא ולמד מאנשי שם, בני עליה. אדברה זאת לחכמים יודעי העתים והיתה מחשבתי רצויה.
אחרי התנצלות זו באה בערבית הקדמה כוללת תמצית תולדות היהודים מיום בריאת העולם עד יום חבור שלחן ערוך. בשפה ערבית יפה ובקצור נמרץ שהוא מעט מכיל את המרובה, מעביר המחבר לפני הקורא הערבי את תולדות היהודים עד חורבן הבית, מגדיר יפה את פירוש ״משנה״, תנאים, אמוראים, רבנן סבוראי, מדבר על הישיבות הגדולות סורא ופומבדיתא, ועל פעולות ריש גלותא והגאונים, ומתעכב ביחוד על רב סעדיה גאון הפיומי, על הרמב״ם ועל יוסף קארו, ומבאר כל ספר וספר מספריו הידועים: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט.
החלק הראשון של ״שערי משפט״ כולל י״ב שערים:
שער א׳: דברי ברית הארוסין לבאי שעריו, במה יתקיימו ואיך יותרו קשריו.
שער ב׳: פנת יקרת האישות ומוסדיו, בהם יחיו ישבו בשלום יחדיו.
שער ג׳: משטרי האשה והליכותיה, לתת יקר לאלוף נעוריה.
שער ד׳: זכויות האשה מבעל בריתה, מעת יבוא במסורת הברית איתה.
שער ה׳: דברי ריבות הזוג וטענותיהם, ולמי תת הצדק משניהם.
שער וי: משפט גבר ומנת חלקו, במות עליו אשת חיקו.
שער זי: מה הדת נותנת למנה, לאשה כי תהיה אלמנה.
שער ח׳: יכיר משך הזרע למשפחות אבותם, מזרע מרעים אשר הובישה הורתם.
שער ט׳: משפט הגרושין וכל פקודיו, לאשר לא יכלו לשבת יחדיו.
שער י׳: שליחות גט לאשה כי תצא, אם היא בעיר אשה לא תמצא.
שער יא: משפט האשה ואשר נגזר עליה, לשמור ולעשות אחר שלוחיה.
שער יב: דין אונס נערה בעברת זדונו, ומפתה בתולה בחלקת לשונו.
كتاب الاحكام الشرعيه في الاحوال الشخصيه للإسرائيليين
החלק השני כולל גם הוא י״ב שערים:
שער יג: ספר הירושות לרבנו סעדיה גאון ז״ל, אשר פעל ועשה ביאור וסדר לנחלות כתובים כדת מורשה.
שער יד: דיני הירושות ונחלות ותורת משפטן, אשר צוה הי את משה בכללן ופרטן.
שער טו: ינתנו רק לבכור האב כחו וראשית אונו, מן המוכן ומצוי שיהיה בנכסי עזבונו.
שער טז: משפט הבנות אשר לא נשאו בחיי מולידן, ינתן להן מעושר אביהן כחקר כבודן.
שער יז: איש יצוה בניו או ביתו לשמר אמריו, איך ובמה יתקיימו או יופרו דבריו.
שער יח: גבר הוקם לשית לב אל נכסי יתומים קטנים, אם מנהו אביהם או בית משפטי הדיינים.
שער יט: משפט איש שוטה או שבוי או כי מסכנה ברח, לחגור בעד הונו עד אשר ישוב יאיר וזרח.
שער כי: משפטי זכויות ומתנות ליורשים או זולתם, באיזה אופן תתקיים או תתבטל מתנתם.
שער כא: לחקור מאוד את העדים שתהיה עדותם נאמנה, לא יקובל עד חמס ואיש אשר את פושעים נמנה.
שער כב: אשר ירשיעון אלהים בדין לחייבו שבועה, לאיים עליו לסגת אחור פן יפול ברעה.
שער כג: ראשי פרקים כוללים בקצרה הלכתא לשטרות, יען כי פרטיהם רבו עד אין למו ספורות.
שער כד: תובע אשר אין בלשונו מלה לזכות בחלקו, ובא רעהו וחקרו להצילו מיד עושקו.
מטרת המחבר הנכבד בספריו אלה היתה להראות לכל בתי המשפט המצריים כי כל הדינים והמשפטים הנחתכים ע״י בתי הדין היהודים ומשרדי הרבנות במדינה זו, יסודם בתורת משה, שהיא תורת צדק ויושר.
פסקי בתי הדין הדתיים במצרים יוצאים לפועל ע״י הממשלה, האחרונה נותנת לראשי הדתות השונות את הכח לשפוט בכל עניני דת ודין בעניני אישות, ירושות, סכסוכים ואפוטרופסות.
אולם לפני שנים אחדות יצאה פקודה מטעם הממשלה המצרית שלא להוציא לפועל שום פסק דין מטעם איזה בית דין דתי שיהיה, אם אין לבית דין זה ספר חוקים קבוע שאפשר לסמוך עליו, ע״י פקודה זו תש כוחם של בתי הדין הדתיים במצרים, השפעתם נחלשה מאוד ופקודותיהם לא היו נשמעות. עי׳י כך סבלו בפרט העגונות, האלמנות, היתומים.
על כל המחאות שהגישו בתי הדין הדתיים אל הממשלה קבלו תשובה אחת: הראוני נא את ספרי חוקותיכם ואראה על מה הם מיוסדים והוצאתי לפועל את פסקי דיניכם.
ואת העבודה הכבירה הזאת לחבר בערבית ספר מדעי ושטתי שלא יבוש בפני כל ספרי המשפטים הכי חדישים ושיכיל את כל דיני התורה הכתובה והמסורה, קבל עליו הרב מסעוד חי בן שמעון, ראב״ד לעדת היהודים בקאירו.
כל קורא המצוי קצת בספרים כגון אלה, הוא יבין מה קשה ומה רבה היתה עבודת הרב המחבר, לקחת ספר עתיק יומין הכתוב עברית לתרגמו לשפה ערבית, לחקור מקור כל משפט ומשפט, להיות בקי בכל המשפטים ולהרצות את הכל בערבית צחה, בהרצאה מבוררת ובדיוק נמרץ שיהיה מעט מחזיק את המרובה, ושבו יוכלו להשתמש עורכי דין מובהקים ושופטים גדולים, כ״ז הוא מן הדברים שאינם קלים ביותר, אבל המחבר הנכבד שבמשך כל ימי שבתו בקאירו היה ראש הדיינים וכל הדינים ופסקי הדינים עברו על ידו ונעשו על ידו, עשה והצליח במלאכתו החשובה, בעזרת אחיו הגדול הרב רפאל אהרן בן שמעון ראש רבני מצרים, והרב אברהם אביכזיר, ראבי׳ד באלכסנדריה התחיל את העבודה והוציא את החלק הראשון ואת החלק השני לפני מלחמת העולם וכעת גם החלק השלישי.