ארכיון יומי: 29 בדצמבר 2013


נר המערב-י.מ.טולידנו-גולי ספרד במרוקו. 1492 – 1538

 

נר המערב

תולדות ישראל במרוקו

החוקר הרב יעקב משה טולידאנו ז"ל

איש טבריה ת"ונר המערב 

ועתה כה אמר ה' בראך יעקב ויוצרך ישראל… כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך. ( ישעיה מ"ג )

החזון הזה של הנביא ישעיה ראינו בקורות עם ישראל בכל ארצות פזוריו. בולט הוא לעינינו עוד יותר פה בקורות ישראל במרוקו, בכל הארצות אין ארץ שבה היו חיי עמנו מלאים כל כך רדיפות ומאורעות כבמרוקו, ובכל זאת בכל פעם שתקפוהו רדיפות ויחשבו לכלותו ולהאבידו, יכול שוב לחזק את מעמדו, ומצבו שב ויתפתח.

פרק שביעי.

גולי ספרד במרוקו. 1492 – 1538

המעבר החדש להיהדות במרוקו על ידי המגורשים מספרת שנת 1492, תלאות המגורשים שבאו דרך החוף ראזילא, סאלי, לעראייש, המחלה בפאס, שריה גדולה, דבר ורעב……

מעט קט וליהודי ארץ מערב, לא היה נשאר עוד זכר ושארית להם בספרות ישראל, אותם המאורעות האחרונים שאירעו בקהלה המרכזית והחשובה, בפאס, כמעט כבו את הגחלת האחרונה וידפו את הנטע הרך שזה קרוב החל לעשות פרי אחרי התבוסה האלמווחידית.

קהלת פאס זו נקודת הכובד של כל הקהלות במרוקו הכתה על ידי מאורעות שנת קצ"ח – 1438 ורכ"ה – 1465 מכה נמרצת, שהביאה בעקבותיה דלדול והתרוקנות, ירידה וכליון חרוץ, ולהיהדות  בארץ המערב בכלל, לולא שעד מהרה נראו לה בגואלים המגורשים מספרד, שבריבוים ובחכמתם וחריצותם יכלו להשיב להיהדות המערבית את כבודה ולחדש את יפעתה.

ובכן בה בעת שהיה לנו למתוח הקו האחרון על ספרות יהודי המערב, בה בעת ההיא נפתח לנו מעבר חדש ואופק רחב על ידי גירוש ספרד שקרה אז. אמנם יכול יכלו המגורשים, למלא תפקיד גדול יותר, ונכבד כל כך בארץ מקלטתם זאת במרוקו, ולהראות השפעה יותר מרובה ויותר רחבה, בהיות כי מרוקו היא הייתה הארץ המושלמנית האחת היותר קרובה והנשענת על יד ספרד, ואשר גם מושליה היו מושלי חסד אז.

ויראו חבה וידידות להמגורשים מספרד, אך ההשגחה העליונה כמו עמדה מנגד להם ותפריע בעד התיישבותם של רוב גולי ספרד במרוקו. מקרים רבים ורעים התחוללו האחד אחר משנהו על ראשי ההמון הגדול והעמום ההוא של המגורשים שחפצו להתיישב במרוקו.

ויהמו אותם להכחידם ולגרשם בחזקה, ובזה נשללה היכולת מרבים מהם מהשאר בארץ, ועמהם אבדה היהדות במרוקו חלק נכבד וחשוב שיכלו הרבה להביא אליה ברכה רבה וכח חדש, יותר מאשר קיבלה מאותו החלק המועט אשר התיישבו בארץ.

עוד בדרוך רגלי המגורשים בשערי הארץ, מיד בעוברם במעברות מרוקו בערי החוף, פגשו אותם תלאות וצרות רבות על ידי הנציבים הנוצרים אשר הופקדו שם מטעם ממשלת פורטוגל, שלה נחשבו אז הרבה מערי החוף של מרוקו.

הנציבים הנוצרים ההם שנאו תכלית שנאה את היהודים ויתנהגו עם המגורשים באכזריות נוראה. רבי אברהם ב"ר שלמה אדרוטיל אחד ממגורשי ספרד שבאו ישר למרוקו, יספר את מעללי הניצבים ההם ויתר הפגעים הנוראים אשר מצאום להמגורשים שעברו דרך ערי החוף ההם, ואלה הם דבריו :

לא אכתוב זולת מקצת הצרות שעברו על המגורשים שנכנסו קצתם למדינת פאס על ידי המלך הגדול חסיד מחסידי אומות העולם מולאי שיך שקבל את היהודים בכל מדינות מלכותו ועשה עמהם טובה ויש שנכנסו לסאלי היושבת בקצה ים המערב.

ושם עברו עליהם צרות רבות על ידי הערל טומאש, והערל גליאן, ושלחו ידם בבנות ישראל ועינו אותם ועשו תועבות גדולות ונאצות אשר לא היה כמהם, עד שבא למדינת פאס, ןמהם שנכנסו למדינת ארזילא על ידי נמרוד הרשע ביסורים גדולים ועינויים אכזריים הוא הטמא שליש מלך פורטוגל ממונה על ארזילא קונדו די בורבא.

על כל הרעה אשר עשה ליהודים ואשר געלם מיד לבוא למלך לקצאר אל כביר יצאו עליהם הערביים ויתעללו בם ויקחו את כל אשר להם והניחום ערומים אנשים ונשים וטף קהל גדול, ומהם שנכנסו למדינת באדיס על ידי מולאי מנצור ועשה טובה גדולה לישראל עד שבאו לפאס בממונם וכל אשר להם.

ומהם שנכנסו לאלעראייש ובזמן חזרתם לאלקצר יצאו עליהם הערביים ועשו בהם שפטים גדולים, מהם מתו בצמא ומהם אכלו האריות…ושארית הפלטה הנשארת באה לפאס ונאספו שמה על העדרים יחד גדולים וקטנים חכמים ונבונים…."

סוליקה הצדקת-הרוגת המלכות

 

חתימה: אני חיים חלואה חזק ברוך יהיה.

 

עם אשר נבחרו / לשם ולתהלה

 דור לדור ספרו / זאת תורת העולה

ללה סוליקה...ציון הקבר

אימה נעימה / בחדרי חדרים

בת מלך פנימה / אין אֹמר ודברים

 בלי נשמע קולה / זך ישר פעלה

 תשֻאות חן חן לה / נערה בתולה

נגדה קמו עמדו / שכנים הרעים

באו ויגידו / עדת המרעים

הנה זאת העברית / חשקה בדת נכרית

 והפרה ברית / צור נורא עלילה

 

יחידה ותמה / לקחו וינהיגו

 אנשי דמים מרמה / ככפירים שאגו

 למלך החדרה / הובאה גבירה

בת בתה של שרה / _רבת המעלה

 

חטאים חורשי רע / עליה נאספו

כל איש זב קל ומצרע / כתרו הקיפו

קח ממנו עצה / כל הון יקר תמצא

 עזֹב דת חלושה / ממלכה שפלה

 

חבצלת שרון / שושנת עמקים

 בדעת וכשרון / השיבה ממתקים

 איך יונה נכבדת / תעשה נפרדת

 כאשה מורדת / ונמצאת בעולה

 

ישראל בן בכור / נקרא לדר רומה

 האם מכֹר ימכֹר / את בתו לאָמה

 אמרה היקרה / לא אהיה לזרא

 יקראו לי מרה / עדת הכלולה

 

יחיד בלי שני / תורתו יחידה

 אהבתי אדוני / מכל כלי חמדה

 אלֹהינו אחד / ונביאו מיֻחד

 אנחנו יחד / חבל ונחלה

 

מורדי אור קציני / סדום !עמורה

עמדו לדין לפני / שקרא ושקרורא

יצאה הנזירה / בתער שכירה

משפט הנערה / לה פעלו עוְלה

 

חגֹר חרבך הָ / רֵק ורוץ כגבור

 כֹה דברה אֵהָ / רג ולא אעבֹר

 סר מר שר הטבחים / ונתח לנתחים

 שושנה בין חוחים / סבא וחוילה

 

לפני אל המיֻחד / יונה פיה פתחה

 נשמתה באחד / יצאה עולה מנחה

 קבעו לה עם חנה / מנוחה נכונה

 היונה לראש פנה / למעלה למעלה

 

ודא היא נדוניא / הנעלת עִם נפשה

שם שוכן עליה / ברבים קדשה

 כתֻבתה עזר / משדי ונזר

זהב ועליו זר / כ"ד קשוטי כלה

 

אודה יה אשר לא / השבית לנו גואל

יגדל ירום דגלו / שר חכם רפאל

אשה בבתוליה / אסף נתחיה

 אסף אל עמיה / בשדה המכפלה

 

את דמה יחשב / לפניך נורא

 כדם שור וכשב / על מזבח כפרה

 ברצונך היטיבה / ובנה החרבה

 עיר קדשך קרבה / אל נפשי גאלה

 

הא לכם ידידים / תוכחת מגלה

כי תהיו למדים / יראה מבתולה

ולא תחללו / שם קדשו גדלו

השמיעו הללו / תמיד יום ולילה

 

חזק ונתחזק / בעד דת יהודית

 ומזיק לַנִזָק / ישום לו בעדית

 שפחה נחרפת / אחרי רודפת

 תנחל השחפת / קדחת בהלה

 

בני האלהים / כל איש דל ורזה

 תעבדון אלהים / עלי ההר הזה

 בקשו פניה / תדרֹש אלהיה

תפרֹש כפיה / בתחנה ותפלה

 

רצונה יעשה / ויפק משאלה

צור רם המתנשא / כי הרים סביב לה

לבב אנוש יסעד / מיראה ורעד

 יגמלהו לעד / כל טוב נצח סלה

 

כל היום אוחילה / לך נאוה תהלה

הגבה למעלה / עם ביון מצולה

יהיה לך לסגלה / כקדם ותחלה

 כי לך צור נעלה / משפט הגאלה

המקובלים במרוקו

 

ארזי הלבנון 1199

יצחק כהן בן אברהם.

 נפטר לפני שע"ט מחבר " גנת ביתן " מבוא לתורת מקובלהספירות. כן כתב פירוש לעשר הספירות, היה תלמידו של רבי משה אלבאז.

יצחק סוויסא.

1800 בערך, מקובל מתאמראת אשר בסוס, עלה לארץ ישראל, בהשתדלותו נדפס " מערות שדה המכפלה " של רבי משה אבן צור.

מכפר תמאמנארת בחבל סוס במאה השישית לאלף השישי – 1800 בערך. רב ומקובל שעלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה הדפיס את סדר " מערת שדה המכפלה " לרבי משה אבן צור. חיב רספר " ויזרע יצחק ", חידושים ורמזים ומאמרים.

רבי יצחק צבע,השני

 בן יהודה, מצאצאי רבי אברהם סבע, לפי עדות עצמו. בן נאיים מונה רשימת חיבורים ארוכה. ספרו " שערי בינה " הוא פירושים לקבלת האר"י. יסודתו בהררי קדש רבנן קדישי לעיונין תקיפי ארעא וגאוני רבני המערב קמאי ובתראי ובר אבהן החכם השלם…הרב העצום כבוד הרב יצחק צבע נר"ו.

הספר,שנדפס אלוניקי, בשנת תקע"א. קיבל את הסכמות רבני תוניס, אבי יצחק טייב ורבי יהודה נגאר. הספר מכיל הגהותיהם של רבי יעקב פינטו, רבי יעקב בן מארגי, ורבי אברהם פינטו. וכן : לקוטי הרב הגדול כבוד הרב משה זכות זלה"ה על סדר אלפא ביתא, ונקרא בשם ספר אם לבינה.

ברם, חלקו הראשון של " שערי בינה " נקרא בשם " מקום בינה ", ומכיל הגהות ע"ח, אוצ"ח, מבו"ש. הספר נדיר מאוד.

ארזי הלבנון 1325

יצחק קורייאט.

 הראשון " רב במראכש סביב לשנות ש"מ, חיבר כנראה ספרים אחדים והוא היה גם מקובל ". כך מוכח משאלות ותשובות " זכות אבות ", העתקתי מכתב יד ישן נושם מהרב המפורסם האלוהי איש אלקים קדוש הוא מר וקינינו אבי היחס כבוד הרב יצחק קורייאט ז"ל.

ארזי הלבנון 1328

יצחק קורייאט.

 השני, בן יהודה הראשון. נפטר י"ז בכסלו תקס"ה. ארחי תק"ן התיישב בירושלים, והוכרח לנדוד משם.בהסכמות לחיבורו התלמודי " מעשה רק"ם " הוא מכונה אספקלריא המאירה הרב הכולל חין ערכו מי ימלל במקובל האלוהי כבוד הרב יצחק קורייאט ז"ל.

ארזי הלבנון 1328

ישועה שמעון חיים עובדיה.

מכונה : " ישמח ". בהקדמה לספר " אבני שיש " של רבי שלמה אביטבול, שנכתבה בצפרו בשנת תר"ץ, הוא מתואר כסוה"ר. בקונטרסו " חסד ואמת " ענייני חברה קדישא, של חברת אליהו בצפרו, ג'רבה, יש כמה טעמים קבליים.

ישעיהו בקיש.

 המחצית השנייה של המאה ה-16. רב ומורה צדק ומקובל גדול. תלמידו של רבי יהודה עוזיאל, רבו של יוסף בן שמואל, מי שהביא לראשונה את " ספר הישר " לדפוס בונציה.

יוער, כי בן נאיים כותב במקום אחד " הוא היה מקובל גדול ונמצא ממנו כתב ידי בעניין זה " ואילו במקום אחר , " כבוד מלכים " הוא כותב : " גם חיבר איזה עניינים בקבלה ולא נשאר זכר למו.

פינת ההלכה – לפי חכמי מרוקו

דברי שלום ואמת מאת הרב שלמה טולידאנו . כרך אלף.

אנו מתכבדים להגיש לפני הציבור הרחב את הספר " דברי שלום ואמת " המיישב מנהגי מרוקו שיצא עליהם ערעור בדור האחרון.

זכות נפלה בחלקו של המחבר, הרב שלמה טולידאנרבי שלום משאשו שליט"א, הוציא לפועל מה שהרבה חכמים כמתו רצו לעשות, לחבר ספר העונה על כל השאלות שצצו על מנהגינו שירשנו מאבותינו הקדושים.

עוד לפני גירוש ספרד, מרוקו התברכה במרכזים תורניים שלא פסקה מהם תורה וגדולה מאות בשנים . בספר " מלכי רבנן " של החוקר הרה"ג רבי יוסף בנאיים זצוק"ל מונים כ-1700 חכמים במרוקו שחיברו ספרים, או חתמו על פסקים או שהיו מוכרים כתלמידי חכמים רשומים.

===================================================

א. אמירת פיוטים

בספר ילקוט יוסף <ח״א, עמי ע״ז, סעיף כ״ט) הוא כותב נגד אמירת פיוטים בתוך הזמירות, לפני ישתבח. ומנהגנו לומר פיוטים כגון פיוט ׳מי כמוך של ר׳ יהודה הלוי בשבת זכור, באמצע ׳נשמת כל חי׳, אחרי ׳כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך׳, וכן לומר פיוט ׳אשירה כשירת משה׳ לפני ׳אז ישיר׳ בשבת בשלח, וכן לומר בראש השנה וביום הכפורים את הפיוטים שנמצאים במחזורים לפני ׳נשמת׳ כגון ׳שואף כמו עבד׳, ׳אלהי אל תדינני כמעלי׳ וכו'

24. ראה על כל זה שו״ת שמש ומגן למוהר״ר שלום משאש (ח״א, סי׳ מ״א). וזה לשונו בעניין קריאת הפזמונים בראש השנה וביום הכפורים: ״אם כל הקהל או רובו הוא מרוקאי, צריך להישאר במנהג מרוקו שהוא משובח ומפואר, לומר כל דבר במקומו, דאזי יש בזה רגש וחרדה הרבה ומעורר הלבבות. לא כן אחר התפלה, אנשים יודעים שכבר גמרו את חובת התפלה ואלו רק דבר טפל בעלמא ואינו צריך, ולא יבא לכוין בזה כלל״. וראה מאמר ב׳ בד״ה ׳הפיוטים באמצע התפילה׳.

מנהג צפ״א הוא מנהג עתיק יומין מימי ראשוני הראשונים, וכבר אז ניטשה מחלוקת עזה בנושא. ראה את מה שכתבתי לעיל בנידון(מבוא, פיסקה שכותרתה: ״אמירת פזמונים בתוך התפילה״). וראה מה שכתבתי בנידון לקמן בהלכות ר״ה ויוהכ״פ (פיסקה ה׳) וכן מה שכתבתי לקמן במאמר ב׳(טענת הפסק, פיסקה שכותרתה ״הפיוטים באמצע התפלה״). מרן בסי׳ ס״ח אוסר לומר פיוטים בתוך היוצר ובתוך העמידה, אך הוא לא אסר לומר פיוטים בתוך הזמירות. לכן מנהג צפ״א הוא כדעת מרן.

המוסיקה שלי – קישורים לשירים

 

Festival d'Essaouira des Andalousies Atlantiques 2012 – Samedi 29, 1

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

דצמבר 2013
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

רשימת הנושאים באתר