ארכיון יומי: 16 באוקטובר 2017


Expressions idiomatiques-אמרות ייחודיות, ניביות

Chapitre I Expressions idiomatiques

Entendues dans la bouche des Marocains, Juifs et Musulmans confondus, certaines expressions propres au parler des juifs marocains et à l'arabe dialectal en général, traduites littéralement dans une autre langue et en l'occurrence en français, aboutissent à des formulations pour le moins cocasses et beaucoup s'en amusent. Il faut les intérpréter pour en dégager le sens. Nous en avons relevé un certain nombre à titre d'exemples.

Cet exercice qui présente un aspect essentiellement linguistique n'en a pas pour autant un caractère ludique. C'était aussi notre intention.

לפנינו אמרות שאנו משתמשים בהן ביום-יום מבלי אולי לשים לב לדו המשמעות שלהן..לדוגמא מכּתובי, יכול להתפרש כמו –כיסי—וגם גורלי…כפי שהמחבר מציין, אלה אמרות ייחודיות, ניביות בעלות סגנון אופייניות לשפה היהודית מוגרבית…כמובן שביטויים כאלה קיימים בכל שפה…(א.פ)

teni ba'da odnek'

Donne-moi d'abord ton oreille =écoute-moi d'abord

בתרגום מילולי…הב לי את אוזניך….משמעות האמרה כמובן הוא אחר…הקשב לי – הערה שלי א.פ

Ferdi men ' ino

Revolver de son œil =borgne

 Le mot ferdi (fem.ferda) est employé ici avec le sens de révolver. Mais en fait, il signifie: un seul (une seule), unique. Ex ferdi 'and ummo~fih unique; ferda- d-chebbat=une seule chaussure.

הערה שלי-א.פ…שוב ..בתרגום מילולי …אקדח מעינו…משמעות האמרה, סתום עין

Lli mektub mektub

Ce qui est poche est poche=ce qui est destiné est irrevocable

המילה מכתוב דו משמעית היא…גם כיס…וגם גורל

mektub llah

La poche de Dieu =le décret divin

Mektubi hada

C'est ma poche =c'est mon destin

Ka nweddi mektubi

Je supporte ma poche=j'assume mon destin

s-sekwa-1 -khla

Que la plainte aille au désert = et non à l'interlocuteur ( Formule de politesse pour ménager la susceptilité de l'interlocuteur)

ziton mteyyhin

Des olives tombées=des olives conservées dans une saumure de vinaigre et de sel

flafel mteyyhin

Des petits piments verts tombés

berqoq mteyyhin

Des prunes tombées

Lim l-hamed merqdin

Des citrons acides couchés

Ka idowzo mahia b-t-thamed

Ils font passer l'eau-de-vie avec des acidités (ils accompagnent l'eau-de-vie de petites salades variées)

.Al-r-ras u-l-'inin'

Sur la tête et sur les yeux = bien volontiers, avec joie

la rase u 'iniya'

Sur ma tête et sur mes yeux (idem)

Tahris-r-ras

La cassure de la tête

Tarq-r-ras

Le cognement de la tête =les maux de tête

Ka-idreb tamara m 'a raso

Il frappe la fatigue avec sa tête = il se démène

Ka-idreb-el 'ud

Il frappe le luth = il joue du luth

Ka-idreb-el- kamanza

Il frappe le violon =il joue du violon

Ka- idreb -ed-derboka

Il frappe le tambourin=il joue du tambourin

Nedrab s-sofar

La sonnerie du chofar a été frappée = Le son de la corne de bélier a retenti Pour annoncer la fin du jeûne de Kippour

Ka-idreb-e-l-kas

Il frappe le verre = il est porté sur la boisson

Ka-iderbha b-na'sa

Il la frappe d'un sommeil=il fait une bonne sieste

ka-iderbha b-s-sttas

Il la frappe avec seize=il va bien s'éclater !

 לכו שמעו ואספרה  –  פיוט על מצוות התורה – סימן לדויד

לחברינו, הסבא המאושר רפאל אוחיון הי"ו, חוגג היום את בר המצווה של נכדו, ולכבוד מאורע זה, הרי האתר מורשת מרוקו מקדיש פיוט של " פייטנה של מרוקו " רבי דוד בן אהרן חסין…
נאחל לו שיזכה לראות בשמחתם של כל ילדיו, נכדיו וניניו בע"ה….

 

 לכו שמעו ואספרה 

 פיוט על מצוות התורה – סימן לדויד

 

לְכוּ שמעו וַאֲסַפְּרָה / קְהל עדת ישרון

מצות ה' ברה / עינים בה יאירון

עטרנו בתפארה / ציצית ותפלין לזכרון

ככל מצות התורה / להם שאת ויתרון

בם הזהרו / יען תזכרו / את מצוותי תשמרון

אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

 

דִּבְרֵי התורה הזאת / צוה שוכן מעוני

לקשרם בעליזות / על יד ולאות בין עיני

בחריצות וזריזות / אשים בם כל מעיני

עת יבואו לחזות / בהם שוטני וּמוֹנָי

יראו יפחדו / וגם ירעדו / מִשֵׁם קָדְשׁוֹ יְגוּרוּן

אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

 

ומה עצמו ראשיהם / שומרים אותם בִּקְדֻשָׁה

ישראל חביבים הם / המה אבן הָרֹאשָׁה

ידריכו בם בניהם / בן עשר שנים וּשלשה

יחיו השם עליהם / פניו אליהם יִשָּׂא

לראות טוטפות / לֶאֱחֹז בכנפות / ורשעים יִנָּעֵרוּן

אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

 

דרשו ה' ועֻזו / תמיד פניו בקשו

במצות הזדרזו / זכרו זאת התאוששו

כסף וזהב בֹּזוּ / עליהם, אל תחוּסוּ

על המדה הפריזו / בציצית בָּהּ תְּכַסּוּ

בַּקֹּדֶשׁ מעלין / באות תפלין / תשובו לבצרון

אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

 

ידיד, יפה אף נעים / קום קרא לנצח

לפני אל תמים דעים / בפקודיו תָּשִׂיחַ

דבריו הנשמעים / להם טעם וריח

בקהל עם, אחים רעים / תְּפָאֵר וְּתְשַׁבֵחַ

את גדלתן / גם מעלתן / תדרוש, תקרא בגרון

אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

בס"ד ליקוטים לפרשת לך לך  מאת יצחק פריאנטה

בס"ד

ליקוטים לפרשת לך לך  מאת יצחק פריאנטה

ואעשך לגוי גדול[יב/ב] אומר רבינו בחיי דרשו חז"ל הדרך גורם שלושה דברים, ממעטת פריה וריביה, ממעטת הממון, וממעטת את השם, לכך הבטיחו בשלוש ברכות אלו, ואעשך לגוי גדול, הרי פריה וריביה, ואברכך, הרי ברכת ממון, ואגדלה שמך, כנגד ממעט את השם, אאשימך אין כתיב כאן, אלא ואעשך, הריני עושה לך בריה חדשה כעניין שנאמר [בראשית א] ויעש אלוהים את הרקיע, לגוי גדול אלו ישראל, שכתוב בהם [דברים ד] ומי גוי גדול , ואעשך לגוי גדול זהו שאומר אלוהי אברהם, ואברכך זהו שאומר אלוהי יצחק, ואגדלה שמך, זהו שאומר אלוהי יעקוב, והיה ברכה בך חותמים ולא בכולם אמר הקב"ה כשבראתי עולמי הייתי זקוק לברך בריותיי , ברכתי אדם וחוה  שנאמר [בראשית א] ויברך אותם אלוהים ברכתי נח ובניו שנאמר ויברך אלוהים את נח ואת בניו מכאן ואילך והיה ברכה, הרי הברכות מסורות לך לברך מי שתרצה מוסיף אור החמה בספרו 3 דברים אלו בתיבת [ש מ ך] שהיא נוטריקון שם ממון כוח שעל 3 הדברים אלו הבטיחו השם שיגדל בהם

ויהי רעב בארץ וירד אברהם [יב/י] אומר רבינו בחיי דרשו חז"ל האבות סימנים לבנים, והוא הפרשה הזאת במקרה אברהם אבינו הכול סימן לזרעו בגלות מצרים, כי המצריים לקחו את אשתו והשם נקם את נקמתו בנגעים גדולים והוציאו משם במקנה בכסף ובזהב, וגם ציווה עליו פרעו אנשים לשלחם, וכל זה ארע לבנים, והוא מה שדרשו רבותינו בבראשית רבה, כל מה שתמצא באברהם תמצא בישראל, באברהם כתיב ויהי רעב בארץ ובישראל כתיב [בראשית מה/ו] כי זה שנתיים הרעב באברהם כתיב ותוקח האישה בית פרעו ובישראל לקחו בנותיהם שנאמר וכל הבת תחיון, באברהם כתיב [בראשית יב]ויינגע השם את פרעו ובישראל כתיב [שמות יא] עוד נגע אחד אביא על פרעו, באברהם כתיב [ בראשית יב] ויקרא פרעו לאברהם הנה אשתך קח ולך, ובישראל כתיב[שמות יב] ויקרא למושה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי באברהם כתב [בראשית יב] ויצו עליו פרעו אנשים וישלחו אותו, ובישראל כתיב [שמות יב] למהר לשלחם מן הארץ, באברהם כתיב [בראשית יג] ואברהם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב, ובישראל כתיב [שמות יב] וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב באברהם כתיב[בראשית יג] וילך למסעו, ובישראל כתיב [שמות יב] וייסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה.

ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה [יב\ג] אומר הרב אליהו אדלר בספרו ליקוטי אליהו ביאר רבנו יוסף חיים ז"ל על הדרך הרמז: האר"י הקדוש ביאר בפסוק  והיה מעשה הצדקה שלום [ישעיה לב שעל ידי מצות הצדקה נעשה צירוף שם [הוי"ה]- אותיות [ והיה ],, כדלהלן : זרועו של הנותן [כאות ו] חמש אצבעותיו [ כאות ה] המטבע הקטן [ כאות י] , חמש אצבעות המקבל [ כאות ה]. אף כאן, התבשר אברהם אבינו " והיה ברכה ", שהבורא יתברך כביכול תהא ידו פשוטה להריק עליו ברכה ושפע עד בלי די

ואברכך מברכך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה [בראשית יב /ג] אומר הזוהר הנגלה בוא וראה כאשר נמצאים צדיקים בעולם מתעוררות ברכות לכול העולמות , כיוון שבא אברהם נתעוררו ברכות לעולם, שכתוב אברכך והיה ברכה, מהו והיה ברכה? רמז שימצאו בגללו ברכות למעלה ולמטה, כמו שכתוב ונברכו בך וכתוב ואברכה מברכיך בא יצחק והודיע לכול שיש דין ויש דיין למעלה להיפרע מהרשעים, והוא היה מעורר דין בעולם, כדי שכול בני העולם יהיו יראים מהקב"ה בא יעקוב והיה מעורר רחמים בעולם, והשלים האמונה בעולם כראוי .

ויקח אברהם את שרה אשתו [בראשית יב/ ה] אומר הזוהר הנגלה מהו  [וייקח]  אלא שהמשיך אותה בדיבורים טובים לפי שאין לו רשות לאדם להוציא את אשתו ללכת לארץ אחרת בלי רצונה, וכן הו אומר קח את אהרון קח את הלויים ולפיכך וייקח אברהם הינו המשיך אותה בדיבורים , והודיע לה דרכי הדור כמה הם רעים וזהו וייקח אברהם את שרי אשתו

ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ [יב/י]אומר הזוהר הנגלה אמר רבי יהודה בוא וראה, בשביל שירד אברהם למצרים בלי רשות, נשתעבדו בניו במצרים 400 שנה שהרי כתוב [וירד] אברהם מצרימה , ולא כתוב [רד] מצרימה, ונצטער כל אותו הלילה בשביל שרה אמר רבי יצחק, שלכן לא ציווה הקב"ה לאברהם לרדת מצרימה, אלא הוא עצמו ברצונו ירד, כדי שלא יהיה פתחון פה לבני העולם , שצווה על כך ואחר כך נצטער על אשתו

ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו [יג/ח]אומר אהבת חיים על הפסוק אברהם זה הנשמה ולוט זה היצר הרע , אומרת הנשמה אל נא תהי מריבה בין הנשמה ובין הגוף העכור, כי אנשים אחים אנחנו, נהיינו אחים ושנינו גרים ביחד, ואחד בלעדי השני אינו יכול להתקיים, ולכן אל תצער אותי יותר מדי, הלא כל הארץ לפניך רצה לומר הלוא כל הזמן לפניך לאכול, לשתות ,וכו….. ואני מבקשת הפרד [נא] מעלי שהנשמה מתחננת ליצר הרע שיעזבנה דווקא בשעת התפילה וכל שכן בשעת נפילת אפים[נא נוטריקון נפילת אפים] כי צריך האדם להשתדל בנפילת אפים לומר מילה במילה, לאט לאט כי במזמור זה יש סודות נפלאים כמו שכתוב בזוהר הקדוש, וכל מי שמכון במזמור זה בפרוש המילים ולא יחשוב בשעת אמירת מזמור זה מחשבות אחרות, זהו רפואת גופו ונפשו, וניצול מדינה של גיהינום , ואמרו חכמינו על הפסוק לדוד אליך השם נפשי[ אשא] [אשא נוטריקון אכילה/שתיה/אישה רצה לומר שאין אדם חוטא אלא בשלושה דברים אלו ואנחנו באים לתקן עוונותינו ועוונות אבותינו באמירת מזמור זה והיצר הרע אינו מניח לנו  אדם הראשון פגם באכילה מעץ הדעת, נח פגם בשתייה שנאמר וישת מן היין ויישכר , ובני ישראל חטאו עם בנות מואב, וזה שאומרת הנשמה ליצר הרע הפרד [נא] מעלי בשעת נפילת אפים כי אני רוצה לתקן את שלוש העבירות שנעשו על ידי אכילה ושתייה ואישה הרמוזים במילת [א ש א ],

ואנשי סדום רעים וחטאים לה" מאד[יג\יג].אומר הרב אליהו אדלר בספרו ליקוטי אליהו מפרש המהר"י אסאד בפרקי אבות [פרק ד] כתוב: מאד מאד הוי שפל רוח. מהו מאד מאד פעמיים ? אלא שלאדם יש לעתים שתי אפשרויות להתגאות, שלמד תורה הרבה, או שנתן הרבה צדקה. וזהו [מאד מאד], מאד אחד- ראשי תיבות מימינו אש דת, רומז על התורה, וה מאד השני- ראשי תיבות משכיל אל דל, רומז לצדקה, וזה שאמרו מאד מאד הוי שפל רוח, בשני המאד, גם אם יש לך אותם. וזהו ואנשי סדום רעים לה" מאד, היו רעים מאד שזה ממון, ובמה חטאו, בראשי תיבות משכיל אל דל, שלא נתנו צדקה.

ואתנה בריתי בני ובניך וארבה אותך במאוד מאוד [יז/ב]אומר מדרש תנחומה זה שאמר הכתוב: סוד השם לראיו ובריתו להודיעם [תהילים כה/יד] אי זה הוא סוד שגילה לראיו , זו המילה, שלא גילה השם מסתורין של מילה אלא לאברהם , סוד השם לראיו , זה אברהם, שנאמר לו: כי יראה אלוהים אתה. מהו סוד ס[60] ו [6] ד [4] הרי 70 אמר לו השם אני מעמיד ממך 70 שנאמר : בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה [דברים י/כב] ואני מעמיד מהם 70 זקנים שנאמר: אספה לי 70 איש מזקני ישראל [במדבר יב/טז] ואני מעמיד ממך משה שיהגה את התורה ב 70 לשון לפיכך כתיב סוד השם לראיו  ובריתו להודיעם. אמר לו השם לאברהם כשבראתי עולמי הייתי מגלגל בעשרים דור בשבילך עד שתבוא ותיטול את המילה . עכשיו אם אין אתה נוטל את המילה אני אל שדי, אני אומר לעולם די עד כאן ואני מחזירו לתוהו ובוהו

ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא השם אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים [יז/א] אומר מדרש תנחומה זה שאמר הכתוב האל תמים דרכו [תהילים יח/לא] מהו תמים? שחיבב את המילה. אמר רבי ישמעאל , גדולה מצוות מילה ששלוש עשרה בריתות נכרתו עליה מן הפסוקים המפורשים, והיה יושב אברהם ותמה היאך ימול. כיון שאמר לו השם ואתנה בריתי בני ובינך , מה כתיב אחריו? וייפול אברהם על פניו. כיון שנפל על פניו, רמז השם לאותו מקום ועקצו עקרב, ונמצא מהול, מנין? מן מה שכתוב, וידבר אתו אלוהים לאמור אני הנה בריתי אתך, הרי אתה מהול, וכתיב: בעצם היום זה נמול אברהם , מל לא נאמר אלא נימול. כשאמר השם ואתנה בריתי בני ובניך, נתבייש ונפל על פניו, בנפילתו נמצא שהוא מהול אמר לו: הנה בריתי אתך, כתיב, אמרת השם צרופה, שצרף את זרעו בברית מילה, לפיכך מגן הוא לישראל  שהן חוסים בו, ולמה לא נימול אלא לבן תשעים ותשע שנה ללמד לגרים שאם ביקש אדם להתגייר, לא יהא אומר זקן אני והיאך אני מתגייר, ילמד מאברהם שמל   בן תשעים ותשע שנה, לכך לא מל אלא בן תשעים ותשע שנה.

זאת בריתי אשר תשמרו בני ובניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר [יז/י] אומר הזוהר הנגלה אמר ריבי אבא: אשריהם ישראל שהשם בחר בהם מכך שאר העמים ונתן להם אות ברית הזה, שכל מי שיש בו האות הזה אינו יורד לגיהינום, אם הוא שומר הברית כראוי, שאין מכניסו ברשות אחר ואינו משקר בשמו של המלך. שכל מי שמשקר בזה , כאילו שמשקר בשמו של השם כמו שכתוב בה בגדו כי בנים זרים ילדו. עוד אמר רבי אבא בשעה שהאדם מעלה את בנו להכניסו בברית הזה קורא השם לפמליא  שלו ואומר ראו מה בריה עשיתי בעולם: באותה שעה מזדמן אליהו ופורח העולם ב4 פריחות ומזדמן שמה ועל כן למדנו שצריך האדם להכין כיסא לאליהו הנביא ויאמר זה הכיסא של אליהו ואם אינו אומר כן אינו שורה שם, והוא עולה ומעיד לפני השם בוא וראה בתחילה כתוב מה לך פה אליהו והשיב קנוא קנאתי לשם אלוהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל  אמר לו : חייך: בכל מקום שזה הרושם הקדוש ירשמו אותו בני בבשרם- אתה תזדמן שמה: והפה שהעיד שישראל עזבו, הוא יעיד שישראל מקימים הברית הזה  והרי למדנו , על מה נענש אליהו לפני השם? על שאמר רכילות על בניו.  ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם. אמר רבי שמעון זה האדם שהוליד בן נקשר בשכינה , וזה הילד הנימול נקשר בשכינה , ודם ההוא שיוצא מהילד שמור לפני השם ובזמן שדינים מתעוררים בעולם, צופה השם בדם ההוא ומציל העולם.

ויאמר אברהם אל האלוהים לו ישמעאל יחיה לפניך[יז/יח]  אומר הזוהר הנגלה  ובוא וראה, ארבע מאות שנים עמד השר ההוא של בני ישמעאל , ובקש לפני השם אמר לו: מי שנימול היש לו חלק בשמך ? אמר הן, אמר לו והרי ישמעאל שנימול מפני אין לו חלק בך כמו יצחק? אמר לו יצחק נמול כראוי וכתיקונו, וזה אינו כן: ולא עוד, אלא שאלו נדבקים בי כראוי לשמונה ימים, ואלה רחוקים ממני עד כמה ימים . אמר לו: עם כל זה כיון שנמול, האם לא יהיה לו שכר טוב בעבור זה? וי על אותו הזמן שנולד ישמעאל בעולם ונמול, מה עשה השם הרחיק את בני ישמעאל מהדבקות העליונה, ונתן להם חלק למטה בארץ הקדושה בגלל אותה המילה שבהם ועתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדושה כשהיא ריקנית מכול זמן רב, כמו שהמילה שלהם ריקנית בלי שלמות, והם יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם, עד שתכלה אותה הזכות של בני ישמעאל. ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות חזקות בעולם, ויתאספו בני אדום עליהם ויעוררו מלחמה בהם- אחת על הים , ואחת על היבשה ואחת סמוך לירושלים, וישלטו אלו באלו, וארץ הקדושה לא תימסר לבני אדום בזמן ההוא יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומי הרשעה וילחם בה שלושה חודשים , ויתאספו שמה עמים ויפלו בידיהם, עד שיתאספו כל בני אדום עליה מכל קצוי הארץ, ואז יתעורר השם עליהם, זהו שאמר הכתוב כי זבח לשם בבצרה ואחר כך מה כתוב- לאחוז בכנפות הארץ ויכרית לבני ישמעאל ממנה, וישבר כל השרים שלמעלה ולא יישאר כוח למעלה לשרי אומות  העולם, אלא כוחם של ישראל לבדו , ועל הזמו ההוא כתוב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם השם לעובדו שכם אחד,, וכתוב ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד ברוך השם לעולם, אמן ואמן

ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה [טו/טו] אומר אור החמה על הפסוק אמרו חז"ל מהו בשלום? אלא מלמד שעשה תרח תשובה ומקשים העולם אולי תרח מת ברשעו, ובשביל שהבן מזכה את אביו- היינו בזכות אברהם ניצל תרח מגיהינום , ונכנס בשלום לגן עדן ? ויש לומר שדרשת חז"ל היא, שאם רק בגלל אברהם ניצל תרח, אזי היה צריך לומר ואתה תבוא אל אביך בשלום, אלא ממה שאמר אבותיך לשון רבים משמע שגם תרח זיכה את אביו על ידי תשובתו, ולכן אמרו חז"ל מכאן שעשה תרח תשובה.

