מורשת יהדות מרוקו

28 – אחי ורעי קהל ועדה

 

בשבחה של תורה. שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף ושני טורי אזור.

משקל: שלוש עשרה הברות בטור.

כתובת: פיוט. נועם ׳מה דין לעמך. סימן: אני דוד חסין. מקור: א- לו ע״א; ק־ מ ע״א; נ״י 3097 – 25 ע״ב.

 

אַחַי וְרֵעַי, קָהָל וְעֵדָה שְׁלֵמָה

הַקְשִׁיבוּ, שִׁמְעוּ, דִּבְרֵי אֶל חַי, שׁוֹכֵן רוּמָה

תּוֹרַת ה' מְשִׁיבַת נֶפֶשׁ תְּמִימָה

בָּהּ רוּץ כְּעֹפֶר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ

5-לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ

 

נֶחְמָדִים הַם דְּבָרֶיהָ מְאֹד יָפִים

מִפָּז וְחָרוּץ מְזֻקָּקִים הֵם וּצְרוּפִים

וְגַם מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוֹפִים

בְּנִי הִזָּהֵר לַעֲסֹק בָּהּ כָּל יָמֶיךָ

10 -וּמִצְווֹתֶיהָ אַל יָלוּזוּ מֵעֵינֶיךָ

 

יָמִים וְשָׁנִים זֶבֶד טוֹב אֵלֶיךָ תִּזְבֹּד

בְּנֵי וְחַיֵּי וּמְזוֹנֵי עֹשֶׁר וְכָבוֹד

וְכָל אוֹיְבֶיךָ יִפְּלוּ וְיֹאבְדוּ אָבוֹד

בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ

15-תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וְאִם תָּקִיץ תְּשִׂיחֶךָ

 

דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה כַכֶּסֶף אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה 
תִּמְצָא כִּי גָּדְלָה בְּכֶתֶר מַלְכוּת וּכְהֻנָּה
מַעְלוֹתֶיהָ עוֹלוֹת אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה
מֵהֶם אַל תָּזוּז כׇּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ  

20 -אַל יַעַזְבֻךָ קׇשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ

וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנְךָ תִּהְיֶה תָּמִיד 
עוֹשֶׂה וּמַעֲשֶׂה וּמַחֲזִיק וּמַעֲמִיד 
תַּלְמִידִים הַרְבֵּה קְשׁוּרִים בָּךְ בִּפְתִיל צָמִיד 
לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְשִׁנְּנָתַם לְבָנֶיךָ
25- וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתְךָ

דְּבַק הִתְיָרֵא מֵחֲכֵמָים הַנִצָּבִים
עַל חוֹמַת אֲנַ"ךְ תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים 
וּשְׁתֵה בְּצָמָא דִּבְרֵיהֶם דּוֹדִים עֲרֵבִים
דְּבַשׁ וְחָלָב יִהְיוּ תַּחַת לְשׁוֹנֶךָ 
30- וְגַם אֲלֵיהֶם בֵּית הַוַּעַד יְהִי בֵּיתֶךָ

חֲכָמִים סוֹפְרִים יְיַשְּׁרוּ נְתִיבוֹתָם 
בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּהִלּוּכָם וּבִכְסוּתָם 
יִהְיוּ נְקִיִּים צְרִיכָה תַּלְמוּד שִׂיחָתָם
רוֹאֵיהֶם יֹאמְרוּ אַשְׁרֵי הָעָם יֵשׁ לוֹ כָּכָה

גַּם יֹאמְרוּ אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹכָה

 

1-קהל ועדה: על-פי שמ׳ יב, ו. 3. תורת… תמימה: על-פי תה׳ יט, ח. 4. בה… אביך: על-פי אבות ה, כד. ובדפוסים הנוסח: ׳רוץ כגבור׳. 5. לא… מפיך: יהו׳ א, ח. 8-6. נחמדים… צופים: על-פי תה׳ יט, יא. 10. אל ילוזו מעיניך: על-פי מש׳ ג, כא. אל ילוזו: שלא יסורו. 11. זבד… תזבוד: על-פי בר׳ ל, כ. 12. בני חיי ומזוני: על-פי מו״ק כח ע״א. 15-14. בהתהלכך… תשיחיך: על-פי מש׳ ו, כב, וראה לימודו של פסוק זה באבות ו, ז. 16. ככסף אם תבקשנה: על-פי מש׳ ב, ד. 18-17. בכתר… ושמונה: על-פי אבות ו, י. 20-19. כתבם… גרגרותיך: על-פי מש׳ ג, ג. 21. ותורת… לשונך: על-פי מש׳ לא, כו. 22. עושה ומעשה: מקיים מצוות ומזכה אחרים, ובדפוסים הנוסח: לומד ומלמד, על-פי לשון ברכת אהבה שתפילת יוצר. 23. ומעמיד תלמידים הרבה: על-פי אבות א, א. בפתיל צמיד: שתהא השגחתך עליהם, על-פי במ׳ יט, טו. 24. ללמוד וללמד: על-פי ברכת ׳אהבה׳ שביוצר, ובדפוסים הנוסח: לשמור ולעשות. 25-24. ושננתם… בביתך: מתוך קריאת שמע, דב׳ ו, ו. 27-26. הנצבים… אנ״ך: על-פי עמ׳ ז, ז. אנ״ך: אורייתא, נביאים, כתובים. 30-28. ושתה… הוועד: על-פי אבות א, ד. 29. דבש… לשונך: על-פי שה״ש ד, א, שיהיו דברי תורה ערבים לך כדבש וכחלב. 31. יישרו נתיבותם: ילכו בדרך ישרה. 33-32. במעשיהם… נקיים: על-פי הנהגות שונות המתייחסות לתלמיד חכם, כגון: שהש״ר ד, כב ועוד. צריכה תלמוד שיחתם: על-פי ע״ז יט, ע״ב. 34. אשרי… ככה: על-פי תה׳ קמד, סו. 35. אשריך… כמוכה: על-פי דב׳ לג, כט, וכיוון אל הנאמר ביומא פו ע״א.

כתובות לשבועות

 

כתובות לשבועות בין הקב״ה החתן לבין ישראל הכלה

א. כתובת ר׳ ישראל נג׳ארה

יָרַד דּוֹדִי לְגַנוֹ

ר׳ ישראל נג׳ארה – חייו ויצירתו (צפת, שט״ו/1555 – עזה, שפ״ח/1628)

 

ייחוסו: ר׳ ישראל נג׳ארה מתייחס כנצר למשפחה ספרדית שפעלה בעיר Najera בנסיכות קאשטיליה, ובעת הגירוש נדדו אבותיו והתיישבו בתורכיה. שם זקנו ר׳ לוי ושם אביו ר׳ משה. ר׳ משה, מתלמידי האר׳׳י, פעל בצפת ובא בברית הנישואין עם בתו של הרב ישראל די־קוריאל, אחד מארבעת המוסמכים להוראה על ידי ר׳ יעקב בירב. ר׳ משה נודע בספרו לקח טוב (קושטא של׳׳א). מצפת נקרא ר׳ משה לדמשק לכהן כרב, שבה הקים ישיבה ודרש בקהל. בשנת שמ׳׳ז נפטר וזכה להספד מפי בנו ר׳ ישראל.

חייו: ר׳ ישראל נולד בצפת בסביבות שנת שט׳׳ו, למד בישיבת אביו והלך גם בדרכי זקנו במיוחד בספרות הדרושים. ר׳ ישראל היה אמן וצייר, ואחרי פטירת אביו נתמנה לסופר קהילות עד שנת שע׳׳ג, תפקיד הנחשב למעמד מכובד. תפקידו כסופר הוא לשמש איש קשר בין קהילתו לקהילות אחרות על ידי ניסוח מכתבים ומסירתם לשלוחים. כמו כן המשיך את מסורת אביו בעריכת המשמרות שהעבירהּ לג׳ובאר שבדמשק בערבי ראשי חודשים, סוג של תיקוני תפילות ותחנונים. בעת זקנותו אחרי שנת שפ׳׳א העתיק את מגוריו לעזה, שבאותם הימים הייתה ׳ארץ רחבת ידים לסחורה ובה גנות ופרדסים וכל מעדני עולם׳, ושם שימש רב ומרביץ תורה לקהילה היהודית.

חיי משפחתו: ר׳ ישראל נישא לראשונה לאישה שנפטרה לאחר זמן מה. הוא נשא אישה שנייה וגם ממנה לא שפר מזלו: את בתו הבכורה שכל בהיותה בת עשר, ועליה קונן ׳את בכורתי לקח… יפה כלבנה… יחידה לי חבלי וגורלי׳, וגם ילדיו הראשונים מתו בצעירותם. אחריהם נולדו לו עוד בנים, המפורסם מביניהם הוא ר׳ משה, שלכבודו חיבר שירים וגם ספר ׳שוחטי הילדים׳ ובו הלכות שחיטה לצעירים. אחרי פטירת ר׳ ישראל נג׳ארה בעזה מילא את מקומו בנו ר׳ משה כרב הקהילה כמה שנים.

פעילותו השירית: את שירו הראשון חיבר בשנת של״א שנדפס בספר אביו בהיותו כבן עשרים. את דרכי השיר למד נג׳ארה מר׳ אברהם הלחמי שהיה מצוי בשירה ובנגינה והתגורר בצפת, שבה החלה השירה לפעם בקרב ר׳ ישראל. ר׳ אברהם היה לו למנחה ולמעודד גדול. אולם עיקר גידולו של ר׳ ישראל בשירה היה בדמשק. דמשק של אותם הימים נחשבה לאחת הערים היפות בעולם, מוקפת פרדסים ואגמים והתאימה לאווירה של יצירת שירה וזמרה לסוגיה: שירה תורכית, ערבית וספרדית שנושאיה שירי חשק ועגבים, שהושרו בגנים ובפרדסים על רקע חיי הוללות וחיק הטבע. יהודי המקום חיו בשני עולמות של שירה: מן העבר האחד הם נמשכו אחרי השירה הנכרית, תכניה ולחניה, ומן העבר השני הם קיוו ליצור עולם של שירה יהודית משלהם לפאר בה את התפילה בבית הכנסת. על רקע זה חולל ר׳ ישראל נג׳ארה את מהפכתו השירית. ר׳ ישראל שהיה מצוי בלחנים הנכרים ואף מושפע משיריהם הסב לחנים אלה וכמה מצלילי שיריהם לשירים עבריים שכתב. גם השיח של החשק ותשוקתו העביר לשיח האהבה בין הקב׳׳ה לכנסת ישראל נוסח שיר השירים, כאשר בראש השיר ציין את הלחן הנכרי. ככה יכול היה ר׳ ישראל להשפיע על מאזיניו היהודים לנטוש את שירי העגבים התורכים ולהסתופף בצל מהדורת שיר השירים החדשה על רקע המנגינות המקומיות הנעימות והידועות ליהודי הקהילה.

ביקורת על נג׳ארה ועל שירתו: ביקורת נוקבת ניתכה על שירת ר׳ ישראל על ידי המשורר מנחם לונזאנו לאו דווקא על הלחנים, שגם בהם הוא השתמש, אלא על התכנים, הדימויים, הצלילים ותיאורי החשק המזכירים את מקורותיהם. אולם ביקורת זו לא החלישה את דעתו של ר׳ ישראל ואת שירתו, והוא המשיך בפעילות נמרצת תוך שהוא חוזר ומסביר בדברי רקע, שמגמתו היא לעקור את שירת העגבים מן השורש, ובמקומה לייסד שירת קודש על לחני המנגינות הידועות. באשר לדמותו של ר׳ ישראל חלוקים עליה המבקרים דאז מן הקצה אל הקצה. יש שראו בו איש בוהמה המסב על שולחנו גלוי ראש וזרועות גלויים, ויש שראו בו בר אלהין, שהמלאכים יורדים לשמוע את שירתו.

השכלתו: השכלתו העיקרית ומאמצי כתיבתו הם אמנם בתחום השירה, אבל הוא היה איש אשכולות גם בשאר ענפי היהדות: פרשנות, ספרות הדרוש, ספרות השו׳׳ת וההלכה, מוסר ואיגרות וגם צייר אמן. להלן חיבוריו:

 

שירה

זמירות ישראל – הכולל שלושה חלקים: עולת תמיד (225 שירים), עולת שבת (54) ועולת חודש (67). נדפס לראשונה בצפת שמ׳׳ז/1587; אח׳׳ב בשאלוניקי ובויניציה שנ״ט/1599, בילוגראדו תקצ״ח/1838, ומהדורת פריס חורב, הוצאת מחברות לספרות, תל אביב תש׳׳ו/1946.

 

שארית ישראל – ספר שיריו השני. רובו עדיין בכתב יד, חלקים ממנו הוהדרו על ידי אהרן מירסקי, ועתה הוא בטיפול מחקרי על ידי טובה בארי, חוקרתה של שירת נג׳ארה היום.

 

פרשנות ־ פצעי אוהב ־ חיבורו הראשון של נג׳ארה – פירוש על איוב הכולל ביאור המילים ופירוש מקיף. הספר אבד ברובו, ונותרו ממנו רק דפים בודדים שהוהדרו.

 

 

דרושים – מקוה ישראל – חיבור בן 40 דרשות כמניין 40 סאה שבמקווה, כשכל דרשה מכונה סאה. נושאי הדרשות קשורים למעגל החיים (שמחות והספדים) ולמעגל השנה (חגים ומועדים). יצא לאור על ידי שאול רגב, אוניברסיטה בר אילן 2004 (670 עמודים).

 

מוסר והלכה

כלי מחזיק ברכה – ספר קטן על ברכת המזון, יצא לראשונה בוניציאה שע׳׳ה, ומאז במספר רב של מהדורות. הספר עוסק בביאור הברכות וקיצור דיני ברכת המזון ומעט חרוזים. מהדורה אחרונה יצאה על ידי׳ מבורך בראנץ, הספרייה הספרדית, ירושלים 2017.

 

שוחטי הילדים – דיני שחיטה בחרוזים בקיצור עבור הצעירים. נדפס לראשונה באמשטרדם תע״ח/1718 יחד עם הספר ׳ימין משה׳ לר׳ משה ונטורה, ומאז נדפס עוד במספר רב של מהדורות.

 

שו׳׳ת: לנג׳ארה כמה שאלות ותשובות, והן מופיעות יחד עם תשובותיו של ר׳ יום טוב צהלון שו׳׳ת רבי יום טוב צהלון, ויניציה תנ׳׳ד/1694 ואח״ב בירושלים (שני כרכים), תש׳׳מ-תשמ׳׳א.

 

 מימי ישראל – איגרות, מכתבים ושירים ששלח נגיארה לאישים שונים. בדרן כלל, דברי האיגרת והשירים משולבים אלה באלה ומשלימים אלה את אלה. יש בהם דברי פולמוס ודברי מוסר, ברכות, דברי שבח ודברי ביקורת. הספר יצא בוניציאה שס״ה/1605, והוא מחולק להקדמה ושישה חלקים: א. מי השלוח – מכתבים ואיגרות ששלח למשוררים, ובהם דברי שבח על שירים שכתבו. ב. מי מנוחות – איגרות ששלח לאישים שונים, ובהן ברכות לאירועים מסוימים או סתם דברי הערכה. ג. מי מריבה – דברי מוסר ותוכחה בניסיון להשכין שלום בין היריבים. ד. מי מצור – איגרות ומכתבים לבקשת עזרה לקהילות שונות בעיקבות צרות שבאו עליהן, פגעי טבע ופגעי שלטון. ה. מי זהב – בקשות לעזרה וסיוע לנצרכים. ו. מי המרים – קינות ואיגרות ניחומים על צרות אישיות. בסוף הספר מצורפת האיגרת "משחקת בתבל" על חיי האדם והעולם. האיגרת בנויה מקטעים ובה אקרוסטיכון ״אני ישראל בר משה חזק", והיא פותחת ומסיימת בשיר. לפי מ״ד גאון היא נדפסה בצפת שמ״ז/1587.

כתובות לשבועות בין הקב״ה החתן לבין ישראל הכלה-כתובת ר׳ ישראל נג׳ארה

190 – לַמְדָנִי אֵל הַמִּתְנַשֵּׂא – פא

אפרים חזן ודוד (אנדרה) אלבאז

 

בשבחה של תורה. לקדיש. שיר מעין אזור בן שבע מחרוזות ומדריך דו-טורי. בכל מחרוזת ג טורי סטרופה וטור מעין אזור.

חריזה: אא בבבא גגגא וכו׳. משקל: שמונה הברות בטור.

כתובת: פיוט. נועם ׳אני צורת עופר׳.

סימן: אני דוד חזק או נועם ׳תורת אמת נתן לנו׳.

מקור: א־ לו ע״א; ק־ מ ע״א; נ״י 3097 ־ 25 ע״א.

 

לַמְדָנִי אֵל הַמִּתְנַשֵּׂא / זֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה

 

אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים

תּוֹסִיף וּמְאִירַת עֵינַיִם

כְּאוֹר חַמָּה שִׁבְעָתַיִם

לְהָבִין כָּל דָּבָר קָשֶׁה

 

נַפְשִׁי כָלְתָה גַּם נִכְסְפָה

אָמַרְתָּ אֱלֹהַּ צְרוּפָה

עֲלֵי לָשׁוֹן וְגַם שָׂפָה

וְתָמִיד אוֹתָהּ לֹא אֶנְשֶׁה

 

יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים

עַצְמָהּ תַּרְבֶּה לְאֵין אוֹנִים

נִדְרֶשֶׁת בְּשִׁבְעִים פָּנִים

מֵהֶם נִגְלֶה מֵהֶם נִכְסֶה

 

דְּעֵה חֲכָמָה לְנַפְשְׁךָ

וְאִם שׁוֹמְעֶיךָ יִרְצוּךָ

אָז יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ

וְתִהְיֶה עוֹשֶׂה וּמְעַשֶּׂה

 

וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרִים

בִּלְעָדֶיךָ אִישׁ לֹא יָרִים

יָדוֹ כִּי בָּהּ יַשְׁרוּ שָׂרִים

וּמֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא

 

דּוֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִרְוֶּה

סוֹד הָאֵל לָנוּ יִתְחָוה

וְיוֹמָם חַסְדּוֹ יְצַוֶּה

25רָצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה

 

חַדֵּשׁ כְּקֶדֶם יָמֵינוּ

זָכְרָה בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ

קָבְצֵנוּ לְאַרְצֵנוּ

אָז תִּתְגַּדֵּל וְתִתְנַשֵּׂא

 

1. 1. אל המתנשא: על-פי דה״א כט, יא, ׳המתנשא לכל לראש׳, וקטע זה בא בפסוקי דזמרה (ויברך דוד). זאת… משה: למדני את התורה, ולשון הכתוב הוא בדב׳ ד, מד. 2. ארך… תוטיף: התורה מאריכה חייו של אדם. על־פי מש׳ ג, ב: ׳כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. 3. מאירת עיניים: על־פי תה׳ יט, ט: ׳מצות ה׳ ברה מאירת עינים׳. 4. כאור החמה שבעתיים: מתאר את אופן הארת העיניים שהיא במאור עז, והלשון על-פי יש׳ ל, כו. 5. להבין… קשה: עיניו של לומד התורה יאורו, ומתוך כך יוכל הוא להבין כל דבר קשה. 6. נפשי… נכספה: על-פי תה׳ פד, ג. 7-6. נפשי… צרופה: נפשי נכספת לתורה, מש׳ ל, ה. 8. צרופה… שפה: לשונה של התורה זכה וטהורה. לא אנשה: לא אשכח. 10. יקרה היא מפנינים: על-פי מש׳ ג, טו. 11. עצמה… אונים: על-פי יש׳ מ, כט. 12. נדרשת בשבעים פנים: כדברי המדרש ׳שבעים פנים לתורה׳ (במד״ר יג, טו). 13. מהם… נכסה: על-פי תיאור ארבע הפנים של התורה פרד״ס – פשט, רמז, דרש, סוד (זוהר, ויקרא קי). 14. דעה חכמה לנפשך: מש׳ כד, כד. 15. שומעך: אלה השומעים לקחך והלומדים ממך. ירצוך: יקבלוך ברצון. 16. אז יפוצו מעיינותיך: על־פי מש׳ ה, טז, תורתך תתפשט בין תלמידיך ותלמידי תלמידיך. 17. עושה ומעשה: על-פי ב״ב ט ע״א. שכן אתה לומד תורה ומקיים מצוותיה, וגורם לאחרים ללמוד תורה ולקיימה. 18. ושמח מאשת נעוריך: מש׳ ה, יח: ׳היא התורה שלמדת בנעורך. 19. ובלעדיך… ידו: אם תלמד תורה, הרי תהיה המוציא והמביא וראש לכול. הלשון על-פי בר׳ מא, מד. 20-21. כי… כסא: בזכות התורה והחכמה מגיעים השרים והמלכים למעמדם הרם והלשון על-פי מש׳ ח, טז: ׳כי בי שרים ישרו׳. ישורו: יגיעו לשררה ולשלטון. 22. דודים… נרות: מש׳ ז, יח ועניינו העיסוק בדברי תורה.23. יתחוה: יתגלה וייאמר ויסופר שורש ׳חוה׳ בהתפעל אינו רשום במילונים. 24. ויומם חמדו יצוה: אם נלמד תורה בלילה, נזכה לחסד האל ביום, הלשון על-פי תה׳ מב, ט. 25. רצון יראיו יעשה: תה׳ קמה, יט, חסדו יתגלה בכך שימלא רצון יראיו העוסקים בתורתו. 26. חדש כקדם ימינו: בקשה היא לגאולה על-פי איכה ה, כא. 28. קבצנו לארצנו: על-פי לשון הברכה העשירית בתפילת העמידה ׳וקבצנו יחד… לארצנו׳. 29. אז: בשעת הגאולה. תתגדל ותתנשא: תתגלה גדולתך, וכאן רמז לקדיש.

פרטי הפיוט

כתובת: כתובה לחג השבועות לאמרה עם הוצאת ספר תורה ויתחיל ׳אשרי העם שככה לו׳(זמירות ישראל ירושלים תש׳׳ו, עמי 464).

התבנית: הפיוט בנוי משלושים ושש מחרוזות משולשות טורים בחריזה המתחלפת בכל מחרוזת הנחתמת בטור פסוקי.

החריזה: אאא / בבב / …

החתימה: ישראל (בראשי חמש המחרוזות הראשונות). מקורות

מהדורות: זמירות ישראל, צפת שמ׳׳ז/1587; שאלוניקי שנ׳׳ט/1599, ויניציאה שנ׳׳ט, חלק ג, עמ׳ 22; בילוגראדו תקצ׳׳ח/1837; מהדורת פריס חורב, תל אביב תש׳׳ו/1946, עמי 464; טובה בארי, ישראל נג׳ארה – שירים, תל אביב תשע׳׳ה.

 

נוסח הכתובה

יָרַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת בָּשְׂמוֹ

לְהִתְעַלֵּס עִם בַּת נָדִיב וּלְפָרֵשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ

אַפִּרְיוֹן  עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ  שְׁלֹמֹה

 

שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים נָטַשׁ וּפָרָשָׁיו וְרִכְבּוֹ

 

הערה: מונחי הכתובה מפורשים היטב במבוא. כאן, בפיוט הראשון מפורשים דיים, בשאר הפיוטים – הפירוש קצר.

פתיחה חגיגית / מעמד החופה

1.ירד…בשמו: תיאור ירידת הדוד לגן לשמוח עם כלתו משל הוא לירידת ה׳ על הר סיני ליתן תורה לישראל. הלשון על פי שה׳׳ש ו,ב והנמשל על פי שמות יט,כ וירד ה׳ על הר סיני׳ ונדרש כך: ׳דודי זה הקב״ה, לגנו – זה העולם, לערוגות הבשם – אלו ישראל׳(שהש׳׳ר ו,ב). 2. להתעלס…שלומו: להתייחד עמה ולפרוס עליה את חופתו, משל להתחברות ה׳ עם ישראל ולהשראת שכינתו עליהם. להתעלם: עדה׳־כ משלי ידיח ׳נתעלסה באהבים׳. בת נדיב: על פי שה״ש ז,ב כינוי לכלה מיוחסת ובת נדיבים הם האבות (בבלי סוכה מט ע״א). ולפרש…שלומו: כאן: לפרוס עליה את חופתו כמו ׳ופרס עלינו את סוכת שלומך׳ (מנוסח השכיבנו). 3. אפריון…שלמ'ה: חופת חתנים על פי שה׳׳ש ג,ט. 4. שרפים…ורכבו: כביכול ה׳ נפרד ממחנה מלאכיו בשמים לטובת איילת אהבים היא ישראל.

 

5 וּבֵין שְׂדֵי אַיֶּלֶת אֲהָבִים שָׁם מְסִבּוֹ

בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ

 

רַעְיָתִי יוֹנָתִי בֹּאִי אִתִּי לִדְבִיר וְאוּלָם

כִּי לְמַעֲנֵךְ  אֶעֱזֹב כָּל הֲמוֹנֵי מַעְלָה וְחֵילָם

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם

 

10 אָמְרָה אֲיֻמָּה אֶת שִׁמְעָת דּוֹד שְׁמַעְתִּיהוּ

וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיהוּ

יַשְׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ

 

לַחֻפָּה נִתְרַצְּתָה מֵחוֹלַת הַמַּחֲנִים

 

שרפים ואופנים: סוגים של מלאכים, ראה סוף הפיוט 'אל אדון על כל המעשים׳. ופרשיו ורכבו: עדה״ב שמות יד,כג. 5. ובין… מסבו: קבע את מקום מסיבת חופתו, והנמשל – השראת השכינה בן שני הכרובים שבקודש הקדשים (ראה מפרשים לשה׳׳ש א,ג ושהש׳׳ר א,יד). אילת אהבים: על פי משלי ה,יט. שם מסבו: כמו ׳עד שהמלך במסבו׳ (שה׳׳ש א,יב). 6. ביום…לבו: על פי שה״ש ג,יא שנדרש על מתן תורה ובניין בית המקדש (בבלי תענית כו ע׳׳ב). 7. רעיתי…ואולם: החתן הקב׳׳ה מזמין את רעייתו ישראל לדביר ולאולם במקדש. רעיתי יונתי: כינויי חיבה לישראל על פי שה׳׳ש ה,ב. לדביר ואולם: למקדש ראה

מל׳׳א ח,ו ותה׳ כה,ב ובבלי עבודה זרה כד ע״ב. 8. כי…וחילם: ה׳ כביכול נוטש את משכנו ונפרד מכל מלאכי מעלה למען רעייתו ישראל למטה בבחינת ׳נתאווה הקב׳׳ה שתהיה לו דירה בתחתונים׳ (תנחומא נשא כד). 9. וארשתיך לי לעולם: על פי הושע ב,כא. 10. אֲיֻמָה: כינוי לכלה המיוחדת ישראל המטילה אימה על אומות העולם על פי שה׳׳ש ו,ד. שמעת דוד שמעתיהו: שמעתי את קול הדוד החתן. 11. ואהבת עולם אהבתיהו: עדה׳׳כ יר׳ לא,ב. 12. ישקני מנשיקות פיהו: על פי שה׳׳ש א,ב שנדרש על שני הדיברות שיצאו מפיו של ה׳ ׳אנכי ולא יהיה׳ ועל ירידת האש לקבל את הקרבנות (שהש׳׳ר א,ב). 13. לחפה…המחנים: הסכמת הכלה לנישואין על פי נוסח הכתובה, והנמשל – ׳ויענו כל העם ויאמרו כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע׳ (שמות כד,ז). מחולת המחנים: כינוי לישראל על פי שה׳׳ש ז,א.

 

וּכְנֶגֶד נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע לָקְחָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲדִי עֲדָיִים

15 בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

 

וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ עִם עַם זוֹ קָנָה בְּסִינַי

וְאֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה וְהֶחָתוּם אֶקְרָא בְּאָזְנֵי הֲמוֹנִי

הִנֵּה הִיא כְּתוּבָה לְפָנַי

 

בְּשִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת אַגִּיד אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן

20 יוֹם לְהַנְחִיל אוֹהֲבָיו תּוֹרָה אַל חַי נִתְכַּוָן

שִׁשָּׁה יָמִים לְחֹדשׁ סִיוָן

 

14. 14. וכנגד…עדיים: ישראל זכו לשישים ריבוא של תכשיטים כפרס על הכרזתן לקבל את התורה ׳נעשה ונשמע׳. השווה תנחומא תצוה ז,יא ׳כשעמדו ישראל על הר סיני ואמרו כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע מיד חבבן הקב״ה ושלח לכל אחד מהם שני מלאכים והיה אחד חוגר לו זינו, ואחד נותן לו עטרה בראשו׳. 15. בחדש… מצרים: הוא חודש סיוון שבו ניתנה התורה, על פי שמות יט,א. 16. ויהי…בסיני: הקשר של ה׳ עם ישראל היה חזק במעמד הר סיני. ויהי הקשר אמיץ: על פי שמו"ב טו,יב. עם זו קנה: עדה׳׳כ שמות טו,טז ׳עם זו קנית׳. 17. ואת…המוני: דברי המשורר המודיע על קריאת שטר הכתובה בפני העם. ואת…והחתום: על פי יר׳ לב,יא. 18. הנה…לפני: על פי יש׳ סה,ו.

 

תאריך הכתובה

19־21. בששי…העולם: התאריך הוא הסעיף הראשון בו מתחילה כתובת הנישואין. 19. בששי בשבת: ביום שישי בשבוע, הוא יום מתן תורה על פי פרקי דר׳ אליעזר מו ׳ערב שבת בששה לחדש בשש שעות קבלו ישראל את הדברות׳ ושונה מן התאריך התלמודי ׳דכולי עלמא תורה נתנה בשבת׳ (בבלי שבת פו ע״ב). אגיד… הנשתון: אקרא את מה שכתוב בשטר. בכתב הנשתון: על פי עז׳ ד,ז. שם: במוב־ איגרת. כאן: שטר הכתובה המזוהה גם עם התורה (בבלי סנה׳ כא ע׳׳ב). 20. יום… נתכון: יום שבו נתכוון ה׳ לתת את התורה לישראל. נתכון: חשב ותכנן, רמז לשיטתו של ר׳ יוסי, שהתורה אמורה הייתה להינתן בשישי בשבת שחל בו׳ בסיון, אלא שמשה הוסיף יום מדעתו לפרישה ולקדושה, וה׳ הסכים עמו, ולא ירדה שכינה על ההר עד יום שבת (בבלי שבת פו ע״ב). 21. ששה…סיון: הוא ו׳ בסיון. תאריך זה תואם את היום המתוכנן לפני התוספת, את שיטת חכמים, את דעת המכילתא ־תרו ג ואת פרקי דר׳ אליעזר מח.

 

בְּיוֹם מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר אֶל נֶעֱלַם

הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן עַל מַלְכֵי גּוֹיִים כֻּלָּם

בִּשְׁנַת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה לִבְרִיאַת הָעוֹלָם

 

25 לְמִנְיָן שֶׁאָנוּ מוֹנִין וְקָהָל עֲדָתִי בְּכָל תְּפוּצוֹתֶיהָ

פֹּה בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ בְּיָד אֶל נִתְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ

כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ

 

22. 22. ביום…נעלם: ביום התגלות ה׳ על הר סיני. מסיני…פארן: על פי רב׳ לג,ב. מסיני בא: ׳לקבל את ישראל כחתן זה שהוא יוצא לקראת כלה׳ (מכילתא יתרו סוף פ״ג ורש״י רב׳ לג,ב). מסיני…כלם: במכילתא ־תרו פ׳׳ה נדרש כך: ״מלמד שהחזיר הקב׳׳ה את התורה על כל אומות העולם ולא דיבלוה. ׳וזרח משעיר׳ – אלו בני ישמעאל; ׳הופיע מהר פארן׳ – אלו בני ישמעאל״. -2. בשנת…עולם: היא השנה שבה ניתנה תורה לישראל.

 

מקום החופה

25. 25. למנין…פ'ה: זוהי חוליית הקישור המחברת את התאריך למקום החופה. מנוסח כתובת הנישואין, כמו ׳למנין שאנו מונין פה עיה״ק ירושלים׳. וקהל…תפוצותיה: ־מניין המשותף לכל קהילות ישראל הוא המניין לבריאת העולם. 26. פיה בארץ הלזו: על פי יחז׳ לו,לה. שם מוסב על ארץ ישראל על פי ההקשר וגם על פי תרגום יונתן בן עוזיאל, כאן על הר סיני או העולם הזה בכללותו. ביד…אשיותיה: ־סודותיה נקבעו על ידי ה׳, השווה איוב כו,ז ׳תולה ארץ על בלי מה׳. אשיותיה: על כי יר׳ נ,טו. 27. כי…יכוננה: על פי תה׳ כד,ב. תיאור הימים והנהרות שבפסוק תואם ־נוהג שבכתובת הנישואין לתאר את מקום החופה על ידי סימני נוף סביבתיים ־כמיוחד הנהר שבסביבה כמו ׳רעל נהר זיז מותבא׳(= היושבת על נהר זיז). הפסוק על סימני נופיו, הנהרות והימים, מוסב על העולם בכללותו על פי פשוטו וגם על ארץ ישראל על פי מדרשו ׳מאי דכתיב כי הוא על ימים … יכוננה ? אלו ז׳ נהרות שמקיפים את ארץ ישראל…׳ (בבלי בתרא עד ע׳׳ב). כאן: זהו מוטיב של נחמה לעתיד.

 

אֵיךְ הֶחָתָן שַׂר שָׂרִים וּנְגִיד נְגִידִים

יָחִיד וּמְיֻחָד הוּא מוֹשִׁיב יְחִידִים

30 חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים

 

אָמַר לַיְּקָרָה וּנְעִימָה הַבַּת רַבַּת הַמַּעֲלוֹת

נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו מִכָּל הַנָּשִׁים וְהַבְּתוּלוֹת

יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת

 

יָמִים רַבִּים תִּהְיִי לִי וַאֲנִי אֵלַיִךְ לְגוֹאֵל

35 הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לָךְ פִּקּוּדִים נֶחְמָדִים מִזָּהָב עַל יַד יְקוּתִיאֵל

הֱוִי לִי לְאִנְתּוּ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל

 

פרטי החתן והכלה

28. 28. איך החתן: מנוסח כתובת הנישואין ׳איך החתן פלוני אמר לה לכלתא דאי. שר שרים: על פי דני׳ ח,כה. 29. יחיד ומיחד: יחיד בעולמו ומיוחד הוא כחתן. מושיב יחידים: על פי תה׳ סח,ז. יב׳׳ע תרגם ביטוי זה ׳מזוג זוגץ יחידאין׳ והמדרש ־ ׳אלו ישראל שירדו יחידין למצרים בשבעים נפש ועשאן הקב׳׳ה בתים (במדבר רבה ג,ו), והמפרשים פירשוהו על כינוס ישראל מפזוריהם. 30. ך!כו…מחמדים: על פי שה׳׳ש ה,טז. 31. ליקרה…המעלות: תארי הכלה ישראל. 32. נשאה…והבתולות: שיבוץ מורכב על פי אם׳ ב,יז; ה,ב. 33. יפה…כנדגלות: על פי שה״ש ו,י.

 

נוסחת הקידושין

34. 34. ימים…לגואל: את תהיי לי לרעיה לאומה ואני לגואל, עדה׳׳ב הושע ג,ג ׳ואמר אליה ימים רבים תשבי לי… ולא תהיי לאיש וגם אני אליך׳. ימים…לי: הד לנוסח ביחז׳ טז,ח ׳ואפרש כנפי עליך ואבא בברית אתך ותהיי לי׳ ולשמות יט,ה ׳והייתם לי סגלה׳. תהיי לי: כנגד מאמר הקידושין להלן בטור 36. 35. הנה…יקותיאל: המצוות או לוחות הברית משל הם לאמצעי הקידושין, לטבעת וכיו׳׳ב. הנה שלחתי לך: על פי מל׳׳א טו,יט. פקודים נחמדים מזהב: המצוות החשובות יותר מכסף על פי תה׳ יט,יא ׳הנחמדים מזהבי. יקותיאל: כינוי למשה רבנו על פי בבלי מגילה יג ע״א לדהי״א ד,יח ׳יקותיאל אבי זנוח׳. 35. הוי…ישראל: זה מאמר הקידושין למתואר בשני הטורים הקודמים.

 

וַאֲנָא אוֹקִיר וֶאֱזוּן יָתִיכִי וַאֲכַסֶּה

כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ לְמִסְתּוֹר וּלְמַחֲסֶה וּלְמִכְסֶה

וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא

 

40 וְיָהֵבְנָא לִיכִי מַהֵר בְּתוּלַיְכִי

תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים תִּחְיִי אַתְּ וּבָנַיְכְי

הָרֹפֵּא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי

 

התחייבויות יסוד של החתן: שאר, כסות ועונה

המזונות הם אחד מי׳ דברים, שמתחייב הבעל לאשתו וכוללים גם כסות ומדור (רמב״ם הלכות אישות, פרק יב, הלכה ב; וטור ושו׳׳ע שם, סימן סט סעיף ב). 37. ואנא…ואכסה: מנוסח כתובת הנישואין, ופירושו: אני אכבד ואפרנס אותך ואכסך בבגדים. 38. כי…ולמכסה: אשגיח ואגן עלייך. כי אהיה עמך: על פי שמות ג,יב ורמז לנוסח ׳ומיעל לוותייכי׳. למסתור ולמחסה ולמכסה: עדה׳׳ב יש׳ ד,ו בהקשר להשגחת ה׳ בעתיד. 39. והוכן בחסד כסא: על פי יש׳ טז,ה והוא כסא המלוכה של דוד (רש״י). כאן כמוטיב של נחמה.

 

עיקר כתובה

40-המוהר או עיקר כתובה בלשון חכמים הוא הסכום הכספי המזערי של מאתים זוז לבתולה, שמתחייב הבעל לפרוע לאשתו עם הפקעת הנישואין, כדי שלא תהא אשה קלה בעיני בעלה להוציאה (רמב״ם הלכות אישות שם, טור ושו׳׳ע אבה׳׳ע הל׳ קידושין סימן סו סעיפים א-יא). דהיבנא…בתוליכי: נוסח ההתחייבות במוהר הוא עיקר כתובה בכתובת הנישואין, סכום שיש בו לפרנס את האישה שנה אחת.

41-תורת…ובניכי: הנמשל לעיקר כתובה היא התורה, שיש בה לפרנס את האישה ובניה. תורת…חיים: על פי משלי יג,יד. כאן: תורת ה׳ מקור החיים של הפרט ושל הכלל. תחיי את ובניכי: על פי מל״ב ד,ז.

 

רפואתה וקבורתה

42-הרֹפא…חייכי: על פי תה׳ קג,ג־ד. הרפא לכל תחלואיכי: כנגד התחייבות החתן ברפואת אשתו(רמב׳ים, שם). הגואל משחת חייכי: רמז להתחייבות הבעל לשאת בהוצאות הקבורה של אשתו (רמב׳׳ם, שם). כאן: התחייבות ה׳ להציל את ישראל מסכנה וממוות.

 

 

וּצְבִיאַת כַּלְּתָא דָּא וַהֲוָת לֵיהּ לְאִנְתּוּ

וּבְרִית עוֹלָם לְקֶשֶׁר אַמִּיץ בֵּינֵיהֶם שׁוֹת שָׁתוּ

45-יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ

 

וּצְבִי חֲתָנָא דְּנָא וְהוֹסִיף עַל עִקַּר כְּתֻבָּתָהּ

מָה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ בְּאוֹרַיְתָא

וְסִפְרָא וְסִפְרֵי וְאַגָּדָה וְתוֹסֶפְתָּא

 

הִקְדִּים לָהּ בְּתוֹרַת מְקַדֵּם רַמַּ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה מֵהֵן לֹא יְמִישׁוּן

 

הסכמת הכלה לנישואין

1.43צביאת…לאינת1: לאחר התחייבויות החתן בכתובה מופיע נוסח ההסכמה של הכלה לנישואין ׳וצביאת כלתא דא והות ליה לאינתו׳. ופירושו: והסכימה כלה זו ותהי לו לאשה, לפי שהנישואין טעונים הסכמה. 44. ו-ברית…שת1: ועשו ביניהם קשר חזק וברית עולם. וברית עולם: על פי יש׳ סח,ח ׳וברית עולם אכרית להם׳. לקשר אמיץ: על פי שמו׳׳ב טו\ב. שית שתו: על פי יש׳ כב,ז. 45. יומם…ישב'תו: על פי בר׳ ח,כב.

 

תוספת כתובה

46. 46. וצבי…כתבתה: מנוסח כתובת הנישואין, ופירושו: ורצה חתן זה והוסיף סכום כסף על עיקר כתובה. הבעל רשאי להוסיף על עיקר כתובה בסך מאתיים זוז כל סכום שירצה. גם סכום זה נרשם בכתובה ומכונה ׳תוספת כתובה׳(רמב״ם שם ה״ז וטור שו׳׳ע שם סעיף ז). 48-47. מה…ותוספתא: הנמשל לתוספת היא התורה שבעל פה לחלקיה. 47. מה…באוריתא: על פי ויק׳׳ר (וילנא) כה,א. 48. וספרא: מדרש הלכה על ספר ויקרא. וספרי: מדרשי הלכה על במדבר ודברים. ואגדה: מדרשי אגדה. ותוספתא: אוסף ההלכות הנוספות על המשנה, רמז לתוספת הכספית.

 

המוקדם והמאוחר

49. 49. הקדים…עשה: על פי נוסח, שהיה לפני ר׳ ישראל נג׳ארה, מדובר כנראה במנהג של קהילות יהודיות כמו מצרים, שנהגו לחלק את התוספת לשני חלקים: חלק אחד שולם לפני הנישואין והוא המוקדם, וחלק לאחר הנישואין והוא המאוחר. במבוא מובא ההסבר בהרחבה, כאן קיצור הדברים. המוקדם הוא מצוות עשה והמאוחר הוא מצוות לא תעשה. לקדימות מצוות עשה על לא תעשה יש כמה הסברים: א. הדיבר הראשון ׳אנכי׳ המקפל בתוכו את כל מצוות עשה ואחריו ׳לא יהיה לך׳ המקפל בתוכו כל מצוות לא תעשה. ב. מצוות עשה ולא תעשה הן כנגד נעשה ונשמע: על מצוות עשה שייך נעשה במובן של קיום, ועל מצוות לא תעשה שייך נשמע שעניינו ציות (השווה מלבי׳׳ם שמות כד,ז). ג. מצוות עשה זמינות לקיום מאשר מצוות לא תעשה וכך גם שכרן.

 

50 כִּי אוֹתָם יוֹם יוֹם יִדְרְשׁוּן

אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן

 

וְעוֹד כָּתַב לָהּ בְּתוֹרַת מְאֻחָר מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה נִקְדְּשׁוּ

לְמִנְיָן שָׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה פָּשׂוּ

מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ

 

55 וְדָא נְדוּנְיָא דְּהַנְעֵלַת לֵיהּ כַּלְּתָא דָּא לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת

מֵאֶת אָבִיהָ אָדוֹן הַנִּפְלָאוֹת

לֵב לָדַעַת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ וְעֵינַיִם לִרְאוֹת

 

49. 49. ימישון: יזוזו. 50. כי…ידרשון: עדה׳׳ב יש׳ נח ב. 51. את..יעשון: על פי שמות יח,כ. 53. פשו: רבו. 54. מעשים…,יעשו: על פי בר׳ כ,ט.

 

הנדוניה

הנדוניה היא כלל הנכסים מסוג צאן ברזל, שמכניסה האישה לבעלה עם נישואיה. הם נרשמים בכתובה בפירוט בגדים ותכשיטים (רמב״ם שם פט׳׳ו ה׳׳א-ב, פכ׳׳ג הי׳׳א-יב; טור ושו׳׳ע שם סימן ס׳ סעיף יא ורמ׳׳א שם). 55. ודא…דא: מנוסח הכתובה המתאר את כלל הנכסים שמכניסה האישה לבעלה ופירושו: וזו הנדוניה שהכניסה לו כלה זו. לעלות ולראות: רמז למצוות ראייה בעלייה לרגל ׳בעלותך לראות לפני ה׳ אלהיך׳(שמות לד,כד). המילה ׳לעלות׳ מזכירה את הנוסח ׳דהנעילת׳ (־שהכניסה). 56. מאת…הנפלאות: כאן הקב״ה הוא גם החתן וגם אבי הכלה. 57. לב…לראות: על פי דב׳ כט,ג. הכוונה להתבוננות ולנכונות לקיים את התורה בבינת הלב, בשמיעה ובראייה.

 

נוסח הכתובה חלק 1-יָרַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת בָּשְׂמוֹ- מאיר נזרי.

עמוד 373

 

נִמְצָא סַךְ הַכֹּל בֵּין כְּתֻבָּה וּנְדוּנְיָא וְחֵקֶר כְּבוֹדָם

וְתוֹסֶפֶת וּמְאֻחָר וּמֻקְדָּם

60 אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם

 

וְרָצָה הֶחָתָן לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל עַם גּוֹרָלוֹ

וּלְהַעֲלוֹת נְכָסִים אֵלּוּ בִּפְרִי יְשַׁוֶה לוֹ

שֶׁאִם פִּחֲתוֹ פָּחֲתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לוֹ

 

וְקִבֵּל עָלָיו הֶחָתָן אַחֲרִיּוֹת שְׁטַר כְּתֻבָּה

65 לְאִתְפַּרָעָא מִכָּל שְׁפַר אֲרַג נִכְסִין, אִישׁ לֹא יֶהְגֶּה בָּהּ

 

סעיף ה׳סך הכול׳

58. 58. נמצא…ונדוניא: מנוסח הכתובה, והוא הסעיף המסכם את הערך הכללי של הסעיפים הכספיים: עיקר ותוספת, מוקדם ומאוחר ונדוניה. 60. את…האדם: על פי קה׳ יב,יג. פסוק זה מתאר את תכלית האדם עלי אדמות, הוא קיום התורה שניתנה בהר סיני, והוא הנמשל לסה׳׳כ.

 

הצהרה על קבלת נכסים

הנוסח בכתובת הנישואין הוא ׳והודה החתן הנזכר שקבלם ובאו לידו… ורצה והעלם על עצמו כנכסי צאן ברזל שאם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו׳. 61. ורצה…גורלו: על פי מכות ג,טז ׳רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר (יש׳ מב,כא) ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׳. 62. ולהעלות…לו: להגדיל את ערך הנכסים ולהשביחם. בפרי ישוח לו: פרי רב יתן לו, עדה״ב הושע י,א. 63. שאם…לו: מנוסח כתובת הנישואין. כאן: מוסב על ה׳ ואולי גם על ישראל ששכרם גדל או חסר בהתאם לעמלם בתורה ובמצוותיה

 

אחריות בפירעון שטר כתובה

64. 64. וקבל…כתבה: מנוסח התחייבות החתן לפירעון הכתובה. כאן דו משמעי כלפי ה׳ שעתיד להיפרע מישראל הכלה אם תפר את התורה וכלפי ישראל שעליו לשלם ממיטב נכסיו אם לא יעסוק בתורה. 65. לאתפרעא: להיפרע או לפרוע. שפר ארג נכסין: מן הנכסים הנחמדים והוא תרגום אונקלוס של ׳נחמד למראה׳ (בר׳ ב,ט). . איש…בה: נמשך לשניים: להיפרע ממי שלא יהגה בה ־ ואיש לא יהגה בה מחץ ראש … כלומר ייענש על ידי ה׳. 66. מחץ…רבה: על פי תה׳ קי,ו.

 

מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה

 

וְקַבְּלוּ תַרְוְיהוֹן תְּנָאִים נָאִים הַכֹּל בִּכְתָב נֶאֶסְפוּ אָסֹף

כָּל אֶחָד מֵהֶם כַּאֲשֶׁר יִכְסֹף

תְּנַאי בֵּית דִּין מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף

 

70 מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לוֹ וְעָלָיו כָּל תַּכְשִׁיטֶיהָ

בַּלַּיְלָה שִׁירֹה עִמָּהּ וּבַיוֹם חוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיהָ

תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ

 

התחייבות בתנאים

עד כאן תוארו סעיפי הכתובה כמוסבים על החתן ה׳ ועל ישראל הכלה. החלק הבא של התנאים פותח בתנאים החיוביים המסתברים גם על חופה נוספת של ישראל והתורה, ואילו התנאים השליליים מסתברים רק על החופה השנייה שבין ישראל והתורה. 67. וקבלו…נאים: שני הצדדים החתן והכלה מקבלים עליהם את תנאי הכתובה כפי שמפורטים בהמשך. תנאים נאים: צימוד נפחת. הכל…אסף: מנוסחים בכתב. 68. כל…יכסף: תנאים לטובת שני הצדדים. 69. תנאי בית דין: תנאים המחויבים בהם על פי בית דין. מראש ועד סוף: על פי קה׳ ג,יא.

 

התנאים החיוביים

תנאי א – תכשיטיה כנגד מעשי ידיה

70. 70. מעשה…תכשיטיה: נוסח זה מקביל לתקנת חז"ל ׳ועוד תיקנו חז״ל ׳שיהיו מעשי ידי האשה (לבעל) כנגד מזונותיה׳(בבלי כתובות נח ע׳׳ב). כאן: לימוד התורה של ישראל הוא לשם ה׳, ובתמורה הוא נותן לה את כל תכשיטיה. 71. בלילה…עליה: על פי בבלי חגיגה יב ע׳׳ב ׳כל העוסק בתורה בלילה הקב״ה מושך עליו חוט של חסד ביום שנא׳(תה׳ מב,ט) יומם יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירו עמי׳. לפי זה, העיסוק בתורה כנגד מעשי ידיה וחוט של חסד כנגד תכשיטיה. 72. תנו…מעשיה: על פי משלי לא,לא. זה אפשר להסבירו גם על חופת ישראל עם תורתו ושיעור הבית הוא כך: מעשי ידיה לו – התורה תיתן הגנה ופרנסה ללומד כשכר על שקידתו בה, והוא בתמורה עליו לספק לה כל תכשיטיה להיות בקי בה.

 

וְהַיְרֻשָּה כְּמִנְהַג דָּת וָדִין עַל לוּחַ חֲרוּתָה

מִטּוֹבָה הַצְּפוּנָה לַצַּדִּיקִים עַיִן לֹא רָאֲתָה

75 עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ

 

וְהַדִּירָה תּוֹרָה בְּקֶרֶן זָוִית מְעוֹנָהּ

כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל יִטֹּל סַחֲרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ

וּמִמִּדְבַּר מַתָּנָה

 

תנאי ב – הירושה

73. 73. והירשה כמנהג דת ודין: מנוסח כתובת הנישואין שהבעל יורש את אשתו. כאן הירושה במובן הרעיוני ולא ההלכתי בגלל הקשר המושג ירושה למיתה, ומכאן שהחתן ה׳ הוא כאן המוריש ולא היורש והנמשל לירושה הוא השכר הצפון ללומד בעוה׳׳ב. על לוח חרותה: עדה׳׳כ שמות לב,טז. רמז לתורה ולשכרה המובטחים ללומד. 74. מטובה…ראתה: השכר על לימוד על פי תה׳ לא,כ ויש׳ סד,ג. 75. עלה… אותה: על פי במ׳ יג,ל. שם מוסב על ארץ ישראל. גם בית זה אפשר להסבירו גם על חופת ישראל עם תורתו, ומכאן שהנמשל לירושה היא גם התורה בבחינת ׳תורה צוה לנו משה מורשה א׳׳ת מורשה אלא ירושה, ירושה היא לישראל לעולם׳ (שמ׳׳ר לג,ז).

 

תנאי ג – הדירה

76. 76. והדירה…מעונה: זהו הנמשל לנוסח בכתובת הנישואין המתאר את מקום הדירה, שבה יגורו החתן והכלה כמו הנוסח הבא ׳והדירה פה בעיה״ק ירושלים ת׳׳ו. גם בית זה מוסב על שתי חופות אפשריות: א. חופת ה׳ וישראל והנמשל לדירה שנתן ה׳ לישראל היא התורה, הסבר המתקבל מן המשפט השמני הראשון והדירה – תורה, לפי שהתורה נקראת בית במקורות כמו ׳חכמות בנתה ביתה (משלי ט,א) זו תורה (ויק״ר יא,ג) או ׳ובנית ביתך (משלי כד,כז) זו גמרא׳(בבלי סוטא מד ע׳׳א). ב. חופת ישראל והתורה, והנמשל לדירה שנותן ישראל לתורה היא קרן זווית, הסבר המתקבל גם מן המשפט ׳תורה בקרן זוית מעונה׳ ביטוי לצניעות הלימוד כמו המדרש ׳כל מי שאומר דברי תורה ברבים צריך שיהא צנוע ככלה׳ (שהש׳׳ר היא). 77. כל…יטל: על פי בבלי קידושין סו ע׳׳א ׳תורה מונחת בקרן זוית וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול׳. סחרה ואתננה: על פי יש׳ כג,יח. כאן האוצר הרוחני שיש בתורה. 78. וממדבר מתנה: על פי במי כא,יח שנדרש על התורה שניתנה לישראל במדבר וגם על הלומד הזוכה לתורה ’אם עושה עצמו כמדבר שהוא הפקר לכול׳ (בבלי נדרים נה ע׳׳א).

 

וְשֶׁלֹּא יִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ מִיַּלְדֵי נָכְרִים הַנְּלוֹזוֹת

80 כִּי אִם בַּת שַׁעֲשׁוּעִים בַּלֵּב וּבֶחָזוּת

לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת

 

וְשֶׁלֹּא יְנִיחֶנָּה מִתּוֹךְ כַּעַס וְהִתְרַשְּׁלוּת

וְלֹא יֹאכַל עִמָּהּ לֶחֶם עַצְלוּת

נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת

 

התנאים השליליים

תנאי א – שלא ישא אשה אחרת עליה

79. 79. ושלא״.הנלוזות: דו משמעי המוסב על ה׳ שלא יחליף את ישראל באומה אחרת ועל ישראל שלא יקח תורה אחרת. מילדי נכרים: על פי יש׳ ב,ו יכי נטשת עמך בית יעקב… ובילדי נכרים ישפיקו׳. לפסוק זה שני הסברים בהתאם למפרשים החלוקים בשאלה כלפי מי מוסב הפסוק האם על ה׳ שנטש את עמו או על ישראל שנטש את דרכו. על פי פירוש אחד (רד׳׳ק, מצודות ורש״י) הפסוק מוסב על ה׳ ומתאים כאן לחופת ה׳ וישראל, ועל פי זה נדרש ה׳ לא להחליף את ישראל באומה אחרת (בבלי גטין נז ע׳׳ב), ועל פי פירוש שני (רוב המפרשים) מוסב הפסוק על ישראל העוזבים את התורה והולכים בדרכי העמים ומתאים לחופת ישראל עם התורה. הביטוי ׳ילדי נכרים׳ נתפרש בכמה מובנים: משל לנימוסי העמים (יב״ע), ספרי כישופים וניחושים (רד׳׳ק), מחשבות ועצות פילוסופיות (מצודות), חכמות חיצוניות (ראב׳׳ע). הנלוזות: העקומות. 80. כי…ובחזות: לדבוק בתורה בלב ובחזה ־מז גם לתפילין. 81. לזאת…זאת: על פי בר׳ ב,כג. כאן ישראל או התורה.

 

תנאי ב – ושלא יניחנה מתוך כעם והתרשלות

82. 82. ושלא…והתרשלות: תנאי זה מסתבר יותר כמוסב על ישראל החתן שלא יזניח את התורה הכלה. 83. ולא…עצלות: עדה׳׳כ משלי לא,כז. כאן משל ללימוד התורה בעצלות ובפינוק. 84. נ'הג…בםכלות: ולא יהא נוהג בחכמה ולאחוז בסכלות ביחד עדה׳׳ב קהי ב,ג המסתבר בכמה מובנים על פי המפרשים: א. אין ללמוד תורה ובו בזמן לדבוק בהבלי העולם (יב׳׳ע, ספורנו וראב׳׳ע). ב. אין ללמוד תורה בשיתוף ־במות חיצוניות (תעלומות חכמה). ג. אין ללמוד רק מה שמתקבל על הדעת ־להזניח מצוות חסרות טעם כמו מצוות שעטנ׳׳ז(רש׳׳י).

 

85 וְשֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן כְּלִי חֶמְדָּה וְלֹא יִמְכֹּר

אַךְ לְהַרְבּוֹת סְפָרִים תָּמִיד יִזְכֹּר

אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר

 

וְשֶׁלֹּא יֵצֵא לְמָקוֹם רָחוֹק אוֹ בַּיָּם יָשִׂים נְתִיבוֹ

כִּי אִם סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח נֶגֶד לִבּוֹ

90-וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ

 

תנאי ג – לא למכור או למשכן את חפציה

גם תנאי זה מוסב כלפי התנהגות ישראל החתן עם כלתו התורה, ובו שיקע הפייטן כמה הלכות הקשורות בספר תורה ובלימוד תורה. 85. ושלא…ימכר: אסור לאדם למכור ספר תורה אפילו אין לו מה לאכול (רמב׳׳ם הלכות ס׳׳ת י,ב; טור ושו׳׳ע יו׳׳ד הלכות ס׳׳ת סימן ע״ר סעיף א). כלי חמדה: כינוי לתורה על פי פרקי אבות ביד. 86. אך..יזכר: על פי קה׳ יב,יג ׳ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה׳, שעל פי יב׳׳ע מובנו – יש לכתוב ספר תורה ולעמול בתורה. 87. אמת…תמכר: על פי משלי כג,כג שנדרש על לימוד תורה מאחרים אפילו בשכר והוראת התורה לאחרים בחינם ׳ומנין שאם לא מצא בחינם שילמד בשכר תלמוד לומר אמת קנה, ומנין שלא יאמר כשם שלמדתיה בשכר כך אלמדנה בשכר תלמוד לומר ואל תמכר׳ (בבלי בכורות כט ע׳׳ט). מובן נוסף לפסוק הוא מצוות כתיבת ספר תורה או רכישתו: אמת קנה – מקביל למצוות כתיבת ספר תורה, ואל תמכור – איסור מכירתו(רמב׳׳ם, טור ושו׳׳ע שם).

 

תנאי ד – ושלא יצא למקום רחוק…

89-88. ושלא…נתיבו: מתנאי כתובת הנישואין המחייבים את הבעל לא להרחיק נדוד מאשתו כמו הנוסח ׳ושלא ירד לים הגדול ולא ילך למדינה רחוקה׳. גם תנאי זה מוסב התנהגות ישראל כלפי תורתו מבחינה ערכית ומבחינה הלכתית. מבחינה ערכית מנוסח כאן אחד מקנייני התורה על פי המדרש לרב׳ יז,יד-כ ׳כי המצוה הזאת… לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא… ולא מעבר לים היא… כי קרוב אליך הדבר מאד׳. שנדרש כך ׳לא בשמים היא ־ לא תמצא בגסי רוח, ולא מעבר לים היא – לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים׳(בבלי עירובין נה ע׳׳א). מבחינה הלכתית תנאי זה הוא המשך כללי התנהגות כלפי כבוד ספר תורה יהיה הולך ממקום למקום וספר תורה עמו לא יניחנו בשק ויניחנו על גבי חמור וירכב עליו אלא מניחו בחיק כנגד לבו והוא רוכב׳ (טור ושו׳׳ע שם סעיף ג). 90. והיתה …בו: על פי רב׳ יז,יט.

 

וְכָל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ שְׁרִירִים וְקַיָּמִים

כִּצְבָא הַשָּׁמַיִם בַּשַּׁחַק נִרְשָׁמִים

לַעֲדֵי עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים

 

וְנִשְׁבַּע הֶחָתָן לְקַיֵּם כָּל דָּבָר לַהֲמוֹנוֹ 

וּלְהַנְחִיל יֵ"שׁ לְאוֹהֲבָיו וּלְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ

נִשְׁבָּע אֲדֹנָי בִּימִינוֹ

 

וְקָנָה הֶחָתָן קִנְיָנִים חֲמִשָּׁה

וּמֵהֶם תּוֹרָה וּתְעוּדָה וּסְגֻלָּה מְאֹרָשָׂה

וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה

 

מתן תוקף ערכי והלכתי לתנאי הכתובה

91. 91. וכל…וקימים: לכל התנאים הללו תוקף מוחלט ומחייב ערכי והלכתי. 92. כצבא…נרשמים: ככוכבים בשמים הקיימים לעד. 93. לעדי…עולמים: תנאים נצחיים.

 

שבועת החתן

94. 94. ונשבע החתן לקים: מנוסח שבועת החתן בכתובה לקיים את כל התחייבויותיו כלפי כלתו הכתובות בשטר. להמונו: לעמו. והנמשל הוא שבועתו של ה׳ כלפי ישראל ׳נשבע הקב׳׳ה לעמו שלא יחליפם ולא ישנם ולא ימירם בעם אחר ולא יכלה אותם׳ (בבלי גטין נז ע׳׳ב). 95. ולהנחיל…רצונו: על פי משנה עוקצין ג,ב יעתיר הקב׳׳ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות שנא׳(משלי ח,כא) להנחיל אהבי יש ואוצרותיהם אמלא׳. 96. נשבע אדני בימינו: על פי יש׳ סב,ח בהקשר להשגחת ה׳ על ישראל׳.

 

מעשה הקניין

97. 97. וקנה…חמשה: על פי משנה אבות פרק ו,י ׳חמשה קנינים קנה הקב׳׳ה בעולמו: תורה קנין אחד, שמים וארץ… ישראל… בית המקדש׳. 98. תורה ותעודה: עדה׳׳ב יש׳ ח,כ. וסגלה: כינוי לישראל (שמות יט,ה). מארשה: כינוי לישראל עדה"כ הושע ב,כא-כב ׳וארשתיך…לעולם׳. 99. והוציא…הראשה: היא אבן היסוד לבניין בית המקדש (מפרשים) על פי זב׳ ד,ז. גם זה מוטיב של נחמה.

 

100 יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמְחוּ וְיֹאכְלוּ אֶת פִּרְיָם

בַּתְּעוּדָה אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם

וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקַיָּם

 

וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל בְּמֶרֶץ

וְאָמַר לְהָקִים גְּדָרֶיהָ מֵאַיִן פּוֹרֵץ פֶּרֶץ

105-וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ

 

יִשְׂמַח חָתָן עִם כַּלָּה לְקָחָהּ לוֹ לְגוֹרָלוֹ

וְיִשְׂמַח לֵב כַּלָּה בְּבַעַל נְעוּרֶיהָ וְתֹאמַר לְמֵהַלָּלוּ

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ

 

והכל שריר ובריר וקים

100-יראו צדיקים וישמחו: על פי איוב כט,יט. ויאכלו את פרים: על פי יש׳ סה,כא.101-בתעודה: בתורה על פי יש׳ ח,כ. ארכה..ים: היא התורה המקיפה על פי משלי יא,ט. 102. והכל…וקים: הכול חזק ותקיף, מנוסח סוף הכתובה.

 

העדים החותמים על הכתובה

103. 103. ויקם…בישראל: ה׳ נתן את התורה וליווה אותה בתוקף על פי תה׳ עח,ה. 104. ואמר…פרץ: לחזק את קיום התורה והכתובה על ידי העדים עדה׳׳ב תה׳ פ,יג ויש­נת,יב. 105. ואעידה…הארץ: שיבוץ מורכב על פי דב׳ לא,כח ויש׳ ח,ב.

 

שמחת החתן עם כלתו(108-107)

106. 106. ישמח חתן עם כלה: מסיים בשמחת החתן והכלה על פי דב׳ כד,ה ׳כי יקח איש אשה חדשה… ושמח את אשתו אשר לקח׳. לגורלו: לחלקו. 107. למהללו: לשבחו. 108. אשרי…לו: על פי תה׳ קמד,טו.
107.  

נוסח הכתובה חלק 2 סוף-יָרַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת בָּשְׂמוֹ- מאיר נזרי.

עמוד 380

שִׂמְּחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם

שִׁיר — לִכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם הַבִּירָה מִלִּים — רַבִּי דָּוִד בּוּזַגְלוֹ

שִׂמְּחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְחִגְרוּ לְמַעֲנֶה, גִּיל כְּפָלִים

כִּי מוֹשְׁלֶיהָ, הֵם גּוֹזְלֶיהָ,

חִישׁ נוֹקְשׁוּ, בְּפַח קַשּׁוֹ, וְנוֹאֲשׁוּ,

מוּל חֵיל צַהַ"ל, כָּרְעוּ כָּל בֶּרֶךְ,

כְּלֵי זֵינָם, וְיָקָר חָסְנָם, עִם שִׁלְטוֹנָם

עָבְרוּ לָנוּ לְלֹא כָּל מֹרֶךְ,

 

סָר שֶׁבֶט שׁוֹאֲפֵי רֶצַח, יוֹם שָׂבוּ יִשְׂרָאֵל אֶל עִיר הַנֶּצַח.

שָׁם אֶל הַר, צִיּוֹן יִנְהַר, כְּסוּס יִדְהַר,

אִישׁ דַּעְתּוֹ לְשָׁלוֹם,עַם תַּכְרִיעַ,

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, מַעְגַּל צֶדֶק מַעְגָּלוֹ,

הָאֱמֶת נֵר לְרַגְלוֹ, וְיָמִּין אָחֲזָה בּוֹ לְנַהֲלוֹ,

תַּחַת סֻכָּתוֹ וְצִלּוֹ, עַד יוֹם עָמַד עַל שֶׁלּוֹ,

עִיר שָׁלֵם וּבְכֻלֹּה פָּרַשׁ מִמְשָׁלוֹ.

 

עוֹד שָׁפְרָה עָלֵינוּ נַחֲלָה, בְּחֶבְרוֹן הַמְּהֻלָּלָה.

מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שָׁמָּה מַצֶּבֶת רָחֵל אֵם הַסְּגֻלָּה

עִם יוֹסֵף רַם הַמַּעֲלָה, כֹּתֶל מַעֲרַב לִתְפִלָּה

עַד יָקִים בֵּית זְבוּל נוֹרָא עֲלִילָה.

ברית מספר 39

על העיר פאס ועוד….

בעריכת מר אשר כנפו

חוברת דו לשונית-עברית וצרפתית

קוראים יקרים

שני הגיליונות האחרונים של 'ברית' הוקדשו לערים גדולות במרוקו, אחד לרבאט (37) והשני למרקש (38). הם זכו להצלחה גדולה ולביקוש גדול עד כדי כך שאזלו לחלוטין. הפעם, על פי בקשות חוזרות ונשנות החלטנו להקדיש את הגיליון מם' 39 לעיר פאם. עד עכשיו נרתענו מלעשות זאת כי ידענו שאודות עיר זו נכתבו ספרים רבים, והתחברו מאות מאמרים ומחקרים מעמיקים. וככל זאת השתכנענו ולמזלנו קבלנו מאמרים נהדרים שאנו גאים להציג בפניכם היום. הרב הפרופסור משה עמאר התייחס במאמרו למי שהוא מחשיב כגדול רבני פאס הלא הוא רבי יהודה בן עטר זצ״ל. ד״ר פנחס כהן תרם לגיליון זה מאמר מקיף על יהדות פאס, (מאמר זה מופיע גם בחלק הצרפתי) ד״ר דן אלבו מתאר את המפנה הגדול בחיי יהודי פאס שהתרחש בין המאה ה-19 למאה ה-20. אמנון אלקבץ מתפעל מהעושר הרוחני של קהילת יהודי פאס למרות הדלות שחבריה היו שרויים בה. ד״ר משה כהן בוחן קהילה זו מזווית מעניינת: תרומתה לקרן הקיימת לישראל. ד״ר שלום אלדר תרם שני מאמרים אהד על סול הצדיקה והציון שלה ואחר על היעב״ץ השר שיר הלל לרבי יהודה בן עטר. בחרנו להציג שתי דמויות מיוצאי פאס, זו של שמואל חמו ז״ל, המנהיג של קהילת פאס, מאמר שנכתב על ידי ד״ר אריה אזולאי וזו של יוסף־ג'ו אסרף החי היום באשדוד שהיה כוכב גדול בבנקאות העולמית. מאמר זה נכתב על ידי הבר המערכת אליחי כנפו. ד״ר שלמה אלקיים שתף אותנו בהרהוריו של רבי כליפה בן מלכא המתאר בספרו 'כף נקי' את יהודי פאס במאה ה־17 על הטוב והפחות טוב שלהם. בחלק הצרפתי של הגיליון נפגוש שתי דמויות נוספות מפאס, שתיהן ממונטריאול: דוד בניזרי, הצורף היוצר חפצי יודאיקה, ז'ול כהן שהיה אלוף פינג פונג, ללמדך שיהודי פאס לא רק עסקו בתורה אלא הצטיינו גם באמנות וגם בספורט. לאחר המאמרים על פאס אנו מפרסמים כהרגלנו מאמרים נוספים, דברי ספרות ודברי שירה.

אני מאחל לכם בריאות וקריאה מהנה

אשר כנפו

ברית מספר 39-על העיר פאס ועוד….בעריכת מר אשר כנפו

30/05/2022

אהבת טנג'יר-אמי בוגנים

בין השנים 1923־1956 הייתה העיר טנג׳יר מובלעת בין-לאומית בתוך מובלעת ספרדית, שהייתה בעצמה מובלעת בתוך קולוניה צרפתית. השלטונות המרוקניים התנערו ממנה, ספק כדי להענישה על ניסיון התנקשות במלך ספק בגלל עברה המופקר. עם אירופה מולה ואפריקה מאחוריה, קרועה בין פרחי ההיפים לרעלה האסלאמית, היא המשיכה להיות מאורת סרסורים. עיר של תסיסות שסירבו לגווע, של פיתויים שקריאות המואזינים לא דיכאו, של בתי כנסת שנדמו בהדרגה, של סתירות בלתי פתורות. עיר כל ההשראות, ההתנסויות, ההבטחות. פרדס כל האהבות האבודות. בית קברות של שברי מיתוסים. זרים חיפשו בה את האשליה האמנותית שתוציא את חייהם משגרת אפרוריותם, והיא סיפקה אותה למכביר. כל כותב היה לסופר, כל חורז למשורר, כל צובע לצייר, כל מנגן למלחין. עיר מקלט לאנשים מבוזבזים שחיפשו תהילה באמנות.

עם הנשים שנקרו בחייו, המספר חוזר ללא הרף לטנג׳יר לפגישות עם רשל, המחזיקה את חנות הספרים האגדית של העיר. הוא מקבל ממנה את פרשנותה ואת רכילותה, והם מתייחדים בדרכם עם זכרו של דניאל ועם אהבתו שלא מומשה: "אני מניחה שבאחוזותיה העתיקות של טנג׳יר,״ אומרת רשל, ״חבויים מאות אם לא אלפי כתבים. רומנים, תסריטים, שירים, מחזות. לעיר נועד עתיד מזהיר כבירת העולם."

כדרכו, אמי בוגנים מוביל את הקורא בין שברי מיתוסים שבוקעים מאהבות דמויותיו.

אהבת טנג'יר-אמי בוגנים

בפעם האחרונה הוא לא נראה לי מודאג במיוחד. כאילו שהכול מאחוריו והוא סופר את הימים לשחרורו. ירדנו לדשאים שבחזית בית החולים, ודניאל בהה בעלים והקשיב לציפורים. הוא שחזר את התבהלה שאחזה ברופאים ברגע שהתגלה שמדובר בהתקף לב. על אף גילו הצעיר, למרות החיוך שעל פניו. אחרי שלוש שעות של המתנה בחדר המיון הם נכנסו לפניקה. רצו עם המיטה בפרוזדור, פינו את המעלית, הובילו אותו לטיפול נמרץ, הכניסו לו צינור בצוואר. הוא הרגיש שהוא שוקע באותה תהום קטיפתית שלא הפסיקה לחזור אליו בחלומותיו, והרופאים החזירו אותו רגע לפני שהוא נגע בתחתית. הוא נשאר ביחידה שלושה ימים, ואחרי צנתור עבר למחלקה פנימית להשגחה. בראשית שנות השמונים, חולים שלקו בליבם שהו תקופה ארוכה בבית החולים, ובחדרים היו שש עד שמונה מיטות.

הוא לא ידע להעריך את איכות המעקב. פרוצדורת החלפת המשמרות גברה על נוחיות החולים. משמרת הלילה הייתה צריכה להשלים כמה פעולות לפני שפרשה, והאחיות לא היססו להעיר את החולים משנתם. גם למשמרת הבוקר היו נהלים משלה, ואלה מנעו מהחולים לחזור לישון. לחולים לא הייתה כל השפעה על סידורי העבודה של בית החולים, ועוד פחות על טעם האוכל, שהיה מהגרועים שהוגשו לו אי פעם בחייו:

״אפילו בצבא אפשר ללקט כל מיני ירקות, למרוח ריבה על פרוסת לחם אחיד, לגשת לשק״ם."

הוא סבל במיוחד מהרעש סביב. לא היו שעות ביקור קבועות,וזרם המבקרים לא פסק – משעות הבוקר עד לשעות המאוחרות של הלילה. היו אפילו קרובים שישנו בכורסאות, או פרשו מזרנים על הרצפה בין מיטות החולים. מבקרים באו עם כל מיני תבשילים, וטעמי העדות וריחותיהן התבוללו באוויר. בשנות השמונים, אפילו בתי חולים לא היו ממוזגים. גם לתפוס תנומה של אחר הצהריים היה בלתי אפשרי. מעולם לא היו לו חיים הומים יותר. אפילו אכסניית נוער עם מיטות קומתיים שקטה יותר. הוא לא היה יכול להתרכז בקריאה ובילה שעות בכניסה, שהייתה שקטה יותר מהחדר. רשת נפרשה בין הבניינים כדי למנוע מציפורים לפלוש דרך החלונות לחדרים, ומהם לפרוזדורים. קרה שהיה בוהה בציפורים שהסתבכו ברשת. הן לא יכלו להשתחרר, נותרו תקועות בה עד שנפחו את נשמתן, ולפעמים אף התייבשו שם. כל יום נשבו ציפורים חדשות. לא נראה שמישהו היה ממונה על פינוי הרשת. גם אחרי שהיורה היכה בה, איש לא טרח לקפלה או להחליפה.

אחרי שעבר למחלקה הפנימית השתדלתי להיות איתו רוב הזמן, גם אם כבר לא היה אותו אדם. ניסינו לצלוח יחד את השבר, לא יודעים אם לאחות אותו או להעמיק אותו, לא יודעים, אחרי האירוע כמו לפניו, לאן פנינו מועדות. התקף לב בגיל שלושים אינו דבר של מה בכך. האירוע ערער את שגרת חייו, אם בכלל הייתה לו כזאת; היא שיבשה את תוכניותיו, אם בכלל היו לו כאלה.

עכשיו הוא היה צריך לחיות עם צלקת בלב, בחשש מתמיד, כי לא הייתה לו שום ערובה שמה שקרה לו ביום בהיר אחד לא יחזור על עצמו מחר או מחרתיים. לא שהוא פחד למות אלא שאי הוודאות החדשה העיבה על הסחרור, שכה אפיין את תחושת קיומו ואת מחול השדים סביבו. הוא רצה להתנהל בבטחה ולא על תנאי, תלוי בעוד קריש דם באחד העורקים, גם אם היה רגיש לאופי הניסי של החיים. אחרי שנתיים ב״עמיתי ירושלים", ובעודנו מתחילים את השנה השלישית, הוא לא ידע יותר ממני מה לעשות עם חייו. הוא לא ראה את עצמו משתלב בתפקיד מפתח בחינוך, לא בארץ ולא בחו״ל, כפי שהחוזה חייב אותנו. הוא גם לא היה מסוג האנשים המפירים חוזה, בין שבעל פה ובין שבכתב. הייתה לנו עוד שנת לימודים כדי להחליט איך אנחנו יוצאים באלגנטיות מהתסבוכת שאליה נכנסנו בלא מעט קלות דעת.

בבית החולים, השיחות בינינו לא דמו לאלה שהעסיקו אותנו בשנתיים האחרונות. הן לא נסבו על תוכני הלימוד ולא כללו טענות על המרצים או רכילויות על אנשי הסגל ושאר העמיתים. המכה שהוא ספג שמה קץ לשיחה בינינו על היהדות ופירקה את החברותא שלנו. לא תנ״ך ולא תלמוד, לא קבלה ולא מחשבת ישראל. לא ירושלים ולא בבל. השיחה התרכזה ביתר שאת על טנג׳יר, העיר שחלשה על המצר, בגבול שבין ים האמצע והאוקיינוס הרחוק, העיר שבה נהג לבקר הודות לדרכון הוונצואלי שלו ושלא פסל להתגורר בה לתקופת מה. הוא הספיק לקרוא את כל מה שנכתב על אודותיה או בין קירותיה: את ספריהם של פול בולס (Bowles), מוחמר שוכּרי(Choukri), ויליאם ס. בורוז (Burroughs), ג׳ון הופקינס (Hopkins) ואנג׳ל וסקז (Vasquez), וכן את מכתבי המחברים היהודים ילידי העיר, אם בספרדית ואם בצרפתית. הוא ידע לשרטט את מפת העיר על הקסבה והמדינה שלה, השוק הגדול מחוץ לחומה והשוק הקטן בלב העיר מול בית הקברות היהודי החדש, השכונות החדשות השונות והאתרים העיקריים: התיאטרון על שם סרוואנטס (Cervantes Gran Teatro), שנבנה כבר בראשית המאה העשרים ונחשב תקופה ארוכה לגדול האולמות באפריקה; זירת מלחמות השוורים(de Torros Plaza), שהוקמה בשנות החמישים כדי לספק את מאוויי התושבים הספרדים לקורידה; הארמון על שם מולאי חפיד, ששימש קונסוליה עבור האיטלקים; וכנסיית סנט אנדרוז, בעלת צריח של מסגד ששימש מגדל פעמונים עבור הנוצרים הכופרים ביותר. בית הממשל שנבנה בשלהי המאה השבע עשרה הפך למוזאון, ואילו הקונסוליה הצרפתית בלב העיר החדשה הייתה למעין בית אירועים עירוני בלתי רשמי. דניאל ידע למקם את בתי המלון היוקרתיים ביותר, לרבות אל מנזה, ואת בתי הקפה המבוקשים ביותר, לרבות קפה אל-חפה המשתפל בטרסות אל עבר הים.

דניאל התקשה ללכת, להתרכז ולאכול, וכל געגועיו לא התנקזו לקראקס, שבה נולד, או לקריית ביאליק, שבה גדל, אלא לעיר הולדתם של הוריו, שהיגרו לוונצואלה אחרי נישואיהם. יהודי העיר עזבו למדריד, לז׳נבה, לפריז ולמונטריאול, וכמה אלפים בודדים הגיעו לישראל. הארץ לא הייתה מתאימה ל״מגורשים״ אניני טעם, רב-תרבותיים עד רב-לאומיים, המקפידים על הופעתם ושומרים על גינוני נימוסים כלפי ארץ וכלפי שמיים. לפני שנפוצו לכל עבר לא היה להם רובע משלהם. רחוב אחד, שבו התרכזו מהגרי טטואן, גרנדה של מרוקו, נודע כרחוב היהודים. אחרים שכנו בבתים בשכונות מעורבות לפי מעמדם, נמנעים מלהפיל את המחיצות החברתיות שביניהם. נישואי"מגורשים״ עם ״תושבים" ברברים היו נדירים אפילו יותר מנישואי תערובת בין יהודים ולא יהודים. גם להתפלל יחד לא היה נהוג. רוב התפילה הייתה מרוכזת ברחוב אחד, שבו שכנו שנים עשר בתי כנסת. דניאל הרכיב לו מיתוס משרידי זיכרונותיה של אימו ומהילתה של העיר, שהייתה לכל הדעות קליידוסקופית, היברידית ומסורבלת. כאשר הצעתי להביא לו ספרים, הוא ביקש ספרים על טנג׳יר:

״אם תמצא ספרים שטרם קראתי.״

לפני שלקה בליבו סיפר לי שבבית המשפחה בקריית ביאליק הייתה הספרייה הכי עשירה בארץ על טנג׳יר. בין השנים 1923 – 1956 הייתה העיר מובלעת בין־לאומית בתוך מובלעת ספרדית, שהייתה בעצמה מובלעת בתוך קולוניה צרפתית. היא נוהלה אז על ידי צרפת, ספרד, בריטניה, גרמניה ואיטליה, כאשר שתי הראשונות מתחלקות ביניהן בניהולה השוטף. אפילו במלחמת העולם השנייה, הבין־לאומיות שלה לא ממש הופרה. בשנת 1940, עם כניסת הגרמנים לצרפת, פלשה ספרד לכל האזור והציבה את עצמה כמעצמה השלטת. לא הצרפתים ולא האיטלקים יכלו למחות. האנגלים התבצרו בגיברלטר. פליטים יהודים מצאו בעיר תחנת מעבר ואף מקלט. משפחות רבות התנדבו לארח אותם, לתקופות קצרות או ארוכות. הקהילה הייתה משופעת במוסדות, לרבות בית חולים שהוקם בשנת 1904 על ידי חיים בן שימול לזכר אשתו. הוא נודע באיכות רופאיו, הן המקומיים והן המהגרים. ד״ר מני הגיע מירושלים כדי לרפא את המלך, נשאר בממלכה ונעשה לדמות אגדית. יכול להיות שהוא היה קרוב משפחה של א. ב. יהושע; צריך לבדוק מולו, צריך לחטט בשורשיו.

אהבת טנג'יר-אמי בוגנים