מלחמת צרפת־מרוקו, 1844
לאחר שצרפת כבשה את אלגייר ב־1830, גברה המתיחות בין צרפת למרוקו, שנתנה מקלט ותמכה בעבד אלקאדר (1808־1883) שמרד בצרפתים. במשא ומתן בין ממשלת מרוקו לצרפת יוצגו האינטרסים של צרפת על ידי המתורגמן דוד בן חיים אזנקוט (נפטר ב־1875). אך המשא ומתן נכשל וב־1844 פרצה מלחמה בין מרוקו וצרפת.
צי צרפת הפציץ את הערים טנגייר ומוגדור. היהודים בטנג'יר ניצלו מההפצצות, ולזכר הנס קבעו יהודי העיר את יום כ״א מנחם אב כיום ׳פורים דה לה בומבס׳ וחוברה מגילה המתארת נס זה. מוגדור הופגזה ב־15 באוגוסט, ובמלאח היה ההרס חמור. האנרכיה נוצלה על ידי מוסלמים מקומיים ושבטים מחוץ לעיר כדי להתנפל על היהודים. אלה מהם שברחו לכפרים היו טרף לאכזריות השבטים, שהפשיטום, שדדום ורצחו 50 מהם. בעקבות אירוע זה ברחו מספר יהודים ממוגדור לגיברלטר. ידה של צרפת היה על העליונה וצבא הסולטאן ניגף ב־14 באוגוסט בקרב איסלי (isly). כתוצאה מזה נערך הסכם שלום ב־10 בספטמבר, שאושר על ידי הסולטאן ב־5 באוקטובר 1844. הסולטאן התחייב לא לעזור למורדים ולא לתת מקלט לעבד אלקאדר ואנשיו.
הסולטאן ויורשיו שיפרו את היחסים עם צרפת. בעקבות המפלה החלה מודרניזציה של הצבא, והסולטאן פתח בית ספר לתותחנות. כמו כן חתר הסולטאן לפיתוח כלכלי, ועודד הקמת בית דפוס ותעשיית סוכר. אולם יהודי מרוקו נחשדו בתמיכה בצרפת, ומעמדם הורע.
אחד האישים שגילה יוזמה בסיוע לנפגעים היהודים במוגדור היה הרב יוסף בן אהרן אלמאליח (1809־1886), שהחל לכהן בתור דיין במוגדור ב־1840. הוא עסק גם במסחר, וכיהן בתור סוכן קונסולרי, ולאחר מכן סגן קונסול של אוסטריה. הוא הצטיין בפעילות ציבורית למען אחיו במצוקתם בעירו מוגדור ומחוצה לה.
La bataille d'Isly est le dernier affrontement de l'expédition de la France contre le Maroc qui se déroula le 14 août 1844 à la frontière algéro-marocaine. Le Maroc déclara la guerre a la France pour empêcher que la France ne colonise l’Algérie . Elle se solda par une victoire française contre l'armée marocaine, qui soutenait, depuis cinq ans l'insurrection de l'Émir Abd el-Kader contre la France – en dépit du traité de la Tafna
معركة أسلي هي معركة قامت بالقرب من مدينة وجدة بين جيوش المغرب وفرنسا في 14 أغسطس 1844 م بسبب مساعدة السلطان المغربي المولى عبد الرحمن للمقاومة الجزائرية ضد فرنسا واحتضانه للأمير عبد القادر الشيء الذي دفع الفرنسيين إلى مهاجمة المغرب عن طريق ضرب ميناء طنجة حيث أسقطت ما يزيد عن 155 قتيل ثم ميناء تطوان ثم ميناء أصيلة. انتهت المعركة بانتصار الفرنسيين وفرضهم شروطا قاسية على المغرب. تمثلت هذه الشروط في استيلاء فرنسا على بعض الأراضي المغربية عقابا له, وفرضت فرنسا غرامة مالية على المغرب ومنعها المغاربة من تقديم الدعم للجزائر.
تسمى الاتفاقية للا مغنية وقعت سنة 1845 وقد أظهرت هذه المعركة مدى ضعف المخزن المغربي آنداك.ومن بين شروط الاتفاقية:الشرط الأول :ابقاء الحدود بين ايالتي المغرب والجزائر كما كانت بين ملوك الترك وملوك المغرب السابقين ;الشرط الثاني :عين الوكيلان الحدود فما كان غربي الخط فلايالة مملكة المغرب وما كان شرق الحد فلايالة مملكة الشرق. وكانت معركة اسلي النقطة السوداء في تاريخ المغرب إلى اليوم.