ארזי הלבנון וחכמי ורבני הספרדים ועדות המזרח-שמעון ואנונו
רבי אברהם ב״ר שלמה הלוי בוקארט
גאון ופילוסוף מחכמי ספרד ממגורשי קסטיליה שגלו לצפון אפריקה בגירוש שנת ה׳רנ״ב [1492]. מקובל, פייטן ובקי במדעים. חי במלגה שבספרד, שם למד תורה אצל תלמידו של רבי יצחק קנפנטון. השתלם במדעים ובשפות הספרדית והערבית. לאחר הגירוש בשנת רנ״ב, נדד לתוניס, ושהה שם זמן ממושך. ספרו ״ספר הזיכרון״, מהפירושים החשובים והיותר מובהקים על פירוש רש״י לתורה, הושלם בשנת ה׳רס״ז [1507]. חיבר מספר פיוטים שחלקם נשתמר. קינתו על גירוש ספרד חשובה כיצירה וכעדות על הקורות את הגולים במרוקו ובאלג׳יריה. בשנת ה׳ר״ע [1510] כתב את ״סדר הקבלה״ על סדר הדורות, שנדפס בספר ״סדר החכמים״ בשנת ה׳רע״ז [1517]. מייחסים לו את תרגום תשובות הרי״ף [רבי יצחק אלפסי] שבספר ״תמים דעים" – מערבית לעברית. רבי אברהם בר יצחק הלוי בוקארט, שישב לימים במצרים, היה כנראה נכדו.
רבי אברהם נפטר בשנת רע״ו [1516] לערך בתוניס.
אנציקלופדיה לבית ישראל
רבי אברהם ב״ר שלמה אלזרקי
בן בתו של רבי שלמה אמריליו מרבני שלוניקי, בעל ״כרם שלמה״. מבני ישיבתו של רבי רפאל ניסים פואה. נזכר בספר ״מקרא קודש״ לרבי אפרים חיוג בתואר"תם וישר חכם ושלם וירא אלקים״.
בספר ״ירושלם דדהבא״ מספר רבי יצחק בדהב, כי רבי אברהם חיבר חיבור גדול בהלכות ארץ ישראל ״דבר לא נעדר דינא זוטא ודינא רבא״. הקובץ נמצא תחת ידו אך אין לו אפשרות להוציאו לאור כולו ולכן הוא מדפיס חלק קטן ״מראשיתו של הספר המדבר בשבחה של ארץ ישראל״ והוא הוא הספר א]. ״ירושלם דדהבא״ [יוושלם תרנ״ז]. ב]. ספר ״שלום ירושלם״, דיני שביעית ניהשלם תמ״ה]. ג]. ״תוספת שביעית״ [ירושלם תמ״ו] ד]. ספר ״הפרדס״ [ירושלם תרפ״ז], ה]. בספריה הלאומית מצוי צלום כתב יד של רבי אברהם בשם שו"ת "שני חיי אברהם", כתב יד ו] בשם ״מבשרת ירושלם״ ״מבשרת ציון״ ״מוסר השכל ודרושים״ לפי סדר התורה משנת תקע״ח.
רבי אברהם עלה לירושלם בשנת תק״ץ [1830] ובה נפטר, על מצבתו כתבו ״מצבת כבוד החכם הכולל הרב רבי אברהם אלזרקי״.
ח״מ; ״מקרא קודש"; תולדות חכמי ירושלים; רשימת כת״י של ד״ר י׳ יואל ח״א.
רבי אברהם ב״ר שלמה טאיטאצק
מחכמי טורקיה. מרבני סלוניקי. נפטר בי״ב בתשרי ה׳ש״ב [1542]אחיו הוא החכם הנודע הגה"ק רבי יוסף טאיטצק, רבו של המהרשד״ם [רבי שמואל די מדינה]
רבי אברהם ב״ר שלמה מרציאנו
גדל בירושלים עיה״ק, יצא לחוץ לארץ כשד״ר קהילת המערבים וקהילת הספרדים, רב באחת מקהילות יישראל ביוון וכן של הקהילה הקטנה בשכם. נתבש״מ שנת תרצ״ו [1936] בירושלים ושם נטמן.
יחס דבדו החדש, אבני קודש, עמוד 82
רבי אברהם ב״ר שמואל
מטוליטולא, מחכמי הדור בשנות תת״ן – תת״ק הובא מכתב שאלתו בחתימת חבירו רבי יוסף בן חיים ושבעה טובי העיר עמו מרבינו יוסף בן מיגאש, בשנת ד״א תתע״ג, בספרי תשובות הרמב״ם.
אוצר הגדולים, אלופי יעקב, כערכו
רבי אברהם ב״ר שמואל אבן חסדאי
מחכמי ספרד. משורר ומתרגם. בן דורו של הרמ״ה [רבי מאירהלוי אבולעפיה]. מתומכי הרמב״ם [רבי משה בר מיימון]. תרגם מספריו את ״ספר המצוות״ ואת "אגרת תימן". כן תרגם את ״ספר התפוח״ המיוחס לאריסטו, ואת ספר המוסר ״בן המלך והנזיר״. גם אביו רבי שמואל, ואחיו רבי יהודה, היו חכמים.
אנצקלופדיה לבית ישראל
רבי אברהם ב״ר שמואל אלקלעי
נולד בשאלוניקי בשנת תק״ט בערך [1749] היה תלמידו של רבי יוסף אבן יעיש. בשנת תק״מ הוזמן להיות דיין ומורה הוראה בדובניצה [בולגריה], ואחרי שנפטר רבה הכולל, רבי אברהם סיד, נתמנה במקומו. היה שקדן גדול ושם לילות כימים בעסק התורה ויחד עם זה עסק רבות בצרכי צבור. בהסכמת הרבנים על ספרו כתבו עליו ״מי כמוהו מורה, הוד והדר, הוא הרב המובהק ונוגה לו ברק… הן בעודנו חי יצאו מוניטין שלו בספרו…״.
בשנת תק״ע עלה לארץ ישראל וקבע דירתו בצפת.
אלו הם חיבוריו:
א]. "זכור לאברהם״ – קיצור פסקי הלכות עפ״י ראשונים ואחרונים לפי א״ב [שלוניקי תקל״ז, שם תקנ״ה, שם תקע״ה, שם תקפ״ב. עם מראה מקומות והגהות לבן אחיו רבי יהודה חיים ב״ר משה אלקלע, שם תר״ג, יוזפוך תקצ״ב, זולקוא תרכ״ח, מונקטש תונ״ה ד״צ יוושלם תשכ״ח]. ב]. שו״ת ״חסד לאברהם״ [שלוניקי תקע״ג]. ג]. בבית הספרים הלאומי נמצא ספר כתב יד ״דרושים לשבתות השנה והספדים לרבי אברהם ב״ר שמואל אלקלעי״ משנת תקל״ח – תק״ע [1583], ובסוף, רשימות ספרים שקנה. ושם רשום ״עוד קנתי בשאלוניקי ש׳ התקנ״ח, עוד קניתי בקושטא סוף שנת התקס״א. וכן רשימה ממוינת של הספרים שבספרייתו הפרטית.
נפטר בצפת ביום ו׳ אדר שנת תקע״א[1811].
״אשכול״; יהודי המזרח בארץ ישראל; ״מסת ישראל״ פין, שה״ג החדש, ״תולדות הפוסקים״.
רבי אברהם ב״ר שמואל אשכרה
מחכמי טורקיה בזמנו של המהריב״ל [רבי יוסף אבו לב] ומובא במהריב״ל. יש הגהה בש״ס דפוס פיזרו: ״אמר אברהם בן לאדונו שר וגדול בישראל מוהר״ר שמואל אשכרה הצרפתי״.
אטלס עץ חיים
רבי אברהם ב״ר שמואל גדיליה
נולד כנראה, בירושלים בשנת ש״ן [1590לערך. עבר לחברון והיה מגדולי חכמיה. אחר כך ישב בירושלים ויצא ממנה בשנת ת״ח [1648] לאיטליה, שבה שהה בשנים ת״ח – ת״ך 1648-60] כשליח עצמו, לשם הדפסת ספרו. שם נשא ונתן בהלכה עם רבי שמואל אבוהב אב״ד ויניציה ורבי משה זכות. בשנת ת״ך חזר לירושלים. מחבר ׳ברית אברהם׳ פירוש על ׳ילקוט שמעוני׳ [ליוורנו, תי״ז – ת״ך – 1657-60]. נפטר לפני אייר תל״ב [1672].
ספר חברון, עמוד 124
רבי אברהם ב״ר שמואל הצרפתי [השני]
חי בפאס במאה הה׳. והיה בין אלה שטפלו בהדפסת ספרי אביו רבי שמואל.
פאס וחכמיה, עמוד 356
רבי אברהם ב״ר שמואל לאנייאדו
מחכמי סוריה. רב בארם צובא [חלב] בזמנו של הב״ח נ״בית חדש״, רבי יואל סיוקיס]. בנו ויורשו ברבנות של אביו הידוע, רבי שמואל ״בעל הכלים״.
אטלס עץ חיים
רבי אברהם ב״ר שמחה
מחכמי טורקיה. חיבר הגהות ומראה מקומות בספרי הטורים. הודפסו בשנת ה׳ש׳ [1540]. הובא בספר ״בית יוסף״ למדן רבי יוסף קארו.
רבי אברהם בוזאגלו
החכם השלם כהה״ר אברהם בוזאגלו זלה״ה בכה״ר דוד ז״ל,נזכר בשטר אחד משנת תקמ״ח לפ״ק.
אוצר המכתכים, ח״א, עמוד נט
רבי אברהם בולאקי
נזכר בספר דרשותיו של רבי חיים חברייא. לפי שמו, אפשר שישב בבולק, פרברה של קהיר שבמצרים לגדות הנילוס.
מבוא לשו״ת ״מהו״ם נאויזון״, עמוד 64
רבי אברהם בון די
אחד מרבני פירארה בזמן הרמ״ע, יש הסכמה ממנו לפסק כמוה״רר ישמעאל חנינא [רבו של הרמ״ע] בפחד יצחק ערך חליצה קודמת.
תולדות גדולי ישראל באיטליה, עמוד 17
ארזי הלבנון וחכמי ורבני הספרדים ועדות המזרח-שמעון ואנונו
עמוד 80