ארכיון יומי: 26 במרץ 2013


עבודת שורשים לתלמיד

משרד החינוך התרבות והספורט – מנהל חברה ונוער

קהילת יהודי מרוקו – שורשים ומסורת – תשנ"ו – 1996

כתיבה פרופסור יוסף שטרית, ד"ר אברהם חיים, ד"ר שלום בר אשר

עריכה – ד,ר מאיר בר אשר- ד"ר חיים סעדון.

עריכה לשונית עיצוב והפקה – אמנון ששון

אנו מודים למכון בן צבי ולעובדיו על סיועם בכתיבתה ובהפקתה של חוברת זו.

. יהודי מרוקו וארץ ישראל – שרים המסורתיים והציונות

פעילות השלוחים(השד״רים)

מאלף הוא יחס יהודי מרוקו לארץ ישראל, שהתבטא בנאמנות ומסירות, סיוע כספי רב ליישוב, קשרים רוחניים ועליית יחידים. קשרים אלה נתקיימו בראש ובראשונה באמצעות .שד"רים (שלוחים דרחמנא או דרבנן), שפקדו את מרוקו. פעילות זו הגיעה לשיאה במאהה-19ונמשכה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. השלוחים הגיעו כדי לאסוף תרומות או כדי לעודד מגביות סדירות ולקבוע קופות לאיסוף כספים בשביל היישוב היהודי בארץ ישראל. הם הגיעו בדרכים מסוכנות ובחירוף נפש עד למקומות הנידחים ביותר ונחשבו ליחידים מקרב העולם היהודי, שנידחי ישראל אלה זכו לראותם, לשמוע מפיהם על הנעשה בעולם היהודי ולקבל מהם מנת עידוד ותקווה.

2. התמורות בעלייה לארץ ישראל ־ מאפיינים חדשים

במחצית השנייה של המאה ה-18 חלו תמורות באופיין של העליות ממרוקו לארץ ישראל. בלטו בה מאפיינים חדשים ובראש ובראשונה גידול במספר העולים: במקום עשרות באו מאות, הס היו צעירים יותר ובאופן הדרגתי גדל מספרם של אלה שביקשו הזדמנות כלכלית חדשה. עם זאת, רבים עלו לארץ ישראל לשם עבודת ה׳ ולקירוב הגאולה והיו גם זקנים שרצו להוציא את שארית ימיהם בארץ האבות ולהיקבר בה.

באותו זמן החלה במרוקו גם ההגירה מהכפרים אל הערים הגדולות שבפנים הארץ ולערי החוף, וגידול מהיר של מספר התושבים הפך את החיים בשכונות לקשים ביותר. בשכונה היהודית גברו הצפיפות ומצוקת הדיור. מצב זה המריץ יהודים רבים להגר לארצות חוץ או לעלות לארץ ישראל. עם השיפור בנתיבי היבשה והים וירידת פעילות שודדי הים בים התיכון, הוקלו התנאים לעלייה. נהגו אף למכור ספרי תורה כדי לעלות לארץ.

העולים פנו יותר ויותר לירושלים ונטלו חלק חשוב בחידוש היישוב היהודי ביפו, בחיפה, בגליל המערבי, ולאחר מכן גם בעזה ובשכם. תרמה להתערותם בארץ גם העובדה שמרביתם היו אנשים בגיל העבודה שעסקו במסחר, במלאכה וברוכלות, דבר שסייע להם להתערות לא רק בקרב היישוב היהודי, אלא גם לבוא בקשרים כלכליים עם תושביה הערביים.

עם חשובי החכמים בירושלים נמנו חיים יוסף דוד אזולאי (החיד״א), נכדו של הרב אברהם אזולאי, שעלה מפאס בראשית המאה ה-17. ספרו ״עבודת קודש״ היה הספר העברי הראשון שנדפס בירושלים. ר׳ יעקב חאגיז, אף הוא יליד פאס, עלה לירושלים בשנת 1658 והקים בעיר את הישיבה ״בית יעקב״ שהעמידה רבנים חשובים. ר׳ חיים בן עטר, בעל פירוש ״אור החיים״ על התורה, עלה לירושלם ב-1742. הוא נערץ בין יהודי המזרח ואשכנז כאחד.

התפתחות נוספת בחיי הקהילה היהודית המוגרבית בארץ חלה בזכות פעילותו של ר׳ דוד בן שמעון (דב״ש), מנהיג יהודי צפון אפריקה, שישב בירושלים בשנים 1880-1854. ב-1860 הוא הקים את ועד עדת המערבים ובשנת 1867 ייסד את שכונת ״מחנה ישראל״, השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר בידי בני ירושלים. הוא בנה בתי מחסה לעניי עדתו בתוך העיר העתיקה וכן בתי כנסת, תלמוד תורה וישיבות.

פתגמים ואמרות ממקורות שונים

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו

מתוך הספר " יהדות מרוקו – פרקים בחקר תרבותם

יששכר בן עמי – הוצאת ראובן מס, ירושלים תשל"ו

22 – אידא חכ להלאל בהלאלו, מה תסאל על נזום אילא מאלו

כאשר תגרד הסהר בלבנה, אל תשאל על הכוכבים אם הם נוטים הצדה [נעלמו] נאמר על אדם שהשעה משחקת לו, ואינו חושש ממתנגדים.

23 – אידא חלף לקממאר, תמא טאב לעאבו

אם הקלפן נשבע לא לשחק, בו במקום הוא מחדש משחקו

24 – אידא חלפו פיק נסא, בית פאיק

אם הנשים נשבעו [להינקם בך], אל תישן

25 – אידא חלפו פיק רזאל, בית ראקד

אם הגברים נשבעו [להינקם בך], אתה יכול לישון

26 – אידא חפף סאחבק, בזק נתין

אם חברך הסתפר אתה יכול לירוק

התמונה כולה לקוחה מן ההווי הכללי. יושבים ברחוב. הגלב מגלח את ראשו של הלקוח, והבא בתור חייב להרטיב את ראשו על־מנת לא לעכב את האחרים. שמעתי גם הסבר אחר: אם חברך הסתפר לאחר יום השלושים, אתה יכול להרטיב את ראשך, דהיינו, התכונן גם אתה לצרות. 

יהודי צ. אפרקיה במלה"ע ה-2-מ.אביטבול

יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה

מיכאל אביטבול

יהדות אלג׳יריה מול האנטישמיות

מועצות הקהילות היהודיות באלג׳יריה — הקונסיסטוריות — נהגו במתינות רבה לנוכח התסיסה האנטי־יהודית, משום שמנועות היו על־פי חוק מלעסוק בשאלות פוליטיות. לפיכך עברה אז היוזמה לידי גופים יהודיים מקומיים — כמו איגוד עובדי החייטות בקונסטנטין, כארבעים פועלים יהודים שגמרו אומר להיאבק נגד מזימותיהן של ׳אגודות הידידות הצרפתית׳ בראשות מורינו: או לידי גופים חוץ־קהילתיים, כגון ׳ועד המחקרים הסוציאליים באלג׳יר/ שחידש את פעילותו ב־1937 בראשות ד׳׳ר א׳ לוי־ואלנסי: או לידי גופים בין־דתיים כגון ׳הליגה הבינלאומית נגד הגזענות והאנטישמיות׳. ההצעה שקיבל ב־1937 ׳ועד המחקרים הסוציאליים׳ שיקפה את הקו הפוליטי העתיד להנחות את ראשי היהדות באלג׳יריה במשך השנים הבאות: ׳האמת חייבת להתייצב נגד השקר ולחשוף את מניעיהם האפלים של המסיתים בשכר ושולחיהם׳.

מכאן שלגידופים ולנאומי הסתה של התנועות האנטישמיות עתידים היו להשיב תמיד בנימה מאופקת, אגב פניות תכופות ל׳צדק׳, ל ׳חוק' ומעל לכול — ל׳תבונה׳.כנגד השמצותיהם של ז״ק לגראן, ג׳ לאמבר, ו׳ אריגי על היעדר הפאטריוטיות של היהודים, נופפו בגאווה את הנתונים על חללי מלחמת־העולם הראשונה, מתוך ׳ספר הזהב של יהדות אלג׳יריה׳, שבהם הוצגו לראווה שמותיהם של יהודי אלג׳יריה שנפלו, נפצעו או נשבו במהלך המלחמה.

מתוך התנגדות מוחלטת לכל פעולה שיריביהם עלולים היו לפרשה כ׳גזענית׳ וכל שכן מתוך התנגדות ליוזמות הקיצוניות והראוותניות של כמה צעירים שפעלו בקבוצת ׳ביתר, באוראן, העדיפו ראשי הקהילה באלג׳יריה לנהל את מאבקם במסגרת ארגונים פוליטיים או הומניטריים מקובלים. משום כך נוח היה להם יותר להרים אצבע מאשימה כלפי המסר ה׳אנטי־ריפובליקני׳ וה׳אנטי־צרפתי׳ שבתעמולה האנטישמית מאשר לגנות את אופיה הספציפי, בהיותה מופנית כלפי קבוצה אתנית מיוחדת.

ביטוי מובהק להלך־רוח זה אפשר למצוא בדיונים שקדמו, במאי 1938, להקמתו של ׳הוועד לשמירת זכויות הקהילה היהודית׳ באוראן.

היוזמה לצעד זה באה מנשיא הקונסיסטוריה האוראנית, א׳ סמאג׳ה. הוא הסביר לאסיפת נכבדי הקהילה כי הוועד הוקם כדי —

לאסוף סכומי־כסף גדולים כדי להגן על הריפובליקה מפני מי שמבקשים להחריבה, וכדי לממן את הוצאות הנסיעה של חברי-הוועד שיבקרו ב׳ממשל הכללי׳ באלג׳יריה ובמיניסטריון הפנים בפאריס כדי להתריע מפני סכנת האנטישמיות.

ואולם הנואמים רחוקים היו מתמימות דעים אם אכן היה זה צעד בעתו. כמה מהם טענו כי ׳הליגה הבינלאומית נגד הגזענות והאנטישמיות׳ כבר פעלה למען אותה מטרה וכי נציגיה הרבו להתערב אצל השלטונות ככל הדרוש: אחרים לא שבעו נחת דווקא מן האוריינטציה הפוליטית הסוציאליסטית של ׳הליגה׳, וטענו כי אסור ל׳ועד לשמירת זכויות הקהילה׳ להיות כפוף למפלגה כשלהי, ׳ומשום כך נועד להגן אך ורק על הריפובליקה נגד כל אלה שביקשו לחבל בחוקיה׳. והיו גם מי שסברו כי ראוי להגן על הריפובליקה באמצעות ׳ועדת תיאום׳ שתכליתה לתמוך בעיתונים ובמפלגות הפוליטיות הנאמנים ל׳חזית העממית׳.

לבסוף הוקם ׳הוועד לשמירת הזכויות׳, כמשאלתו של סמאג׳ה, שסירב במפתיע להתמנות לנשיאו. חמישה־עשר חברי הוועד נמנו כולם עם נכבדי הקהילה: סוחרים, רופאים, עורכי־דין ועיתונאים.

סביר כי בהיותו גוף שהשפעתו מקומית גרידא, לא תיאם הוועד האוראני את פעולתו עם הוועדים מאותו סוג שהוקמו בה בעת בשאר ערי אלג׳יריה — ובפרט עם ׳ועד המחקרים הסוציאליים׳ באלג׳יר, שנחשב לדוברה הראשי של יהדות אלג׳יריה, בשל שיעור קומתם האינטלקטואלית של חבריו.

מגעיו של הוועד האלג׳ירי עם שלטונות ׳הממשל הכללי׳ בדבר דיכוי המסע האנטישמי לא העלו כל תוצאה חיובית. לפיכך שיגר לפאריס, ביוני 1938, משלחת של ארבעה חברים, אל ראש־הממשלה ואל שר הפנים. אף שליחות זו נותרה ללא תוצאות משמעותיות, מאחר שבפי מנהלי המשרדים של דאלאדייה ושל סארו לא היו אלא דברי פיוס והבטחות מעורפלות. אך ראוי לציין כי לבד מן התביעות שנגעו לקהילתם, ביקשו חברי המשלחת את שחרורו של השיח׳ אל־עוקבי, מנהיג התנועה הריפורמיסטית באלג׳יריה, שנעצר בעקבות קנוניה משטרתית, בעוון רציחתו של המופתי מאלג׳יר, ביוני 1936.

התערבות זו — לבד מאופיה ההומאניטארי הברור — ביטאה את רצון ההתקרבות עם המוסלמים, כפי שהביעו מאז מהומות קונסטנטין כמה מחבריו המרכזיים של ׳הוועד למחקרים סוציאליים׳. מגמה זו היא שהוליכה, כעבור כמה חודשים, לכינון ׳האגודה של המאמינים המונותיאיסטים׳, שפעילותה רוכזה בידי השיח׳ים בן־באדיס ואל־עוקבי, ומן הצד היהודי בידי פ׳ בנישו, א׳ ואלנסי, וא׳ גוזלאן. פעילי ׳הוועד למחקרים סוציאליים׳ נטו לשתף פעולה עם העולמא הריפורמיסטיים, שלאומנותם רוחנית היתה יותר מפוליטית — וראו בקבלת האזרחות הצרפתית מעשה כפירה — ולעומת זאת שמרו על מרחק כלפי מרכיביה האחרים של התנועה הלאומית באלג׳יריה, לרבות חוגי המתבוללים, שתבעו את מלוא זכויות האזרח לערביי אלג׳יריה. מכאן שיחסם מסויג היה ביותר כלפי הד״ר בן-ג׳לול, בשל התפקיד הדו־משמעי כלשהו שמילא בעת מהומות קונסטנטין, ובראש־וראשונה בשל הערותיו הביקורתיות על האפליה שגרם ׳צו כרמיה׳ לרעת המוסלמים 

ההישארות ׳בתוך המשפחה הצרפתית׳ היתה הבסיס והיסוד לתפיסתם הפוליטית של יהודי אלג׳יריה, בשנים המכריעות שקדמו למלחמה. ככלל, הם השלימו, מתוך יחם ׳פילוסופי׳, עם ההתקפות שכוונו נגד דתם ורכושם, אך הם הפגינו רגישות יתירה

כלפי כל ניסיון לערער על זכותם לאזרחות הצרפתית ועל מסירותם ל׳מולדת האם׳. על רקע זה יוקל להבין את מפח־הנפש של הקהילה היהודית באלג׳יריה עם ביטול ׳צו כרמיה׳ ב־1940. מכה זו עתידה היתה להכאיב מאוד, בעיקר משום שהנחיתוה ׳הצרפתים שבצרפת׳, שבהם הקפידו תמיד לראות קטיגוריה נפרדת מ׳צרפתי אלג׳יריה׳, רוויי אנטישמיות ושנאה גזעית.

כתבים נבחרים – שמואל רומאנילי

שמואל רומאנילי – כתבים נבחרים – משא בערב – לקט שירים – קטעים מתוך מחזות –

ההדיר, הקדים ופירש – חיים שירמן. 

שער ראשון

בתהפוכות קורותי ומסבות תחבולות עתותי נקרה נקראתי בעֹפל ( במבצר ) גבראלטר ( בערבית ג'בל אלטארק , עיר זו הייתה בידי הבריטים החל משנת 1704 ) ומגמת פני איטליה ארץ מולדתי.

אמנם רבות מחשבות בלב איש ורק אשר יעץ ה' היא תקום. המבצר הזה, עתה תחת ממשלת בריטניה, עומד אלי רגלי הר נשפה בקצה האירופא, דבר אין לו עם אדם לא דרך היבשה ולא דרך הים מלבד מחיתם הבאה להם דרך הים.

הוא רק מצפה על פי המעבר הצר המבדיל בין שני עמודי אירקוליס. ( לפי האגדה היוונית הקדומה הפריד היראקליס הגיבור בין ההרים קאלפי ואבילה, כך שהם שכנו משני עברי המיצר, על כן קרא להם עמודי היראקליס ). על כן לא תתפלא בראותך אותי נבוך ברוב שרעפי לצאת ממסגר הזה. אנא אלך ? דרך ספרד ביבשה אין יוצא ואין בא, ועוד איך יזיד איש יהודי לעבור דרך שם, אם לא ימיר את דתו ?.

ואתה ידעת כי אין בכח האדם להמיר באמת דת אשר ינק בחלב אמו, כמו שאין בכחו להמיר לידתו. אם אתחפש ואתנכר, חיי תלואים לי נגד אולי יכירוני. דרך הים, יקר הוא למצוא ספינה. והקושי האחרון הכביד.

 איך אלך ? אם לשמור את הדבר עד בא אניה, או לו יהי נכון לבקר, הן תם הכסף באמתחתי. במבוכת רעיוני סר וזעף, האיר המקרה אל עבר פני ברק תוחלת. תוחלת !, טוב מדומה, משען רוח שפלים ומסעד לב נדכאים. אבל הנשקע בהמות ימים יתמך אל כל הבא בידו ומורדף יום אף בית עכביש ישים מבטחו.

סוחר אחד מכנעני נכבדי ארץ בשמעו אתי מתאונן על רוע מזרי, קראני בהחבא ויאמר לי : " התחפץ ללכת עמי ל " באר- באריאה ? עניתי בחפזי " אלך ". אך הוסיף ( הוסיף עוד לדבר ) השמר לך, סודי אל תגל, כי יגעת מה עזה קנאת הסוחרים.

25 – דע כי אני הולך אל מלך מארוק להתחנן לו ולבקש מלפניו רשיונו להשתקע בעיר לאר"אגי לערוב מערבי דרך ים בצמר ודונג. אם יעלה בידי, אתה תהיה על ביתי, ואם לא, הן לא חסרת ( לא הפסדת )  כל. נמשכתי בחבלי תקותי והבטחתו כי איש ישר היה, וָאֶפָּת ( ואתפתה ).

וילך ויקח לו ולמשרתו יחד מכתב היציאה ( פאספורט ) מאת סופר העיר, ואני לקחתי מכתב אחד לבדי אשר שאל בעבורי רב חובל איש גינואה אוהבי, כי כן כוננו ( ערכנו )  בל ) למען לא ) יוָדע הדבר לעיני כל. 

השירה היהודית העממית – לערובי-י.לסרי-אננפיסא סמעאת לפנאר היולדת נר הפנס النفيشه سمعت الفنار

אננפיסא סמעאת לפנאר

היולדת נר הפנס

النفيشه سمعت الفنار

 

אננפיסא סמעאת לפנאר, ומוממו עמראת דדאר

היולדת נר הפנס, והתינוק מלוא ביתו

النفيشه سمعت الفنار ومومو عمرات الظار 

 

בזזין וולבההא ווססאר, דווא לקבילא

ביופי קסם וחומד, האיר פני משפחתו

 

באבאה פרחאן יגנני וייצטאח ייא חדדאר

אביו מאושר, ישיר וירקוד במחולות

 

ווירגב פי צאחבו יזיווה כולל לילא

ויפציר בידידיו, יבואו אליו כל הלילות

 

ייזהאוו וויסמאעו מן נגאיים לוטאר

יעלזו ויאזינו ממנגינות מיתרים

 

מעא כיסאן לוויסקי בתככילת ליידדין

עם כוסות ויסקי בהקפות ידיים

 

עקבאל לילת לכמאס לכביר, וולילת למילא

בקרוב ליל חמישי הגדול, וברית המילה.

 

il y'a un passage que je n'arrivais à déchiffrer , ta méthode d'écriture du judéo marocaine n'est pas standard .

Ici à INLACO en France nous avons une méthode ( invantée par les juifs marocains il y'a plus de 15 siécles )

tu peux faire la différence toi même .

Judéo-marocain
darija
hébreu
Arabe littéral soutenu

להלן שתי גרסאות, המקורית וזו של מר לאזאר מכ'לוף ממרוקו

ותודה לו על המאמץ שלו

ההעתקה לאותיות ערביות והתרגום לערבית קלאסית

באדיבותו של לאזאר מאכ'לוף

Avec l'aimabilite de Lazare Makhlouf

אננפיסה שמעאת לפנאר
النافسة شمعة الفنار 
היולדת נר הפנס
المرأة النافس شمعة الفنار 

אננפיסה שמעאת לפנאר, ומוממו עמראת דדאר
النفيسة شمعة الفنار و مومو عمرات الدار 
היולדת נר הפנס, והתינוק מלוא ביתו
المرأة النافس مثل شمعة الفنار و الأطفال ملؤوا أرجاء الدار

בזזין וולבהא ווססאר, ט'ווא לקבילה
ب الزين و البها و الشوار , ضوا ل القبيلة 
ביופי קסם וחומד, האיר פני משפחתו
بالجمال و البهاء وحسن المشورة أضاء القبيلة

באבאה פרחאן יג'נני ויישטאח ייא חט'ט'אר
باباه فرحان يغني ويشطح يا حظار 
אביו מאושר, ישיר וירקוד במחולות
والده فَرحٌ يُغني و يَرقُص يا حظار

ווירגב פי סחאבו יזיוה כל לילא
و يرغب ف صحابوا يجيوه كل ليلة 
ויפציר בידידיו, יבואו אליו כל הלילות
متوسلا خلانَهُ الحُظورَ كُل ليلة

ייזהאו ווישמאעו מן נג'איים לותאר
و يزهاو ويسمعو من نغايم الوتار 
יעלזו ויאזינו ממנגינות מיתרים
حتى يزهوا و يسمعوا لأنغام الأوتار

מעא כישאן לוויסקי בתככילת ליידדין
مع كيسان الويسكي بتخيلات اليدين
עם כוסות ויסקי בהקפות ידיים
مع أقداح الويسكي بين راحات اليدين

עקבא ל לילת לכמאש לכ'ביר, וולילת למילה
عقبى ل ليلة الخميس الكبير , و ليلة الميلة ( الختان) 
בקרוב ליל חמישי הגדול, וברית המילה.
عقبى لليلة الخميس الكبيرة , ليلة الختان

אננפיסא ומוממו
היולדת והתינוק

אנפיסה צלטאנה, ומממו בתתאז'
النافسة سلطانة , و مومو التاج 
היולדת מלכה, ועל ראש התינוק כתר
المرأة النافس سلطانة و الطفل هو التاج 

מרצצע בדייאמאנד, ווייאקות וויבריז
مرصع بالديامند , والياقوت والابريز
משובץ ביהלומים וספירים, ופז זוהר
مرصع بالماس و الياقوت و الإبريز

שופהום פלפראש, מן דהאב לעאלז
شوفهوم ف الفراش , من الدهب لعلج
הבט בם על יצועו, מעצם השנב
انظروهم في الفراش كذهب العلوج 

וודדרעאן מפרוגין, מן דהאב לוויז
و الدرعان مفروقين , من دهب اللويز
וזרועותיו יצוקות, ממטבעות זהב
والأذرع مفترقة كدنانير الذهب 

וויזור לסריר, מן כייאר לחריר אתנשאז
ويزور السرير من خيار الحرير اتنسج 
סדיני המיטה, מאריגי משי שזורים
وأغطية السرير من أخيار الحرير نُسجَت

וורוואק מן ברוקאדו לזיל, סגל אינגליז
?????? شغل الانكليز
ווילונות קטיפה לנוי, מלאכת האנגלים
?????? صناعة إنجليزية

ווחזאבאת מכתובין, בסי חרוף עזאז
و حجابات مكتوبين بشي حروف عزاز
וקמיעות כתובים, באיזה אותיות יקרים
وحُجب مكتوبة بأحرف عزيزة 

וומאן קראהום בלסרחא, וגנני וויהיז
ومن قراهوم بالصراحة و يغني و يهيج
והקורא אותם בגילה, ישורר ויעלוז ביקר
من قرأهم بصراحة و يغنى فيهيج 

ווחזאב כתאמו, הווא אליהו הנביא לעזיז
وحجاب ختامو, هو إلياهو النبي العزيز
וקמיע טבעתו, הוא אליהו הנביא היקר
وأخر حُجُبه هو العزيز النبي إلياهو

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

מרץ 2013
א ב ג ד ה ו ש
« פבר   אפר »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר