עוֹקֵד לְעָקוּד לָקַח וְעָלָה-פרשת וירא-אפרים חזן
עוֹקֵד לְעָקוּד לָקַח וְעָלָה
וְעָקוּד לְעוֹקֵד פָּץ שִׂיחָה מְעֻולָּה
אָבִי, אָבִי, מַה זֹאת הַפְּעוּלָה
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה
אָבִי, אָבִי, אֱזוֹר מָתְנֶיךָ
וַעֲשֵׂה בִי רְצוֹן קוֹנֶךָ
בַּקֵּשׁ רַחֲמִים בְּעַד חֲנוּנֶיךָ
אוּלַי יִרְאֶה בְּעָנְיִי וּבְעָנְיֶיךָ
אָבִי, אָבִי, גַלֵּה זְרוֹעֲךָ וְחַזֵּק יָדֶיךָ
10 פֶּן יִתְגָּאֵל בְּדָמִי בְּגָדֶיךָ
דְּרוֹשׁ תַּחַן בְּעַד חֲמוּדֶיךָ
אוּלַי יִזְכּוֹר אֱלוֹהַי חֲסָדֶיךָ
אָבִי, אָבִי, שְׁלַח הָאֵפֶר לְאִמִּי
וְתִרְאֵהוּ וּתְנַחֵם עַל עֲלוּמִי
15 חוּסָה עַל בְּשָׂרִי וְעַצְמִי
אוּלַי מְרַחֵם עַל דַּל מֵעָפָר מְקִימִי
אָבִי, אָבִי, זְרוֹק דָמִי עַל הַמִּזְבֵּחַ
וְיִהְיֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ
חֲמוֹל עָלַי כִּי לֹא נִשְׁאָר בִּי כוֹחַ
אוּלַי יַחְמוֹל עָלַי נוֹתֵן לַיָּעֵף כּוֹחַ
אָבִי, אָבִי, קַדֵּש שֶׁם אוֹהֲבָךְ
וְקַח אַיִּל אֲשֶׁר נֶאֱחָז בַּסְּבָךְ
רוּץ לְהַגִּישׁוֹ תַּחַת חֲבִיבָךְ
וְאֱמוֹר אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ
אָבִי, אָבִי, טֶרֶם תִּשְׁמַע אִמִּי שָׂרָה
וְתִבְכֶּה עָלַי בְּנֶפֶשׁ מָרָה
יְחִידְךָ אַל תָּשְׁחֵת כְּכֶבֶשׂ וּפָרָה
אוּלַי יָחוֹן אוֹתִי הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה
25 אָבִי, אָבִי, כְּמוֹתְךָ אֶמְצָא כּוֹפֶר
כִּי אַתָּה מָשׁוּל בְּעָפָר וָאֶפֶר
לְבָבְךָ לְזַכּוֹת שׁוֹכֵן שְׁמֵי שֶׁפֶר
אוּלַי יִתֵּן לִי ה' פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר
אָבִי, אָבִי, מַאֲכֶלֶת לָקַחְתָּ בְּיָדֶיךָ
30 לִשְׁחוֹט אֶת בִּנְךָ יְחִידְךָ
נוֹרָא יָשִׁים יִרְאָתוֹ לְנֶגֶדְךָ
אוּלַי יִפְדֶה אוֹתִי כְמוֹ פָדֶךָ
אָבִי, אָבִי, סְכֵה אֶת שַׁוְעָתִי
וְהַבִּיטָה אֶל דִּמְעָתִי
עַתָּה אָקוּם וְתָקִים אֶת שְׁבוּעָתִי
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי
אָבִי, אָבִי, פַּתַּח מַאֲסָרִי
כִּי הָיִיתִי שֶׂה לִמְשׁוֹךְ בְּאַפְסָרִי
צְפֵה כִּי מִפַּחַד אֵל סָמַר בְּשָׂרִי
40 וּמֵעִם ה' יָבוֹא עֶזְרִי
אָבִי, אָבִי, שׁוּבָה אֶת שְׁבִיתִי
וַהֲשִׁיבֵנִי לְשָׁלוֹם אֵל בֵּיתִי
חֶרֶף זֹאת יאֹמְרוֹ שְׁאֵרִתִי
יְחַיּוּ מֵתֶיךָ יָקוּמוּ נְבֵלָתי
ביאורים ומקורות
- אבי, אבי: הפייטן מכפיל את הפנייה הן לשם חיבה והן להדגיש את גודל התמיהה, על פי בר"ר נו, ה:
"ויאמר יצחק אל אברהם אביו אבי, למה אבי שני פעמים כדי שיתמלא עליו רחמים". 5‑6. אבי… קונך: על פי אוצר המדרשים, מדרש ויושע עמ' קמו: "השיב יצחק לאביו 'אבי מהר עשה בי רצון קונך והוא יעשה רצונך'", ובאיכ"ר כד: "פתח יצחק ואמר… ונעקדתי ברצון לבי על המזבח". 7‑8. בקש… ובענייך: הדובר נהפך כאן מיצחק הנעקד ליצחק האב המבקש בעד כלל ישראל. 9‑10. אבי… בגדיך: על פי מדרש תנחומא (וירא כג): "אמר לו אבא אסרני… ידי ורגלי מפני שהנפש חצופה היא… שמא אזדעזע ויפסל הקרבן", ובב"ר נו, יא: "שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך". והשוו יל"ש כמובא להלן. 11‑12 חמודיך: בניך. אולי… חסדיך: ובזכות זה יגאל את כלל ישראל. 13‑14. אבי… עלומי: על פי יל"ש וירא צו: "אבא מהר עשה רצון יוצרך ושורפני יפה ואפר שלי הולך לאמי כל זמן שתראהו אמי תאמר זהו בני". 15‑16. חוסה… מקימי: על דרך התיאורים במדרשים שונים, כגון "ויושע", עמ' קמו: "מיד נפלה אימה גדולה על יצחק שלא ראה כלום בידו לעולה… מיד נזדעזע יצחק וירגזו אבריו". 19‑20. חמול… כוח: אף כאן מביעים דבריו של יצחק חרדה מן המעשה וציפייה להצלה. 21‑22. אבי… מרה: יצחק מביע כאן את דאגתו לאמו, ובעקבותיה התקווה שעוד יזכה להצלה. 25. אבי… כופר: כמו שאתה ניצלת ממיתה כך אנצל אני. 26. כי… ואפר: על פי המדרש לבר' יח:כז: "ואנכי עפר ואפר"; בר"ר מט, כז: "אילו הרגני נמרוד לא הייתי עפר, ואילו שרפני לא הייתי אפר". 33. אבי… שועתי: ראה והבט לתפילתי. 34. והביטה… דמעתי: שהיו דמעות המלאכים נושרות ומתערבות בדמעותיו של יצחק. 35. עתה… שבועתי: הנה אני קם מעל המזבח, ותתקיים ההבטחה "כי ביצחק יקרא לך זרע" (בר' כא:יב) ושבועת "כה וכה יהיה זרעך" (יל"ש וירא, קא). 37‑38. אבי… באפסרי: בעקבות התגלות ה' פתח את קשרי העקדה. 39‑40. מפחד… עזרי: מהתגלות ה' עתה סמר בשרי ש"היו עיניו מרופפות וצופות לשכינה והרים קולו ואמר אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי" יל"ש, וירא, קא. 41. אבי… אוהבך: קבל עליך מצוותו "אל תשלח ידך אל הנער". 47‑48. חרף… נבלתי: שמכאן תתקיים האמונה בתחיית המתים, על פי יל"ש, וירא קא: "כיוון שהגיע החרב לצואר פרחה ויצאה נשמתו של יצחק, וכיוון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים 'אל תשלח ידך אל הנער' חזרה נפשו לגופו והתירו ועמד יצחק, וידע יצחק שכך עתידים המתים לחיות ופתח ואמר ברוך אתה ה' מחיה המתים".