רבי דוד ומשה- י.בן עמי ואחרים

סיפורי נסים ונפלאות – רבי דוד ומשה

29.135 ״אותו נוצרי שסיפרתי עליו, כל שלושה חודשים היה מביא שור לשחיטה ברבי דוד ומשה. היה לו אוטו, ומאז שהתחיל להשתטח על קבר הצדיק ולהביא סעודות, התחיל להתעשר והיו לו הרבה מכוניות. הוא היה מגיע ונושק את קבר הקדוש. לפני בואי ארצה, היו לו כשתים־עשרה מכוניות. הוא התחתן עם יהודיה מאיטליה, נולדו לו שני בנים, אחד בשם יוסף ואחד בשם אליהו״.

30.135 ״אביו ז״ל של ד״ו הסנדלר סיפר לי את הסיפור הזה. הוא ואשתו נהגו לשבת ביום ששי. היו מכינים לחם ליד התנור. יום אחד שקעה השמש והם היו עוד מכינים לתנור סירי חמין לשבת. פתאום ראתה אשתו אדם אחד עם מקל. הוא היה סנדלר. אמר לה האדם: האם את מכירה אותי? ענתה שלא. היא מספרת שהוא היה בעל זקן ארוך. הוא נתן סימן על הקיר במקל שלו ואמר לה: הנה, אם השמש תגיע לכאן ואת תמשיכי להכין לחם, היזהרי, אני הוא ר׳ דוד ומשה. קמה ואמדה לבעלה: איני רוצה יותר להמשיך לאפות לחם. סיפרה לו אודות הסימן שהיה בקיר, מעין חפירה שחפר הקדוש עם המקל שלו. מאז, כל פעם שהשמש היתה מגיעה לאותו חור שבקיר, היו מפסיקים להשתמש בתנור ביום ששי. היו הרבה גיסים ונפלאות בקדוש הזה ר׳ דוד ומשה״.

31.135 ״הערבים עצמם נהגו לישון במקום הקדוש ולהביא בהמות לשחיטה. אני אספר לך על מקרה של ערבי אהד. ערבי אחד הגיע למקום בשעה מוקדמת. היה עובר דרך המקום הזה למקום אחר. באותו רגע שעבר, ראה והנה יהודים מתעוררים, נוטלים את ידיהם, רוחצים את פניהם. אמר בליבו: ׳סבבאחנא על־אללה או עלא צדיק, סבבאחנא על־אללה אולא עלא האד ליהוד האדו׳.׳ הוא רצה לעזוב את המקום ופתאום התעוור. אלוהים יצילנו. עוד בהיותו על סוסתו, קרא: אדוני ר׳ דוד ומשה, אני מצטער. היום אני אביא לך את ההעודה שלך. זה לא עזר. יהודים התאספו סביבו. שואלים אותו מה עשה, מה עשה ? ענה: אני מבקש את חסותו של הצדיק הזה. אנשי הקהילה שהיו במקום ענו לו שרק יביא את הסעודה והכל יהיה בסדר. הביא שחיטה ובאותו יום שוחרר מהעיוורון. השיך של אותו כפר היה שולח למקום הקדוש שחיטה מדי שנה בשנה, קרה שהוא, כאשד היה שיך, ניסו המוסלמים להרוג אותו. רדפו אחריו והוא רץ אל קבורת ר׳ דוד ומשה כדי לבקש חסות שם. באו, ניסו לירות בו ולא יכלו.הוא פנה לצדיק שיציל איתו וכל שנה הביא שחיטה לרבי דוד ומשה״.

32.135 ״ברבי דוד ומשה, כאשר פרצה מלחמת ששת הימים, חלם השומר המוסלמי של הקדוש. הוא חלם שבאותו לילה, בו היתה צריכה לפרוץ המלחמה בישראל, חלם והנה שבעה סוסים יצאו מן המקום הזה, עברו דרך השמים. הלך לקזבלנקה ומסר לאנשי ועד הקהילה שהצדיק בא ואמר לו שהמלחמה פרצה בישראל ושאין לה ממה לחשוש, כי הצדיק שומר עליה״.

33.135 ״אני, ביום כיפור אחד, ישבתי בבית־הכנסת שעל שמו בעיר מוגאדור. זה היה בזמן שיהודים נדדו נדרים וקנו עצים להשתלה בארץ־ישראל. קראתי: או ר׳ דוד ומשה, הנה אני נמצאת בבית־הכנסת שעל שמך, ראיתי את ספר התורה שלך וביליתי את יום הכיפורים בבית־־הכנסת שלך. השנה עשה שאני אהיה כישראל. וכך היה. אני הייתי ישנה ובחלומי ראיתי והנה רב אחד בעל זקן אתך מחבק אותי, צדיק גדול מחבק אותי, מביא אותי לגינה אחת ואושר לי: בחי, הנה ארץ־ישראל. אני גם בחלומי פניתי לבל אלה שעמדו לעלות ארצה, שיחכו לי עד שאעלה אתם. אני חושבת והנה לפני ר׳ מאיר בעל הנם. אמדתי לו: רבי, האם אני ראויה בדי לעלות לארץ־ישראל? בחלומי והנה אני דואה בית שלו בארץ־ישראל. חלמתי שבאו אנשים כדי להשתטח על קברו של ר׳ מאיר. אני ביקשתי מהם שיתנו לי

ראשונה לגשת לקבר. וכך היה. הם חיכו עד שחזרתי. בבוקר סיפרתי את זה בבית־הכנסת. אני הייתי [אז] בהריון בבני יגאל. בחלום והגה אני חולמת שאני נמצאת בבית־הכנסת. האנשים ביקשו ממני שאחכה עד שאראה את הספר של יופ־הכיפורים. הלכתי לישיבה כדי לספר את חלומי, ובאם אוכל לצום כי הייתי בהריון. אמרו לי שלא אצום ובמקום הצום לתת צדקה. אמרו לי שאני אשאר בחיים עד שאראה את מלך המשיח… כך פתרו לי את החלום. גם פה עברתי ליד בית־הכנסת. אמרו לי שאעצור עד שאראה את הספר של יום הכיפורים׳׳.

34,135 ״אני הייתי הפקיד של ר׳ דוד ומשה. גרתי במקום בשם תאמסתינת, מקום בו קבור ר׳ דוד ומשה. אני הייתי הפקיד הממונה על השחיטה, כל מי שהביא בהמה לשחיטה, אם אחרי השחיטה הבהמה טרפה, אז הנודר נדר מהליף את הבהמה, קונה בהמה אחרת. ואם היא לא טרפה, מכינים אותה לסעודה. איך נבחרתי כפקיד? ׳בללאה ובלענאיה׳. אני הייתי פועל ומטפל בבהמות לאחר השחיטה. לילה אחד, ישנתי בחדר שלי בבית־המטבחיים של הצדיק. אז מקום הצדיק היה מלא. באו המוני□ לבקר. זה היה בליל ההילולה של ל״ג בעומר. הרגשתי שמישהו בא ודוחף אותי עם קצה הזקן שלו. שאל אותי מה אני עושה שם. עניתי לו שהמקומות [ליד] הצדיק מלאים ואני לא מצאתי מקום ללון, ולכן באתי ללון ליד בית־המטבחיים. אמר לי: התעורר! התעוררתי. אמר לי: אתה יודע מי אני? עניתי שאיני יודע. הוא ענה לי: אני הוא בעל המקום הזה. בללאה ובסידי! נתן לי מסור ואמר לי: אני נותן לך רשות לשרת אותי, אבל איני רוצה שאתה תרים את ראשך על הקהל. אחד מאנשי הקהילה, מהוועד המטפל בענייני הכספים של הקדוש — נאמר שההילולה היתה במוצאי שבת, אני חלמתי אותו חלום יום חמישי שלפני כן — אז אותו יהודי שאל בליל ההילולה אם נמצא בין האנשים אדם בשם מ״ד. אמרו לו: כן, ישנו. ביקש ממני שאעלה אליו. הלכתי. אמר לי: אתה יודע שאתה הוא הפקיד של אדוננו ר׳ דוד ומשה. הפקיד שהיה לפני כן היה חולה. כמשך חמש שנים עזרתי לו. שאל אותי: אתה מקבל על עצמך להיות הפקיד ? עניתי: אנכי אשרת אותו, אני, בני ונכדי שבח לאל. מכרתי את הכום הראשונה של הצדיק בעשרים ואחד אלף ריאלים. מאז לקחתי עניין זה לידי״.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

ינואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר