מיהו מוחמד – נביאו או —-דורון חכימי

מיהו מוחמד – נביא או מייסד תנועה לוחמת ?  – דורון חכימי

במשך אלפי שנים חיו בני השבטים היהודים בשכנות טובה עם שבטי המדבר בחצי האי ערב, ללא מלחמות וללא שפיכות דמים. הס חיו עמיהו מוחמד - נביא או מייסד תנועה לוחמתמם בשלום ובשיתוף פעולה מלא בכל תחומי החיים.

שבטים רבים מבני העם היהודי התיישבו בחבל חיג׳אז והקימו את העיר יתר׳ב וישובים גדולים אחרים בסביבתה

ה׳כבלה׳, כינוי למשכן האלילים ה׳כעבה׳ שבמכה, בתחילה התפללו המוסלמים כשפניהם כוונו להר הבית בירושלים כפי שנהגו בני ישראל אולם לאחר הסכסוך בין מנהיגי היהודים למוחמד שינה מוחמד את הפניה לירושלים וקבע שהמוסלמים יפנו את פניהם לכיוון כעבה בשעת התפילה למרות שבכעבה שכנו באותם הימים כ-300 אלילי עובדי אלילים.

הוא העתיק ואימץ רבים מחוקי המסורת הפגנית שהיו מקובלים בקהיליית עובדי האלילים ללא כל שייכות לתורתו המונותיאיסטית אותה אימץ בתחילת דרכו. הוא הורה לתומכיו לכבד את צום הרמדאן על פי מסורת ה׳ג׳הליה׳ ולהתפלל כשפניהם מופנות אל ה׳כעבה׳ (ה׳כבלה׳) ולקוד קידה ׳רקעה׳ במהלך התפילה כש׳כעבה׳ הייתה גדושה בשלוש מאות אלילי עובדי האלילים.

זעמו כלפי היהודים בא לידי ביטוי בשינוי כללי האמונה היהודית שאימץ לפנים. הוא נטש את אלוהי השמיים שהכיר דרך חכמי היהודים ודרך בן-דודה של חדיג׳ה אשתו, ורקה אבן-נפול, ושב חזרה לחיק אלילי ה׳כעבה׳ שסגד להם לפנים.

האם אדם כמותו יכול להתיימר להיות שליח ה׳ על פי מעשיו המגונים ועל פי החלטותיו המשונות!

מוחמד מתואר על ידי חוקרי דת האיסלאם כאדם בלתי יציב בעקרונותיו הדתיים ובהחלטותיו שגובשו בעיקר על פי הלך רוחו ויחסי הגומלין שלו עם יריביו, ללא כל התחשבות בכללי האמונה המונותיאיסטית.

הוא היגר ליתר׳ב כי מצא באזור המיושב כמעט כולו במאמינים יהודים כר דשא נרחב ונוח להגשמת מטרותיו.

הערת המחבר – ה׳עשורא׳ – כינוי ליום כיפור בפי הערבים.

י* ה׳ראג׳ה׳ – כינוי לחודש הרמדאן אשר השבטים הפגנים נהגו לצום אף כי היה מותר להם לאכול כל הלילה עד אור הבוקר.

הוא לא היגר ליתר׳ב כשליח ה׳ ולא יזם כל פעולת בוררות בקרב שני השבטים הפגנים אווס וחזרג׳, על פי השערותיו של ההיסטוריון אבן- הישאם.

הוא אף לא השקיע כל מאמץ להטות את אמונתם של שבטי אווס ייוירג׳ וכל יתר שבטי האזור להסתפח לחיק האלוהים שבשמיים, אלא בראש ובראשונה החל בגיוס כוחות למטרותיו הצבאיות, דהיינו גיוס לוחמים לשם הפשיטות התכופות שביצע על שיירות האספקה למכה למטרות שוד, ביזה ורציחות אכזריות של מתנגדיו בשדה המערכה.

כאסטרטג מעולה, מגובה בדחפי נקם, תכנן להטיל תוך זמן קצר מצור על דרכי הגישה לשיירות האספקה למכה והחל להטיל בכוח החרב ובעזרת תומכיו שהתעשרו ממעשי השוד והביזה אימה על האזור כולו.

אובדן שיירות האספקה בדרך למכה גרם למחסור במזון בעיר שם שכנו גם חלק מבני משפחתו ורבים מבני משפחות תומכיו וידידיו שהתגוררו עדיין במכה.

השוד והביזה שכפה מוחמד על שיירות האספקה למכה הביאו את הצדדים לידי מלחמות עקובות מדם בין כוחות מכה וכוחותיו של מוחמד, כמו מלחמת ׳באדר׳ שהתרחשה בין כוחות מכה וכוחותיו בשנת 624 לספירה. כוחותיו של מוחמד גברו אז על הצבא ממכה לאחר שמנהיגם אבו-ג׳הל נפל בקרב.

מיהו מוחמד – נביא או מייסד תנועה לוחמת ?  – דורון חכימי

במשך אלפי שנים חיו בני השבטים היהודים בשכנות טובה עם שבטי המדבר בחצי האי ערב, ללא מלחמות וללא שפיכות דמים. הס חיו עמם בשלום ובשיתוף פעולה מלא בכל תחומי החיים.

שבטים רבים מבני העם היהודי התיישבו בחבל חיג׳אז והקימו את העיר יתר׳ב וישובים גדולים אחרים בסביבתה.

ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם לגבי תחילת ההתיישבות היהודית בחבל חיג׳אז. חלקם בדעה שההתיישבות היהודית בחצי האי ערב החלה אחרי יציאת מצרים בדרך אל ארץ ישראל. חלקם טוענים שההתיישבות היהודית בחבל חיג׳אז החלה בתקופת מלכות דוד ושלמה או מאוחר יותר, אחרי חורבן בית המקדש הראשון.

ניצחונו של מוחמד בקרב ׳באדר׳ על הצבא של מכה הוציא אותו מאלמוניותו בחבל חיג׳אז ובהגיעו לאל-מדינה עטור תהילה ושלל רב, החל לבסס את מעמדו כמנהיג שאין להטיל ספק במעמדו.

לאחר תקופה קצרה של מנוחה וחשבון נפש הורה מוחמד, בעצת יועצו המדיני עבדאל רחמן אבן־עוף, לתקוף את השבט היהודי הגדול ׳בנו-קינוקאע׳ ואת שבטי היהודים הקטנים שבסביבה: שבט ׳בני עוף׳, שבט ׳בני אלמג׳אר׳ ושבט ׳בני סעאדה׳, להרוג את כל בני השבטים ולהחרים בכוח החרב את רכושם הרב.

ההוראה להשמיד את בני השבטים היהודים ללא כל מעשה התגרות מצדם העלתה את חמת בני בריתם: עבדאלה אבן-אובי, ובני השבט הבדווי " עטפאף ".

הם פנו בצוותא אל מוחמד בדרישה לבטל את הגזרה אך לא השיגו יותר מאשר את המתקת גזר הדין מהשמד להגליית בני השבטים והחרמת רכושם.

מוחמד תקף את בני השבטים היהודים כנקמה על הביקורת שהטיחו בפניו על מעשיו. כל גבר שהתנגד נהרג וכל אישה שהתנגדה נלקחה לעבדות וכל היתר הוגלו מעל אדמתם בכוח החרב וללא כל עוול בכפם.

מוחמד, בשיתוף פעולה עם יועצו, עבדאל רחמן אבן-עוף, חילק את הרכוש הרב שנפל כשלל לידיו, ראשית לשם יצוב מעמדו כמנהיג נדיב ושנית למען מתן אחיזה לתומכיו, בעיקר לאלה מקרב המוהג׳רון שלא היו להם עדיין בתים באל-מדינה. אין תיעוד אותנטי בקשר לגורלם של יהודי השבטים לאחר ההרג והגירוש.

♦ האם מעשי הגירוש הבלתי אנושיים כלפי יהודי השבטים שהאמינו באלוהים יאה לאדם המתיימר להיות שליח ה׳

הספק הגדול באמיתות שליחותו של מוחמד מתגלה ביריבותו ובמעשיו האכזריים דווקא כלפי היהודים.

ניצחונו של מוחמד בקרב ׳באדר׳ עודד אותו ואת כוחותיו להטיל את מרותם על בני השבטים באזור ולהגביר את מעשי האיבה, השוד והביזה נגד שיירות האספקה למכה ללא הפסק.

מעשי ההתנפלות על שיירות האספקה הביאו את מנהיגי מכה לידי החלטה לתקוף את מוחמד ואת כוחותיו. ליישום הפעולה מונה אבו־ סופיאן, אסטרטג ומצביא צבאי בעל כושר הנהגה ושליטה מעולה על כוחותיו הלוחמים. כוחות מכה, בהנהגתו, התמקמו על אם הדרך למכה, על גבעת ׳אוחוד׳, ליד באר-המים והמתינו לשעת העימות.

מוחמד יצא לקראתם ללא הצטרפותם של עבדאלה אבן-אובי, מנחיג השבט הגדול מאל-מדינה, ואף ללא הצטרפות בני השבט הבדווי עטפאן או השבטים היהודים ששמרו על ניטרליות.

חוקרים רבים בעבר, ואף בעת החדשה, הגיעו למסקנה שאי הצטרפותם של בני השבטים מאל-מדינה לכוחותיו של מוחמד מוכיחה עד כמה רחוק היה מוחמד מלהיות מקובל על תושבי אל־מדינה כמנהיג שאין עליו עוררין.

על פי המשוער, התעמתו כוחותיו של אבו-סופיאן ממכה עם כוחותיו של מוחמד בשנת 625 לספירה על גבעת ׳אוחוד׳ – ׳קרב אוחוד׳. בקרב זה נפלו חללים רבים מקרב צבאו של מוחמד שנסוג משדה הקרב פצוע וחבול ואף איבד את בן דודו חמזה שהיה גיבור חיל ואהוב עליו מאוד.

מוחמד, שחייו היו בסכנה, נמלט עם מעטים מכוחותיו אל אזור הררי מכוסה בסלעי בזלת בקרבת אל-מדינה.

מפקד הפרשים של כוחות מכה, אבן-אל-ווליד, ששירת תחת שרביטו של המנהיג הדגול, אבו-סופיאן, נמנע מלהמשיך ברדיפה אחר כוחותיו של מוחמד באזור הסלעי וההררי ובכך ויתר על תבוסתם המוחלטת של כוחות מוחמד בשדה הקרב.

בשעה שנסוגו כוחותיו החבולים של מוחמד בבהלה משדה הקרב, פנה אליו אחד מנתיניו בשאלה: ״הרי אתה אמור להיות נביא ה׳ הכל יכול, אנא בקש מאלוהים שיעשה נס וננצח בקרב״. תשובתו הנחרצת של מוחמד הייתה ״אינני נביא״. קרב ׳אוחוד׳ הסתיים ללא הכרעה, אף כי מטרתם החלקית של כוחות מכה הושגה בהשפלתו ובהחלשת אישיותו של מוחמד שהצטיירה בעיני רבים כמנהיג בלתי מנוצח לאחר ניצחונו בקרב באדר.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

דצמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר