ארכיון יומי: 15 בדצמבר 2013


מחקרי אליעזר – אליעזר בשן-העליה משלוניקי לארץ ישראל במאות הט"ז – הי"ח

ד. העליות משלוניקי לארץ ישראל במאות הט"ז  – הי"ח

העליות לירושלים.

עוד לפני כיבוש הארץ על ידי התורכים, ידוע על חכם איש שלוניקי, רבי יצחק מר שחיים שמו, שעלה לירושלים ; הוא חתום על הסכמה משנת רס"ט – 1509, הפוטרת תלמידי חכמים מתשלום מסים.

במשך המאה הט"ז עלו יהודים רבים יותרמחקרי אליעזר ספר לצפת מאשר לירושלים, הגם שבפי העם הוסיפו לומר על אדם שרוצה לעלות לארץ ישראל כי הוא " עולה לירושלים ". גם אם עלתה צפת על ירושלים במספר מתיישביה, עדיין שימשה ירושלים יעד חשוב לחבורה של חכמים משלוניקי, שהבולט בהם היה רבי לוי בן חביב – הרלב"ח, בנו של בעל ה " עין יעקב ", שהיה רבו של הרשד"ם בשלוניקי.

הרלב"ח עלה דרך חלב וצפת לירושלים בשנת רפ"ה – 1525, כשהוא כבן חמישים שנה. הוא נתפרסם ברבות הימים כמי שחלק על רבי יעקב בירב, אשי צפת בעניין חידוש הסמיכה.

המפנה הגדול התחולל במאה הי"ז. מששקעה שמשה של צפת, עלתה שמשה של ירושלים. על רקע המשבר הכלכלי שפקד את שלוניקי ופגע במיוחד בתעשיית האריגים, שממנה התפרנסו רבים מיהודי העיר, הולכת וגוברת העלייה משלוניקי לארץ, אנשים מכל הגילים, ואף חכמים בגיל מופלג ביותר, עולים לירושלים ומתיישבים בה.

רבות מן הדמויות הבולטות בחיי היישוב היהודי בירושלים – רופאים, ראשי ישיבה, דיינים, שלוחי ארץ ישראל וראשונים לציון – היו מעולי שלוניקי. שמות המשפחה הללו – אבן חביב, קונפורטי, גרמיזן, פלורנטין, בארקי, אמאריליו, אבן שנג'י ועוד – מפארים עד היום הזה את היישוב בארץ.

נזכיר אחד הבולטים במאה הי"ז, הלא הוא רבי משה בן שלמה אבן חביב – תי"ד – תנ"ו – 1654 – 1696, מבני בניו של הרלב"ח וחתנו של הרב יהונתן גאלנטי. הוא עמד בראש ישיבה בקושטא והתפרסם במלחמתו בשבתאות.

עם עלותו ארצה, הוזמן לכהן כחכם, ואחר פטירתו של רבי משה גאלנטי בשנת תנ"ו – 1696, נבחר לראשון לציון.

שלוחי ארץ ישראל מעולי שלוניקי יצאו לאירופה ולצפון אפריקה לא רק בשליחותה של ירושלים, אלא גם למען חברון, צפת וטבריה, ומהם אף למען היישוב האשכנזי בארץ. כך יצויין, למשל, רבי רפאל משה הבדלה ( עבדאללה ) ששימש בראשות ישיבה בירושלים ויצא לשליחותו ביחד עם רבי אייזיק מסלוקצ, נפטר בשנת ת"ץ – 1730.

אכן, כשם שבמאה הט"ז תרמו חכמי שלוניקי לשגשוגה הכלכלי והרוחני של צפת, כך במאות הי"ז – י"ח הם תרמו לבניינה של ירושלים. היו גם חכמים שלוניקאים שעברו מירושלים לחברון. כך נהג, למשל, רבי שבתי פולאשטרו, מחבריו של רבי דוד קונפורטי, מחבר " קורא הדורות ", הוא חי בירושלים בשנים ת"ד – ת"ח 1644 – 1648, ולאחר מכן השתקע בחברון. חכמים אחרים מעולי שלוניקי פעלו בעזה ובטבריה.

לטבריה עלה לאחר שנת תקי"ב – 1752 רבי שמואל שלם, בעל שאלות ותשובות " מלך שלם ", אחרי שורה של משברים בעסקיו המסחריים. בשנת תקט"ו – 1755 יצא בשליחותה של טבריה לתורכיה ולארצות אירופה. בשובו למזרח נפטר באיזמיר. 

אלף שנות יצירה – פאס וערים אחרות

פאס וערים אחרות

אלף שנות יצירה

עורכים :

משה בר-אשר

משה עמאראלף שנות יצירה...פאס וערים אחרות במרוקו

שמעון שרביט

הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.

הקובץ שלפנינו הוא פירות גינוסר מהכינוס הבין־לאומי שהתקיים באוניברסיטת בר־אילן בשנת תשסי׳ד על הנושא: פאס וערים אחרות במרוקו – אלף שנות יצירה.

העיר פאס שבמרוקו נוסדה במאה השמינית לספירה. עם ייסודה התיישבו בה יהודים רבים, וניכרה תרומתם לחיי התרבות והמסחר של העיר. למן אז ועד למאה העשרים שימשה העיר פאס מרכז רוחני חשוב ליהדות צפון אפריקה. חיו ופעלו בה חכמים מניחי היסודות לדקדוק העברי ולשירה העברית ומן הבולטים שבהם ר״י אבן קורייש, דונש בן לברט ור״י בן חיוג׳ וכן גדולי ההלכה ובהם ר׳ יצחק אלפסי וגם ״הנשר הגדול״, הרמב״ם, למד בבתי מדרשיה . במאה החמש- עשרה קלטה פאס אלפי יהודים ממגורשי ספרד, והם תרמו לפריחתה ולשגשוגה של הקהילה מבחינה כלכלית ורוחנית.

בינתיים נודע על המבצע למושל העיר פאס בן־סאלם גסוס. גסוס זימן אליו מיד את איש המוסד בעיר, עובדה שמראה עד כמה הצליחו אנשי המוסד לשמור על סודיות המבצעים. אותו נציג הגיע רועד כולו לארמון והמושל דרש ממנו לבטל את המבצע. גסוס פנה גם אלי כדי שאנסה לשכנע את אנשי המוסד לרדת מן הרעיון הזה. יצרתי קשר עם הסוכנות היהודית בירושלים והתרעתי בפניהם גם על הים הסוער וגם על ההשלכות המדיניות שיכולות להיות למבצע. אולם, גולדה מאיר לא השתכנעה.

הערת המחבר :   מ׳ קנפו, ״שש שנים בשירות המוסד במרוקו״, מקדם ומים, כרך ז, עורך יוסף שטרית, אוניברסיטת חיפה. עמי 390.

אם אכן התקיימה פגישה זו באחד משלבי הפלגותיה של ״אגוז״, היא מעידה על מידת ידיעותיהם של שירותי הביטחון בנושא ההברחות.

אנדרה נידם, מפקד סניפי הצפון מטעם ״המסגרת״, שהחליף בתפקיד זה את רוג׳ה חמו התבקש לשלוח להפלגה זו של ״אגוז״ חוליה לאלחוסימה, והוא שלח קבוצת מתנדבים בראשות מישל פריאנטה מפאס. פריאנטה נולד בשנת 1932 בלערייש שבאזור החסות הספרדית ובהיותו בן שש עברה משפחתו לפאס. הוא גויס לשלוחת לביא בשנת 1956 בכינוי ״מאיס״, ושימש מפקד חוליה. ביום כיפור הקים מאגר נשק בעיר מתחת למדרגות ביתו של אחד המתנדבים. במבצע ״קלו״ פעלה חולייתו במכנאס. הוא העביר במכוניתו עשרות דרכונים מזויפים בקופסאות של אבקת כביסה ונעצר על ידי שוטרים, אך הם לא הצליחו לגלות דבר. חולייתו נטלה חלק בפעילות שלוחת מקהלה והסיעה משפחות עולים לחוף האטלנטי, לנאדור ולוואד לאו. עם רשל אסולין, רעייתו, השתתף בהשתלמות במונפליה בקיץ 1959. נטל חלק במבצעים הימיים של ״ליפי׳. בחוליה ששלח אנדרה נידם ופעלה בליל טביעת ״אגוז״ היו ארבע מתנדבות וארבעה מתנדבים: סלומון צרפתי, שרל בוחסירה, אלי לוי, פליקס מונסונגו, רשל אסולין, סוזן שכורי, סולנג׳ בן־נעים ודולי צרפתי־בורוש.

הערת המחבר : בסוף ינואר 1961 מסר פריאנטה דוח על נסיבות טביעת ״אגוז״ לראשי הסוה״י ברחוב פורטוני בפריס. פריאנטה פעל במשרדי היא״ס בקזבלנקה לפחות עד שנת 1967 בתקופת כהונת שלום ברק. באותה תקופה נעצר על ידי המשטרה ועונה אחרי שטיפל ביציאתם ממרוקו של שני אחיה של צעירה בשם ז׳וליאט זיכרי שהייתה ידידתו של קצין משטרה. נסע למובלעת איפני עם זלמן ורדי כדי לשכנע את בעלה של אישה מסבתה שביקשה להגר לישראל לתת גט לאשתו. הבעל עזב את ידידתו המוסלמית, חזר לאשתו ועלה אתה לישראל. פריאנטה עלה לישראל וחי היום בקזבלנקה שם הוא מפעיל חברה של יבוא ויצוא. שיחה עם מרסל אנתיבי, פריס, 16 באפריל 2000. עדות מ׳ פריאנטה, קנפו, מחתרת, עמי 479-477,93. שיחה עם אנדרה נידם בביתו בדרוויי בתאריך 5 במאי 2000.

הערת המחבר : רוג׳ה חמו(בן־עמי) נולד בפאס בשנת 1928 במשפחה בעלת אזרחות צרפתית. כינויו היה ״נורבר״(Norbert). שירת בצבא צרפת והגיע לדרגת סגן. ניהל מועדון ספורט בפאס והיה בין ראשוני המגויסים ל״מסגרת״ בשנת 1955. גויס על ידי שלמה יחזקאלי בהמלצת הסוה״י כיוון שביקש לעלות לישראל. התמנה למפקד העיר קזבלנקה ועבד עם אמיל דרמון. התמנה למפקד אזור צפון מרוקו בעיקר פאס ומכנאס. עלה לישראל בשנת 1959, החליף אותו בתפקיד זה אנדרה נידם. בשנת 1960 נשלח להדריך בהשתלמות למתנדבי ״המסגרת״ בנווה הדסה עם בן־לולו. חמו עלה לישראל אחרי שברח ממרוקו סמוך לטביעת ״אגוז״, התחתן וגר בהרצליה. המשיך לעבוד במוסד ונשלח גם לפעילות באלג׳יריה. היגר בהמשך למונטראל בקנדה. שיחה עם רוג׳ה חמו תל אביב, 4 באוגוסט 2005.

בהפלגה האחרונה של ״אגוז״ היו 43 עולים בפיקודו של האלחוטן הישראלי חיים צרפתי (1961-1932). צרפתי נולד בפאס, עלה לישראל בשנת 1951. שירת כקצין קשר בחיל הים וכקצין קישור עם יחידות האו״ם בתעלת סואץ בימי מבצע קדש לפני שנשלח לשליחות במרוקו מטעם המוסד. שימש אלחוטאי במטה ״המסגרת״ במרסיי ולאחר מכן עבר לתחנה בגיברלטר ולמרוקו וכונה בשם ״לניאל״. בזמן פעילותו בשליחות ״המסגרת״, רוב משפחתו עדיין הייתה בעיר פאס וחברתו עבדה אף היא במוסד. ב-5 בינואר נועד בגיברלטר עם גד שחר שהדריכו בארגון מבצעי ״אגוז״. צרפתי לא היה אמור לצאת באותה הפלגה גורלית, וכבר היה ברשותו כרטיס טיסה לישראל. ברגע האחרון הסכים להחליף את האלחוטן אהוד דייוויס, שהעדיף לא להפליג כיוון שזה עתה התחתן.

הערת המחבר : שיחה עם יהודה אלבוחר בצהלה ב-16 בינואר 1998 ושיחות עם אפרים רונאל בביתו ברמת־חן, חורף 1997 ו-6 בספטמבר 1999. שושני, תשע שנים(אליעזר שושני, ״תשע שנים מתוך אלפיים״, שני חלקים והקדמה, חלק אי: ׳שליחות של ישראל בגולת מרוקו 1955-1964״, – סודי – עותק מספר 76, מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית והמוסד לתפקידים מיוחדים של מדינת ישראל, אפריל 1964), דף 115.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

דצמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר