פיוטי ר' יעקב אבן-צור-בנימין בר-תקוה- אֲסַלְּדָה בְּחִילָה, / אֶזְנַח נֶזֶם וַחֲלִי-קינה לט' באב

אסלדה בחילה אזנח נזם רחלי
הסוג: קינה.
העת: לתשעה באב.
הלחן: למתי אל נערץ. (אוצר-ליתא).
התבנית: מעין שיר אזורי. שני טורי פתיחה המשמשים כמדריך ובסיום שני טורי חתימה המחליפים את המדריך (כדרך קינות רבות, כדי לסיים בנחמות). לסטרופות שני טורי ענף וטור מעין אזורי ובסטרופה האחרונה שני טורי אזור. שינוי הצורה מקביל לשנוי התכן לפי שמסיים בנחמה.
החריזה: אב/אב. גד/גד/דב.
המשקל: שבע הברות בצלעית.
החתימה: אני יעקב אבן־צור
כ״י בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים אוסף יהודה 240 Heb, דף 20 [=י]; כ״י נ״י בימ״ל בנאים 60/1. דף נ״א [=ע].
נדפס: עת לכל חפץ. דף סח עמ׳ ב. אוצר, א־1870 *.
אֲסַלְּדָה בְּחִילָה, / אֶזְנַח נֶזֶם וַחֲלִי
מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה, / קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי.
נָקְטָה נַפְשִׁי בְּחַיַּי/ כִּי הָיוּ צָרַי לְרֹאשׁ
הִלְקוּ, הִכּוּ לְחַיַּי, / וְאוֹתִי הִשְׁקוּ מֵי רוֹשׁ
5 תַּחַת עָסִיס וְתִירוֹשׁ, / יַיִן עַיִן חַכְלִילִי.
יֶהְדְּפוּנִי אֶל חֹשֶׁךְ / וִינִדּוּנִי מְתַבֵּל
אוֹי לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ / רַגְלַי עָנוּ בַכֶּבֶל
נֶהֱפַךְ נֵבֶל לְאֵבֶל / וּלְקוֹל בּוֹכִים חֲלִילִי
יֶחֱרַד לְזֹאת לִבִּי / וְאֵבָרַי נֶהֶלְמוּ
10 חוֹרְשִׁים חָרְשׁוּ עַל גַּבִּי / וּכְכִנּוֹר מֵעַי הָמוּ
רֻתְּחוּ וְלֹא דָּמוּ / חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי.
עָלַי לְבָבִי דַּוָּי, / מֵרֹיב צָרָה וּמְצוּקָה
בָּתֵּי בָּרָאי וְגַוַּאי, / הָיוּ בּוּקָה וּמְבוּקָה
עַל כֵּן בִּנְהִי אֶזְעֲקָה / וּבְמַר אֹמַר רָזִי לִי.
קִדְּמוּ מוֹקְשֵׁי מָוֶת / אוֹתִי, בִּלּוּ בְשָׂרִי
בְּיוֹם אֹפֶל צַלְמָוֶת, / אַכְזָר עָכָר שְׁאֵרֵי
אֵין תְּעָלָה לְשִׁבְרֵי / כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי.
בַּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי, / יָגַעְתִּי כְּאַנְחָתִי
צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי, / עַד אָמַרְתִּי נִגְזַרְתִּי
20 נְפוּגוֹתִי נִדְכֵּיתִי / עַל כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי.
אוֹיְבַי, בְּעֻזָּךְ נָאוֹר, / כִּבְּדָם תְּפַלֵּחַ
אֶת מְקַלְּלַי תָּאֹר / וּבְנֵיהֶם תְּקַפֵּחַ
כָּל צָרַי אֲנַגֵּחַ / חִנָּם שָׂחת טָמְנוּ לִי.
צַהֲלִי וְגַם רֹנִּי, / עֲנִיָּה הֲסֹעֲרָה,
בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי, / צְפִירַת הוֹד תִּפְאָרָה 25
צֹאן קֹדֶשׁ הַנִּפְזָרָה, / חִישׁ תֶּחֱסִי בְּצִלִּי,
בָּאָרֶץ הַטְּהוֹרָה / תּוֹךְ גְּבוּלִי וּגְלִילִי.
אֲצַלְצְלָה בְּגִילָה, / כִּי אַל יִהְיֶה בְּכִסְלִי
הֲלֹא אֵלָיו אוֹחִילָה / יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילִי..
אצלצלה.
1 אסלדה בחילה: ארתע ברעדה על־פי איוב ו י. אזנח: אעזב. נזם וחלי: תכשיטים והלשון על־פי מש'כה יב, והענין בהתנצלות בני ישראל את עדיים בחורב, שנזופי פנים היו לפני הקב״ה על־פי שמ׳ לג ו. / 2 מעי מעי… הומה לי: על־פי יר׳ ד יט, והוא דימוי להזדעזעותו של הפייטן מן החורבן. 3 נקטה נפשי: מאסה נפשי, על־פי איוב י א. היו צרי לראש: על־פי איכה א ה. / 4 הכו לחיי: איוב טז י. השקו מי רוש: על־פי יר׳ ח יד./ 5 תחת עסיס וכו': שיעור הכתוב; השקוני רעל במקום יין ותירוש. יין עין חכלילי: על־פי בר׳ מט יב. וכפיוטנו כוונתו ליין שעינו, לאמור צבעו, אדמדם./6 יהדפוני… מתבל: על־פי איוב יח יח. / 7 אוי לי… משך: על־פי תה׳ קב ה. משך: שם אומה, ומשך מבני יפת הוא, בר׳ י ב. רגלי ענו בכבל: על־פי תה׳ קה יח. / 8 נהפך… חלילי: על־פי איוב ל לא. /9 יחרד… לבי: על־פי איוב לז א. נהלמו: הוכו. / 10 חורשים… נכי: על־פי תה׳ קכט ג. והוא סמל להכבדת העול של הגויים על ישראל. וככנור מעי המו: על־פי יש׳ טז יא. / 11 רותחו ולא דמו: על־פי איוב ל כז. דמו: דממו. חזות קשה… לי: על־פי יש׳כא ב. חזות: נבואה./12 עלי לבבי דוי:על־פייר׳ ח יח. דוי: כאוב. צרה ומצוקה: צפניה א טו.
13/ בתי בראי וגואי: הבתים החיצוניים והפנימיים, השווה קידושין לג עא; חגיגה ה עב. היו בוקה ומבוקה: היו חרבים ושוממים. על־פי נח׳ ביא./ 14 בנהי: בבכי. ובמר: בכאב על־פי איוב ז יא; י א. רזי לי: נגלה לי רז פורענות על־פי יש׳ כד טז, ראה תרגום יונתן ורש׳׳י שם./ 15 קדמו מוקשי מות: על־פי שמ״ב כבו. קדמו: באו לפני, מוקשי: מלכודות. בלו בשרי: על־פי איכה ג ד. בלו: השחיתו. / 16 אפל צלמות: על־פי איוב כח ג. אכזר עכר שארי: על־פי מש׳ יא יז, ושעור הכתוב, האויב האכזר השחית בשרי. / 17 תעלה: רפואה על־פי יד׳ מו יא. כל רואי ילעיגו לי: על־פי תה׳ כב ח. / 18 במסתרים תבכה נפשי: יר׳ יג יז. יגעתי באנחתי: תה׳ ו ז. / 19 צפו… נגזרתי: על־פי איכה ג נד. צפו: שטפו. נגזרתי: נכדתי. / 20 נפוגותי: נחלשתי. נדכיתי: נשברתי. על־פי תה׳ לח ט. על כי המר שדי לי: על־פי רות א כ. / 21 כבדם תפלח: על־פי מש׳ ז כג. תפלח: תבקע. / 22 מקללי תאר:על־פי בר׳ יב ג. תקפח: תאבד. / 23 צרי אנגח:על־פיתה׳מד ו. חנם שחת טמנו לי: על־פי תה׳ לה ז. שחת: שוחה, בור. / 24 צהלי וגם רני: על־פי יש׳ יב ו. עניה הסוערה: על־פי יש׳ נד יא. / 25 בצדקה תכונני: שם, פסוק יג. צפירת… תפארה: על־פי יש׳ כח ה. צפירת: עטרת. / 26 צאן קדש: כינוי לישראל על־פי יח׳ לו לח. / 27 בארץ הטהורה: ארץ ישראל, לפי ששמונים שנה עד שלא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים, בבלי שבת טו עא. וגלילי: ארצי. /28 אל יהיה בכסלי: על־פי משלי ג בו. בכסלי: תקותי ומבטחי. / 29 יהי שלום בחילי: על־פי תה׳ קבב ז. שני טורי השיר האחרונים חוזרים על צלילי הפתיחה, אלא שמגמת הסיום כבקינות רבות הינה מתן דברי ניחומים
פיוטי ר' יעקב אבן-צור-בנימין בר-תקוה- אֲסַלְּדָה בְּחִילָה, / אֶזְנַח נֶזֶם וַחֲלִי-קינה לט' באב
עמוד 185