ארכיון יומי: 24 באפריל 2013


שבחי צדיקים בערבית יהודית מגרבית

 

שרשור זה מוקדש לעילוי נשמתו של רבי יצחק בן חיים זצ"ל, חמי זצוק"ל, שהיה איש ענו וישר, כל ימיו בלימוד תורה, בנוסף למלאכתו לפרנס את משפחתו הענפה, כהרגלם של יהודי מרוקו, אשר שילבו בחכמתם הרבה גם עבודה וגם לימוד תורה ביחד. וזאת, על נמת לא ליפול כמעמסה על הקהילה או אנשים זרים. לצערינו, תפיסה זו חלפה פסה לה מן העולם שלנו, ויש להם לחכמים דהיום ללמוד מנוהגם של רבני וחכמי מרוקו, וגם מסתם ירא שמים ששילבו עבודה ולימוד תורה.

אשריכם ישראל

מעשה מספר 3

מעשה די וואחד בנאדם די כאן דימה יתמססה פתריק דלחסידות ופכוף שם יתברך נהאר וליל ותא יעמל צדקה וגמילות חסדים עלא קד זהדו כאמל.

מעשה בבן אדם אחד שתמיד התהלך בדרך החסידות וביראת ה' יתברך יומם וליל ובעל צדקה וגמילות חסדים כפי יכולתו

וכאן ענדו נכאד כביר דימה זכה באס יכבבר אולאדו לאיין כולסי לולאד די תתא יכלאקולו מא תא יפרח פיהום רחמנא לצלן

חמי

והיה לו חסרון אחד גדול, וזכה לגדל ילדיו, כיוון שכל הילדים שנולדו לו לא שמח בהם רחמנא לצילן

לאיין תא ימותולו סגאר רחמנא לצלן וכאנת ענדו גבינה כבירה עלא האדסי ומה כללא חתא סי דוא דטבבה ולא כתבה דלחכמים די מא עמל

כיוון שמתו עליו בעודם קטנים רחמנא לצילן וגרם לו הדבר מער גדול על מצב זה, ולא השאיר אף תרופה של רופאים ולא קמעות חכמים שלא עשה.

וחתא סי חאזא מא קדאתלו . וואחד אנהאר, כאן גלס קדדאם אראב דלבלאד וסאף פיה אראב וסאפו טאיירלו בזזאף צקצאה וקאלו עלאס אוזהך מגייר,

ודבר לא יזר לו. יום בהיר אחד, ישב אצל רב העיר, הרגיש הרב שאין לו מצב רוח שאלו, מדוע פניך נפולות

ואזבו האדאך אראזל וקאללו אסידי אס נואזבך ואס נקולך ענדי ואחד לחאזא די מא ענד אנאס די הומא קדדי די תא תערף אסידי באיין כולסי לולאד תא תולדלי מראטי מא תא ילחקו תמנייאם חתא תא ינפטרו רחמנא לצלן

השיב לדבריו האיש הנ"ל ואמר לו, מה אענה ומאה אומר, יש ברשותי דבר נדיר שלא נמצא אצל אנשים כמוני, כמו שידוע לאדוני, שכל הילדים אשר הולידה לי אשתי , אינם מגיעים אפילו לשמונת הימים ונפטרים עלינו רחמנא לצילן

ומא נעארף אס נעמאל להאד לחזא. ודאבא ראני זית לקאמאך אסידי באס נדרעלך לקדאמך ולקדדאם השם יתברך באס תצללי עלייא ותעטיני סי דוא

ואיני יודע מה לעשות לפתרון בעיה זו. וכעת באתי עד הנה בפני כבודו הו אדוני להתחנן בפניך ובפני השם יתברך על מנת שתתפעל בעדי וממך תבוא ישועתי ותרופתי.

או ראי מליח באס יכונו יעיסו אולאדי ותחיידלי האד נכאד מן קלבי. פדיך סאעא צקצא ארב וקאללו נחבך תקולי אס נהומא עמאיילך ותמסייא דייאלך פהאד לעולם

וכמו כן, אבקש את עצתך על מנת שבני יחיו ותוסר מלבי הדאגה הזו באותה שעה שאל הרב ואמר לו, ברצוני לדעת מה הם מעשיך ואורח חייך בעולם הזה.

ועאודלו זמיע עמאיילו ותמסייא דייאלו ולמצות די תא יעמל כאמלין.

והאיש סיפר אודות מעשיו ואורח חייו וכמובן גם לגבי המצוות אותן הוא עושה

ונדר ארב באיין תמסייא די האד אראזל כולסי לשם שמים ובקא ארב מדהום ותא יכמם באס יעארף אס נהייא לחאזא לקביחא די זללבת להאד ראזל.

