ארכיון יומי: 21 בדצמבר 2013


ממזרח וממערב-כרך ד'- מאמרים

ארמית ועברית בשירת רבי דוד בן אהרן חסין – אפרים חזן

עד לפני שניים שלושה דורות היו שראו במסורת הלשון של עדות ישראל לשון תת תקנית. כמין קוריוז או שיבוש שיש לתקנו על פי העברית ה " נכונה ", לאמור על פי כללי הדקדוק המקראי.

והנה משהוכח מעל לכל ספק, אפרים חזןכי לשון חז"ל לשון טבעית הייתה, מדוברת הייתה בפיהם של בני ארץ ישראל, ומשנתברר כי לא הייתה מסורת לשון אחידה ומחייבת, נתבקש מאליו לברר ולימוד על טיבה של לשון חז"ל המקורית ועל שאר מסורות הלשון הבלתי מוכרת.

אחד המקורות החשובים ביותר לעניין זה הוא : מסורת הלשון שבפי עדות ישראל – ומכאן ואילך מתלווה יחס של כבוד אל כל מסורת מהימנה, וחוקי הלשון העברית מבקשים ללמוד ולהכיר את המסורות ולא, חלילה, לתקנן. 

פיוט מספר 3 עם ביאור מלא

148 – יחדון חבריא

שיר יקר. לסיום מסכתא ולמעלת המחזיק בידי לומדי תורה. סימן אני דויד בן חסין חזק.

יחדון חבריא מארי מתיבתא

גמרא גמור תהי זמורתא

יחדון חברייא – ישמחו בני החבורה והם החכמים העוסקים בתורה, ראה לדוגמה שבת קטז ע"ב. מארי מתיבתא – בעלי הישיבה וחכמיה

גמרא..זמורתא – על פי שבת קו ע"ב, בשינוי משמע : אחרי הלימוד תהא זמרה והיא החגיגה לסיום המסכת והפיוטים המושרים בה

אלה אלהין אלהא חיא

בריך שמיה לעלמי עלמיא

יהב חכמתא לחכימיה

דעסקין באוריתא קדישתא

 

אלה אלהין – אלוהי האלהים

אלהא חייא – אלהים חיים

בריך…עלמייא – ברוך שמו לעולמי עולמים, מנוסח תפילת " בריך שמיה "

יהב חכמתא לחכימייא – הנותן חכמתו לחכמים

דעסקין באורייתא קדישתא – העוסקים בתורה הקדושה, מנוסח " קדיש על ישראל " הנאמר אחרי לימוד תורה

 

נעביד להון יקרא יתירא

למאן דתני גמיר גמרא

ומאן דמתני לית ליה שערוא

מובילנא מאניה לבי מסותא

 

נעביד…יתירא – נעשה להם כבוד גדול

למאם ….שיעורא – למי שלומד ושונה משנה וגמרא ולמי שמלמד אחרים אין שיעור לשכרו, על פי מגילה כט ע"א

מובילנא …מסותא – אשא את בגדיו לבית המרחץ והוא ביטוי של כבוד לתלמיד חכם, על פי עירובין כז ע"א

 

יהא שלמא רבא עליהון

על בניהון ועל תלמידיהון

ברכאן דנפישין ישרון בחיליהון

בני חיי ומזוני בתלתא

 

יהא…עליהון – יהא שלום גדול עליהם, גם זה מנוסח הקדיש

על…… תלמידיהון – על בניהם ועל תלמידיהם

ברכאן…בחילהון – ברכות גדולות יחולו יחולו בביתם

בני חיי ומזוני – בני, חיים ופרנסה

בתלתא – יזכו לשלושתם

 

דחיל רבנן ומוקיר טובא

יעביד סעודתא ויומא טבא

עדן דעינוהי חזין צרבא

מרבנן שסים מסכתא

 

דחיל ….טובא – מי שיש לו יראת כבוד לחכמים ומכבדם הרבה

יעביד…טבא – יעשה סעודה ויום טוב, על פי ברכות מו ע"א

עידן….. מסכתא – בשעה שעיניו רואות תלמיד חכם שמסיים מסכת

צורבא מרבנן …תלמיד חכם. ראה לדוגמה, ברכות טו ע"א

 

ומתכנשין בחד כנופיא

חכימי מתא ותלמידיא

עסקין באורין צפרא ופניא

ולא מחזקי להו טיבותא

 

ומתנכשין בחד בנופייא – מתאספין בקבוצה אחת

חכימי מתא ותלמידייא – חכמי המקום והתלמידים

עסקין באוריין – עסוקים בתורה

צחפרא ופנייא – בוקר וערב

ולא…טיבותא – ואינם מחזיקים טובה לעצמם ( על תורתם ) על פי סנהדרין לו ע"א

 

דלין חשפא ומשכחי סימי

בתלמוד בבלי וירושלמי

אינהו מגלן מלי דסתימי

עמיקתא ומסתרתא

 

דלין…סימי – דולים חרס ומוצאים כסף, על דרך יבמות צב ע"ב והוא משל ללבון סוגיות בתלמוד

אינהו…דסתימי – הם מגלים דברים סתומים ומוציאים אותם לאור

עימיקתא ומתרתא – עמוקים ונסתרים

 

בקיאות בגי ואוף חריפות

בפרוש רש"י והתוספות

שרן קטרין דאנון פרופות

ומחתי להו בחדא מחתא

 

בקיאות…חריפות – הרבה בקיאות וגם חריפות

בפירוש רש"י ותוספות – לגמרא

שרן…פרופות – מתירים קשרים שהם קשורים

ומחתי…מחתא – לארוג אותם באריגה אחת, והוא משל לניתוח הסוגיה וליישוב בעיותיה על פי ברכות כד ע"א.

 

נהיר במשחא דכיא נהוריה

רבנו אשר סגי נהוריה

אפרין נמטי להר"י בריה

מסקי שמעתתא להלכתא

 

נהיר נהוריא – אורו מאיר בשמן זך

רבינו אשר – הידוע בכינויו הרא"ש

סגי נהוריא – אורו גדול, משום שעל ידי חידושיו והארותיו מתבארים ומתבררים עניינים בתלמוד

אפריין נמטי – שבח ניתן לו

להר"י בריה – הוא רבי יעקב בנו, בעל הטורים

מסקי שמעתתא להלכתא – מבררים את הסוגיה ומסיקים ממנה את ההלכה

 

חמיד לבא ודכי רעיונא

הר"ם במז"ל אנהר עינינא

בדברי רב אשר ורבינא

אלמלא איהו חררה כלתה

 

חמיד…רעיונא – נחמד ללב וטהור

הר"ם במז"ל – הוא הרמב"ם ז"ל

אנהר עינינא – האיר עינינו

רב אשי ורבינא – עורכי התלמוד

אלמלא…כלתא – אלמלא הרמב"מ לא היה נותר מי שילמד תורה מאין מפרש ומברר, כלה הלחם מן הארץ

 

ספרא רבא הוא הרב מהרש"א

אכליה תלמוד עביד פרישא

ואעדי מניה מלתא שבישא

דיק כרחבא דפמבדיתא

 

ספרא רבא – הסופר הגדול

מהרש"א – מורנו הרב שמואל אליעזר אידלש

אכוליה….פרישא – על כל התחמוד עשה פירוש כפול : חידושי הלכות וחידושי אגדות הכתובים במשולב, וראה תרגום אונקלוס לשמ' טו, יא

ואעדי ….שבשא – והסיר ממנו את הדברים המשובשים

דייק כרחבא דפומבדיתא – שמדייק בשלונוהחכם " רחבא מפומבדיתא, על פי בכות לג ע"א

 

יאות למפתח בכבוד אכסניא

עליהו חפן על אתכליא

קדשא בריך הוא אלה שמיא

בעובדיהון ישרי ברכתא

 

יאות…אכסנייא – יאה לפתוח בכבוד אכסניא, על פי ברכות סג, ע"ב, כאן : מכוון על התומכים בלומדים ונותנים להם מקום אכסניא

עלייהו..אתכלייא – העלים שלהם מגינים על האשכולות, והנמשל – התומכים הם העלים בתלמידים שהם האשכולות על פי חולין צב ע"א

קדשא…שמיא – הקב,ה הוא אלהי השמים

בעובדיהון ישרי ברכתא – ישרה ברכה שמעשיהם

 

נטורא קרתא אנון רבנן

ודמנסיהון אנון מהנן

אפוריא חדא תרויהו גנן

צלא דכספא עם דחכמתא

 

נטורא קרטא – שומרי העיר, והוא כינוי לחכמי התורה.

דמנכסיהון אינון מהנן – ומי שמהנים אותם מנכסיהם

אפורייא…גנן – בחופה אחת שניהם ישבו

צלתא…דחכמתא – צל הכסף עם החכמה על פי קה' ז, יכפי שנדרש בקה"ר ז, יט עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי מצוות על בעלי תורה מ"ט כי בצל החכמה בצל הכסף.