והוא יהיה פרא אדם ידו כל בו ועל כל אחיו ישכון [טז/יג] אומר אור החמה תיבת [פרא] נוטריקון אתון רבי פנחס רמז למה שכתבו רבותינו המקובלים , שישמעאל נתגלגל באתון של רבי פנחס בן יאיר ע"ה ואפשר שמפני זה אמר אברהם לישמעאל שבו לכם פה עם החמור, ודרשו חז"ל בגמרא [יבמות סב]- עם החמור– כלומר, עם הדומה לחמור, כי הוא היה אחד מן הנערים שהלכו אתו לעקדה  אונקלוס אומר והוא יהיה מורד באנשים, הוא יהיה צריך לכולם, וידי האנשים יהיו צריכים לו, ועל פני כל אחיו ישכון, ונראה לומר שזה חוזר על תקופת זמנינו, שכל העולם זקוקים למדינות ערב לקנות נפט, כי כל מעינות הנפט נקבצו באו להם, ודבר זה הוא החיוני בכל העולם , על כן תמיד המדינות מכבדים את מדינות ערב ומתעלמים מהרשעות שהם עושים, ויש לרמוז לזה במה שכתוב, ויד כל בו, תיבת יד גימטרייה זהב לרמוז על העשירות הגדולות שיש למדינות ערב מצד מעיינות הנפט שיש להם, שנקרא גם זהב השחור כידוע.

המול לכם כל זכר [יז\י] אומר רבינו סעדיה בן אור בספרו ערוגות הבושם  מילה עולה בגימטרייה אלהים. פריעה עולה בגימטרייה  שס"ה , כנגד שס"ה מצוות לא תעשה. ועוד מילה עולה בגימטרייה פה , כי בזכותה שומע הקב"ה תפילת כל פה. ואין הקב"ה שומע תפילות אומות העולם מפני שהם ערלים, דכתיב [ירמיה ט] כל הגויים ערלים.

ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני ובניכם [יז\יא] אומר רבנו מימון בן עטר בספרו טעמה המקרא 15 אנשים נולדו מהולים 1] אדם הראשון נולד מהול שנאמר " ויברא אלוקים את האדם בצלמו ", מלמד שיצא מהול.2] שת גם נולד מהול שנאמר ויולד כדמותו בצלמו. 3] חנוך נולד מהול שנאמר " ויתהלך חנוך" התהלך לפני והיה תמים. 4] נח מהול ולא פרע כמו שכתוב בזוהר : נח נולד מהול דכתיב נח תמים היה איש צדיק תמים היה בדורותיו כי המילה נקרא תמים. 5] שם נולד מהול שנאמר אלה תולדות שם. וכל מי שנכפל שמו נברא מהול כתיב :שם\שם נח\נח תרח\תרח יעקב\יעקב 6] יעקב נולד מהול ופרע שנאמר " ויעקב איש תם יושב אוהלים" 7] יוסף נולד מהול שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף, מלמד שנולד כמוהו8] משה נולד מהול שנאמר ותרא אותו כי טוב הוא בספר הזוהר [דיא\ע.ב] כתיב שמשה נולד מהול שנאמר בו : משה משה לכל שנכפל שמו נולד מהול. 9] בלעם נולד מהול אף בלעם הרשע יצא מהול שנאמר נאום שומע אמרי אל מלמד שיצא מהול דאם לא כן לא הייתה שכינה מדברת עמו . 10] איוב נולד מהול שנאמר איש תם וישר ירא אלוקים וסר מרע ועל שם המילה נקרא תם. 11] שמואל נולד מהול שנאמר והנער שמואל הולך וגדל וטוב וגם כתוב פעמים שמואל\שמואל.12] דוד נולד מהול שנאמר לדוד מכתם מלמד שיצא מהול וכל הביא בספר אבות. 13] ישעיהו נולד מהול שנאמר ה" מבטן קראני. 14] ירמיהו נולד מהול שנאמר בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם    ולשון הקדשתיך שקידש אותו במעי אמו. 15] זרובבל נולד מהול שנאמר ביום ההוא אקח את זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאום ה" המילה שאלתיאל בן ששתלן אל ששתלו אל במעי אמו היינו שהיה מהול

המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם [יז\יג] אומר רבינו מימון בן עטר יש פסוק כפל לשון: המול ימול, ונראה לי כי בא לרמוז כי אין ראוי להיות מוהל לאחרים אלא מי שהוא מהול כבר. ולזה כתוב המול ימול דהיינו ימול כי שכבר נמול. ושבח לאל כי האיר עיני בזה ומצאתי רמז והוכחה לדברי בזה שהמילה [המול] יש בה אותן האותיות של המילה [מוהל] והמילה [מהול] בשינוי אותיות. ובכן מיניה וביה יש לנו דיוק נחמד שהמילה המול שהיא מיותרת כאומרת לנו : מוהל, מהול ימול ילד ביתך.

ויאמר  אלוהים אבל שרה אשתך  ילדת לך בן וקראת  את שמו יצחק והקמותי  את בריתי אתו  לברית עולם לזרעו אחריו [יז/יט] אומר שמנה לחמו כי יצחק בגמ"  [הוי"ה ]ח פעמים , ובפרשה זו מתחיל וירא השם אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי, ובכל הפרשה הוא מזכיר רק שם אלוהים, כי אלוהים אותיות [א מילה] , שעל ידי ברית מילה יהיה לנו לאלוהים אחד, ומסיים ויעל אלוהים מעל אברהם  ותמצא כאן [ח פעמים אלוהים] בפרשה זו, וכיוון שקיבל עליו הברית הזאת נסתלק מעליו מדת הדין, וזהו ליעל מעליו אלוהים, לכן ציווה לקרותו יצחק שהוא בגמ" ח פעמים הוי , שעל ידי ברית הזאת נהפך להם מדת הדין למדת הרחמים לברית עולם לזרעו אחריו בגמ" [זו לברית ישראל בלבד]. [אברהם יצחק מילה] בגמ" ישראל שאברהם היה הראשון שקיבל עליו הברית הזאת, ויצחק היה הראשון שנימול לשמונה ימים, וכן מקיימים הברית הזאת כל ישראל, גם מילה במלואה [ מם יוד למד הא ] בגמ" [ק"פ] ויצחק היה הראשון שנמול לשמונה ימים, לכן היה חי [ק"פ] שנים

ואברכך מברכך ומקללך אאור ונברכו בך כול משפחות האדמה[בראשית יב/ג] אומר הזוהר הנגלה בוא וראה כאשר נמצאים צדיקים בעולם, מתעוררות ברכות לכל העולמות . כיון שבא אברהם נתעוררו ברכות לעולם, שכתוב ואברכך והיה ברכה מהו והיה ברכה רמז שימצאו בגללו ברכות למעלה ולמטה, כמו שכתוב ונברכו בך וכתוב ואברכה מברכיך  בא יצחק והודיע לכול שיש דין ויש דין למעלה להיפרע מהרשעים , והוא היה מעורר דין בעולם, כדי שכל בני העולם יהיו יראים מהקב"ה בא יעקוב והיה מעורר רחמים בעולם, והשלים האמונה בעולם כראוי .

ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה [בראשית יב/ב] אומר רבינו בחיי דרשו חז"ל הדרך גורם  שלושה דברים, ממעטת פריה וריביה, ממעטת הממון, וממעטת את השם, לכך הבטיחו בשלוש ברכות  אלו. [ואעשך לגוי גדול], הרי פריה וריביה ,[ואברכך] הרי ברכת ממון, [ואגדלה שמך] כנגד ממעט את השם, אשימך אין כתיב כאן, אלא ואעשך, הריני עושה לך בריה חדשה כעיניו שנאמר [בראשית א] ויעש אלוהים את הרקיע [לגוי גדול] אלו ישראל , שכתוב בהם [דברים ד] ומי גוי גדול [ואעשך לגוי גדול] זהו שאומר אלוהי אברהם [ואברכך] זהו שאמר אלוהי יצחק. [ואגדלה שמך זהו שאומר אלוהי יעקוב

י  צ  ח  ק    פ  ר  י  א  נ  ט  ה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 94 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר

אוקטובר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031