הרב הרגיש שאורח חייו של האיש, הוא לשם שמיים, הרב נדהם וחשב רבות, על מנת לדעת מה הוא הדבר הלא נכון והמרושע אשר גורם למחסום לאיש הנ"ל

חמי

באס תא ימותלו לולאד רחמנא לצילן ומנורה מא דאזת סאעה אוחדא והווא יכממם והאדאך ארזל גאלס מקאבלת אוזהו דל חכם ותא יתסנא לוזאב די יעטילו דיך סאעה

ומדוע בניו מתים עליו רחמנא לצילן, וכעבור כשעה אחת והוא עודנו חושב, והאיש הנ"ל יושב פנים אל פנים של החכם וממתין לתשובה שתבוא מפי הרב.

רזע ארב וצקצא להאדף אראזל וקאללו נחבך תעררפני כיפאס נהייא תמסייא דייאלך פסאעה די תא תאכל ופלוקת די תא תבארך ברכת המזון.

חזר הרב ושאל האיש הנזכר ואמר לו, ברצוני לדעת או אופן התנהגותך בזמן שאתה אוכל ובזמן ברכת המזון

דגייא האדאך אראזל ואזב לחכם וקאללו אסידי תערף באיין פסי נהאראת מן מהאראת דציף מנאיין תא נתכל לדארי ואנה תא נכון עייאן ומצהור ומן כתרת סכאנא די תא תכון ענדי תא נחייד חואייזי לפוקאניין

מיד השיב האיש הנזכר לחכם, ואמר לו, אדוני, דע לך שביום מן הימים של הקיץ שעה שאני אוכל את לחמי ואני עייף במקצת ובשל עומס החום השורר,הרי שאני מעלי את בגדיי העליונים.

באס נתבררד סוויס קבל יוצל אוקת למאכלה דליל אוו דנהאר ותא נכון נגלס נאכל גיר בחואייזי תחתאניין ומן די תא נכממל למאכלה תא נבארך ברכת המזון גיר בלחואייז תחתאניין.

על מנת שאוכל להתקרר מעט, לפני שעת הארוחה של לילה או של יום, וישבתי לכאוכל לבוש בבגדיי התחתוניים, ולאחר שמסיים אאני את האוכל, מברך את ברכת המזון בבגדיפ תחתוניים

פדיך סאעא קאללו ארב דאבא תא נפהם עלאס תא ימותולך לולאד סגאר פסביית האד לחאזא די תא תעמל בלחק אידה תקבל ראי די מעטיך ותשמעלי לכלאמי הווא מן ליום לקדדאם מא בקיתי תעמל האד אסגל

מיד אמר לו הרב, כעת אני מבין מדוע ילדיך הקטנים מתים עליך בסיבת המעשה הזה שאתה עושה, אבל אמת היא שאם תקבל עצה שאתן לך ותשמע לדבריי, שמהיום הבא לא תעשה מעשה זה.

ודימא אוקת מא חבת תגלס תאכל או תבארך סי ברכה תחדאז תכון לאבס חואייזך כאמלין פחאל אילא מאסי תקאבל מעה צלטאן.

ותמיד, בזמן שאתה רוצה לאכול או תברך איזו ברכה, עליך חהיות לבוש בבגדים כולם, כאילו אתה הולך לפגוש במלך בשר ודם

ואנא תא נדמלך מן ליום לקדאם תזכה באס אולאדך יעיסו ותסוף פרחתהום. טהאגדאך כאן קבל עליה לוצייא דלחכם וזכאה הקדוש ברוך הוא חתא סאף אולאד אולאדו.

ואני מבטיחך שמהיום הבא תזכה בילדים שיחיו ותראה בשמחתם. והאיש הזנכר קיבל עליו את עצת החכם והקדוש ברוך הוא זיכהו עד שראה ילדיו ונכדיו.

רפדנה מן האד למעשה קדדאש כביר לעון די תא יבארך בנאדם ומא תא יכון לאבס מליח ומא תא יבארך בלכונה. ווה עלא האדיך לחסומה אס יואזב קדאם די כלקו די מן די תא יחב יאכל תא יסבה לזאהל.

מוסר השכל מן המעשה הזה, כמה גדול העוון שבן אדם מברך ולא היה לבוש כיאות ואינו מברך בכוונה. או לבושה הזו, מה ישיב לבוראו שממנו הוא אוכל והוא דומה לאדם משונה

ומא תא יעמל מעא באלו לימן תא יבארך ואסכון הווא די תא יעטיה למאכלה באס יבארכלו בתבאתא וישכר פלכיר די עמל פיה הקדוש ברוך הוא די לוכאן מא לכיר דייאלו מא ענדו בנאדם לקדר אפילו באס ירבח סולדי ואחד.

ואינו מהרהר בלבו למי שברא אותו ומי מזין אותו על מנת שיברך לו לפי הדרך המקובלת ויודה בשפע שנותן לו הקב"ה, שאם לא השפע שלו לא יוכל בן אדם להתפרנס אפילו באגורה שחוקה אחת

ונית תא יחדאז יתעאקב אוו יסורים, אוו עניות בר מינן, ומן די תא יזיה סי חאזא מן האד לחואייז לקבאח תא יקול האדא גיר ריח תא יתסארא

וכמובן שיסבול חסורים רבים, או עניות בר מינן, ומי שבאים אליו דברים מהדברים הרעים הללו שהזכרנו יאצר רק רוח הביאם

וכיף ציבנא פהאד אראזל די מא כאנת פיה חתא חאזא קביחא גיר האדי די מא כאן חאדי באס יבארך מליח

וכמו שמצאנו בבן האדם הנזכר שלא היה בו שום דבר רע רק זה שלא נזהר בעת הברכה כפי שצריך

ויבארך והווא לאבס חואייז ותעאקב בלמות די אולאדו רחמנא לצילן. ומן די צוו האד זוז דלחואייז זכה באס יעיסולו לולאד.

ויברך הוא לבוש נאות, ונתייסר במוות ילדיו רחמנא לצילן. וכאשר תיקן שני הדברים הללו זכה שילדיו יחיו

האגדאך יזכינה הקדשו ברוך הוא באס תכון לכופא דייאלו עלינא פכול אוקת פגלוסנא ופרקדנא ופי פיוקנא אמן כן יהי רצון

ולכן יזכינו בקדוש ברוך הוא, שממתו תיפול עלינו בכל זמן ביושבינו ובשכבנו ובקומנו אמן כן יהי רצון

סוף המעשה מספר שלוש 

Le mariage trad. chez les juifs marocains

 

LE MARIAGE TRADITIONNEL CHEZ LES JUIFS MAROCAINS – ISSACHAR BEN-AMI

לעילוי הנשמות הטהורות אסתר וגלאוסיה וייזר ז״ל

A Sefrou, la ceremonie du henne est celebree dimanche soir. Le fiance n'y assiste pas. On sert a l'assistance du the et des gateaux. Lundi, le jeune homme donne un repas a ses amis, et la jeune fille fait de meme a ses compagnes le lendemain 

Lundi matin aura lieu l'abattage rituel. Ici aussi on deguise la vache et on fait une grama a Pabatteur. Mardi soir, on coiffe le mari6 en presence de ses amis. On lui met alors de la cendre sur la tete et il prononce les versets celebres: "Si je t'oublie, o Jerusalem, que ma droite soit oubliee! ".

Zone espagnol 

A Tanger, on decore dimanche la maison des maries. Le soir, les tamzwarat emportent le trousseau de la jeune fille chez le fiance. L'abattage de la vache costumee a lieu lundi. On entoure les cornes de la bete d'un hzam. Mardi soir, a la ceremonie du henne, la mariee est vetue de la "Ropa berbe risca" (c'est la "koswa elkbira"), qui est ici toute en or. 

 Ses amies et les autres femmes sont aussi richement habillees. 

Autour de la cour sont assises les amies de la fiancee, parees de leurs ajustements les plus magnifiques. Ce ne sont que robes de drap d'or, corsages de velours ou de soie a couleurs eclatantes charges de broderies d'or, diademes et mitres d'or et d'argent constelles de perles, de diamants, de rubis et d’emeraudes; colliers de perles soutenant des plaques de diamants, pen- dants d'oreilles richement ciseles et tombant en anneaux masifs sur les epaules; bracelets, anneaux d'or et d'argent autour des jambes et jusque sur les pieds; enfin, le faste 6blouissant des antiques nations orientales".

 Des gens honorables con- duisent la fiancee dans la cour. lis tiennent des bougies allumees et chantent pendant la procession. Apres avoir fait le tour de la maison, la jeune fille s,approche du fiance, qui tente de lui ecraser le pied, pendant que l'assitance s'ecrie: "encore, encore! " N.cotte 

Dans le Rif, la ceremonie du henne a lieu pratiquement tous les soirs. Celle du lundi soir est particulierement importante. On installe les fiances sur une table et on les couvre d'un drap. Une tamzwara met du henne aux mains du fiance et dessine toutes sortes de dessins sur le corps de la jeune fille.  Celle-ci recoit de la famille du fiance un louis d'or, qu'on met dans sa main  avant de la bander. Tout le temps, les femmes lancent des z.garit et d'autres battent du tarr et du bendir. Les femmes dansent la "danse des couples". 

Mardi, on transporte le trousseau de la fiancee au domicile conjugal.

A Tetouan, dimanche est le "nhar chebu'a" ou le "nhar ketouba"."En

presence de nombreux invites, les notaires preparent la Ketouba et verifient le trousseau  de la jeune fille. Le soir, a la lueur des torches, les islan transportent le trousseau chez le fiance. 

L'abattage rituel a lieu lundi. Le meme jour, le fiance envoie a sa fiancee un plateau contenant un habit, du henne, du parfum, etc. Le soir, la fiancee invite ses amies et les femmes de sa famille a une fete, a laquelle aucun homme n'est admis. Les femmes chantent et dansent. 

Mardi, les jeunes gens decorent avec des tapis, couvertures et foulards la chambre ou aura lieu la benediction nuptiale, ainsi que le talamon. Le soir, a la ceremonie du henne, la fiancee et ses amies sont teintes de henne. La fiancee porte la "ropa berberisca". Les yeux fermes, elle est conduite a la maison du fiance. Elle ne doit pas en route ouvrir ses yeux. Son pere accorde, a tour de role, 1'honneur de guider les pas de sa fille. Les gens de la procession crient des abergualas ( zgarit ) Ce soir-la, la mariee dormira avec sa future belle-mere.  ou avec sa mere 

דבדו עיר הכהנים-א. מרציאנו

דבדו – עיר הכהנים

תולדות קהילה במרוקו של חכמים וסופרים ממגורשי סיביליה ומורסיה שבספרד – אליהו מרציאנו

הקשר עם ארץ ישראל

בשנים ת״ר —תרץ עלו לארץ ישראל יהודים רבים מדבדו והתיישבו בצפת, בטבריה, ובירושלים. אביו של השד״ר ר׳ אברהם מרציאנו, ר׳ שלמה הגיע לירושלים בתר״ך. נחום סלושץ מצא בפנקסי הקהילה שתים עשרה משפחות מדבדו שעלו לא׳׳י. ביניהם סבא משה מרציאנו לחימר וכן מבני הכהנים. משנת תר״מ ואילך ההתעניינות בנושא העליה לארץ ישראל גדלה והלכה, לימוד השפה העברית, רכישת אדמות באמצעות קק״ל, קופות כחול לבן, תרומות לעניי ארץ ישראל ולכוללים. סבא היה שולח תרומות לארץ ישראל בידי השד״ר ר׳ אברהם מרציאנו. האגדה סיפרה כי שלושת הקברים ״שמאענא״ הם של שלושה שדר׳׳ים מארץ ישראל שביקרו בדבדו ונפטרו שם במאה השמונה עשרה. הגיעו לדבדו שלוחי דרבנן לגיוס תמיכה ביישוב. ר׳ שמואל הלוי שליח חברון ביקר בתס״ח בדברו ואסף שם עשרים ריאליש גדולים ועוד ב׳ לת״ת. ר׳ יהודה נחמד ביקר בתקס״ב. ר׳ חזקיה יוסף קובו ביקר בדבדו ובאוג׳דה בתקס״ג—ובתקס״ד

ר׳ יונה משה נבון ור׳ יונה סעדיה נבון ביקרו שםר׳ ח, אשכנזי שד״ר צפת ביקר בת׳קצד. ר׳ חייט ביקר בתקצ״ו. ר׳ ברוך פינטו שד״ר ירושלים, ביקר בתרי״ג. ר׳ בן ציון אלקלעי ביקר בתרמ״ז.

ארבעה שד״רים נמצאו יחד בדבדו: ר׳ אליהו ילוז ובנו ר׳ יוסף חיים ילוז, ר׳ אברהם מרציאנו, ר׳ חיים סמאג׳א. כן ביקרו השד״רים ר׳ יצחק אשכנזי(תרס״ד), ר׳ שמואל בן קיקי (תרס״ו) ר׳ שבתאי בוחבוט, ר׳ חנוך חסון ור׳ סעדיה מזרחי. ר׳ משה חי אלקיים, ר׳ מרדכי אוחנה, ר׳ ציון כהן, ומר ברוך דובדבני.

בדבדו נחתם הסכם בין 2 שד״רים ר׳ רפאל עזריאל ור׳ אברהם פינטו לפעול במשותף לאיסוף כספים שד״רי העיר ירושלים התארחו אצל משפחות בן חמו, שד״רי תאפילאלית אצל משפחת מרציאנו לחימר, ושד״רי טבריה התארחו אצל משפחת מרציאנו בן עקו. ר׳ אליהו ילוז כתב: …קהל גדול יצא לקראת הרב ובנו, ובראשם ראשי הקהל בשמחה בששון ובזמרה נתקבלו השד״רים. חדשיים התעכבו בדבדו והתארחו אצל סבי ר׳ שלמה מרציאנו די בן עקו. והר' שלמה כהן זאגורי כתב: ר׳ משה חי אליקים… עת אשר בא אצלנו בתור שד״ר כולל טבריה ת״ו, ובאנו לדבדו בשנת תער״ב. והשד״ר עבר לבית הח׳ שלמה מרציאנו שהיה רגיל ומיוחד לבעל אכסנייא של כולל רמבע״ה. קופות רשב״י ורמב״ה היו בידי סבי ר׳ שמואל. ר׳ שלמה כהן, ארבי לקביר הכין עצמו וב״ב לעלות ארצה ובני הקהילה מנעו זאת ממנו (יחם דובדו עמי ה׳). הרד״ך ור׳ אברהם כהן צבאן התכוננו לעלות לגור בא״י ומשום מה רצונם לא יצא לפועל (עיין בהקדמה לספר לך דוד).

פרק 6: הלשון הערבית־יהודית בדבדו

הבדלים לשוניים בין דבדו ובנותיה לבין קהילות אחרות במרוקו.

כללי

המבטא של יהודי דבדו וסביבתה מיוחד להם ואינו דומה למבטאם של יהודי פאס, מכנאס, צפרו, רבאט, ולא למבטאם של בני קהילות מרוקו הספרדית, תיטוואן וטנגיר, ולא למבטאם של יהודי דרום מערב מרוקו מוגאדור או מאראקיש.

 הבדל ניכר גם באוצר המילים:

עברית                 בדבדו                        בפאם

תפוז                     לים                          לתין

אגוז                 לגרגאע                         לגוז

רטוב                מרוויי                          מבזג

אימתי               פיווק                         איימתא

ביטויים בשימוש אצל יהודי דבדו וסביבתה שאינם נוהגים בשאר קהילות מרוקו: סווא סווא (כמו, כמו) עלא כאטר (מביון)

עלא סאייר לייאם (על שאר הימים)

ביטויים אלה הם בשימוש בקהילות אלג׳יריה הסמוכות לדבדו (תלמסאן, ווהראן, תמושנת)

ב. דברו לעומת באם, מכנאס, צפרו, רבאט:

ו) הגיית ק׳; כ׳:

בפאס – תקנה היא תאנה (א׳ במקום ק׳)

בדבדו — תקנה היא תקנה (מבטאים ק׳ ו3)

בפאם — כבוד הוא אבוד (א במקום כ)

 בדבדו — כבוד הוא כבוד.

ההבחנה בין ש׳(ימנית) לס':

בפאם אין מבדילים לרוב בין ס׳ לש׳ (ימנית)

 ואילו בדבדו מבדילים בין ש׳ (ימנית) לס׳.

בפאס — שופר הוא סופר, שבוע טוב הוא סבוע טוב.

 בדבדו — שופר הוא שופר, שבוע טוב הוא שבוע טוב.

א׳ תחילית:

בפאם משמיטים לרוב את העיצור הבא בראש מילה.

בפאס — מי שם? זה סקון?

 בדבדו — מי שם? זה אשקון?

דבדו לעומת מאראכיש:

הגיית ק/ ב׳ — בקהילת מאראכיש והאיזור יש הבדל בין הגיית ק׳ לב׳.

במאראכיש — ביטוי ק׳ יותר חזק מביטוי האות כ׳ כי הוא מתבטא גרוני כאותיות אחה״ע.

בדבדו — אין הבדל בין ביטוי ק׳ לכף. כי בדברו אין מבטאים ק׳ גרונית.

קהל, כבוד מתבטאים ביטוי דומה מה שאם כין במאראכיש.- מראכש.

הגיית ד׳ — במאראכיש והאיזור ביטוי ד׳ הוא קרוב ל־ד׳ז.

במאראכיש — תלמידים זה כמעט תלמידזים.

בדבדו — ביטוי ד׳ הוא ד׳.

בתאפילאלית העיצורים ב׳, פ׳ מתחלפים ביניהם.

בדבדו אין תופעה כזו.

זה האיש חנניה לוסקי זצ"ל

 

 

 

לוסקי 8

 

באדיבותה של ענת לוי-כהן

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
אפריל 2013
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר