פולחן הקדושים בקרב יהודי מרוקו,ראשיתו של מנהג במרוקו ובארץ-יששכר בן־עמי
פולחן הקדושים בקרב יהודי מרוקו,ראשיתו של מנהג במרוקו ובארץ-יששכר בן־עמי
על הפסוק ״ויעלו בנגב ויבא עד חברון״ אמרו חז״ל: ״מלמד שפירש כלב מעצת המרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות״. ותפילתו היתה: ״אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים״. בפסוק נוסף: ״ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה״ העירו חז״ל: ״מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרתה? אלא צפה יעקב אבינו שהגלויות עתידות לעבור שם, לפיכך קברה שם, כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים״. וכן אמרו חז״ל: ״מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא, שעתיד בית המקדש להחרב וישראל לגלות מארצם, שמא יבואו לקבורתו של משה באותה שעה, ויעמדו בבכי ויתחננו למשה ויאמרו לו: משה רבנו, עמוד בתפלה בעדנו, עומד משה ומבטל את הגזרה, מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם.״ ועוד הוסיפו: "מפני מה לא נודעה קבורתו של משה? כדי שלא יטמאו אומות העולם את קברו בפסליהם ובתועבותיהם״.
על קדושת הר הבית והכותל המערבי יש עדויות רבות במשנה, בגמרא ובמדרשי חז״ל. עדויות קודמות אלה על מקומות קדושים אינן כוללות פרטים על יחס של הערצה וממדיו הפולחניים. יש רמזים על כך, שבתקופת התלמוד ישבו תלמידים לעסוק בתורה ליד קברי צדיקים (חזקיהו מלך יהודה), והוויכוח היה כמה זמן ישבו, אם שלושה ימים, שבעה או שלושים יום. מכל מקום, עדותו של רש״י בפירושו ליבמות קב״ב ברורה, ולפיו "… יום שמת בן אדם גדול, קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום, מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם״. מעדותו של רש״י המסתמך על תשובת גאונים שעיין בה, ניתן ללמוד כי העם היה בא להשתטח ולהתפלל כל ימות השנה, וביום השנה הצטרפו אליהם גם תלמידי חכמים.
אין ספק שמקומות קדושים ופולחן קדושים היו מקובלים על יהודי מרוקו מתקופות קדומות. יש במרוקו הרבה מאוד מקומות ועצמים בטבע הקשורים לקדושים או מזוהים אתם, כגון עצים, שיחים, אבנים, סלעים, מעיינות, מפלי מים, נהרות, מערות והרים. קשה לדעת מה מקור הקדושה של מקומות ועצמים אלה. ההנחה המקובלת היא שמקומות אלה היו מקודשים עוד בתקופה הפגאנית, והאנשים ראו בהם מקום מושבם של רוחות ושדים. במשך הזמן נקשרו למקומות אלה שמות של קדושים. מיתוסים אלה מעולם הטבע מילאו את חייהם של הברברים, התושבים האוטוכטוניים של האיזור הזה.
ייתכן שהיהודים בזמנים שונים היו שותפים לממד המעשי של פולחן זה, והקשר שלהם למקומות אלה נשאר חזק עד ימינו. נשאלת השאלה, אם ניתן לקבוע את ראשיתו של פולחן זה במרוקו. עדויות מפורשות על כך אינן בנמצא, אך אין ספק שהתופעה קדומה מאוד. אחד האזכורים הראשונים מופיע בסידור של הרב שלמה בן נתן מסיג׳למאסה, מן המאה השתים עשרה, שהוא עדיין בכתב יד. בפרק הרביעי מציין הרב שבין החובות של ראש השנה, יש ללכת ל־״הד׳א אל מוסם אלשר׳יף", דהיינו, להילולה של הקדוש. החל מן המאה ה־ט״ז קיבל פולחן הקדושים בקרב היהודים במרוקו תנופה גדולה, כאשר הוא מושפע בכל הנראה מבית ומחוץ. ואכן, באותה תקופה חלה התפתחות כבירה במארבוטיזם במרוקו, ובארץ ישראל קיבלה ההשתטחות על קברי הקדושים תנופה חדשה עם הפיכתה של צפת למרכז חשוב של מקובלים.
מה שחשוב לענייננו לקבוע הוא שבימינו, המודעות הקולקטיבית של יהודי מרוקו לגבי קדושים הינה תופעה יוצאת דופן מכמה וכמה בחינות.
המחקר שערכנו על פולחן הקדושים אצל יהודי מרוקו" הביא לכך שזוהו 615 קדושים, מהם 25 נשים קדושות. מחקר זה, שנעשה מטעם המרכז לחקר הפולקלור, נמשך למעלה מחמש שנים. הוא מאיר את מערכת הקשרים בין הקדוש וקהל חסידיו, חושך את היסודות האידאולוגיים המזינים את ההתקשרות שביניהם, התקשרות המבטיחה המשך לפולחן זה. מחקר זה מציג פרטים רבים על פולחן הקדושים והניסים הרבים הנלווים לו, וכן את הערכים והקונצפטים הקשורים לתופעה זו, והשפעת הפולחן על הסדר הקהילתי והחברתי.
אין ספק שפולחן הקדושים בקרב יהודי מרוקו בולט באינטנסיביות ההערצה שזכו לה הקדושים, וכן במספרם הרב של הקדושים הנערצים. השוואה חטופה עם עדות יהודיות אחרות מאשרת ללא היסוס קביעה זו, וכאן אנו מגיעים לשאלה המרכזית והמרתקת, שאנו רוצים לדון בה כאן: מה קרה ליהודי מרוקו בישראל ביחסם לפולחן הקדושים, שכל כך אפיין אותם בארץ המוצא? האם נוצרו מקומות קדושים בארץ, ומהו היקך פולחנם? אפשר היה לקוות שהתשובה על כך תהיה קלה, שהרי הארץ פרושה לפנינו, וידועים לנו מקומות מושבותיהם של היהודים יוצאי מרוקו, וכן המקומות הקדושים המושכים קהל רב. לצערי הרב, על אך העדויות הרבות שאספנו ניתן להשיב רק חלקית על שתי השאלות הללו, וזאת מכמה טעמים:
1-מורכבות התופעה והיקפה מחייבים סקר שלם של כל מקומות היישוב של יהודי מרוקו בארץ.
2-התופעה נמצאת עדיין בתהליך דינאמי של התפתחות וקביעת מסורות חדשות שבהן יש לאנשים דחפים ומניעים אישיים, שטרם חשפנו אותם.
3-קיומם של מקומות מקודשים בארץ, שאינם מיוחסים ליוצאי מרוקו דוקא, והשפעתם על יהודי מרוקו.
- 4. חלק מן התהליך הזה עדיין נמצא במישור של קשר אישי בין הקדוש ובין הפרט, ולכן קשה לעמוד על טיבו והשלכותיו.
מכל מקום, ברצוננו להציע היום חמישה מודלים של התפתחות:
- מודל רד׳׳ו(ר׳ דוד ומשה). בשלב זה בעל שלשה מרכזים־מרכיבים:
א-אשקלון
ב-אופקים
ג-צפת
- מודל ההילולה המסורתית בבית ובבית־הכנסת.
- מודל רמב״ה(ר׳ מאיר בעל הנס) ורשב״י(ר' שמעון בר־יוחאי).
- מודל חצור־יבנה.
- מודל רח״ח (ר׳ חיים חורי) ורי״א (ר׳ יצחק אביחצירא). מודול רד״ו(ר׳ דוד ומשה)
פולחן הקדושים בקרב יהודי מרוקו,ראשיתו של מנהג במרוקו ובארץ-יששכר בן־עמי
עמוד 111 -מקדם ומים כרך ב'