ארכיון יומי: 2 באפריל 2013


רבי חיים בן עטר – אגדת חייו-י.גורמזאנו

שמש ממערב – אורח חייו של רבי חיים בן עטר

יצחק גורמזאנו

 מיד עם בואו קיבלו אותו יהודי המקום בזרועות פתוחות, וגם הגויים למדו לכבדו, כי צדיק גדולה היה. ובימים ההם אסור היה ליהודים לשבת בעיר אחת ושמה תלמאסאן . ויהי היום, ובתו של שר העיר תלמסאן חלתה, ונואשו ממנה הרופאים בני עם הארץ.

בא רבי אפרים והבטיח להביא ארוכה למכתה, אבל תנאי אחד התנה, שיינתן ליהודים לשוב אל העיר. שר העיר הסכים, הרב היה רופא דגול וגם השם תמך בו והנערה הבריאה.

שר העיר עמד בהבטחתו, ושבו היהודים בששון ובצהלה  אל עירם האהובה, במותו, נקבר הצדיק בעיר תלמסאן, ומאז ועד עצם היום הזה עולים יהודים לקברו ביום פטירתו, א' בכיסלו, וגם בל"ג  בעומר, שהרי מנהג הוא במקומותינו שבל"ג בעומר נוהגים אנו לפקוד קברי צדיקים וקדושים, אתה בוודאי יודע את הדברים האלו, נכון ? סבא שלך בוודאי סיפר לך על רבי שמעון בר יוחאי.

צדק רבי לוי, אכן סיפר הזקן לנער על רבי שמעון בר יוחא, אולם לא היה בכל הדברים האלו להסביר את פשר האריה והנחש.

יום שישי אחד, החל רבי לוי לספר, כאילו ניחש מחשבותיו של הילד, יום שישי אחד יצא רבנו אפרים אנקווה הקדוש ליער להגות בתורה. לרב הגדול היו נהירים כל השבילים שבתורה, אבל שבילי היער. הוא חיפש מקום מבודד ושקט, כדי שאיש לא יפריע לו בלימודיו.

 אבל כשמצא מקום כזה , לא מצא אחר כך את הדרך חזרה. בינתיים, השמש התקדמה בשמים והשבת עמדה בפתח, כבר התכונן רבנו לבלות את השבת ביער, כי הזמן קצר היה, והוא לא רצה לבוא לידי חילול שבת. פתאום, אירע נס, ובא אריה והזמינו לרכב עליו.

והוא לא פחד ? שאל הילד. לא הוא לא פחדן כמוך, השיב קול של נער. נמרוד עמד כמה צעדים מהם והקשיב לסיפור בשקט, חיים הביט בו, נפגע, והילד הגדול חייך אליו. גם אני שמי אפרים כמו רבי אפרים, וגם אני לא פוחד מאריות.

 והנחש ? אמר חיים והצביע על נחש הרתמה. הנחש בא והציע לרבי אפרים להיות רתמה לאריה, נטל נמרוד את רשות הסיפור, וכך רכב רבי אפרים על האריה ומשך בנחש, ותוך שניות מעטות הגיע לעירו לפני כניסת השבת, ובני המשפחה שלו שמחו מאוד. ואני אפרים כמוהו, וביום ראשון בבוקר אלך למלמד ואבקש ממנו מחילה ואלמד תורה, הוא ליכסן מבט של משובה לעבר אביו, שלא ידע את נפשו מרוב שמחה.

אכן רבי חיים בן עטר הצליח להשפיע על הילד. אך נמרוד הוסיף מיד, אבל אם המלמד ישתמש שוב במקלו, הוא לא סיים את איומו, רק צמצם את עיניו ואחר הרחיב אותן בצורה מאיימת, ואמר לאביו , בוא, אבא נלך.

האיש והנער נפנו ללכת, וכאשר הגיעו אל שער החצר, סובב נמרוד את ראשו ואמר לחיים הקטן, אם מישהו מהילדים בסביבה יהודי או ערבי, ינסה לפגוע בך, תגיד לי ואני אשבור לו את הראש. הוא שילח חיוך חטוף בילד הקטן ממנו בכמה שנים, ונעלם מאחורי הפשפש. חיים הקטן עקב אחריהם במבטו, מאחוריו שמע את קולו השלו של סבו, ספר ויקרא, פרשה אחרי מות, פרק ט"ז.

למן הרגע שלמד לדבר ולהבין, כבר הושיבו סבו על ברכיו ופתח לפניו את ספר הספרים. " זהו האור ", אמר לו סבא חיים. " הבא וראה , חיים נכדי, הספר הסגור, כריכתו כהה היא, חשוך כמו הלילה.

פתח את הספר ומיד יציף אותך אור התורה ". הזקן פתח את הספר, בהינף יד, והאותיות השחורות כאילו זינקו רסיסים – רסיסים מעל הדפים הבהירים, וקרני השמש מפזזות ביניהן, כאילו אור החמה המוחזר מעל הדפים הוא ורק הוא אור התורה.

שנים רבות לאחר המעשה, משנתאמתה נבואת זקנו ורבי חיים בן עטר היה לגדול רבני מרוקו, וכתב פירוש לתורה, עלו בזכרונו דברי סב ו על האור שבתורה, והוא קרא לספרו הגדול " אור החיים "

אור מדאורייתא, חזר הזקן והדגיש, : התורה היא אור והחיים הם אור. יוצא מכך שהחיים והתורה חד הם. וכי חושב אתה שלחינם קרא אביך את שמך חיים ? סיים בחיוך.

חיים החליט לנצל שעת רצן זו ולנסות ולגלות מה הדברים שאמר סבו לנמרוד, אשר בהם הצליח בקלות רבה לשכנעו לחזור לספסל הלימודים.

אמרתי לו ? מה אמרתי לו ? השיב הזקן בשאלה, " למען האמת כמעט שלא אמרתי לו דבר. הוא דיבר כל הזמן. נתתי לו לדבר כאוות נפשו. ילד פיקח מאוד, פרא אדם משולח רסן, אבל מהיר שכל. הוא דיבר על משפחתו, על עצמו, על עירנו סאלי, על שודדי ים הפקדים אותנו מדי פעם.. הוא הרבה לדבר על שודדי ים.

וכשהתעייף, אמרתי לו : ביום ראשון בשבת, נערי, אתה חוזר אל תלמודך, וחייכתי אליו. והוא חייך ואמר, נכון אמרת רבי. זה הכל.

אתה כמו קוסם סבא.

ועכשיו הגיע הזמן שתחזור אתה אל תלמודך, מקווה אני שאתה אינך חולם על שודדי ים יתתר על המידה, ובכן פתח את הספר בפרשת אחרי מות בפרק ט"ז

שבעים סיפורים וסיפור מפי יהודי מרוקו

שבעים סיפורים וסיפור –  מפי יהודי מרוקו – שנת הוצאה 1964

מבוא לספר " בתפוצות הגולה  עירית חיפה – המוסיאון לאנתולוגיה ולפולקלור – ארכיון הסיפור העממי בישראל.

מבוא, הערות וביבליוגרפיה – ד"ר דב נוי

הספר נכתב בשנת 1964. 

מספר הספור : אברהם ( אלברט ) אילוז.

13 – מעשה בבת המלך שרצתה לדעת הכל

מספר שלמה אילוז. מספא הסיפורים 13 – 15, נולד בפאס בשנת 1945ונתחנך שם " בחדר ". בני המשפחה עלו לארץ בשנת 1955 והתיישבו בקרית מלאכי. כאן סיים שלמה את בית הספר היסודי והמשיך אחר כך ללמוד במרכז הנוער בקרית גת.

עתה הוא עובד כטרקטוריסט. כתלמיד מצטיין בתפישה מהירה ורצון ללמוד ולהתקדם. כבן הבכור הוא עוזר לאביו לפרנס את המשפחה בת תשע נפשות, בכללן סבתא זקנה כבת מאה.

סבתא זו,זהרה, שמה, היא מקור סיפוריו של שלמה. תמיד נראים הנכדים מקיפים אותם ומבקשים לספר להם עוד ועוד סיפורים. סבתא זהרה איינה יודעת קרוא וכתוב, ואת סיפוריה שמעה בילדותה בפאס.

שפת הדיבור של הילדים ושל האב בבית היא עברית, בשפה זו סיפר שלמה את הסיפור ליעקב אביצוק. אבל עם האם והסבתא הם מדברים ערבית מרוקאית.

היה היה מלך עשיר, העשיר בעולם, ולו בת, שרצתה לדעת הכל, כל מה שניתן לדעת. בלבה הייתה בת המלך מתברכת, שהיא החכמה ביותר בכל העולם כולו. יום אחד שמעה על זקן היודי לקרוא בכוכבים. התרגזה בלבה ובכתה. שמע אביה את בכיה, נכנס לחדרה ושאל – מה לך בתי, כי תבכי ?

יש מישהו היודע יותר ממני. רוצה אני שיבוא וילמדני- ענתה בת המלך. רתמו את מרכבת הזהב של המלך ושליחים יצאו בה כדי להביא את הזקן הקורא בכוכבים.

עוד מרחוק הבחין הזקן בשליחי המלך ותמה בלבו : מה מביא אותן אליו . – איל לך סיבה לפחד, המלך לא יעשה לך דבר רע – הרגיעוהו השליחים. הגיע הזקן לארמון. אמרו לו – שמענו שאתה יודע לקרוא בכוכבים. רוצים אנו, שתלמד את בת המלך את כל מה שאתה יודע. בשכר זה תקבל שליש מן המלוכה.

הסכים הזקן, אך הוסיף – אלמד את הבת בתנאי אחד : איש לא יימצא אתנו בחדר, שעה שאני מלמד אותה.

הסכימו לתנאי זה. והזקן ישב עם בת המלך ולימד אותה כל מה שידע על הכוכבים. בת המלך הייתה מרוצה ושמחה בידיעותיה החדשות. הזקן קיבל שליש מן המלוכה וכסף רב, וחזר לעירו.

עבר זמן מה ושוב הגיעה שמועה אל בת המלך : יודע המורה הזקן שלה מקומו של הר המלא זהב. ולא זו בלבד, אלא שהוא יודע לפתוח ולסגור את ההר הזה והוא יכול להוציא מתוכו זהב בכל עת שירצה בכך. שוב התרגזה בת המלך בלבה ובכתה. ושוב שמע אביה את בכייה נכנס לחדרה ושאל – מלך בתי, כי תבכי ?

הזקן, שהיה מורי, מכיר הר מלא זהב, הוא יודע לפותחו ולסוגרו. רוצה אני שילמדני זאת – ענתה בת המלך הבוכייה.

ושוב רתמו את מרכבת הזהב של המלך והביאו את הזקן לארמון. הראה לבתי את מקומו של הר הזהב ולמד אותה מהי הדרך לפתוח ולסגור אותו – ציווה המלך על הזקן והוסיף – שליש מן המלוכה אתן לך בשכר.

הסכים הזקן ואמר כבראשונה – אלמד את הבת בתנאי אחד, איש לא יימצא אתנו בחדר, שעה שאני מלמד אותה. המלך לא התנגד, ושוב נותרו הזקן והנערה לבדם.

בחצות הלילה, בשעה שתיים עשרה בדיוק – הודיע הזקן לבת המלך – עלינו להגיע אל ההר. הלכו שניהם בחשיכה והגיעו אל ההר בשעה היעודה. קרא הזקן את הסיסמה הפותחת את ההר בשעה שתים עשרה והסוגרת אותו בשעה שתים עשרה וחצי.

ההר נפתח והשניים נכנסו לתוכו. הראה הזקן את הזהב לבת המלך והזהיר אותה – בדיוק בשעה שתים עשרה וחצי את צריכה לצאת מכאן. ולא – ייסגר ההר עליך.

כעבור חצי שעה עזבו השניים את ההר וחזרו לארמון. קיבל הזקן עוד שליש מן המלוכה ומאוצרות המלך וחזר אל ביתו.

בלילה הבא, בשעה שתים עשרה, יצאה בת המלך אל ההר, היא חזרה על הסיסמה, כפי שלמדה אותה מפי הזקן, ונכנסה לתוך ההר. שוב נתגלו לנגד עיניה, אוצרות הזהבה, שאתה אותם בלילה הקודם. הסתחרר ראשה של בת המלך למראה כל הזהב, והיא שכחה לשים לב לזמן החולף בשעה שתים עשרה וחצי, כאשר נזכרה כי עליה לצאת, נסגר עליה ההר.

למחרת בבוקר נשמעו קריאות מתוך ההר – הצילוני, הצילוני – המלך הוזעק למקום, והוא הבין כי הקול קול בתו הוא. פקד המלך על כל חייליו להצטייד בטוריות ובמכושים, לחפור בהר ולהוציא משם את בתו.

החיילים היכו בהר במכושים ובמעדרים, אך הכל לשוא, כי הכלים היו נשברים בידיהם. האיץ בהם המלך – קדימה, הוציאו את בתי – אך גם הוא נוכח לדעת שאין טעם במאמץ. המכושים היו נשברים, כי ההר היה מאבן, מאבן קשה.

נזכר המלך בזקן ושלח מיד את מרכבת הזהב שלו כדי להביאו. הגיעו השליחים לביתו של הזקן, שום נודע להם שהוא מת. מיד חזרו השליחים אל המלך והודיעו לו – מת הזקן.

התעצב המלך אל לבו ובכה על בתו ואל תאוותה לדעת את הכל – לא די בכל שהזקן קיבל שני שלישים מן המלוכה, והנה גם בתי מתה עלי.

ימים רבים התאבל המלך על בתו. וגם עמו השתתף באבלו.

מאז – מספרים הזקנים – שומעים אחת למאה שנה את זעקת נשמתה של בת המלך פורצת מתוך ההר – הצילוני, הצילוני.

סוף הסיפור. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אפריל 2013
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ   מאי »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר