ארכיון יומי: 25 בינואר 2013


הקהלה והשדרי"ם – רבי דוד עובדיה

רבי משה די מדינה

עצמאי מירושלים ת״ו שנת התקכ״א (1761)

המכתב שלפנינו נדפס בספרי קהלת צפרו כרך א עמ. 428 ובטעות הדפוס נשמט שם השליח וצריך להיות…. החכם

השלם כהה״ר משה די מדינה נר״ו בן לאותו צדיק החכם השלם והכולל הרב המקובל האלקי כה״הר דוד זלה״…

האבא רבי דוד בכ״ר משה חבר פירוש על התורה והמגילות בשם נפש דוד(קושטא תצ״ו) רוח דוד ונשמת דוד(שלוניקי תק׳׳ז) פירוש על אדרא רבא ועל שיר השירים בדרך קבלה. היה בצפת ומחמת המציק עזב והשתקע בירושלים, ונאלץ לצאת לחו״ל כשליח עצמאי, ובשנת תק״ז היה בשלוניקי וגם בנו משה יצא למרוקו בשנת התקכ״א ? (1763) מרוב עניותו והחובות שעלו עליו עם צרת הבת שעומדת להתחתן ומאומה אין בידו.

ב״ה

…העוסקים עם הצבור לשם שמים וכל איש ישראל דבצפרו יע״א.

תוב״ב החכם השלם משה די מדינה נרו׳ בן לאותו צדיק החכם השלם והכולל הרב המקובל האלהי כהה״ר דוד זלה״ה ובידו כתבא… מרבני העיר הנז ותנו רבנן פרק איזהו מקומן של ש״בחים דאיתנהו בהאי צורבא מרבנן. נכבדות מדובר בו מעיר האלהים, והודיעו צערו לרבים כי אפפו עליו רעות במותב תלתא ברתא ודלתא ורביתא, וקפצה עליו סבותא. בראותו ילדיו לקוחים ברביתא, ונוספה נחלתו דשקיל וטרי בסוגית צדת הבת וקאי בתיובתא. דלית ידיה מדבקן למיעבד אפילו נדונייא פחותא. אי לזאת נידון ביוצא לקרייתא, וכעת החכם הנד עיף ויגע מרוב הדרכים ומרחקם ואין בו כח לכתת רגליו מהכא למ״ק. לבן בקש ממנו זאת לנופף ידינו על ובשביל הר בת ציון. בכן המבוקש מכם אתם כהני ה׳ התאזרו והיו לבני חיל והפרישו לו נדבה במדה גדושה. למשה היה למנה אחת אפים לערך הנושה והנושא והנשא. ולשולחה לו מהרה חושה, ובשכר ואת צדקה תרומם גוי מעלה נשאה ורמה, וקביכם(?) יפרוצו ימה וקדמה, בנפשכם ובנפש החותמים בחדש ניסן בשנת יהיה ה׳ אלהיך עמך כאשר היה עם משה מהאלף הששי ליצירה בפאס יכוננה עליון אמן נצח סלה ועד נאם דורשי שלום ודוברי שלום,

שאול בכא״א יעקב אבן רנאן ס״ט                                                    רפאל עובד אבן צור

אליהו הצרפתי ס״ט                                                                          נותתיה סירירו ס״ט

הצעיר יוסף צבע

רבי אברהם ברכאת

כוללות ירושלים תוב"ב

שנת התקכ"ד – 1764

המקור לשליח זה הוא מקור יחיד בשו״ת אבני שיש חב׳ סי׳ ו׳ ושם נזכר שהיה לו שליח בשם חיים גן. אם כי בתולדות חכמי ירושלים נזכר שם זה, אין בידי שום ראיה לזהותו עם שליח דידן.

 

רבי צבי הלוי כן רבי יהודה

כוללות ירושלים ת׳׳ו שנת ה׳ תקל – 1770

השדר׳ רידן היה רב בפדובה ומורינר, ועלה לארץ ונמנה על חכמי ישיבת ״כנסת ישראל״ שנוסדה על ידי רבי חיים ן׳ עטר. בהיותו בעיר מקנאס שר לכבודו שיר תהלה הפייטן ר׳ דוד ן׳ חסין

המסמך שלפנינו הועתק מס׳ שלוחי מצוה של ר׳ שאול אביטבול שמהללים ומשבחים שדרי׳נו, בזמן היותו בצפרו היו אתו עמו שני שדרי׳ם אחרים.

אותיות אלו הלא הם כתובים בפנקסו של הח' השלם שד״ר עיר הקדש יפה מכלל ירושלים תובב״א, כמוהר״ר צבי הלוי נר״ו.

מיבנף הארץ זמירות שמענו לה״ר צבי קדש בהגלות נגלות לנו גלויי אריוית אויר בעד אויר בתלת הוי חוקה, בתך רחמנא דיהיב לן אורייין תליתאי תפוחי זהב כמשכירת, והשלישי הכי נכבד, נכבדות מדובר בו. איש האלקים קדוש הוא. צבי לצדק, החכם השלם כמוה״ר צבי הלוי נר״ו. ה'ן אפוטרופוס לאיתות.זכינו לקדשו עפ״י הראיה. ג' ראיוית ולא זזנו מחבבו חיבת הקדש וחיבת ביאה ביאת אורו וביאת שמשו. ומאי וטהר טהר גברא. רץ כצבי וגבור כארי. ונהורא עמיה שרא. ובידו רצפה מגילה מגילה ניתנה. אוררת קדשים. ניב ראשים. מה נאה ניב זה הדר נבייות. בשני כתובים הבאים כאחד כללי ופרטי, דורשי בתת אותיוית, ותמן תנינן את כל תוקף התלאות ומשאות מעמסות, הנוגשים אצים מאלפות מרוכבות. אכלי דלאו תלהו היינו רביתייהו, ידים עשקניוית. ונשמע ונמס לבבינו, ולא קמה עוד רוח באיש, עד שנתפקקו כל חוליות. ופקודת כל האדם במרה איפקוד. בצעריך ירושלים מוכים ומעונים, חבוט חבוט חבוט אריות, ואנן בדידן בסובלי חולאים מתניע לה, מציער לציער, באש תבער יער, מן המאוכלות הפנמיות, ויחנו העם בחסידות, בחסירון הלבנה היינו דקדוקי עניות, ומיעוט אחר מיעוט אינו אלא לרבות, הין בסף לאדון זה חסדון הוליד את עמינידב משום כבוד הבריות, ונקריב את קרבן ה׳ מנחת עני סך שש מאות וארבעים אוקיות מכ״ט, יה״ל תמיד לפני ה׳ בוחן לבות וכליות, ואנו ליה וליה עינינו. יקומם ירומם סוכת דוד הנופלת. ויחזיר עטרה ליושנה. לבנות בית לשם ה; היכל בנוי לתלפיות, בעגל ובזמן קריב, ויביא לנו משיח צדקנו, שיגלה ב״ב אבי״ר מלפני שובן עליות

כה דברי איש צעיר דלית כוותיה מלרע כותב שתי אותיות, וחותם פה צפרו, יע״א, בשנת ושעשע יונק על חור פיתין לפ״ק ובסדר זברון לפני הי.

שיר הלל מאת רבי דוד בן אהרן חסין לכבוד השד"ר רבי צבי הלוי בן רבי יהודה – מתוך הספר " תהלה לדוד "

90 – אקריב היום תשורה

פיוט יסדתי לכבוד שליח ירושלים תוב"ב החכם השלם כבוד הרב רי צבי הלוי. סימן אני דוד בן חסין חזק.

 

אקריב היום תשורה / שי למורא

לצפירת תפארת / עטרת צבי

 

נכבדות מדבר בו / שהכל בו

לא זזתי צחבתו / וקראתיו : אבי

 

יפה דודי אף נעים / ראש נדיבים ושועים

מבחר אהובים ורעים / עיני ולבי

 

דגלו עלי אהבה / בלי קצבה

וכמו אש להבה / בוער בלבי

 

ועל טוב אזכרהו / ואנוהו

איש אלהים קדוש הוא / עדיף מנביא

 

דין איהו ניהו הדר / אשר נשבע ונדר

לאביר יעקב דר / בארץ הצבי

 

בדת האל יתבונן / כתרי מנן

שבחו רבנן / לדצבי

 

נגיד רב ונאמן / ונעמן

מנפת צוף ומן / מתוק בקרבי

 

חסדים מלא כלו / ונגה וגם אור

כשמש בהלו / נר מערבי

 

סדרא קדמאה ברקן / סמקן ירקן

מרצמן ובהקן / בתוך מרחבי

 

יפתח איש את ידו / ממאדו

ולפני כבודו / אותו יביא

 

נדב לו תרצה / כמו קרבן אשה

לפני צור מתנשא / אלהי אבי

 

חכם ירא ותם / שלחו מתם

ולקים מצותם / רץ כצבי

 

זכותם תהיה אתו / בעת לכתו

בבואו ובצאתו / וזכות התשבי

 

קבל נא, מכלל יפי / שירת זמרת צפצופי

לרצון אמרי פי / והגיון לבי

חכמי המערב בירושלים-ש.דיין

חכמי המערב בירושלים

פרקים בתולדות חייהם ופעולותיהם של חכמי המערב – מרוקו – בירושלים מהמאה הי"ט ועד ימינו.

הרב שלמה דיין

זהו נוסח ההמלצה שקיבל רבי מימון הנזכר : 

שליח אחר אשר נשלח לארצות המערב למען עדת המערבים, היה זה הגאון רבי חיים בן וואליד זצ"ל. בן אחיו של רבי יצחק בן וואליד, מרבאט. אודותיו כתב יערי בספרו שלוחי ארץ ישראל לדורותיהם.

רבי יצחק בן רבי מנחם, ממשפחת בן וואליד מעיר רבאט שעלו לארץ ישראל. הרב הנזכר היה חמיו של הרב רפאל אהרן שן שמעון. ובנוסח הכתובה תארוהו : החכם השלם והכולל זר"ק כמוהר"ר…ויש שאלה ממנו בספק פקודת אלעזר חלק ג' סימן תס"ו.

על מצבת קבורתו שבמרומי הר הזיתים בסמוך להרב צוף דב"ש, נחרת : " בכו להולך בלא בן מר ונאנח ומכל טוב נח. ה"ה מעלת החכם השלם והכולל מתעסק בקדשים באמונה כמוהר"ר יצחק בן וואליד ז"ל, נלב"ע יום ט' לתשרי שנת התרמ"ט תנצב"ה " אשתן הצדקת מרת רחל, קבורה לצדו, נלב"ע ד' תשרי תרנ"ג.

" בשנת תרל"ז – 1877 סיבב בשליחות עדת המערבים שבירושלים בתוניס רבי חיים בן וואליד. ובהתעוררותו כוננו א ראשי קהל תוניס קרן מיוחדת לייסד ישיבה בירושלים. שלושים שנה לאחר כך בא לתוניס בדבר אותה ישיבה, ואז מסרו בידו רבני תוניס ביום כ"ה אלול תרס"ז – 1907 אגרת המלצה לקהילות הקטנות בתוניס, ובה נאמר :

" איך האיר וזרח אל עבר פנינו…מבני עלייה חו"ר עיקו"ת ירושלים תובב"א, ה"ה כמוהר"ר חיים בן וואליד הי"ו, כי זה קרוב לשלושים שנה צדיק זה למחוז קודשינו לש'ור על פי שליחותו, שד"ר כולל נהוג מכוללות קהילת קודש מערבים הי"ו אשר בעיר הקודש ירושלים ת"ו, ועשה והצליח בהימים ההם ויצא מאתנו מלא וגדוש מכל טוב. 

זהו נוסח ההמלצה שקיבל רבי מימון הנזכר : 

וכל כבירי ושועי העיר ואת כל חכמיה תמכו בידו…בראשם כמוהר"ר אברהם חג'אג' זלה"ה, ונשתדל עם מעלת ראשי העדה אשר היו בהימים ההם לקבוע ישיבה בתוככי ירושלים ת"ו ללמוד בה תלמידי חכמים בקביעות לזכות קהילת קודש עדתנו, ומינה גזברים מעלת השר המנוח, מיכאל וזאן ז"ל.ואתו עמו מעלת הרב כמה"ר יצחק דאנא ז"ל.

והטילו חוק קבוע על בית מטבחיים סך חמישה עשר פראנק בשבוע, והיו שולחים מידי שנה בשנה ליד מעלת הרב השד"ר הנ"ל, ומתחלקים לחכמי הישיבה אשר נקבעה בבית הרב הנזכר, והוא עומד עליהם הי"ו, וקיימו וקבלו עליהם ועל זרעם לדור ודור ונכתב בספר.

ויהי כאשר נתקלקל עניין מכירת הבשר ונקבע מקולין על פי חוקי השררה יר"ה, נתבטל הפרס הנ"ל. ונלאה הרב הנזכר לכתוב לראשי הוועד, ולא מצא מענה. הן היום דרך ובא לו פה מחננו לעורר לבב אנשי הוועד להחזיר עטרה ליושנה.

ויען כי כעת הזמן המוכשר להתייעץ על דנא פתגם, מיהא לפוטרו בלא כלום אי אפשר, ועלתה הסכמתנו לעשות לו נדבת כולל לצאת י"ח על השנים שעברו עד אשר יחונן ה' לגמור העניין לטובה. הנה כי כן באנו במגילת ספר מול מעלתכם, לקבל בסבר פנים יפות ולעשות לו נדבה ראויה והגונה.

ושוב נשלח בשליחות עדת המערביים שבירושלים לפורטוגאל, מרוקו וברזיליה בשנת תרנ"ג – 1893 – באגרת שליחותו נאמר : " אותותינו אלה באו להודיע צרת כוללות אחיכם קהל קדוש המערביים פה עיר הקודש ירושלים תובב"א, כי מלאה הארץ עניים הבאים מערי המערב הפנימי והחיצון יע"א. יום, יום הכול מעלין לירושלים, ערומים יחפים, טף ונשים.

כתב, אסף וערך בעזר משד"י – ע"ה שלמה דיין ס"ט – בלא"א כהה"ר יהודה ליאון נ"ע

וכולם צועקים אלינו תנה לנו לחם, ובפרט צרת התלמידי חכמים, ומאין יבוא עזרנו לנהל אלף וחמש מאות נפשות, ובפרט בזמן שכירות הבתים תגדל הצעקה בירושלים. , כי צריכה רבה לשלם השכירות של כל השנה בבת אחת בתורת מוקדם.

וחלינו פני ידידנו כבוד מורינו הרב חיים בן וואליד, נין ונכד…כמוהר"ר יאודה נהוראי זצוק"ל, ומעלת כבוד מוהר"ר יוסף אלמאליח זצוק"ל, להודיע צערינו לרבים, ובכן קומו השרים לקבלו בשמחה רבה, ולעשות לו נדבה גדולה.

בדרכו מאחת משליחויותיו חיבר בשבילו קרובו רבי שלמה טובי מפתח לכתב יד של שאלות ותשובות חכמי המערב, על מנת שהשליח ישלח לו מירושלים חותמת חקוקה בשמו. בסוף המפתח כתב : " נשלם מפתח על ידי אני שלמה טובי, והייתה לאות ולמזכרת בית ידידינו שאר בשרינו החכם השלם והכולל השד"ר כמוה"ר חיים בן וואליד, שישלח לי חותם יאמ"ן כדר עגול על שמי ויכתוב הצב"י שלמה טובי הי"ו.

באותה שנה שבה נשלח רבי חיים בן וואליד בפעם הראשונה בשליחות עדת המערביים, בשנת תרל"ז – 1877 – נשלח בשליחותם למרוקו רבי יהודה אלבו. באגרת לנדיבים בדבר שליחותו נאמר, שמספר בני עדת המערביים בירושלים הולך וגדל מיום ליום ומגיע לאלף נפשות ומעלה…..

למרות היחסים הטובים והסבירים שנוצרו בין העדה המערבית לבין ועד הספרדים, בעקבות ההסכם בדבר החלוקה, עדיין נותרו אי אלו ניצנים של חוסר אימון וצרות עין ביניהם, הדבר בא לידי ביטוי גם בקרב השד"רים שנשלחו מטעמם לארצות שונות.

וכשנפגשו, לא תמיד פרגנו זה לזה, אף היו מקרים שראשי קהילות בחו"ל, קיבלו הוראות ברורות כיצד לנהוג בשד"ר המגיע אליהם, ואחת הדוגמאות לכך אנו מוצאים בשנת תרל"ו – 1876 – כאשר השד"ר רבי חיים בן וואליד, יצא בשליחות הרב צוף דב"ש למערב החיצון, והגיע לעיר אאוהראן שבאלג'יר, והוא נתקל בסירובו המוחלט של נשיא הקהילה, הגביר רבי שמעון לקנווי, אשר לא הסכים להכניסו לעיר וגם לא לגבות כספים לכוללות המערבים. 

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 138 מנויים נוספים

ינואר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר