ארכיון יומי: 7 במרץ 2013


ממזרח וממערב-כרך ג'-מאמרים שונים-קווים לדמותו של רבי יעקב אבן צור – משה עמאר

ממזרח וממערב כרך שלישי.

3 – קווים לדמותו של רבי יעקב אבן צור – משה עמארממזרח וממערב

רבי ראובן, אביו של היעב"ץ, דרש בסעודת הברית על הפסוק " וזרח השמש ובא השמש " – עד שלא שקעה שמשו של רבי אלישע האשכנזי זרחה שמשו של יעקב בנו. הצגתו של היעב"ץ כיורשו של רבי אלישע אשכנזי בתקופה מאוחרת יותר, באה להעמידו כממשיך שושלת , אף אם לא בן משפחה, רוחנית של ליהדות מרוקו.

היעב"ץ ורבי יהודה בן עטר " למדו בחברותא אחת לפני רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סירירו בכל זאת היה היעב"ץ חושב עצמו כתלמיד חבר לפני אב בית דין רבי יהודה בן עטר. כך כותב הרב יעקב טולידאנו, בספרו " נר המערב בעמוד 141, וכנראה כתב זאת על סמך העובדה שהיעב"ץ מרבה להזכיר את מה שראה או קיבל מרבותיו, הרב וידאל הצרפתי והרב מנחם סירירו "

" שכן קיבלתי מרבותי הרבנים המובהקים כמוהר"ר וידאל הצרפתי זלה"ה ומכהר"ר מנחם סירירו זלה"ה…וכן היינו דנים אחריהם בבית דיננו כל ימי מורי הרב המובהק מוהר"ר יהודה בן עטר זלה"ה " וכפי זה יתכן שלמד גם לפני רבי דוד עוזיאל, שכן הוא מכנהו בשם " מורי ורבי "

אולם מדברי היעב"ץ עצמו נראה שכל הכינויים האלה : " רבותי " " מורי ורבי ", , הרב המובהק ", וכדומה, אינם אלא תוארי כבוד לגדולי הדור. היעב"ץ לא למד לפניהם כדרך לימוד תלמיד מרב, וכל לימודו מהם היה רק על ידי שימוש ששימש לפניהם כסופר בית דינם : " כי אינני תלמיד מובהק אלא להרב הקדוש מר אבא זלה"ה מכל מקום תלמיד חבר אני להרב יהודה בן עטר נר"ו.

מאחר שנפטר עליו אביו בהיותו כבן אחת עשרה שנה, סביר להניח שלימודיו לא היו סדירים. את יסודות הלימוד והעיון רכש מאביו, את עיקר השכלתו השיג בלימוד עצמי. גם דברי הרב משה טולידאנו, שהיעב"ץ " למדו בחברותא אחת ", אינם מסתברים, מאחר שרבי יהודה בן עטר יותר מבוגר מהיעב"ץ בשמונה עשרה שנה.

אמנם עדויות היסטוריות מובהקות אין בדברים אלו אודות אירועי לידתו ורבותיו, אולם מקורות סמכותו כמנהיד ליהודי מרוקו וערכים נעלים בעיני החברה – עולים ממסורות כאלו. היעב"ץ מצטייר מהן וממקורות שעוד יובאו להלן כמי שהידע ובית המדרש הנכבד אליו היה קרוב דרך עבודתו, היו מקורות סמכות לחברה במרוקו.

הידע והזיקה לתלמידי חכמים מוכרים עוברים כחוט השני בקורותיו ובהצגת דמותו בתקופות מאורחות יותר, ומעידים על חשיבות מקורות סמכות אלו לחברה.

ואכן כבר בצעירותו התבלט בגדולתו וזכה להערכת הציבור. בשנת התנ"א  1691, בהיותו כבן שמונה עשרה שנה, דרש ביום שבת על הרב דוד עוזיאל. בפטירת רבי דוד דרשו רבנים גדולי הדור כרבי מנחם סירירו ועוד. רבי דוד עוזיאל נפטר בכ"ט בתשרי התנ"א. הוא תמך ביעב"ץ הרבה ועזר בקיום בית הכנסת של רבי ראובן לאחר פטירתו שלא על מנת לקבל פרס. 

משפחת אביחצירא-אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

אני לדודי – לרבינו המקובל האלקי חסידר קדישא ופרישא.

כמוהר"ר יחייא אדהאן זצוק"ל וזיע"א

די בהם משליט יצר הרע עלא בנאדם וכאי גויה עלא לעברה. רחמנא לצלן. לעינין יכזר ביהום לחואייז לקבאח די מא כא יחבסי שי"ת. ולודנין ישמע ביהום דברים בטלים. והומא די כא יסבאקו ינכואו בנאר די גהינום פוקת ימשי בנאדם יתשארע פהאדיך דניא.

ולחוטם כא ישם ביה לחואייז לקבאח די כא יעמלו לפגם לשכינה חס ושלום. לאיין פלחוטם מעללקא פחאל מא קאל לפסוק ויפח באפיו נשמת חיים. ולפם יהדר ביה לשון הרע ודברים בטלים. גם כן לעין ולקלב הומא כא יסבכו לבנאדם יעמל לעברה.

לעין תסוף ולקלב יסתהא פחאל מא קאל לפסוק ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. עליהא בנאדם יפיק בראצו מנאיין ידכל לרבאיטאעץ לעאם די תחייב בלמצות דתורה. וזאת יצר הטוב יעארף באיין הווא מרכבה לשכינה.

פחא מא קאל לפסוק כי בצלם אלהים עשה את האדם. ויתבעעד מן יצר הרע מכל וכל. והבא להיטהר מסיעין אותו. ויקדדש רוחו לאברים דיאלובאס יתסככר להקב"ה בלמצוות לעזא די כא יתסככר ביהום הווא כ'ב יכול דהיינו ציצית ותפלין ולמזוזה וסאייר למצות דתורה כאמלין מרמוזין פיהם לישאמי לעזאז דייאלו.

מלזום יכון פיה לכוף ורעדא מנאיין ילבשהום ןידכל לצלא ומא יהדרסי דברי חול כלל. וכולסי דייאלו באמת ובאמונה לשמו לעזיז. וביהא יזי לפסוק די קולנא נשבע ביום הללתץיך. דהיינו שבע מצות די הומא ציצית ותפלין ולמזוזה מקאבלת שבעה נקבים די קולנא.

נית שבע ביום הללתיך על, ר"ת שבעה. דהיינו שבע נקבים די קולנא יתסככר ביהום גיר בתורה ולמצות ומעשים טובים. והאדא הווא על משפטי צדקך. היינו תורה ולמצות די תשממאו משפטי צדקך. ובהאדסי יטוול לעמר ויורת לכיר פעולם הזה ופעולם הבא . וינהזמו מן קדדאמו למשטינים ולמקטרגים די לפוק ודי לספל.

במעאנות השם יתברך. ובהאדסי נזיבו סאין קאל לפסוק וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ודראשו סייאדנא עליהם השלום פלגמרא כי שם ה' נקרא עליך האדו תפלין די פראץ. וקאלו סייאדנא לחכמים עליהם השלום לאיין שם יטלע פחסאבהא הוי"ה שד"י.

פלכתבא שם הוי"ה. ושד"י פלבתים דרראץ ולדלייד. זיאדה שם ה' נקרא ר"ת שי'ן מלאה. ש' בת שלש. נית שם ה' יטלע פחסאבהא שי"ן מלאה. נית ו' מקאבלת רזל רבאע די שי"ן בת ארבע. ונית ש' בת שלש וש' בת ארבע פיהם שבעא מקאבלתשבע מצות תפלים דרראץ ודלייד ורבעא פתילים דציצית ולמזוזה.

ובאס יעמל תקון לשבעא דנקבים די פלוזה סאיין פגם ביהום. לעינים ביהום יקרא תורה. ויכזר ביהום למצות די יתבת. ויבדק לפתילים ופחאל מא יסבא פסאייר למצות. די יליק ביהום לכזיר, ןבזכותהום יצואו עיניה.

פחאל די קאל לפסוק מצות ה' ברה מאירת עינים. ולודנין ישמע ביהום כלאם תורה פחאל מא קאל לפסוק ואזני כל העם אל ספר התורה. ופחאל מא יסבה, ומא יסמעסי ביהום דברים בטלים. ולכתרא פלוקת די יכון יצללי, מא יכלטסי חאזא אוכרא. רהט כלאם לחול מעאהא חס ושלום באס תטלע צלאתו מעא לקהל קדדאם השם יתברך. 

ולחוטם נית ילאק נקולו פיה תורת ה' תמימה משיבת נפש. לאיין נפש די בנאדם הנאך הייא. גם כן יכון יססם ביה גיר לבשמים דלמצוה. פחאל להדס פכרוז שבת. וסאאיר לבשמים די ילאק יבארך עליהום. לאיין נשמה כא תשנפע מן ריחא די למצוה.

ולפם גם כן מא כלאק גיר יקרא תורה. פחאל מא קאל לפסוק תורת אמת הייתה בפיהו. וכתיב ודברת בם, די לאייס יכון עיקר הדרת בנאדם גיר פכלאם תורה. ומאוסי יהדר ביה דברים בטלים כל שכן נבלות הפה ולשון הרע חס ושלום.

לאיים זמיע לאיברים מעללקין פלפם די בנאדם פחאל מא קאל לפסוק כל עמל האדם לפיהו. תיקון דיאלו ולקלקול מעללק פלפם. ילא חטא פמו ינחטאיו לאיברים כאמלין. לאיים כאמלין לאיברים מרמוזין פיהום ליאסמי די הקב"ה.

פחאל מא קלנא. במאדם מרכבה לשכינה כביכול. ולכתרא ברית הקדש די מרמוז פיה שם הוי"ה ושם שד"י מן בררא. עליהא יחטי פממו וברית הקודש מא יפגמהומשי באס ינחטאיו לאיברים כאמלין. פחאל מא קאל לפסוק שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.

וביהא יזינא לפסוק די קולנא שויתי ה' לנגדי תמיד. כי מימיני בל אמוט. ר"ת די שויתי לנגדי, ה' ייטלע פחאשבהום תלת מייא ורבעין חסאב הווי"ה שד"י די מרמוזין פברית הקדש. והווא נית מקאבלת בנאדם. לפם מןם לפוק' וברית בקדש מקאבלתו מן לתחת, והומא לביבאן דלגוף מעא לאיברים דיאלו. עליהא ילאק יחטיהום יאסר באס מא יפגמהום חתא בחאזא קביחא חס ושלום.

גיר פשאעא די למצוה באס יחטיה שם יתברך מן כל מא הייא חאזא קביחא די תקררבלו מן לפוק ומן לספל. האדא הווא שויתי ה' לנגדי תמיד מנאין יחטי האד לאיברים קאר הווא יחטיה שם יתברך והאדא הווא כ' ממני בל אמוט וביהא יזינא לפסוק די קולנא לפוק וראו כל עמי הארץ די הומא למקטרגים ולמשטינים ואומות העולם.

מנאיין בנאדם יתבעעד מן לעבירות מכלח וכל ויתבת למצות לשם שמים והאדא הווא כי שם ה'. שם די פיהא לחסאב הוי"ה שד"י די מרמוזין פי ברית הקדש ותפלין ולמזוזה והוי"ה די מרמוזא נקרא עליך. דהיינו שמות הקודש די מרמוזין פהאד למצוות כא יציו עלא ראצך בזז מנהום כא ינהזמו ויכאפו מננך והאדא הווא ויראו ממך ומא יכפאסי די מא יקדרו סי יקטרגו אלא יעלממו זכות עלא בנאדם.

מנאיין יכון מליח מעא די כלקו. פחאל מא קאל פלגמרא אפילו מלאך רע כא יואזב בזז מנו אמן. וביהא יזינא מליח וראו כל עמי הארץ ראץ לכלאם יטלע פיהום מייא וואחד. ומיכאל ילא תחשבו יטלע פיה מייא וואחד.

ומיכאל הווא די כא יקררב זכות די ישראל קדדאם שם יתברך. ולא יכונו מלאח וצאפיין. וםחאל מא כא יעללם עליהום זכות חתא ס"ם ורבאעתו יעללמו עליהום זכות. חתא בנאדם ולא יגלב עלא יצר הרע ומאי שמעל. בראצו ירזעלו פחאל יצר הטוב פחאל מא זברנא פאברהם אבינו עליו השלום די כאן יעבד הקב"ה ביהום בזוז ביצר הטוב וביצר הרע.

פחאל מא קאל לפסוק ומצאת את לבבו נאמן לפניך. חתא אולאדו די נזבאדו מננו יחבבלהום יכונו פחאלו. וחנא הומא די תסממינא אולאדו די הקב"ה אולאד אברהם יצחק ויעקב עליהא נחאדזו נפיקו ברוצנא ונרזעו ונצלליו צלאואת די תקנו הומא.

שחרית מנחה וערבית ובזכותהום תנקבל צלאתנא פחאל מ אנקולו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, לאיים הומא מללסקין פשם יתברך ןהןמא מרכבה לשכינה. יהי רצון מלפ]ניו יתברך. יחן וירחם עלינא פוזה זכוץ דיילהום. ויתבת פינה שאיין קאל לפסוק ואתם הדבקים ביי אלהיכם חיים כולכם היום. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

מרץ 2013
א ב ג ד ה ו ש
« פבר   אפר »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר