מורשת יהדות מרוקו

הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו – יששכר בן עמי. 

ב"ה

הועדה, למען הנצחת זכרו

של הרב הקדוש החסיד ועניו

רבי ברוך סבג זצ״ל

הזמנה

הרינו מתבבד׳ם להזמין את כב׳ וב"ב להשתתף בשמחת ההלולא של הרב הקדוש החסיד ועניו הד״ן המצו״ן של העיר ספי – מרוקו

רבי ברוך סבג זצ״ל

שתתקיים אייה ביום שלישי ב' אדר ב׳ 10.3.70בשעה 6.30 בערב בבית הנכנסת הגדול על שם

הרב טולדאנו זצ״ל

בעתיקות ג׳ מול הסופרמו קט

בתכנית:

1 – תפלת ערבית חגיגית

2 – דברי ברכה

3 – הדלקת נרות

4 – כיבוד קל

המנחה : ועקנין מאיר

משפחות קדושים וצאצאיהן

בניגוד לפולחן הקדושים בקרב המוסלמים במרוקו המאופיין על־ידי ההתארגנות סביב מיסדרים דתיים בהם שולטות שושלות של קדושים, בולטת אצל היהודים במרוקו העובדה שרוב רובם של הקדושים הנערצים על־ידיהם הם קדושים יחידים. בכל זאת יש מסורות המתייחסות לקשר משפחתי בין קדושים שונים, ואנו מוצאים ברשימתנו לא מעט אחים, אב ובן, סב ונכד ואף ארבעה זוגות של קדושים. קיים גם מספר מצומצם של משפחות בהן יש קדושים בשני דורות או יותר וצאצאיהן נהנים מהפרסום הרב של המשפחה. קדושים מספר מוזכרים כאחים של קדושים אחרים. הקשר המשפחתי קיים בדרך כלל על־פי המסורת בלבד, ומכאן ההסבר לכך שלפעמים קיימת יותר ממסורת אחת לגבי אותו קדוש, ואחים שונים מיוחסים לו. מעניין לציין שבדרך כלל מדובר על שבעה, שלושהאו שני אחים.

האחים המפורסמים ביותר והנערצים כקדושים הם שבעת האחים בני זימורבסאפי.

בתודרה קבורים זה ליד זה שבעה אחים הידועים בשם אסקלילה. גם על ר׳.אברהם אווריוור מסופר שהוא קבור עם עוד ששה אחים. שלושה אחים מפורסמים הם סידי בועיסא וסלימאן, ר׳ יצחק בן־סלימאן וסידי פתאח בן-סלימאן, הנחשבים לבניו של שלמה המלך.

 לקדוש המפורסם ר׳ דוד הלוי דראע מיוחסים שני אחים קדושים, והם ר׳ יהודה בן ישראל הלוי ור׳ יצחק ישראל הלוי. בסוס קבורים האחים הקדושים סידי אברהם, סידי יעקב וסידי מוסא. מסורת אחת מספרת שר׳ חנניה הכהן (קבור במראכש), ר׳ משה כהן (קבור בתאסביבת) ור׳ רפאל הכהן(קבור באשבארו) אחים הם, ומסורת אחרת אומרת שר׳ חנניה הכהן ור׳ רפאל הכהן הם אחים של ר׳ דוד אלשקר. מסורת מקומית בתאזארת אומרת שר׳ חיים לשקר" הקבור שם הוא אחיו של ר׳ דוד אלשקר ושל ר׳ שלמה בן־לחנס.

כשני אחים קדושים אנו מוצאים במראכש את ר׳ ישראל בן־מוחא ור׳ מסעוד בן־מוחא, באיית בולי את ר׳ ישראל דנינו ור׳ חיים דנינו, ובתאדריה את ר׳ מוסא וראובן ור׳ יהודה וראובן.מסורות שונות מזכירות כאחים ר׳ יחייא אלכדאר ור׳ אליהו (קזבלנקה), מולאי איגגי וסירי רגיתוכן ר׳ דוד הלוי דראע ור׳ עובדיה הלוי.

כאב ובנו המוזכרים כקדושים אנו מוצאים את ר׳ עמרם בן ־דיוואן (ואזאן) ובנו ר׳ חיים בן־דיוואן (אנראז); ר׳ אבנר אג׳ייני ובנו ר׳ ראובןאג'ייאני הקבורים בצפרו; ר׳ יהודה אלמליח ובנו ר׳ אברהם אלמליח הקבורים באמיזמיס: ר׳ יהודה בן־שבת ובנו ר׳ מרדכי בן־ שבת הקבורים בתיללין:

ר׳ יעקב ביבס ובנו ר׳ יוסף ביבס הקבורים בסאלי: ר׳ שלמה בר־ ברירו ובנו ר׳ יצחק בר־ברירו הקבורים זה ליד זה בקולומב־בשאר_; ר׳ מסעוד עראמה ובנו ר׳ דוד עראמה הקבורים בסכורה: ר׳ יוסף הכהן ובנו ר׳ יעקב הכהן הקבורים בתאזנאחת: ר׳ יעקב בן־וואליד ובנו ר׳ משה בן־וואליד הקבורים ברבאט;

ר׳ שלום דהאן ובנו ר׳ אליהו דהאן הקבורים באיית יעיש: ר׳ עמרם אביחצירא ובנו ר׳ יוסף אביחצירא הקבורים בתלוואת: ר׳ מכלוף בן־יוסף אביחצירא ובנו ר׳ אליהו אביחצירא הקבורים בתארגלי ור׳ דוד בל־חזן ובנו הנקרא ״הנביא״ הקבורים במוגאדור. קיימות גם מסורות לגבי הורה ובן הקבורים זה ליד זה כששמו של אחד מהם אינו מוזכר כקדוש, כמו במקרים של הקדושים ר׳ יהודה בן באבא (תאגונית) ור׳ יצחק דאבילה (סידי רחאל), ששמו של הבן הקבור לידם אינו ידוע. 

הקהלה והשדרי"ם

קהלת צפרו

רבי דוד עובדיה זצוק"ל

רבי חזקיה בעלול

כוללות ירושלים ת״ו ה׳ תקמ׳־ה (1785)

שליח כולל, ירושלים. כתב כוללות שלו לא הגיע לידינו וגם לא נמצא בשום מקור אחר, המסמך שלפנינו ניתן כעין המלצה והועתק מספר שלוחי מצוUV מרבי שאול אביטבול. ובסיומו בא שמו בר״ת שש אנכי ומצפה לראות וכו׳ ספר אבני שיש חא׳ דף כב׳ עב' דן השדר׳ דידן בסכסוך שהיה לרבי שלמה אביטבול עם יורשי הקדש אחד. וז״ל שם ״ועמד והקריב משפטה לפני החכם השלם שדר׳ כההר׳ חזקיה בעלול״. וראה עוד שם בדף כג׳ עג׳ שהשדר דידן כשהיה על אם הדרך הכריח ליחידי הקהל ללוות ולתת ליד משרתו חיים עמרם סך נ״מ. נלב״ע בשנת תקס״ז (1807). מכתבים אליו נמצאים במכון(פריס בי״מ לרבנים 4013.033/1)

זה נכתב לציר אמונים, טעוi שירה והלול.

כמוה״ר חזקיה בעלול יזיי״א

בת ציון שמעתי ממררת אמריה. ופתחו צעדיה וגלו סתריה, רבנן תקיפי דארעא. סנהדריה ורבים שריה. ע״י ציר אמונים. קדש הילולים מקודש מקודש זך וצלול מה נאה ניר זה הולך ואויר. אויר בעד אויר, באמת טעון הלול. החכם השלם והכולל. כמוה״ר חזקיה בעלול יזיי״א. ובינו לקדשו עפ״י הראיה. ולא חנו מחבבו. חיבת הקדש וחיבת ביאה. ביאה שמשו וביאת אורו. ומאי וטהר טהר גברא. ובידו רצפת מגילה מגילה ניתנה באגרות שום בעל בכ"י בצערי ירושלים. ופקודת בל האדם במרה אפקוד. ולא קמה עוד רוח באיש אם הנבירה לוקה. הנה נא העיר הזאת אתייא תוך תוך היכא דשפך נהר דינור גלותא. וצרה דעניותא, ונתמעטו אוכלוסיה מתוקף חצי הרעב שעבר לתפ״ץ, ואחר ישבו העם בחסרות. ומיעוט אחר מיעוט, עם כל זה קמנו ונתעודד לבבוד ע״ק ותפארתנו שתובב״א, ולכבוד רבותינו רבני ירושלים, ולכבוד האי רעיא מהימנא, וחסרון הוליד את עמיי נדיב, ונקריב את קרבן ה׳ סך שבעים מתקלים, יעלו לרצון לפני ה: והיה מעשה הצדקה שלם, ואת צמח דוד מהרה תצמח ומלך מלך והשכל ועשה משפט וצדקה בארץ, הרוצה את אבניה ומחונן את עפרה שיש אנכי ומצפה ליראות ייתר שאת ויתר עז הדרה

החותם פה צפרו יע״א בתשרי משנת למרבה המשרה ליצירה, וקיים.

עמוד מא

רבי משה עבו

לעצמו מירושלים ת״ו

שנת ה׳ תקן(1790), לתר״ז(1847) (1790)?

הראשון במשפחת עבו, ר׳ שמואל שנולד באלג׳יר בשנת תקמ״ט (1789) ועלה עם הוריו, יצא בשליחות צפת להודו, והיה קונסול כבוד של צרפת, והמשרה הזאת היתה ירושה לזרעו. גם רבי אברהם חיים בנו היה שליח צפת וירושלים להודו בשנת תרכ״ט,(1869) וגם שליחות לצפון אפריקא אדר תדמ״ז(1887) ממשפחה זו יוצאת ההלולא המסורתית אל ציון הרשב״י ז״ל, ביום ל״ג לעומר.

השד״ר העצמאי דידן, לא מצאתי לו כל מקור. ולפי דבריו כאן במסמך היה דר בירושלים, וכנראה היה לו סכסוך עם ראשי הקהל משום מה, וכתב לרבי יהודה אלבאז נוסח החרם והקללות שהחרים וקלל למי שיעכב אצלו מה שתרמו לו.

בהו'

חקרי לב ה"ה אחינו בית ישראל אשר בעיר סיפרו יעא׳ לחכמיה ולזקיניה כפתוריה ופרחיה יחד כולם ישבו. הן מזהירין טפי מכוכבים כיר, ואני תפילה לאלהים כסא כבוד ינחילם והתענגו על רב שלום ושובע שמחות וזרעם נכון לפניהם, ובראשם חכמיהם ובראשם טוביינא דחכמי מרגליתא דלית בה טימי האח נפשינו החי השי כההרי״א (רבי יהודה אלבז) הי״ו. החכם עיניו בראשו אליו מי ישועות שורשו יהי שלום בחילך ש״ב ה׳ אלהיך ירצך ישמור את נפשיך ומכל צרה יפצך. אודיע לפני מעלת כבודו… זה הצער שצעירו אותי הגזברים היה ?י צער גדול ואיני מוחל להם עד שאעשה משפטם בירושלים בע״ה תחילת רואי בהם גזברים שלא לשמה ויתיצבו בעד לרחק את הצדקה ולעוות את המשפט כמ״ש הנביא והוסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמוד כי כשלה ברחוב אמת ונדחה לא תוכל לבא ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל… וירע בעיניו וירא כי אין איש ובר אשע״ך מאחר שאני מתחנן להם ולא שמעו הפכתי פני לדין וראיתי שבלי ספק שאסור ליתן לאדם צדקה שכפי הש״ע ביו"ד סי׳ רמ״ט ודיל ולא יתן אדם לקופה של צדקה אא״כ יודע שהממונה עליה נאמן ויודע לנהוג בה כשורה. וסי׳ ת״ו ס״א בהגה וצריכים הגבאים שיהיו נאמנים וחכמים וכו' וכל שהגבאי אינו נאמן אסור ליתן צדקה על ידו…. ועושה כדין וכהלכה ובפרט שעושים להפך מן הדין והוא מ״ש הש״ע בסי׳ ת"ג סו׳ ודיל עני שגבו לו להשלים די מחסורו והותירו על מה שצריך המותר שלו

… לומר מאחר שעשה המצוה שלימה באשר ציוונו הי״ת בתורתו הקדושה כשלימות המותר ליקח אותו לאחר לקיים מצוה אחרת ואפייה לא הותר להם ליקח אותו המותר… שנתביישתי ועמדתי בפני כל הקהל הי ונשפך דמי וחליתי פני כל א׳ ואי ונדרו לי בפני דבר מועט שלא יבא חלק א׳ מס' ממה שאני צריך מאחר שהם רבים ויש בידם יכולת ליתן חייבים מן התורה ליתן כל צורכי ולא מלבד בקשו לעשות מצות האל יתברך בשלמות באשר צוה בתורה הקדושה לטובתם כי גלגל חוזר בעולם אשרי אדם מפחד תמיד אלא נתקשה לבם ולא עשו אפילו מה שידם משגת ולא זו בלבד אלא שלקחו מאותו המיעוט שהתנדבו וחושבים בעושים מצוה ליתנה לאיזה מצוה אחרת אבל בעונות שהם טועים ואינם יודעים שהם מקלקלים ובוצע ברך נאץ ה׳ מאחר… כדין שהם גוזלים דבר שהוא שלי ונותנים אותו לאחרים כפי הדין הנ"ל: וכפי מה שפסק ג״כ בסי׳ ת״ו סייד וז״ל וכן אם פירש הנותן ואמר שיתנו לעניי העיר או לעני פלוני אין להם לשנות אפילו לתלמוד תורה אשע״כ הגזברים שהם ע״ה ועומדים על נדבות הת״ח   שעשו לי למחול להם…. כבוד התורה וחסרון כבוד ירושלים בתוכה שאין מי שיעכב על ידי שם תעשה כבודה בכל כחי גם ע״ע…. על מה שלא רצו ליתנו לידי שחשבו שעושים מצוה. עבירה היא בידם וצריכים שישלחו אותה שתניע לידי ואם אמרו שלא נשאר. אני מוכרח להחרים ולנדות כל מי שמעכב שלי בידו או ביד אחרים או שמתעצל מעלים עיניו ממנו…. ואינו שולחו לי עד שיניע לידי מבאן מהיום עד יום הריר הלל טובה וברכה כי״ר ושלם נאמן דורש שלומכם הצעיר נולה ונדח לכבוד דירת ירושלים הצעיר משה עבו

ע״ד המקום ב״ה ועל דעת רבותי שבירושלים ועל דעת חבירי שבארץ ישראל תובב״א חברון שבם טבריא צפת ועל דעתי ועל דעת בני שבעיר הקדש ירושלים תובב׳ המחמיר. מחרים אני ומנדה ומחרים ומקלל ומשמת לכל מי שמעכב מזכותי מן הנדבה שהתנדבו בעיר צפרו ובאה לידי הגבאים או ליד אחרים ואינו שולחה בין רב בין מעט מהיום ועד יום הו"ר שתניע לידי ובל מי שמעכב אותה יותר מהזמן הנז' למעלה אם נתנו אותו לאחרים בין בדבר מצוה בין דבר של רשות ואינו רוצה לשולחו לי עד זמן הנזכר הרי הוא עובר על זה החרם ובל העובר על זה ארור יהיה בזאת התורה ע״ד המקום ית׳ וע״ד רבים ועל דעת המחמיר ארור יהיה מפי מי שאמר והיה העולם ויענה אבת״ר אמן. ארור הוא מפי אכת״ר ותענה החכמ״ה אמן ארור הוא מפי החכמ״ה ותענה הבינה אמן. ארור הוא מפי הבינה ותענה הגדולה אמן ארור הוא מפי הגדולה ותענה הגבורה אמן ארור מפי הגבורה הפקד עליו רשע ושיטין יעמוד על ימינו בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה ובר ואתה אלהים עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך תצילני כי עני ואביון אנכי ולבי יחל בקרבי וכוי עזרני ה׳ אלהי הושעני בחסדך וידעו כי ידך זאת אתה ה׳ עשית יקללו המה ואתה תברך קמו ויבושו ועבדך ישמח ושומע לנו ישכון בטח ושאנן אמן ובחי^, נסו אמן

ת׳ עובר ת׳ עלת זה ?