נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים -מנהגי המילה

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים -מנהגי המילה

נהגו במשך שמונת ימי המילה לערוך מידי לילה, סדר מיוחד בבית היולדת ושמו

״תחדיד״, הכולל פיוטים, ויהי נועם ג׳ פעמים, יושב בסתר וכו', בן פורת יוסף ג״פ, המלאך הגואל אותי וכו׳ ג״פ, שיר למעלות אשא עיני ובו׳ וברכת כהנים, ובר יוחאי, ויש נהגו שהתשב״ר באים ערב ערב לבית היולדת, לקריאת שמע והמלאך הגואל וכד, ומקבלים מיני מתיקה:

כן המנהג פשוט, וראה בזה באורך בספר נחלת אבות(עניני מילה), ובספר נו״ב (עמוד קט״ז), ובספר שיר ושבחה ועוד, ותחדיד מלשון ברזל או גבול, וראה בספר יהדות מרוקו שהביא מנהגים שונים בזה, וראה בספר מלאך הברית להגר״א בן שושן מש״ב בטעם ענין זה:

נהגו להביא כסא לבית היולדת, ומקשטים אותו לכבוד המילה, ונשאר שם עד שלשה ימים לאחר המילה:

כן הביא בנו״ב (עמוד קט״ז), ובספר נחלת אבות (עניני מילה) והוא כתריס בפני הפורענות:

נהגו לערוך סעודה בליל השמיני ונקרא ״זוהר״, ושם נקראים קטעי זוהר, בר יוחאי, ופיוטים שונים:

כן המנהג פשוט ומובא בשו״ת הלק״ט (ח״ב סימן קס״ט), והטעם פשוט, כיון שהיולדת והרך הנולד נתונים בסכנה, ובפרט בליל המילה כידוע, על כן אנו מרבים בזוהר, שכוחו גדול להכניע את החיצוניים, וכמובא בספר צפורן שמיר למרן החיד״א:

נהגו כשהמילה נדחית, עורכים את הזוהר בליל המילה:

כן המנהג, והטעם משום שהכל בא כתריס בפני הסכנה, ודבר בעתו מה טוב:

נהגו בליל הזוהר, לכתוש במכתשת כמון וחינה, ועושים זאת תוך תרועות שמחה:

כן הביא בספר נהגו העם (עניני מילה), ומקורו מגמ׳ סנהדרין(ל״ב) בענין קול רחיים בבורני וברש״י שם:

יש נהגו להביא בשעת המילה מחתת אש, ומגמרים סם הנוטף מהעץ ושמו ״ אָזאווִּי ״:

כן הביא שם בנהגו העם עניני המילה (ס״י), ומקורו ממדרש עיי״ש:

יש נהגו להניח כוס מים מתחת לכסא אליהו, ואחרי המילה לוקחים אותו, וקבלה בידם שהוא סגולה לרפואה ולעקרות:

כן הביא בספר נו״ב (עמוד קי״ז), מפי זקנים, שיש בזה סגולה לרפואה וחיים:

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים -מנהגי המילה

עמוד 137