 

חסדאה איהו חסדאין מליה

גברא דכריך מספרא כליה

כל בני עלמא לא יכלי ליה

עבידתיה עבידתא שפירתא

 

חסדאה…מליה – חסיד הוא ודבריו חסד

גברא….כוליה – איש שכרוך ( מלא ) בספר כולו, כלומר שסיים את כל המסכת

כל…ליה – כל בני העולם לא יוכלו לו

עבידתיה עבידתא שפירתא – מעשיו – מעשים טובים

 

זמרא בפמא נעביד ובמנא

אסיום מסכתא שסימנא

הדרן עלה והדרה עלינא

לא תתנשי מנן חדא שעתא

 

זמרא…ובמנא – זמרה בפה נעשה וגם בכלי

אסיום מסכתא דסיימנא – על סיום המסכת שסיימנו

הדרן…שעתא – לא תשתכח מאיתנו שעה אחת

 

קמי שמיא אנא בעינא

נתיב בטלא דרחמנא

כיומא דרוחא דאסתונה

האי שמעתתא בעיא צלותא

 

קמי…בעינא – לפי שמיים אני מבקש

נתיב בטולא דרחמנא – נשב בצל ה'

כיומא…צלותא – לימוד זה מצריך צלילות הדעת כיום של רוח צפונית המבשרת יום בהיר על פי מגילה כח ע"ב, ראה רש"י שם

דאסתונא – הנוסח בתלמוד הוא זאסתנא בלית"ו שואית

צלותא – צלילות הדעת

מסורות ולשונות של יהודי צ.א- משה בר-אשר

 

מסורת ולשונות של יהודי צפון אפריקהמשה בר-אשר

מאת : משה בר אשר

המרכז ללשונות היהודים וספריותיהן

האוניברסיטה העברית ירושלים

מוסד ביאליק

המכללה האזורית אשקלון

התשנ"ח

השרח המערבי למקרא ולספרות יהודית אחרת – טיבו ודרכי גיבושו

א. הערות רקע

1 –  בכל ארצות צפון־אפריקה הילך, עד הדורות האחרונים ממש, תרגום לערבית של חלקים גדולים מספרי המקרא ומעט ספרות לא מקראית. תרגום זה נקרא שרח – شرح זוהי התיבה הערבית שעניינה הוא " ביאור " – או בצורה המיודעת (א)שַּׁרְח. בירוריי מעלים שהשרח נהג בכל קהילותיהן של ארבע ־ארצות שהיוו את הפזורה של צפון־אפריקה, מדֶרנה שבלוב בואכה אקה, אופראן וגולימין שבפאתי המערב, קהילה קהילה ומסורתה שלה. השרח נמסר בעל־פה עד לדור האחרון. רק לעתים, במסורות תוניסיה באופן מקיף ובמקומות אחרים באופן מצומצם, הוא הועלה על הכתב או ראה אור בדפוס.

2 – תרגום זה לסוגיו ולגווניו המקומיים נתקיים בכל מקום שהיה בו חינוך יהודי מסורתי, והוא עמד כל זמן שהחינוך המסורתי המשיך להתקיים. במקומות שהחינוך האירופי(צרפתי או ספרדי או איטלקי) הגיע אליהם וכבש כיבושים של ממש עלה הכורת על השרח, או לפחות נצטמצמה ידיעתו. עם חיסולן של הפזורות נפסק כליל לימוד השרח; זוהי המציאות גם בקיבוצים הקטנים שנותרו כיום בצפון אפריקה, בשרידי הקהילות במרוקו ובתוניסיה.

הערת המחבר : בעשותי במרוקו בחודש אייר תשמ"ד נתברר לי, שכבר לפני עשרים שנה ויותר חדל לימוד השרח כליל: ואין יודעים אותו אלא מבוגרים וישישים שעוד קיבלו חינוך מסורתי. עד כאן הערת המחבר.

בארץ ובמקומות אחרים שיוצאי צפן אפריקה הגיעו אליהם פסק, כאמור, לימוד השרח, אם כי שימושו לא נכרת לחלוטין; עדיין יש בתי כנסת שנוהגים לקרוא בהם את השרח להפטרות אחדות ולפרקי אבות, ויש בתים שעוד נשמע בהם השרח להגדה של פסח בליל הסדר: אך ברור שקרובה העת, שגם נוהג זה יעבור מן העולם. לעת הזאת הוא ידוע עדיין במלוא היקפו – או שמא כדאי לדייק ולומר כמעט במלוא היקפו ־ רק לזקני תלמידי החכמים, ובמיוחד לאלה ששימשו מלמדי דרדקי.

  1. מספר הקהילות בצפון אפריקה שלמדו שרח הגיע למאות רבות, וחקירת מסורותיהן במילואן היא מלאכה בלתי אפשרית, וגם אינה נחוצה. איני סבור שצריך לבדוק את כל המסורות כולן לפרטיהן ולפרטי פרטיהן. בדיקת הממצאים שנאספו עד כה ממרוקו מגלה, שבעיקרו של הדבר, אף שהמסורות המקומיות בארץ זו נבדלו זו מזו בפרטים רבים, ניכרת מסורת־אב אחת או למרבה שתיים שלוש מסורות־אב, וכל המסורות המאוחרות הן תולדות ובנות תולדות שלהן.
  2. מחמת היקפו הרב של החומר, שבחלקו טרם נחקר חקירה של ממש, אנו מרכזים את בירורנו הנוכחי במסורות מרוקו על פי החומר המצוי בידינו עד היום. הוא כולל את רובי הטקסטים של מסורות תאפילאלת (שבדרום מזרח מרוקו) וחלק גדול של מסורות עמק התודגא, מדגם ממסורות קהילות מכנאס ופאס (שתי אלה וכן העיירה צפרו היו עיקרן של קהילות המערב הפנימי בדורות האחרונים), וכן מדגם לא מבוטל מקהילות מראכש שבדרום־מערב ומוואזאן שבצפון.

    שתי המסורות מצויות עמנו בהקלטות שרשמתי מפי אבי מורי רבי אברהם בן הרוש שליט״א, אחד מן המעולים שבמעולים שבמסרני השרח. זכה האיש ולמד את השרח בשני בתי מדרש בתאפילאלת שנתקיימו בהם מסורת תאפילאלת גופה (בית מדרשו של רבי יוסף דהאן ז״ל) ומסורת תודגא (בית מדרשו של רבי יעקב אסולין ז״ל, המכונה לחזאן באגו), ואחר כך לימדן בבית מדרש שעמד בראשו במשך שנים. כן יש בידינו מדגם ארוך מפי החכמים רבי אברהם לעסרי [ז"ל] ואחיו רבי מכלוף שליט״א, יוצאי קצר א־סוק שבמחוז תאפילאלת.

אנוסים בדין האינקויזיציה-ח.ביינארט

 אינקויזיציה

אנוסים בדין האינקויזיציה – חיים ביינארט.

האנוסים בקסטיליה במאה הט"ו

הוצאת ספרים עם עובד בע"ם – תל אביב

נסדר ונדפס בשנת התשכ"ה בדפוס דבר בע"מ – תל אביב

מחקר זה עיקר כוונתי בו לתאר את תולדותיה של עדת־אנוסים אחת, לחדור לנבכי עברה ולמצות מתוכה את דרכם של יהודים שנאנסו לצאת מן הכלל. עדה זו נתקיימה ב״תנאי־מחתרת״, ואם נשיל מתנאים אלה את מעטה הנצרות על כל גינוניה החיצוניים, כפי שסיגלום לעצמם בניה של עדה זו, תעמוד לפנינו עדה יהודית בכל גדולתה, על כל גוני אורח החיים היהודיים הערים ומלאי הערגה לכל דבר קטון וגדול שנתקדש בחיי האומה.

פולגאר לא נשאר חייב לו תשובה. מדבריו למדים אנו באיזו מידה זכה המכתב של הכותב עלום־השם שהיה מיועד לקרדינל, אדוניו של פולגאר, לפרסום רב ב״עיר זו״ (טולידו). בכך הועלה הויכוח למדרגה שבין קרדינלים וארכיהגמונים. האחד-מקבל מכתביו של פולגאר, ארכיהגמונה של סביליה, והשני-מקבל מכתביו של המחבר עלום־השם, ארכיהגמונה של טולידו. ואמנם ידוע שפדרו גונסאליס די מנדוסה תמך בטורקימדה ובגישתו בשאלת האנוסים. פולגאר נפגע מדבריו של מאשימו: ״אם ימנה הלה את חטאיו האמיתיים יתקן את עצמו, ואם אין הוא אומרם שיתקן הוא [המאשים] את דרכו״.

פולגאר סולח לו לכותב ברוח נוצרית מובהקת על העלבונות שהעליב אותו, מבקש ממנו שיגלה את זהותו ולא יסתתר ויפיץ ברבים האשמות שאינן מבוססות. פולגאר מוסיף ומצטדק על האשמה שהאשימו האלמוני בכתיבת דברי־היתול.והוא אומר, שגם אישים רמי־מעלה ואצילים הרבו לכתוב בסוג־כתובים זה. עתה שאל את מאשימו על שום מה אסור לו להתלוצץ בשעה שאינו פוגע בשום איש? פולגאר מכחיש את דברי המאשים כאילו אמר שהאינקויזיטורים במעשיהם בסביליה טועים, וכאילו טעתה המלכה בשעה שמינתה אותם לתפקידם זה! והגם שייתכן שהמלכה תטעה במינויה והס שיטעו בדרך פעולתם, איש מהם לא היו לו כוונות רעות. טובה היתה כוונתו של המלך דון חואן (השני) בשעה שמינה את פדרו סרמינטו על העיר טולידו, אך הלה, בהשפעתם של אנשים רעים, הרים את ידו במלך! מלכתחילה טובה היתה כוונת המלכה בשעה שמינתה את מרטין די סיפולבידה על מבצר נודאר, אך הוא מרד בה ומסר את המבצר למלך פורטוגל-הנה טעתה המלכה מתוך כוונה טובה. והוא עצמו חלילה לו לומר את דבריו מתוך כוונה רעה.

חלוקות דעות החוקרים על זמנו של הויכוח. מאטה־קאריאסו הניח שחליפת־מכתבים זו מאוחרת היא לינואר.1481 ודאי שמכתבו של פולגאד, במיוחד זה הדן באינקויזיציה בסביליה, מבוסס על פעולתו של בית־דין שם, ואם מביאים אנו בחשבון כשני חדשי־חסד עד לראשית פעולת בית־הדין, ואחר־כך ודאי תקופה כלשהי של פעולת בית-הדין, הרי שהדעת נותנת שאין להקדים את המכתבים למחצית שנת 1481. וכבר הצביע קנטירה שלאחר סוף 1481 אין פולגאר פעיל בחצר־המלכות, ומכאן ואילך מונה למשרת הכרוניסטן של המלכות. הדעת נותנת שמחמת חליפת־מכתבים זו ראו צורך להרחיקו מכל פעילות והשתתפות בפוליטיקה הפנימית והדתית של המלכות.

הרעיונות שהועלו במכתבים מלמדים אותנו שנמצאו במלכות אישים שלא השלימו עם דרכה של האינקויזיציה. המכתבים הם למעשה העדות היחידה להשקפות של ימים ראשונים, ורצון לערוך חשבון-נפש. הם הד אחרון של הגנה על אנוסים ובקשת רחמים עליהם. אך למקרא תיאור התנגדות זו אפשר היה לשער מראש ידו של מי תהיה על העליונה. ונוכח אלה ייתכן שקולו של פולגאר הוא נסיון לפנות אל מתנגדי סיעת טורקימדה ילהזעיקם על הסכנה שבכל מעשי סיעתו. צעד נכון עשה פולגאר בפנותו אל אישיות כנסיתית ראשונה במעלה במלכות, אישיות שדעתה אולי היתה שקולה כנגד דעת טורקימדה וארכיהגמונה של טולידו. עם זאת נסיונו שלו ליצור דעת־קהל עלה בתוהו. מכאן ואילך נדמו הקולות, ולא נמצא מי שיפצה פה בשעה שהמוקדים בסביליה, ולאחר־מכן בסיאודד ריאל, אכלו בכל פה.

האפיפיור סיכסטוס הרביעי ופעולתה של ׳האינקויזיצקה!

נצחון דרכו ושיטתו של טורקימדה

הד מעשיהם של האינקויזיטורים, השפעתם של קונברסוס בחצר האפיפיור ותלונות שהושמעו מצדדים רבים, הביאו לידי נסיונות מצד סיכסטוס הרביעי לנסות ולהגביל את כוחה של האינקויזיציה הספרדית. בתחילה התנגד שהזכות שניתנה למינוי אינקויזיטורים בקסטיליה תחול גם על מלכות אראגון. כן בא לתבוע לשתפו במוסד החדש באמצעותו של ההגמון (או שליחו) בתפקיד של שופט אורדינריוס. – הוראה שנתקיימה מאז ואילך : אך יש לציין שלתפקיד זה היה ההגמון או הארכיהגמון, ממֶנה את אחד האינ'ויטורים מחברי בית הדין שבמקום. מכאן, שלמעשה בטלה השפעתו של האפיפיור. –  הוא אף אסר הקמת אינקויזיציה לאומית במקומות שבהם קיימת אינקויזיציה אפיפיורית.

 ב־18 באפריל 1482 טען שוב על הפעולות החמורות שנעשו בקונברסוס. בולה זו, שבאה להתיר ערעור על פסק־הדין לפני האפיפיור ושהתירה לשופט־האורדינריוס לתת כפרת עוונות לכופרים המתחדשים על מעשיהם, באה גם להסדיר כמה ענינים שבפרוצידורה. האפיפיור טען נגד השימוש בעדים בלתי־מהימנים להרשעתם של נתבעים לדין, עדים שהם משרתיהם ולעתים שונאיהם בנפש של המובאים לדין. הללו הם שמביאים על אנוסים שהם נוצרים טובים צרה של דין ואף פסק־דין של שריפה.

אם דבריו אמורים על אראגון, ולנסיה, מיורקה וקטלוניה, מקומות שלכאורה נתקיימו בהם בתי־דין של האינקויזיציה האפיפיורית, הרי שהדעת נותנת שהתכוון לאנדלוסיה בכלל ולסביליה בפרט. לכן בא לחייב פרסום שמותיהם של העדים, קבלת הוכחות נאמנות, מתן אפשרות לבחירת סניגור, כפרת עוונות לכל מתודה, שלא יועמד לדין. הסמכות לכפרת עוונות תהא לאינקויזיטורים, שיסורו למרותם של ההגמונים, ועל האינקויזיטורים לקבל תמיד מתודים שעה שהם באים להתודות. כלומר, בא האפיפיור להמליץ על ביטול תקופת־החסד, בסיסה הראשון במעלה של כל פעולת האינקויזיציה בכל בית־דין.

מכלל טענותיו והגבלותיו יוצא שלמד ממעשי בית־הדין שפעל על אדמת אנדלוסיה. פרנאנדו לא איחר בתשובתו. ב־13 במאי 1482 כתב מקורדובה אל האפיפיור שלא יציית להוראותיו. לדעתו פעלו האינקויזיטורים, שהאפיפיור בא לפסול אותם, כשורה, ועל־כן אין הם רצויים לקונברסוס. ואף הוסיף הזהרה לאפיפיור שלא ישים אבני־נגף על דרכם של חוקרי־המינות: ״עבודת האל וכבוד הדת הנוצרית דורשים שהאיניקויזיטורים יתמנו על־ידי המלך, וכל עוד לא התערבה המלכות בעניני האינקויזיציה פשתה המינות עד כדי כך, שאנשים שהיו מקובלים כנוצרים טובים אינם דבקים בשום דתי/83האינקויזיטורים צריכים להיות נאמנים למלך ומקובלים עליו, כדי שיוכל לבטוח בהם. ולא בא פרנאנדו אלא להכריז בגלוי את דעתו על חובת תלותה של האינקויזיציה בכתר וברצון המלכות.

ב־10 באוקטובר 1482 חזר בו האפיפיור משום-מה מתביעותיו שתבע במכתבו אל פרנאנדו ב־18 באפריל.1482 הוא הטיל על ועדת קרדינלים לבדוק מחדש את מכתבו, ואם יהיו בו דברים מנוגדים, יתקן אותם. בינתים ביטל את המכתב וציוה על האינקויזיטורים לנהוג בפעולתם נגד הכופרים לפי החוק הקיים. אין ספק שויתור זה, והיענותו של סיכסטוס לבקשותיהם של המלכים איזבל ופרנאנדו, נעשו בלחץ הקרדינל רודריגו די בורחה, מי שעתיד היה להיות האפיפיור אלכסנדר הששי, אחד מאפיפיורי הרנסנס.

באותם ימים עצמם ביסס טורקימדה את המוסד וקבע את דמותו לדורות. ב־2 בפברואר 1482 קיבל הוא, ועמו הנזיר פדרו די אוקאניה, את המינוי לשמש כאינקויזיטור. סיכסטוס נכנע איפוא בכל לרצונם של פרנאנדו ואיזבל. האיש שהביא את שמו של טורקימדה לפני האפיפיור היה אמברויסיוס די םן-סיפדיאן (פרובינציאל לעתיד במסדר הדומיניקני בשנות 1486-1483). הוא שיצג את המלכים הקתוליים לפני האפיפיור, ואין ספק שעשה את רצונם בענין זה. זוהי הרשות הרשמית לפעולתו של טורקימדה. האיש, שבא לסמל יותר מכל את האינקויזיציה ואת שיטתה, נמצא בין האחרונים ברשימת המוצעים למינוי זה אצל האפיפיור.

ארבעים שנות יישוב-בעזה.ד.אלקיים

40 שנות ישוב יהודי בעזה – באר שבע והקמת חוות רוחמה

מרדכי אלקיים

ייחודו של הספר הזה בראשוניותו. זהו ספר ראשון על ההתיישבות היהודית בעזה ב – 1885,היינו לפני יותר מ-100 שנים. הספר מתאר את הלבטים, הקשיים, האכזבות וההצלחות של המתיישבים הצעירים, בני העלייה הראשונה, חסידיהם של מבשרי הציונות המדינית, אשר יצאו בשליחות הנהגת ״חובבי-ציון״, אברהם מויאל (יו״ר), אליעזר רוקח וק. ג. ויסוצקי, להקים ישובים יהודיים נוספים בערים הערביות עזה, שכם ולוד, לקלוט בהן עולים יהודים, עירוניים, מברית-המועצות, ולשמש להם לפה במגעיהם עם הערבים ועם השלטונות התורכיים. צעירי קהילת יפו, שהיו הציונים היחידים בארץ ששלטו בשפה הערבית, יצאו אז להקים ישוב יהודי עירוני בעזה.

צעירי יפו נענים לקריאת א. מויאל ומתארגנים להתישבות עירונית בערים הערביות

לגרעין התישבות קראו בעת ההיא "מנין". בחול-המועד סוכות שנת תרמ״ז (1886) חברו צעירי יפו אשר גדלו על רעיון שיבת ציון וישוב הארץ, ונענו לקריאת ק. ז. ויסוצקי להקים ישובים יהודיים בערים ערביות נוספות על יפו.

בבית אג'מאן התאספו אברהם מויאל,יו״ר מרכז חובב-ציון בארץ,אליעזר רוקח, חיים אמזלג, א. בן-יהודה, יצחק מטלון, שלום מויאל, ז. ד. לבונטין, ד"ר הרצברג, יוסף בן מויאל, ר' אהרן שלוש, ראש הקהילה, ור׳ משה אלקיים, ויסדו שלושה מנייני התישבות להתישב בשלוש הערים הערביות, ובשלב הראשון: עזה, לוד ושכם. בפגישה זו השתתפו רבים שבאו להצטרף למשימה באותו מעמד, וכל אחד הודיע לאיזו עיר הוא מעונין לעלות. קהילת יפו הבטיחה להם ספרי תורה לבתי-הכנסת, והלוואות ללא רבית למי שיבקש. אברהם חיים שלוש ונסים אלקיים קיבלו על עצמם לארגן את המנין לעזה ולעמוד בראשו.

פרק שני – 1886 -1896

תוכניות ההתישבות בערים הערביות בסכנת ביטול

פטירתו הפתאומית של אברהם מויאל, יו״ר"חובבי-ציון" בארץ

בעוד ההכנות להתישבות בלוד, בשכם ובעזה היו בעיצומן, הועמדה כל התוכנית בסכנת ביטול עקב מותו הפתאומי של אברהם מויאל, יו״ר חובבי-ציון בארץ. אברהם מויאל, שהיה הכוח הדוחף במפעל ההתישבות והיה אהוב ונערץ על אנשי יפו, היה חולה סכרת ומת אחרי ניתוח ברגלו. המנינים עסקו באותו זמן בהכנות שלפני התישבות, חיסלו עסקים, גבו ושילמו חובות, ערכו קניות של כל הדרוש להם להעברת משפחותיהם למקום החדש. פעילותם קפאה פתאום וכאמור היתה סכנה שכל תוכנית ההתישבות בערים הערביות תבוטל.

אולם הן לא בוטלו. חמישה שבועות אחרי מותו של אברהם מויאל, זימן שלום מויאל, אחיו הצעיר ועוזרו של אברהם, את הנוגעים בדבר ועודד אותם לצאת כפי שתוכנן. הוא היה יד ימינו של אחיו אברהם וגם מילא את מקומו בתפקידו במושבות בעת מחלתו. גם הוא היה עשיר כאחיו ומפורסם באהבתו לעמו ולארצו.

בפגישה שזימן השתתפו אליעזר רוקח, ר' אהרן שלוש, חיים אמזלג, ר' משה אלקיים, יוסף בק מויאל, ד. ז. לבונטין, א. בן-יהודה ושמואל הירש, שהיה המועמד למלא את מקומו של אברהם מויאל ז״ל, וכמובן ראשי וחברי המנינים. שלום מויאל הבטיח לקיים את כל מה שהתחייב אחיו הנפטר וראשי הציבור ביפו. האנשים שהשתתפו בפגישה קיבלו גם את ברכתו ועידודו של ר' משה אלקיים, ראש הישיבה ביפו, אשר בירך אותם בברכת: "ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש"; וברכת הדרך: "ויעקב הלך לדרכו ויפגשו בו מלאכי אלוהים". והמגינים המשיכו בהכנות כפי שנקבע.

נסים אלקיים סיפר למתפללים שאברהם מויאל הבטיח, שכעבור שנה יתחילו לשלוח עולים חדשים שיבואו מרוסיה להתישב בעזה, והביע תקווה שחובבי-ציון יעמדו בהבטחתם. בינתיים מתישבי עזה יצאו לבדוק את אפשרויות הפרנסה בעיר.

מאז ומקדם – ג'ואן פיטרס

מאז ומקדם – ג'ואן פיטרס –

מקורות הסכסוך היהודי ערבי על ארץ ישראל

1 – פליט המזרח התיכון – מוכּרים ובלתי מוכּרים

החלקים המוספים בתצרֵףמאז ומקדם

עליזה: אין טעם לנסות… אי אפשר

להאמין בדברים בלתי־אפשריים.

 המלכה: הייתי אומרת שלא התאמנת

 הרבה. באמת, אירע לי שהאמנתי

בלא פחות משישה דברים בלתי אפשריים

לפני ארוחת־הבוקר.

עליזה בארץ־הפלאות ..

.כך המצפון הופך אותנו למוגי־לבב.

–         המלט

דבר יחיד־במינו?

מדוע נהגו בחילופים ממשיים אלה של אוכלוסיות ערביות ויהודיות שלא כדרך שנהגו בכל חילופי־האוכלוסים האחרים? כמעט כל נדידות הפליטים ההמוניות – לרבות אלו שחד־סטריות היו ולא הדדיות, כדרכם של חילופי־אוכלוסים – נפתרו על־ידי יישובם המחודש של הפליטים או קליטתם בארץ המארחת הראשונה או באיזור אחר שנבחר לכך.

רשימת תנודות־האוכלוסים האומללות בעולם מסתכמת במספר מדהים של פליטים: מ־1933 עד 1945 נעקרו בםך־הכל 79,200,000 נפש ממקומן: עוד ()100,000,00 איש לפחות נעשו פליטים מאז מלחמת־העולם השניה. אנשים שנתע­רער בטחונם בזמנים של סיכסוך במהלך ההיסטוריה כולה היגרו לאיזורים שבהם חשו עצמם בטוחים יותר. רובם שוב אינם פליטים, מפני שהציבוריות העולמית ראתה ביישובם ובשילובם של זרמי פליטים אלה על ידי הארץ המארחת את קו־הפעולה התקין וההומאנטיארי. באורח עקיב נדרשת לכל הפליטים הזכות ליהנות מן התקדים המשפטי הבינלאומי, המעניק לפליטים את הזכות לחיות בכבוד כאזרחים בארצות־מקלטם. לא היתה שום החזרה מוצלחת של קבוצת פליטים כלשהי למולדתה אלא לאחר נצחון צבאי; זאת ועוד, במקרים של חילופי פליטים אין כל בסיס – לא הסטורי, לא מוסרי ולא אחר – לשיבה חד־סטרית.

החילופים בין הודו לפאקיסטן בשנות ה־50 למאה שלנו היו אדירים בהיקפם: 8,300,000 סיקים והינדוסים מפאקיסטן ברחו להודו, ולערך 6,500,000 מוסלמים עקרו מהודו לפאקיסטן. אפילו ב״מערב־בנגאל הצפופה, המוצפת מים״, לדברי הניו-יורק טיימס, שאליה נהרו פליטים ממזרח־פאקיסטן, ״נראה היה [לפליטים] כי תקוותם היחידה לנחמה היא בקרב אנשים הדוברים בלשונם, בעלי אותם הרגלי־תזונה, השותפים במנהגיהם ובמסורותיהם״. חילופים אלה לא התבצעו בדרכי שלום. כמו שנמסר בטיימס הלונדוני.

מוסלמים רוצחים הינדוסים וסיקים, הינדוסים וסיקים רוצחים מוסלמים. כל צד מאשים את זולתו בשצף־קצף ומסרב להודות שאנשיו הוא אשמו פעם במשהו.

 אולם, בניגוד לעמדותיהם של הערבים, הודיע נשיא פאקיסטן, מוחמד איוב ח׳אן, במסיבת־עיתונאים שקיים בקאהיר ב־1960, כי הורה לאנשיו לטפל בפליטים שלהם, בלי ״כל תמיכה של ממש מאחיהם המוסלמים ברחבי העולם״; הוא חיווה דעתו כי העובדה שפאקיסטן יישבה קרוב לשבעה מיליוני פליטים שבאו אליה מהודו תוכל לשמש דוגמה ל״שלושת־רבעי מיליון הפליטים מארץ־ישראל״ בארצות הערביות.

בדורותינו נקבע התקדים ב־1913, כאשר החלו תורכיה ובולגריה בחילופי׳ אוכלוסים שווים ביניהן; וב־1923 החליפו תורכיה ויוון ביניהן 1,250,000 יוונים כנגד 355,000 תורכים. בי1930 נחתם הסכם שוויתר על שומות אישיות תמורת חיסול־חשבונות סיטוני בדרך פיצוי בסכום עגול חד־פעמי בין יוון לתורכיה.מאחר שהממשלות הנוגעות בדבר נטלו לידיהן כמעט את כל רכושם של ההודים והפאקיסטנים שהחליפו מולדות ועשו שימוש באותו רכוש, ממילא הוצרכו גם הודו ופאקיסטן להגיע בסופו של דבר לפתרון דומה.

מיליוני פליטים שעזבו את בתיהם מחמת לחצים דתיים, אתניים או מדיניים יושבו מחדש בהצלחה. עוד הרבה מיליונים נקלטים־והולכים עכשיו בהדרגה בחיי ארצות־המקלט אשר איוו להם. הוועדה האמריקאית לפליטים (USCR) פירסמה לא מכבר (1982 ) מספר רשמי האומד כיום את מספר הפליטים ״בעולם כולו״ בלמעלה מ־10,000,000. כמו שדיווחה אותה ועדה, ״…מעטים מן הפליטים שיושבו נזקקים שוב אי־פעם לעזרה מן האו״ם״, אף־על־פי שלשכת הנציב־העליון־לפליטים של האו״ם ״מגדירה אנשים שיושבו כפליטים עד שהם מקבלים נתינות חדשה״.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 228 מנויים נוספים
דצמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר