ארכיון יומי: 25 במרץ 2013


רבי דוד חסין – שִׁירוֹ שִׁיר וָשֶׁבַח 

שִׁירוֹ שִׁיר וָשֶׁבַח 

בתהילת ה׳ ובסיפור יציאת מצרים. לנשמת. שיר מעין אזור בן שתים עשרה מחרוזות ומדריך דו-טורי דו-צלעי. הצלע האחרונה במדריך מעמידה מילות קבע בראשי המחרוזות. בכל מחרוזת שני טורי ענף וטור אזור דו-צלעי.

חריזה: א/ב א/ב גגג/ב דדד/ב.

משקל: שתים עשרה הברות בטור.

כתובת: פיוט נועם ׳אל ארץ עזובה׳.

סימן: אני דויד בן חסין.

מקור: א- לד ע״א; ק- לו ע״א.

 

שִׁירוֹ שִׁיר וָשֶׁבַח / קְהָל עַם אֵמוּנַי
וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח / פֶּסַח הוּא לַה'

פֶּסַח הוּא לַה'
אֱלֹהִים צְבָאוֹת
שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת
5- שִׁירִים וְהוֹדָאוֹת / אוֹדֶה אֶת ה'

 

פֶסַח הוּא לַה'
נַעֲשׂוּ שְׁפָטִים
בִּבְנֵי חַם בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים
אָבְדוּ גּוֹי כְּרֵתִּים / מִלִּפְנֵי ה'

פֶּסַח הוּא לַה'
יִשְׂרָאֵל בְּחִירָיו

10- גְאָלָם מִיָּד צַר וַיַּךְ אָחוֹר צָרָיו
כִּי מָרוּ דְּבָרָיו / עָזְבוּ אֶת ה'

 

פֶּסַח הוּא לַה'
דָּנָם וְחִיְּבָם
וָיַהֲפֹךְ לָהֶם לְאוֹיֵב נִלְחַם בָּם
הֲמָמָם עִרְבְּבָם / בְּאַפּוֹ ה'

פֶּסַח הוּא לַה'
15- וְאָהוּב וְחָבִיב
וְנֶחְמָד וְנָעִים כְּמוֹ טַל וְרָבִיב
בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב / עַם נוֹשַׁע בַּה'

פֶּסַח הוּא לַה'
יוֹשֵׁב בַּשָׁמַיִם
גָּמַר אֹמֶר אֶשְׁפֹּךְ חַמָּתִי עַל גּוֹיִם
20- וְיָדְעוּ מִצְרַיִם / כִּי אֲנִי ה'

 

  1. 1. קהל עם אמוני: כינוי לישראל. 2. ואמרתם…. לה׳: שמי יב, כז. 5. אודה את ה׳: על-פי בר׳ כט, לה. 7. בבני חם: כינוי למצרים, על-פי בר׳ י, כ. באותות ובמופתים: על-פי דב׳ ד, לד. 8. גוי כרתים: על־פי צפ׳ ב, ה. כרתים: מעמי יוון, אך כיוון לצורת ב נוני רבים משרש כר״ת, הגוי הנכרת. 10. גאלם… צריו: על-פי שילוב פסוקים: תה׳ קז, ב; עח, סו. 11. כי מרו דבריו: על-פי תה׳ קה, כח. עזבו את ה׳: על־פי יש׳ א, ד. 12. דנם: על-פי בר׳ טו, יד. 13. ויהפוך… בם: על-פי יש׳ סג, י. 14. הממם ערבבם: על-פי רש״י לשמ׳ יד, כד. 16-15. ואהוב… ונעים: על-פי ברכת הגאולה לק״ש בשחרית. 17. עם… בה׳: כינוי לעם ישראל, על-פי דב׳ לג, כט. 18. יושב בשמים: כינוי לה׳, על-פי תה׳ ב, ד. 19. אשפך… מים: על־פי יר׳ י, כה. 20. וידעו… ה׳: שמי ז, ה. 15.

פֶּסַח הוּא לַה'
דְּעוּ נִפְלָאוֹתָיו
וְגַם הַגִּידוּ בָּעַמִּים עֲלִילוֹתָיו
אוֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו / כִּי הוֹצִיא ה'

פֶּסַח הוּא לַה'
בֵּן נִמְאַס וְנִבְזֶה
25- עוֹד כִּימֵי מִצְרַיִם עֱנוּתוֹ תֶּחֱזֶה
הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה / שִׁמּוּרִים לָהּ'

פֶּסַח הוּא לַה'
חַי וְקַיָּם נִצַּח
בְּנָגְּפוֹ מִצְרַיִם עַל בָּתֵּינוּ פָּסַח
וּבְאוֹיבֵינוּ רָצַח / כָּל בְּכוֹר ה'

 

פֶּסַח הוּא לָה'
30- סַפְּרוּ אֱמוּנִים
כִּי הוּא רֹאשׁ מוֹעֲדִים וְחַגִּים וּזְמַנִּים
אָב יַגִּיד לְבָנִים / מַעֲשֵׂה ה'

פֶּסַח הוּא לָה'
יִהְיֶה זָכוּר לָנוּ
יְצִיאַת מִצְרַיִם כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ
35- וּבְבִיאַת מַלְכֵּנוּ / מְשִׁיחַ ה'

פֶּסַח הוּא לָה'
נָאוֹר אֵין לוֹ עֵרֶךְ
יַשְׂבִּיעַ מִטּוּבוֹ כָּל דִּכְפִין כָּל דִּצְרִיךְ

נִשְׁמַת כָּל תְּבָרֵךְ / אֶת שִׁמְךָ ה'

 

  1. 22. הגידו… עלילותיו: על-פי תה׳ ט, יב. 23. אותותיו… ה׳: על-פי דב׳ ו, כב-כג. 24. נמאס ונבזה: כינוי לישראל הנרדף ומבוזה בגוים, על-פי תה׳ טו, ד. 27. חי וקיים: כינוי לה׳, על-פי ר״ה כה, ע״א. 28. בנגפו… פסח: על-פי שמי יב, כח. 29. רצח… ה׳: על-פי שמי יב, ל. 30. אמונים: כינוי לישראל על-פי יש׳ כו, ב. 31. ראש וזמנים: על-פי שמ׳ יב, ב. 32. אב… ח׳: על-פי שמי י, ב. 33-34. זכור… חיינו: על-פי דב׳ טז, ג. 35. ובביאת… משיח ה׳: על-פי דב׳ טז, ג ומדרשו ברכות יב, ע״ב. 36. נאור: כינוי לה׳, על-פי תה׳ עו, ה. 37. ישביע… דצרין: ה׳, הזן את העולם כולו בטובו. כל דכפין… דצריך: כל מי שרעב, כל מי שצריך, על-פי ההגדה של פסח, וכאן עניינו ישראל הרעבים לגאולה. 38. נשמת… ח׳: הפתיחה ל׳נשמת כל חי׳, ורמז לייעוד הפיוט.

 

עליית הנוער ותנועת שרל נטר-י.שרביט

 

הנוער בעלייה.

תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.

ג'ו לסרי. 

3 – בשנת 1943 הגיע למרוקו הג'וינט, עם משאבים רבים ורצון עז לעזור.

4 – נוכחותו של אלפונסו צבע הייתה זו שעוררה את מצפונה של יהדות מרוקו : ייסודה של תנועת הנוער שרל נטר הייתה, לדידו, המעשה הנכון ביותר שהביא להבשלת הפוטנציאל של הנוער שהיה אצור עד אז. הוא היה מנהיג בעל חזון שידע לסחוף בקסמו ולהגשים חלומות.

 יהדות מרוקו הכירה בהצלה העצומה שלה לנוכח האסון הגדול של עמנו בשואה, וחשה כי יש לה תפקיד למלא לאחר מלחמת העולם השנייה. במובנים רבים זה מסביר את המרץ והלהט שהיו נחלתה ונחלת בני הנוער בה.

ג'ו לסרי מרעיף שבחים על הקהילה היהודית המרוקאית ומציין תכונות עילאיות שכאמור הקלו מאוד על קיומה של תנועת נוע כ " שרל נטר ", וביניהן רוח ההתנדבותית, שהייתה פועל יוצא של הסולידריות הקהילתית שצוינה לעיל.

הקאדרים של כל ישראל חברים העמידו כשמונים אלף ילדים לרשות תנועת הנוער ; המפעל החברתי של כל ישראל חברים בהחלט הלם את מגמותיה החברתיות של שרל נטר, כך שבהחלט נוצרו שותפות אינטרסים וכמה פעילויות משקיות, במיוחד ביחס למללאח ולהתמודדות עם העוני.

הגעת האמריקאים, בדמותו של הג'וינט, לימדה את תנועת שרל נטר מהו תקציב, וכיצד לכלכל ארגון חברתי בדמות תנועת נוער. הם הקימו באמצעיהם הרבים ובתבונתם הרבה אגודת סעד סוציאליות רבות, ושיכללו את אלה הקיימות.

הייתה בכך עוד מגמה משיקה לפעילותה של שרל נטר, במיוחד בייסוד " היחידות העממיות " שהוזכרו קודם. נדרש מנהיג שישכיל להוציא אל הפועל את כל תעצומות הנפש הללו – והוא הופיע בדמותו של אלפונסו צבע ובדמותם של עמיתיו המסורים, וכמובן גיסו – ג'ו לסרי. אלפונסו צבע האמין בתחיית הקהילה היהודית במרוקו. בזכותו נעשתה הקהילה עשירה יותר ומשכילה יותר.

ג'ו לסרי בלט בכישוריו הארגוניים המעשיים בשטח. במאי 1944 נתבקש הג'וינט לסייע לשרל נטר בארגון מחנה קיץ. עבורו הייתה זו טבילת אשר ארגונית, משום שלראשונה אורגן מחנה עבור שלושת אלפים ילדים.

תחבורה, מזון, דיור – אלה היו שלושת המרכיבים המרכזיים שארגן בסיוע צמוד של הג'וינט. הללו רכשו עבור מחנה הילדים אוהלים טובים מאוד של צבא ארצות הברית, ומשאיות בריטיות למען הובלת הציוד הנדרש והובלתם של הילדים. 

אדגר גדג'.

אדגר גדג', איש בעל חן אישיכריזמה, איש החינוך הבלתי פורמאלי פאר- אקסלאנס, יליד סטיף, אלג'יריה 1921, אזרח צרפתי. נכדו של המקובל הרב שלום גדג' מסטיף. ממקימי תנועת הצופים באלג'יריה. שירת בצבא הצרפתי באלג'יריה ובאוג'דה, שם התוודע לראשונה ליהדות מרוקו באורח מעמיק.

כבר באוג'דה הוא חש את הלהט המקנן ביהדות מרוקו – הן במעמדו המרכזי של הרב, הן בלימוד הנלהב והמעמיק והן בתפילות ובאקלים הרוחני התוסס. בד ובד ראה שהדור הצעיר, בני 20 – 30, מאופיין בדיכוטומיה חברתית מסוימת, בני המעמד העשיר לעומת חברה יותר נחשלת.

על שום כך החל ליזום פעילויות חינוכיות לנוער ולמבוגרים יותר, על מנת לאחות קרעים חברתיים שצפו בראייתו החדה. באוג'דה קיבל גדג' יחד עם 150 בני נוער, את פניו של " שאמו " פרדריק סימון שאמו בכבוד ובהדר.   

Frederic Simon Hammel – Chameau

" שאמן " היה מנהיג צופים צרפתי, שעלה ארצה בשנת 1948 והתיישב בקיבוץ " עין הנצי"ב " בעמק בית שאן. הוא עצמו נדהם לגלות את הפוטנציאל העצום ואת חיוניותה של יהדות מרוקו. לימים תהיה מערכת היחסים ביניהם – יחס של כבוד המהול בשונוּת רבה.

גדג' הגיע לקזבלנקה בשנת 1949. הייתה זו שנה מכרעת ליהדות מרקו בכלל ולתנועת שרל נטר בפרט. באותה שנה זכתה תנועת הצופים היהודית במרוקו להכרה. תרומתו של אדגר גדג' לצופים ולשרל נטר נרשמה על ידי קברניטי שרל נטר כייחודית ביותר, מאפיינת בחותם אישיותו כצופה מובהק.

גדג' העמיד את עקרונות הצופיות מעל לכול. הוא היה מנוסה בחיי היום יום של הצופה, החל בישיבות וכלה במחנות ובפעילויות למיניהם, ולא סלח על חוסר בקיאות בטכניקת הצופים, על אי סדר, על רשלנות.

לדידו צופה טוב היה חייב להיות מסוגל להפגין בכל עת רמה טכנית טובה, מוסר גבוה, הופעה ללא רבב, והיגיינה אישית. פעילות הסבה אף את שימת לבם של בני הדור הצעיר המרוקאי-מוסלמי, הסוללים את דרכם לעצמאות מרוקו.

בן ברקה, ממנהיגי דור זה, ביקש לא פעם להתוודע לשרל נטר ולפעילותה החינוכית הלא פורמאלית. הוא אכן השתתף בפעילויות רבות תוך רקימת קשרים קרובים, באמצעותו של גדג'. בן ברקה, שעתיד היה להתמנות לנשיא האסיפה הלאומית המרוקאי, הכריז כי ביקורו הראשון יהיה באחד ממרכזי ההכשרה של מדריכי שרל נטר, זמן רב ומבקש לשאול את תוכניותיה החינוכיות עבור הנוער המרוקאי המוסלמי. 

אוצר מכתבים לרבי יוסף משאש ז"ל

אוצר המכתבים חלק ראשון. רבי יוסף משאש זצוק"ל.

סימן ז' כרך א'.

סדר הנזכר שנת תרס"ח לפ"ק. מכנאס.

למעלת החכם השלם והכולל וכו'…, ספרא דווקנא כמוה"ר חיים חלוואה הי"ו.

מכתבו מגיעני, אודות שני עורות גדיי העזים המעובדים, כן ידידי, נמצאים המה בביתו של כמוהר"ר מרדכי אדהאן הי"ו, ולא אוכל למסרם לשלוחך, שאף כי אני נאמן ביתו של החכם הנזכר, וגם יודע בבירור שהם של כבודך מונחים אצלו, מכל מקום לא אוכל עשות דבר בלי רשותו, והוא אינו עתה בעיר, ובכן חכה מעט עד בואו לשלום.

ומה שכתב כבודו, שהדברים שאמרתי לו משם פירש רש"י ז"ל בפרשת שמיני, לא מצאם, ימחול נא כבודו, לא ברש'י ז"ל אמרתי, רק בילקוט פרשת שמיני רמז תקכ"ו, וזה לשונו :

ויקרא משה אל מישאל ואל אצפן בני עוזיאל דד אהרן וכו'.., ממשמע שנאמר ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל, איני יודע שעזיאל דד אהרן ? ומה תלמוד לומר דד אהרן ?

מקיש מעשה עזיאל למעשה אהרן, מא אהרן רודף שלום בישראל, אף עזיאל רודף שלום בישראל, עד כאן לשונו. עיין שם. ושלום.

הצעיר אני היו"ם ס"ט

סימן י' כרך א'

סדר וישב שנת תרס"ה לפ"ק

ידידי החכם השלם וכו', כהה"ר יעים מלכא הי"ו. שלשם הגיעני מכתבך, והגיתי בו בכל פעלך בדרושך שדרשת בעיר צפרו יע"א, על אותה ריבה, ודברי פי חכם חן, ואחר כך מה שהקשה כבודו על מה שכתב המשורר " ה' שפתי תפתח ……

ותרץ בדרך רמז, לדעתי הוא דחוק הרבה, ואשר אני אחזה לי בזה, הוא כי פסוק זה, אמרו דוד במזמור בבוא אליו ( תהלים נ"א ), שבו היה מבקש סליחה על חטאיו, כמו שכתוב בנוסח כל המזמור, עיין שם. ובמזמור שלפניו אמר, ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חקי וכו…..

הרי שהרשע ראוי לו לסתום את פיו, ואל ידבר בשבח האל כלל, ואם כן דוד עליו השלום, שחשב עצמו שפשע פשעים גדולים, הוי כאלו אותם הפשעים סגרו את פיו מלדבר בשבחי האלהים, ולכן מבקש סליחה מה'.

ואז יכול לדבר, וזה שאמר ה' שפתי תפתח על ידי סליחה, ואז פי יגיד תהתלך, ואחרי כתבי ראיתי שכן פירש רש"י ז"ל וזה לשונו : אדני שפתי תפתח, מחול לי ויהיה לי פתחון פה להגיד תהלתך עד כאן לשונו, עיין שם. ויהיו דברי פירוש לפירוש רש"י ז"ל והבן,ע"ש

הצעיר אני היו"ם ס"ט

סימן י"א כרך א'

סדר הנזכר, שנת תרס"ח לפ"ק.

ידידי החכם היקר, כהה"ר יחייא אפרגאן הי"ו.

קבלתי האגרת האוגרת ומסוכסכת בספרוי הבאי, ועולה וירדת כנחש לקטרג ולהסית ולהדיח, להקל ולזלזל בכבוד האורח, שהיה אצל אחי אמי כהה"ר מאיר בן גנו ני"ו, אשר זה כמה מאשר חלף הלך לו לארצו ולמולדתו, ועדים אתה רודף אחריו להבאיש את ריחו.

והוא במר שיחו, הפך את הקערה על פניך, והרבה עוניך, ואנחנו ידענו כי כל דברי שניכם שוא ודבר כזב, רק הקנאה טהשנאה קלקלו את לבבכם, והוציאו עתק מפיכם, בכן ידידי, הסר כעס מלבך, ומה שעבר אין, והוא רחום יכפר , ויפה עשית כי סיימת בתיקו.

בשולי ממכתבך, בקשתני להודיעך, מה שפירשתי באותה הלילה במלת תיק"ו. ג' פירושים נאמרו בה.

א' מקובל אצלינו שהיה נוטריקון , תשבי יפרש קושיות ובעיות, כלומר עד שיבוא אליהו התשבי והוא יברר דבר.

ב', פירש אותו הרב כמוהרר"א עמאר יש"ץ, משם בעל הערוך, שהיא כמו תיקום, כלומר, תעמוד כך בשאלה, כי אין בזה תשובה.

ג' פירשתי אני הצעיר מלשון תיק הספר, כלומר דבר זה מכוסה בתיקו ואינו מגולה, ושוב שמעתי שגם פירוש זה נמצא בערוך, ואם אמת, תגל נפשי, ושלום עבד אל נורא ואיום.

אני היו"ם ס"ט

סימן י"ג כרך א'

להנ"ל, סדר שמות שנת תרס"ח לפ"ק

שלשם הגיעני מכתבך, אודות עצתי על ההוא גברא, אין דעתי נוטה למסור מעותך בידו, ומה שמסרת כבר, התיאש ואמור וי לחסרון כיס, ולך תהיה צדקה, כי איש עני הוא, ובעל אישה, ובנים חמשה.

ועל דבר שאלתך הקטנה. מה פירוש סנדק, ראיתי על לוח ספר בית עובד משם בעל הערוך, שלשון זה נזכר בילקוט תהלים מזמור ל"ה, שהיה דוד מסדר כל האברים לתשמישי מצות, ועל הברכים אמר, ברכי אני עשוה בהן סנדקיות לילדים בשעת מילה ופריעה.

ופירוש סנדקיות, הוא פטרון ופרקליט בלשון רומי ויון, ור"ל מגין עד כאן לשונו. ואאפשר, לפי שהסנדק מגין בברכיו תחת התינוק שלא יפול.

ולעניות דעתי נראה, על פי מה שספר לי כבודו כמה פעמים שעיניו ראו באיזה מקומות, שבשעת המילה, מביא המוהל ארגז אחד צר וגבוה, שבו היו מוחים כל הדברים הצריכים למילה, מעילים מיוחדים לו ולסנדק ולתינוק, וסכין ורפואות, וכוס וקערה וצלוחית יין לקדוש, ומחתה לתת בה קטרת לכבוד המילה.

וספר ואחר שמוציא את הכל מהארגז מניח אותו סמוך לכותל המזוזה, ויושב עליו הסנדק, ולפי זה נוכל לומר שהיא מלה ערבית שקורין לארגז " סנדוק ", כמו שידוע לכל. ואפשר שכן היה המנהג בשנים קדמוניות.

וממנו נשתרבב אף לזמן הזה שעושים כסא. ועוד בדרך רמז אמרתי, שהיא מלה נוטריקון שן-דק, רוצא לומר של סלע דק, לזכר עולם למעשה צפורה אשת מושה, דכתיב בה, ותקח צפורה צר ותכרת אל ערלת בנה, ופירוש צר, שן סלע דק, ונקרא כן על שם הפעולה הנעשת על ברכיו, וגם כפי הדין מותר לכתחלה למול בצור, כמו שנאמר ביו"ד סימן ס"ב, ואף דזה בסמ"ך וזה בשי"ן, אין דבר, דאותיות וסצר"ש מתחלפות, ושלום

אני היו"ם ס"ט

הערצת הקדושים -יהודי מרוקו – י. בן עמי

הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו – יששכר בן עמי. 

משפחות קדושים וצאצאיהן

על הקדוש ר׳ דניאל השומר אשכנזי קיימת מסורת שאמו קבורה לידו,ולגבי הקדושה לאלה רחימה הכהנית מסופר ששבעה מבניה קבורים לידה באיגידי. בדמנאת אנו מוצאים את ר׳ יוסף חיים בוחבוט ונכדו ר׳ חיים בוחבוט, ובצפרו את ר׳ אבא אלבאז ובן־דודו ר׳ רפאל משה אלבאז. מסורת אחת קיימת על כך שר׳ דוד אלשקר ומולאי איגגי בני־דודים הם.

 מסורות מספרות כי לאלה סעדה היתה אשתו של ר׳ אליהו והם קבורים זה ליד זה בקזבלנקה, וכי לאלה מימה היתה אשתו של ר׳ ישראל כהן והם קבורים זה ליד זה בתאביה. כזוגות נוספים ידועים עוד ר׳ דוד בן־ימין מבני־מלאל ואשתו לאלה כרויעה הקבורה לידו, ור׳ חיים כהן ואשתו לאלה כהן הקבורים בפאס.

ידועות משפחות במרוקו שהעמידו מספר קדושים, מהן ששמן יצא לתהילה בכל מרוקו ואפילו מחוצה לה, ומהן שהיו ידועות רק במקום יישובן. יש והקדושים נקראים על־פי שם המשפחה, דוגמת משפחות אביחצירא, פינטו, בן־ברוך הכהן, ויש והם נקראים ״אולאד״ שהוראתו ״בני״ או ״איית״ שהוראתו ״משפחה״, ״בית אב״ או ״שבט״, וכך כל המשפחה מאוחדת תחת ציון אחד. ידועות גם קבוצות של כהנים הקבורים ביחד ושהקשר ביניהם לא ידוע, וייתכן שאיננו קיים.

שלוש משפחות גדולות במרוקו העמידו כמה קדושים וכן רבנים בעלי שם: אביחצירא, פינטו ובן־ברוך הכהן. הן זוכות עד היום למעלת הקדושה וצאצאיהן נהנים ממוניטין המשפחה.

משפחת אביחצירא מוצאה מתאפילאלת. אבי המשפחה הוא ר׳ יעקב אביחצירא, שנולד בריצאני שבתאפילאלת בתקס״ז ונפטר בדמנהור שבמצרים בדרכו לארץ ישראל בשנת תר׳׳ם.

 עד היום נערכת הילולה לכבודו בכ' בטבת במקומות רבים בארץ ובעולם בהשתתפות קהל רב של חסידיו. לר׳ יעקב היו ארבעה בנים ובת: ר׳ מסעוד (הבכור), ר׳ אהרון, ר׳ אברהם, אסתר (התחתנה עם הרב דהאן) ור׳ יצחק הקבור בתולאל. למעלת הקדושה זכו כל בניו ובעיקר ר׳ יצחק. מן הנכדים יש להזכיר כקדושים שלושת בניו של ר׳ מסעוד והם ר׳ דוד (קבור בתאפילאלת), ר׳ יצחק (קבור ברמלה) ור׳ ישראל המכונה באבא סאלי החי בנתיבות:

שני בניו של ר׳ אהרון והם ר׳ ישראל (מכונה גם באבא סאלי וקבור בקולומב־בשאר) ור׳ אליהו(קבור בארפוד): בנו של ר׳ יצחק והוא ר׳ אבא (קבור בבו־ דניב). בין הנינים יצא שם של עושה ניסים לר׳ מאיר. משפחת פינטו מוצאה ממוגאדור. אב המשפחה ר׳ חיים פינטו, נולד באגאדיר ועבר בגיל עשר למוגאדור, שם נפטר בכ׳׳ו אלול תר״ה. מכל בניו זכה למעלת הקדושה בעיקר בנו ר׳ יהודה פינטו, הקבור אף הוא במוגאדור. בנו של ר׳ יהודה, ר׳ חיים המכונה ר׳ חיים פינטו הקטן, כדי להבדילו מסבו שמכונה ר׳ חיים פינטו הגדול, זכה לפרסום רב כקדוש ופעל בקזבלנקה, שם נפטר ב־.1937 

משפחת בן־ברוך הכהן מוצאה מתארודאנת. אבי השושלת הוא ר׳ דוד בן ברוך, הנקרא גם ר׳ דוד בן־ברוך הכהן אזוג, היינו הכהן הגדול. נכדיו האחים ר׳ ימין הכהן ור׳ ברוך הכהן, ובני בניו זכו לפרסום רב ועד היום מתקיימות הילולות גדולות ורבות לזכר קדושי המשפחה. בין ניניו זכו לתהילה גדולה כקדושים ר׳ פנחס הכהן, בנו של ר׳ ימין הכהן, ור׳ דוד בךברוך הנקרא באבא דודו וכן ר׳ דוד בן ברוך הקטן (כדי להבדילו מסבו המפורסם), הוא בנו של ר׳ ברוך הכהן.

ידועות משפחות נוספות שהעמידו קדושים אם כי לא תמיד ידוע או ברור מה הקשר המשפחתי בין הצאצאים השונים. כאן אפשר לציין את אולאד דיין בעמק הדרע, אליהם שייכים, בין השאר, הקדושים ר׳ מרדכי דיין ור׳ יוסף דיין: אולאד זימור,בסאפי; איית בן־עמרם או איית יעקב בן־עמרם, בכפר איגיתימיסה, על שם אחד הקדושים הבולטים מהמשפחה;

 איית נחמיאש, הקבורים בתאזדה, כשהבולטים במשפחה הם ר׳ דוד, ר׳ יוסף ור׳ יעקב נחמיאש; איית עראמה, בסכורה, שנמנים עם צאצאיה ר׳ דוד, ר׳ מאיר, ר׳ מכלוף ור׳ מסעוד עראמה: איית לעסרי, בקצר אל־סוק, אליה שייך ר׳ יעקב לעסרי: אולאד סיגגר, בתאגונית: אולאד בו־חלו, ליד דמנאת, אליהם שייכים הקדושים ר׳ מוסא בן־ישי ור׳ ינאי מול למכפייא;איית אזילאל, בתאמנוגאלת, אליה שייך ר׳ יוסף דהאן; איית אידבוד פאסין, באסאקה ואיית חקון, באיזור סידי רחאל, ממנה ידוע רק ר׳ יעקב חקון; משפחת אביכזר במראכש, אליה שייכים הקדושים ר׳ אברהם, ר׳ יעקב ור׳ ישראל אביכזר; משפחת דאבילה ברבאט, אליה שייכים הקדושים ר׳ חיים ור׳ אליעזר דאבילה; משפחת ואזאנה שאחד מבניה הוא ר׳ דוד ואזאנה; משפחת אוחיון או איית אוחיון, שלפי המסורת קבורים במערת אופראן; משפחת טאנזי, באיית עבאס, ממנה מוכרים ר׳ אברהם, ר׳ יוסף ור׳ שלמה טאנזי; משפחת תורג׳מן, בבני סביח, אליה שייך ר׳ אברהם תורגימן; משפחת בן־שאפת, במראכש, מהם ידועים ר׳ דוד בן־שאפת ואחד מצאצאיו ר׳ יצחק בן- שאפת, ומשפחת דהאן באיזור מזאב אליה שייכים ר׳ אהרון, ר׳ יוסף ור׳ משה דהאן. ראוי לציין כאן גם את הקבוצות של כהנים: איית אל־כהן בתאלאת, איית בו־אהרון בתאגמאת, כהנים במראכש, כהנים במוגאדור וכהנים ולויים ליד המלאח של תדמותדי איית עותמאן. אמנם הרושם הוא שמדובר בכהנים השייכים למשפחות שונות.

תופעה מעניינת אחרת קושרת את מקום קבורתם של קדושים שהיו רבנים גדולים יחד עם תלמידיהם. מסורות שונות מספרות על מאה וחמישים תלמידיו של ר׳ אברהם אווריוור שקבורים לידו והידועים גם בכינוי אולאד לישיבה; על ר׳ אהרון הכהן מדמנאת הלומד עם תלמידיו הנקראים מוואלין אל־גומרא [גמרא]: על ר׳ נוואסר הקבור באיית יחייא יחד עם כעשרים וארבעה תלמידים שמתו כנראה איתו. ובמלאח של תיללין קבורים לפי המסורת מול אל־חזרא אל־מנזורה ועשרה תלמידים שלו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 195 מנויים נוספים
מרץ 2013
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

רשימת הנושאים באתר