ארכיון יומי: 16 באוגוסט 2019


פרק עשירי-אוכלוסיה וכלכלה-קהלת צפרו-ר'דוד עובדיה-כרך ג'

פרק עשירי

אוכלוסיה וכלכלה

התקופה הראשונה

ימי רבנותם של רבי דוד אראג׳יל, ר׳ משה ן׳ חמו, רבי ישועה בנו, רבי יוסף עטייה, עד שנת תק״י, 1750

בתחלת תקופה זו צפרו היא עיירה קטנה בסופה כבר כותבים בגט ״מתא״ צפרו. אמנם ר׳ יעקב ן׳ צור מהסס אם להכשיר את הגט, שהוא מסופק אם צפרו הגיעה לכלל עיר, אבל מזה שתושבי המקום כתבו ״מתא״ משמע שראו את עצמם כעיר. בכמות אוכלוסיית הקהל היו עליות וירידות.

דומה שבימיהם של ר׳ דוד אראג׳ל ור׳ משה ן׳ חמו התרחבה העיר. ״צלא לכבידה״ (=בית הכנסת הגדול) היחידה בעיר בימים אלה, מכילה כ־400 מקומות. לא נטעה אם נניח שהקהל מנה אז כ־250 משפחות. כתוצאה מרעב ורדיפות נדלדלה אוכלוסיית העיר.

בית כנסת זה הוא העתיק ביותר בצפרו. בימי ר׳ דוד חלקוה. וחלקה הקטן הנקרא ״צלא דלחכם״ יוחד לרבי דוד, והכנסותיו היו לו.

בשנת תצ״א, כשהוטל מס על הקהל, ברחו עשירי עם ל״זאווייא די סידי בועלאם״. בשנת תצ״ח, כשהיה רעב בכל מארוקו, ״ורבים מתו וחלקם נדדו לערים אחרות. אז נסגרה ״צלא דלחכם״. ימים אלה הם ימי מרידות. מלכים קמו ונפלו, עד שמולאי מוחמד ן׳ עבדאלה תפס את רסן השלטון. הנגיד הבולט בפעילותו רבת־הפנים בתקופה זו הוא יהודה ן׳ הרוש, יוזמם של כמה תקנות שיש בהם משום קביעת סדרים לקהלה. על תקנות אלו חתומים החכמים תלמידי ר׳ משה ן' חמו ופני הקהל.

תקופה שנייה

ימי רבנותם של ר׳ אהרן ן׳ זכרי, ר׳ שאול אביטבול, ור׳ שלמה אביטבול, שנים תקי״א—תק״ע.

בשנים תקי״ב—תקי״ז, רבתה אוכלוסית העיר והוצרכו לפתוח מחדש ״צלא דלחכם״ כדי לקלוט את המתפללים. הודות לכתבים ואגרות של ר׳ שאול ן׳ אביטבול נשארו לנו שמות רבים של אישים ועסקנים של הקהל, על מצבת קבורתו של ר׳ שאול נחקק שהוא מל למעלה מאלף וחמש מאות ילדים. בפנקס המילות שלו רשם לעצמו בין השנים תקכ״ב—תקמ״ט למעלה מ־700 נימולים שנימולו על ידו וודאי שהיו מוהלים אחרים זולתו. ואף שהיתה תמותה גדולה בין התינוקות, בפרט בקיץ, ניתן להניח שבימיו מנה הישוב היהודי בצפרו כ־450 משפחות. ולפני שנולד רבי שאול כבר נבנה בית כנסת הנקרא ״ע״ש אתאזי״  שקבע בו את ישיבתו הוא ובית דינו. בשלהי תקופה זו חלה ירידת מה באוכלוסיית העיר כנראה לרגל פרעות מולאי אליאזיד. רבים יצאו לכפרים. עם זאת, היה צורך בבית כנסת נוסף. וכשרצה ר׳ שלמה אביטבול, לבנות בית כנסת לעצמו, טען בין היתר, שצריכים להרשות לו מפני שיש ״נמנעים מלהתפלל מהמת שאינם מוצאים מקום להתפלל בבה״ך אלא הולכים לישב ברחובה של עיר מחמח הדוחק״.

ואז נבנה בית הכנסת שלו ״צלא דלפוקי״ (ביהכ״ן שבעלייה״) השלישי בעיר.

תקופה שלישית

(ימי רבנותם של ר׳ יהודה אלבאז ור׳ עמרם בנו, ור׳ עמור אביטבול, תקע״א—תרט״ו (18551811)

 ימים אלה הם ימי האידיליה בצפרו. האוכלוסיה רבתה. מהומות ופרעות שבכוחן לשבש חיי הקהלה לא היו. בין רבי עמור ורבי יהודה שררו יחסי ידידות ורעות. שניהם היו מכובדים על כל רבני המערב. ר' יהודה לבד מל בין השנים תקע״ב—תר״ו כ־300 נימולים. כפי שרשום בפנקסו ודאי היו מוהלים אחרים בצדו. ניתן להניח שעד סוף תרט״ו, היו בעיר כ־600 משפחות.

תקופה רביעית

(ימי רבנותם של ר׳ חיים אליהו אביטבול ורבי רפאל משה אלבאז. תרט״ו—תר״ס (19001856)

מימים אלה, השאיר לנו ר׳ רפאל משה הנ״ל, תיאור מפורט של אוכלוסיית העיר והרכבה. הוא אמד את אוכלוסיית העיר ל״שבע מאות איש״ מלבד נשים וטף. בימיו מל ר׳ שאול אלבאז בין השנים תר״ה—תרנ״ד כאלף נימולים. אז נבנה בית כנסת הנקרא ״צלא די מאיר״. שנבנה על ידי ר׳ מאיר צבע ומשפחתו. ר׳ משה צבח בנו, שהיה תלמיד חכם, שימש בה כשליח צבור ורב. הוא נבנה אחרי שנת ״יקח מצות״ (=תרמ״ט) לרגל הצורך ״יען כי צר להם המקום בכל בתי כנסיות עומדים צפופים, ובפרט בשבתות ובימים טובים הם בדוחק״. בית כנסת זה שימש כ״ישיבה״ לת״ח. אף ר׳ רפאל משה עצמו, בנה בית כנסת משלו, בביתו, הנושאת את שמו.

תקופה חמישית

(ימי הרבנות של ר׳ אברהם בז שטרית, ר׳ שלום אזולאי, ר׳ אבא אלבאז, ר׳ רפאל מאמאו ומר אבי הרב ישמ״ח עובדיה, תר״נ—תש״ה (19451890)

בתהלת תקופה זו סייר הצרפתי Ch. de Foucauid במארוקו, והתארח בצפרו, אצל דוד ן׳ עולייל. הוא שיער שהיו בצפרו כאלף יהודים1. אך ודאי לא דק. ולא התקרב למספר הנכון.

בחוברת בדפוס שראיתי בעיר צפרו, תחת השם Israelites de Sefrou כתב, שלפי כרוניקה מקומית היו בעיר צפרו 2200 יהודים, שהם 550 משפחות, ב־64 חצרות שכוללים 542 חדר. הוא מונה 5 בתי כנסת בעיר. גם כרוניקה זו אינה מדוייקת. שהרי ר׳ רפאל משה אלבאז שירד לפרטים, וחזקה עליו שבדק את הדברים בטרם כתב את הדו״ח שלו לחברת כי״ח, קבע שהיו 700 בעלי בתים כלומר משפחות. ויתכן שבעל החוברת מונה כמשפחה אחת אב ובניו הנשואים. גם המספר 2200 נפש יצא לו מזה שייחס לכל משפחה בממוצע 4 נפשות אבל בשים לב לילודה הרבה, בצפרו בימיו אלה, יש לייחס ממוצע גדול יותר לכל משפחה.

בתקופה זו נבנה בית כנסת החדש, הנקרא ״צלא־אזדידא״, או ״בית כנסת של הר׳ דוד אזולאי״, בו נקבעה הדרשה המרכזית של מו״ר אבי ז״ל בשבתות. בית כנסת זה היא הראשונה שנבנתה בה ״עזרת נשים״.

בעצם תקופה זו, קיבלה הממשלה הצרפתית את המנדט על מרוקו (1912). האוכלוסיה רבתה בעקבות העלאת רמת החיים, ורמת הרפואה. המללאח לא הספיק לאכלס את כל היהודים. הבנייה היתה צפופה מאד. עד ארבע וחמש קומות. ראש העיר Marechal הרשה ליהודים לגור ולבנות בתיהם גם מחוץ לאלמללאח בשנת תרפ״ו, כאשר ״בית הכנסת החדש״, הנ״ל, נעשה צר מהכיל את המתפללים, פרש חלק מקהל בית הכנסת ופתח בית כנסת אחר באחת העליות שעל גבי בית הכנסת ״צלא לכבירא״ ונתנו לה שם בית הכנסת ״אם הבנים״. כי אותן עליות שהיו על ״צלא לכבירא״ שימשו ככתות גבוהות ו״ישיבה לתלמידי ביה״ס ״אם הבנים״. הכנסות בית הכנסת הנ״ל, היו קדש לחברת ״אם הבנים״.

בשנת תרצ״ה, כאשר נבנה הבנין הגדול של ביה״ס ״אם־הבנים״ מחוץ לחומת העיר, בנו לידו בית כנסת מפואר שנשא אף הוא את השם בית כנסת ״אם הבנים״.

עד אז המוסלמים לא הרשו ליהודים לגור או לבנות מחוץ למללאח, בטענה שלפי דת האיסלאם, יש להבדיל בין ״טהור״ ל״טמא״ (ר׳ שיש״א, א, סי' א; חק ומשפט, סי' עא) אף גוים לא יכלו לגור בין היהודים מאותו נימוק. (ר׳ דברי משה, סי׳ ד) de Foucauld, מוסר שראה בצפרו במללאח ״בתים עם הרבה קומות״ (Reconnaissance,הנ״ל עמ׳ 38).

בשנים אלו בערך, החלו יהודים עשירי הקהל, לבנות בתיהם ״בעיר החדשה״, המיוחדת לצרפתים. הם בנו רחובות מיוחדים ליהודים. ושם בנו בית כנסת הנקרא ״צלאת טובאלי״ על שם מר יעקב טובאלי שבנה אותו.

התקופה הששית

(ימי הרבנות שלי, תש״ה—תשכ״ד, 19451964)

האוכלוסיה המשיכה להתרבות בימים אלה עד קום המדינה בשנת תש״ח. אז נוסדו מוסדות חינוך הגדולים שמנו ביחד כאלף ושלש מאות וחמשים ילד. מספר המשפחות גדל. מצבם הכלכלי השתפר. הקהלה שגשגה והיתה דוגמה לקהלות אחרות.

חברת אליהו הנביא ייסדה בית כנסת נוסף בקומה שלישית על גבי בית הכנסת הגדול (״צלא לכבירא״) ונקראת ״צלאת חברת אליהו הנביא״, שם היו מתפללים חברי ״אליהו הנביא״, וכל הכנסותיה קדש לחברה זו. גם בעיר החדשה נתרבו בתי היהודים, עד שהוצרכו לבנות בית כנסת נוסף. מר משה אזולאי, בנה בית כנסת יפה ומפואר הנושא את שמו ״צלאת משה אזולאי״, והכנסותיו קדש לישיבת העיר, ״בית דוד״.

מעת קום המדינה, רבים עזבו את העיר ועלו לישראל מתקופת ההעפלה ואחריה. במפקד האוכלוסין של שנת תשי״א, (1951), ירד מספר היהודים שהיה עד אז למעלה מ־7,500, ל־4,360 ». כיום (תשל״ג) נשארו בעיר כ־100 יהודים בלבד.

פרק עשירי-אוכלוסיה וכלכלה-קהלת צפרו-ר'דוד עובדיה-כרך ג'

ילדי המלאח, פוירשטיין-רישל,תשכ"ג- פיתוח האינטליגנציה- זכרון ולימוד

פרק ה: פיתוח האינטליגנציה

  1. 1. זכרון ולימוד

יכולתם השכלית של ילדי צפון־אפריקה כבר שימשה נושא למחקר, המהווה לדעתנו תרומה ראשונה בשטח זה הטעון עדייו הסבר ותיאור. מחקר זה העלה כמה נקודות מעניינות המבהירות לנו את המנטאליות של ילדים אלה, את קשייהם ואת הליקויים שבחינוכם, ומאפשרת לנו להסיק כמה מסקנות פדאגוגיות

  • רמת פעילותם האקטואלית של ילדים מצפון־אפריקה נמוכה במידה ניכרת מזו של ילדים אירופיים (הילדים האירופיים שנבחרו לצורך השוואה במחקר היו בדרך כלל שוויצריים, כלומר בני סביבה יציבה מבחינה חברתית, שבה כמעט כל ילד מבקר באופן סדיר בבית־ספר). אמנם לא בדקנו את כל הפונקציות השכליות, אך בשטחים השונים שנבדקו עד כה, מצאנו כמעט תמיד כי כושרם של ילדי צפון־אפריקה נופל מזה של ילדים אירופיים. יש לנו יסוד חזק לומר כי הבדלים אלה נעוצים, לפחות בחלקם המכריע, בסביבה התרבותית׳ ובעיקר — בסביבה הלימודית. במחקרים מיוחדים, שפורסמו במקום אחר, צויין כי הישגי הילדים השתנו בהתאם לסוג בית הספר בו למדו.
  • לא מצאנו אצל ילדים נורמאליים מצפון־אפריקה כל דבר העלול להתפרש כאי־יכולת ללמוד. מימצא זה הוא חשוב מאוד, כיון שהיפוכו היה יוצר מכשול חמור בהסתגלותם לסביבה הישראלית, שרמתה הממוצעת דומה בערך לזו שבאירופה. למזלנו מסוגל הילד הצפון־אפריקאי ללמוד; ולפיכך אפשר לגשת לחינוכו תוך תקווה להקטין עד כמה שאפשר את ההבדלים בין רמתו ובין זו של הילד בן הסביבה המפותחת. עד כמה אפשר לצמצם את הפער הזה ? האם אפשרויות הלמידה הן מוגבלותו עדיין אין באפשרותנו להשיב על שאלות אלו. בינתיים יש לפעול כאילו הכל נתון בידינו. מובן מאליו שככל שהילד צעיר יותר, כן יהיה נוח לשינויים וייטיב ללמוד. לדאבוננו, גילם של הילדים העולים ארצה במסגרת עליית הנוער, הוא גיל גבוה למדי ביחס לסיכויי פיתוח אינטלקטואלי. תקופת ההתבגרות המינית הקרבה והולכת קובעת כמה וכמה דפוסי התנהגות וקווי אופי; היא קובעת ללא ספק גם צורות מחשבה מסוימות ודרכים מסוימות של הפעילות השכלית. אין בכוונתנו לומר כי ילד בן 15 אינו מסוגל עוד ללמוד דבר, אך הננו מדגישים את העובדה כי הוא לא ילמד עוד באותה ספונטאניות ובאותה קלות המצויות אצל ילד בן 5, לפיכך מצווים אנו לגשת מיד לעבודה ולחפש בהקדם האפשרי את דרכי ההוראה המותאמות ביותר לילד.

מה מתרחש כאשר אנו לומדים משהו חדשי תחילה אנו תופסים נתונים מסוימים! הם נשארים בחלקם בזכרוננו; נוצרת הקבעה (fixation). עם כל הפיסה מחודשת של אותם הנתונים, גדלה ההקבעה בכמות ובאיכות — כך נוצרת הרכישה. אדם בעל זכרון טוב, שיכול לשפר את רכישתו — יש לו נתונים חשובים ללמידה. מה יוכל ללמוד וכמה יוכל ללמוד, דבר זה תלוי בגורמים אחרים, כגון כושר ניתוח הנתונים וכושר ראיית היחסים שבין הנתונים השונים. הזכרון הוא פונקציה מסובכת מאוד ואנו מכירים אותה בעיקר על פי תוצאותיה המעשיות. כאשר אנו לומדים, אנו יכולים לגייס את כל אמצעינו השכליים.

מהו כוחו של הזכרון אצל ילדי צפון־אפריקה? כיוון שאין בכלל זכרון טהור, כי אם הקבעה של סוג מסויים של חומר (כמו מלים, טקסט, עצמים, ציורים צורות גיאומטריות), קשה לומר אם ילדי צפון־אפריקה שווים בכוח זכרתם לילדים אירופיים. יתכן שהרמה הנמוכה של הישגיהם נובעת מקשיים הקשורים בטיב הנתונים שיש לשננם ובהבדלי רמה באינטגראציה של הלשון או בבניית המרחב.

בכמה ניסויים פשוטים מאוד שנערכו בקרב הילדים נתגלו מימצאים מענינים. בקבוצה בת 190 ילדים מרוקאיים וטוניסאיים ערכנו מבחן שנושאו — הזכרון החזותי באספקט האסוציאטיבי שבו.

תחילה מראים לילדים סידרה של ציורים פשוטים, שכל אחד מהם מתאר חפץ מסויים. לאחר מכן חוזרים ומראים לנבדקים ציורים של אותם חפצים ובאותו סדר, אולם הפעם הציור אינו שלם ומפורט אלא נמסר בצורה סכימאטית מאוד. על תהליך זה חוזרים פעם שלישית כאשר פרטי הציור סכימאטיים עוד יותר ודומים יותר לסמלים מאשר לציורים. הילדים נדרשים לקשור אסוציאציה בין הציורים לבין הסכימות או הסימנים המזכירים אותם. הנבחן צריך להכיר את העצמים על פי סימנים ואחר כך עליו להיזכר בכל הסידרה מבלי להיעזר עוד בסימנים הללו הקשורים קשר אסוציאטיבי אל הציורים (ניסוי של א. ריי).

התוצאות שנתקבלו במבחן זה זהות כמעט עם אלו של ילדים אירופיים. אם נשווה עובדה זו לעובדות שתתוארנה להלן, נצטרך להודות כי הילדים הצפון־אפריקאיים אינם מגלים כל קשיים מיוחדים בכוח הזכרון כאשר מדובר בחומר פשוט מאוד. אולם יש לציין עובדה אחרת מענינת יותר: הילדים הטוניסאיים שהיו כלולים בקבוצה זו עלו על הילדים המרוקאיים בהשכלתם והישגיהם במבחנים האינטלקטואליים היו בדרך כלל טובים יותר. לפיכך היינו צריכים לבדוק אם השוויון בהישגים הממוצעים של ילדי צפון אפריקה ושל ילדים אירופאיים לא נגרם עקב הכללתם של הילדים הטוניסאיים בקבוצה. השווינו את התוצאות של הילדים המרוקאיים ושל הילדים הטוניסאיים בכל אחד משלבי המבחן. באותו חלק של המבחן, בו חייב היד, הזכרון להישען על הציורים הסכמאטיים והסמליים, היו הישגיהם של הילדים הטוניסאיים טובים יותר. עליונות זו בלטה יותר ככל שגורם התפיסה היה חשוב יותר. אולם באותם חלקי המבחן בהם נתבקשו הילדים למנות בע״פ וללא כל משען חזותי את כל הציורים שראו, היינו להשתמש בכוח הזכרון ותו לא, התברר כי עליונותה של הקבוצה הטוניסאית היתד, למעשה אפסית.

מכאן אנו למדים כי הילדים המרוקאיים — שעברם הלימודי דל והם החלשים ביותר שבין ילדי צפון־אפריקה — הם בעלי זכרון תקין, כל עוד אין מתערבב שום גורם המסבך את שמירת הנתונים. אך אם מתבקש ילד לזכור חומר מסובך קצת יותר, למשל — ציור גיאומטרי מסובך, גורמת בעיית הארגון של המרחב הגיאומטרי והבעיות הגראפיות בציור להישגים ירודים שבהם דומה הפער לזה שמצאנו במרבית המבחנים השכליים.

העובדה שהפער במבחן ציור עפ״י זכרון אינו גדול יותר מאשר במבחן העתקה עפ״י דוגמה, מצביעה על כך כי הסיבה לפער שנמצא אינה הזכרון עצמו, כי אם התהליכים המיוחדים הנחוצים לארגון נכון של הנתונים (התהליכים המיוחדים הקשורים במבחן זה ישמשו נושא להערות בפרקים הבאים).

נעבור כעת לאספקט הרכישה הפרוגרסיבית של הזכרון. הניסויים שנערכו בשטח זה דרשו אף הם סטרוקטוריזציה (בינוי) מסוימת שאינה תלויה בגורם השמירה בזכרון בלבד.

בשני מבחנים, שבאחד מהם משתמשים בעפרון ונייר, ובשני — בחומר מוחשי, מתבקש הילד לזכור מספר מסוים של מצבים קבועים מתוך מכלול מצבים אפשריים. תחילה מראים לו את ציוני המקומות או שהוא מוצאם בעצמו. אחר כך עליו לציירם או למוצאם שנית. ככל שהילד ימהר לארגן את הנתונים, כן תהיה רכישתו מהירה יותר. במבחן השני מציגים לפניו בזה אחר זה 4 לוחות, אשר בכל אחד מהם יש 8 כפתורים נעים וכפתור אחד קבוע. תחילה צריך הנבחן, תוך חיפוש חופשי, למצוא בכל לוח את הכפתור הקבוע ואחד כך עליו למצוא אותו שנית, בלי לגעת בכפתורים הנעים. המבחן מסתיים כאשר הנבחן מוצא ללא טעות, שלוש פעמים בזו אחר זו, את הכפתורים הקבועים בארבעת הלוחות.

קשיים בארגון המרחב, הבחנה בלתי מספקת בין שמאל לימין, בין ״למעלה״ ל״למטה״, חוסר שיטתיות בחיפוש המצבים שיש לחרתם בזיכרון, גישושים סתמיים, קושי בעצירת האימפולס הראשון בכדי לחשוב ולמנוע טעות (עצירת התגובה המוטורית המידית) — כל אלה מהווים מכשולים לרכישה מהירה ויציבה.

מכל הניסויים הללו ניתן להסיק שתי מסקנות: הראשונה היא שקיימת אמנם אפשרות למידה; השנייה היא כי הרכישה קשה — התהליך אצל ילדים מצפון־אפריקה הוא איטי וקשה יותר מאשר אצל ילדים אירופאיים בני אותו גיל. במבחנים אלה נמצא כי ממוצע הטעויות וממוצע הנסיונות הדרושים לרכישה אצל ילדים צפון־אפריקאיים בני 12—16 שנה דומים לאלה של ילדים מג׳ניבה בני 8—10 שנים. ניתן להניח כי ילדים מצפון־אפריקה מתקשים בארגון הנתונים שעליהם לקלוט.

על יסוד הסתכלויות אלה נוכל להציע כמה הנחיות פדאגוגיות מועילות:

היות וככל שהפרט מתקשה בארגון נתונים חדשים, כן תכבד עליו קליטתם, לכן נוכל לחסוך זמן אם נקנה לילד קודם כל את הטכניקות האלמנטאריות ביותר אשר מאפשרות לו לארגן בהדרגה את הבעיות המסובכות יותר. למשל: בשני המבחנים שתוארו ברור שאורינטאציה טובה והבחנה מדויקת ויציבה בין המושגים ימין-שמאל, למטה־למעלה, בצד-באמצע, עשוייה להקל ולאפשר את ארגון החלל. ארגון זה של נתונים מהווה תמיכה חשובה בתהליכי הרכישה והזכירה.

אם ננסה, מיד מן ההתחלה, ללמד את הילד דברים מסובכים מדי בשבילו, כלומר — דברים שלהבנתם ולתפיסתם הנכונה חסרים לו נתונים בסיסיים — נוציא את זמננו לריק: הוא ילמד באיטיות ומבלי לעכל כראוי את הנלמד. לגבי כל בעייה פדגוגית עלינו לשאול את עצמנו מה הם הדברים שהילד הספיק כבר לרכוש, ולבסס את ההוראה על מה שכבר נרכש. להלן נביא כמה עובדות וכמה הצעות הקשורות לבעייה זו.

ילדי המלאח, פוירשטיין-רישל,תשכ"ג פיתוח האינטליגנציה זכרון ולימוד

מַה-טוֹב מַה- נָעִים גּוֹרָלוֹ- פיוט לכבוד שבת מלכתא.רבי דוד בן אהרן חסין

מַה-טוֹב מַה– נָעִים גּוֹרָלוֹ 

שיר מעין אזור בעל מדריך דו־טורי ותשע עשרה מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור מעין אזור.

חריזה: א/א בבבא גגגא וכר.

משקל: שמונה הברות במדריך ובאזור. תשע הברות בטורי הענף.

כתובת: פיוט לכבוד שבת מלכתא. נועם ׳לכה דודי׳ ונועם ׳צורת עופר׳. סי׳: אני דויד בן חסין בר אהרן. גם נועם ׳די מאבל׳.

מקור: א־ כ ע״א; ק- טו ע״א.

מַה-טוֹב מַה- נָעִים גּוֹרָלוֹ / שׁוֹמֵר שַׁבָּת מְחַלְּלוֹ :

אֶרֶץ וְשָׂמִים וּצְבָאָם
אַל
 חַי עוֹלָם בְּהֵ"א בְּרָאָם
עָמְדוּ
 יַחַד בְּעֵת קְרָאָם
5 -יוֹם
 הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ

נָאוֹר
 וְאַדִּיר אֵין זוּלָתוֹ
בַּשְּׁבִיעִי
 נָח מִמְּלַאכְתּוֹ
בֵּרְכוֹ
 וִיקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
לְעַם
 קְרוֹבוֹ הִנְחִילוּ 

 

10 – יוֹם זֶה קָדוֹשׁ וּלְחֹמֶר שֶׁבּוֹ
יִסָּקֵל
 עוֹשֶׂה מְלָאכָה בּוֹ
כִּי
 ה' מְאֹד אֲהֵבוֹ
מִכָּל
 הַיָּמִים הִבְדִּילוֹ :

דָּר
 שְׁחָקִים אֵין מִלְּבַדּוֹ
15 – בְּחִדּוּשׁ
 עוֹלָמוֹ תְּעִידוֹ
עַם
 מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ
הַיּוֹם
 אִם תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ :

 

  1. 1. מה… נעים: על-פי תה׳ קלג, א. שומר שבת מחללו: יש׳ נו, ב. 2. ארץ ושמים וצבאם: ע

ל-פי בר׳ ב, א. 3. אל חי עולם: כינוי לקב״ה, והשווה ירושלמי, ברכות פ״י, ה״ב. בה״א בראם: על-פי ירושלמי, חגיגה פ״ב, ה״א¡ בר״ר יב. 4. עמדו… קראם: ראה בר״ר שם. 5. יום הששי ויבולו: בר׳ ב, א. 6. נאור ואדיר: כינויים לקב״ה על-פי תה׳ עו, א. 8-7 השביעי… אותו: על־פי בר׳ ב׳ ב-ג. 9. עם קרובו: הם ישראל, על־פי תה׳ קמח, יד. 10. ולחומר שבו: מפני שקדושתו חמורה. 11. יסקל… בו: כמסופר בבמ׳ טו, לה; לו. 15. תעידו: שהשבת זכר למעשה בראשית, והמקיימה מעיד כי הוא מאמין בכך. 17-16. עם… בקולו: על־פי תה׳ צה, ז.

נְרוֹמְמָה יַחְדָּיו אֶת שְׁמוֹ
הִמְטִיר
 מָן בַּמִּדְבָּר לְעַמּוֹ
20 – כְּצַפִּיחִית
 בִּדְבַשׁ טַעֲמוֹ
אִישׁ
 אֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ :


יוֹם
 הַשִּׁשִּׁי יָרַד כִפְלָיִם
לְכָל
 אֶחָד שִׁעוּר יוֹמָיִם
כִּי
 שַׁבָּת הַיּוֹם לֵאלֹהִים חַיִּים
25 – יָדְעוּ
 כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ :

דִּבֵּר
 הָאֱלֹהִים בְּקָדְשׁוֹ
בְּיוֹם
 זֶה מִן גֵּו יְגֹרָשׁוּ
יָגוֹן
 וַאֲנָחָה יָנוּסוּ
יִשְׁכַּח
 אֱנוֹשׁ יְמֵי אֶבְלוֹ

 

30 -בֵּיתָךְ יִהְיֶה כְּמוֹ גַּן רָוֶה
כָּל
 אֲשֶׁר נַפְשְׁךָ תְּאַוֶּה
וּלָאֶבְיוֹן
 כֶּסֶף תַּלְוֶה
דֵּי
 מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ :

נֶגֶד
 זָכוֹר וְנֶגֶד שָׁמוֹר
35- שְׁתֵּי
 נֵרוֹת לְהַדְלִיק תִּשְׁמֹר
מִבְּעוֹד
 יוֹם תְּצַוֶּה לֵאמֹר
אַנְשֵׁי
 בֵתָיךְ פּוֹ יִכָּשֵׁלוּ :

 

  1. 18. את שמו: של הקב״ה. 21-19. המטיר… באהלו: כמסופר בשמ׳ טז, יד לה. 25-22. יום… חיים: על-פי שמי שם, כב-כט. 27. מן גו יגורשו: על-פי איוב ל, ה אדם יגרש מתוכו את צערו. 29. ישכב… אבלו: שאין אבילות חלה בשבת. 30. כמו גן רוה: שיהיה בו כל טוב לכבוד שבת. 33. די… לו: דב׳ טו, ח. 34. נגד… שמור: הנזכרים בעשרת הדברות בפרשת יתרו(זכור) ובפרשת ואתחנן(שמור) וראה שבת לג ע״א. 35. שתי נרות: ראה שולחן ערוך או״ח רסג, ה, ׳ויש מכוונים לעשות ב׳ פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור׳. 37-36. מבעוד… יבשלו: משנה שבת ב, ז. שאדם אומר בתוך ביתו ׳הדליקו את הנר׳. 38. חדוה… דיצה: לשונות שמחה הנזכרים בברכת חתנים.

    חֶדְוָהגִּילָּהוְרִנָּה דִּיצָה
    תִּהְיֶה
     לָכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה
    40- בְּיוֹם
     זֶה סְעוּדוֹת שְׁלֹשָׁה 
    דּוֹדִים
     שְׁתוּ רְעִים אִכְלוּ :

 

סְעוּדוֹת אֵלוֹ בָּם סְגֻלָּה
מְקִימָם
 יֵשׁ לוֹ הַצָּלָה
מִגּוֹג
 וּמָגוֹג וְדִין שְׁאוֹלָה
45- וּבִימֵי
 מָשִׁיחַ מֵחֶבְלוֹ :

יוֹם
 זֶה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה
בִּכְנִיסָתוֹ
 כּוֹס יַיִן קְחָה
חַי
 מָלֵא, שְׁטִיפָה הֲדָחָה
לְקַדְּשׁוֹ
 וּלְהַלְּלוֹ :

 

50- נֹכַח שַׁבָּת קֹדֶשׁ שְׂשׂוֹנִי
כָּל
 הַיָּמִים אָשִׂים מַעְיָנָי
לַחֲזוֹת
 בְּנֹעַם ה'
וּלְבַקֵּר
 בְּהֵיכָלוֹ :

בְּעַרְבִית
 וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה
55- לִפְנֵי
 אֱלֹהִים תִּשְׁפֹּךְ שִׂיחָה
בְּרָכָה
 רְוָחָה הַצְלָחָה
יַשִּׂיג
 הָאָדָם בִּגְלָלוֹ :

 

רְכַב צְלַח זְכֹר אַל-תָּפֵר
דִּבְרִי
 אֱמֶת עֶזְרָא הַסּוֹפֵר
60- לְהַשְׁלִים
 פָּרָשָׁה בַּסֵּפֶר
שְׂבֵעָה
 אֲנָשִׁים יַעֲלוּ : 

 

  1. 40. סעודות שלושה: שמצות היום בשלוש סעודות וראה משנה פאה ח, ז. 41. דודים… אכלו: על־פי שה״ש ה, א. 45-42. סעודות… מחבלו: על־פי(שבת קיח ע״א) ׳כל המקיים שלוש סעודות ניצול משלוש פורעניות׳. 47. כוס יין: כדברי חז״ל: ׳זכור לקדשו על היין׳. 48. חי… הדחה: מהלכות הקידוש. 54. כערבית ושחרית ומנחה: שיש בהן תפילה מיוחדת לשבת. 61-59. דברי…יעלו: שהקריאה ומספר העולים מתקנת עזרא..

    אָמְרָהשַׁבָּת: שִׁמְעוּ יָדִיד
    אָרִיק
     בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי
    אֲכַבֵּד
     אֶת מְכַבְּדָי
    65- וּבוֹזַי
     מֵעַצְמָם יֵקָלּוּ

    הַט
     אָזְנֶיךָ יִהְיוּ מַקְשִׁיבִים
    אִם
     רַגְלֶיךָ מִשַּׁבָּת שָׁבִים
    וּמָשַׁלְתָּ
     בַּגּוֹיִים רַבִּים
    וְהֵם
     בְּךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ

 

70- רָצִים לִקְרָאתָהּ לְהַשִּׂיגָהּ
אֹרַח
 צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ 
כְּנֶסֶת
-יִשְׂרָאֵל בֶּן-זוּגָהּ
אַשְׁרֵי
 הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ :

נֶאֱמָן
, קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו
75- יְהַלְּלוּהוּ
 כָּל צְבָאָיו
מְשַׁלֵּם
 שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו
בָּעוֹלָם
 טוֹב וְאָרוּךְ כָּלוּ : 

 

  1. 63. אריק… די: על-פי מל׳ ג, י. 65-64 . אכבד… יקלו: על-פי ש״א ב, ל. 68. אם… שבים: על-פי ׳אם תשיב משבת רגלך׳(יש׳ יח, יג). 69-68. ומשלת…ימשולו: ע ל־פי דב׳ טו, ו. 70. רצים לקראתה: שיוצאים לקראת שבת(והשווה ׳לכה דודי׳) 71. אורח… נוגה: על-פי מש׳ ד, יח. 72. כנסת… זוגה: של השבת. 73. אשרי… לו: על-פי תה׳ קמד, טו. 77. כעולם… כולו: ראה קידושין לט, ע״א.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2019
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

רשימת הנושאים באתר