המקובלים במרוקו

המקובלים במרוקו – משה חלמיש – ממזרח וממערב כרך ב' ועוד מקורות שונים

מצבה של הקבלה ביהדות מרוקו טרם זכה למחקר ממצה, למרות שתפסה מקום חשוב בחיי היהודים במרוקו. בספרו " שבתאי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו " ציין גרשון שלום כי במרורו הייתה הקבלה גורם רוחני עצום, ולימודי הקבלה רגילים אצל רוב חכמיה. אנדריי שוראקי הפליג בכתבו, כי היהדות המוגרבית היא בעיקרה יהדות קבלית.

ספר הזוהר היה נפוץ בחוגים רחבים – אף הועמד הזוהר בדרגה שווה לתורה. כל , למשל, הונח בארון הקודש ליד ספר התורה. אף יש פיוט לשבועות שכותרתו " שיר למתן תורה ולסיום הזוהר הקדוש.

רבים היו קוראים בו לעתים מזומנות במסגרת של חבורות, בהזדמנויות של שמחה ואבל וכיוצא באלה.

יעקב בירדוגו.

 המאה ה-18. בשירתו ישנה השפעה קבלית, אך לא בספרו " מים עמוקים "

אנציקלופיה ארזי הלבנון 1116

יעקב בן מארגי.

1700בערך. מקובל נודע, חברם של רבי אברהם בן מוסא, ורבי אברהם ישראל אזולאי. נראית השערתו של בניהו " שהחשוב בחבורות המקובלים שהגו אך ורק בקבלת האר"יט ז\,ל היה חוגו של רבי יעקב בן מארגי בתיטואן. ממנו יצאה השפעה של המקובלים בסאלי.

רבי יעקב הפלא והרבה לכתוב פירושים על הזוהר הקדוש. ואני הצעיר ראיתי פירוש האדרות מהרב ז"ל בכתב יד ( חיד"א )בסוף ספר " הדרת זקנים ", פירושו על "אידרא זוטא קדישא ". הפירוש נוטה יותר לפשט, אם כי יש בו מקבלת נאר"י ז"ל.

הגהותיו נדפסו ב " שערי בינה " לרבי יצחק צבע. קונטרס קבלי לוריני מובהק, ששלח לרבי רפאל אבן צור, הועתק לספר " סובר הרזים ". עוד מובא מאמר קצר בשמו ב " מערת שדה המכפלה ".

ארזי הלבנון 1148

יעקב בן צור בן ראובן.

 יליד פאס, יום שבת כ"ז באייר תל"ג – ליל שבת א' בטבת תקי"ג . פוסק, משורר, דרשן ומקובל. הוא וחבירו רבי יהודה בן עטרהיו מן הבולטים ביותר שבחכמי מרוקו. תלמיד חכם שידיו רב לו במקצועות שונים, אם כי עיקר חיבוריו הם בהלכה, ואף אלה לא נדפסו לבד  משאלותותשובות " משפט וצדקה ביעקב ".

ידוע שהיגה כתב יד של ספר " ירח יקר ", פירושו של רבי אברהם בן רבי מרדכי גלאנטי ל " זוהר ". הגהותיו ל "אוצרות חיים " נזכרות הרבה ב " סובר הרזים " בכתב יד ניו יורק. באו הגהותיו ל " ספר הכוונות " החיד"א מציין כי " היה לו יד בקבלה מעשית ".

יעקב נסים בן שבת .

 נפטר י"א בתשרי תרי"ח. מחכמי גיברלטאר. ספר פיוטיו " יגל יעקב ". משתמש בו במונחים קבליים. בדף טז מובא סיפור הנס המפורסם שנעשה בשבת לרבי יעקב בן שבת הראשון. אריה החזיר עם צאת השבת את רבי יעקב לשיירה, שממנה פרש בערב שבת בשל קדושת היום.

" והוא קבור במערת איפראן קרוב למוגאדור ( כנראה מערת אופראן ) וכמה רבנים נקברים במערה …חמשים צדיקים…והאחרון…הרב יהודה בן הרב נפתלי אפרייאט.

יעקב מלכא.

 נפטר תקל"א בתיטואן. מורה צדק בפאס. בהקדמת שאלות ותשובות " זרע יעקב " שם, תואר כמקובל האלוהי.

יעקב נחמאס. מחכמי דמנאת. תואר ביחסי כבוד מרובים " הרב הקדוש המקובל " וכיוצא באלה.

יעקב פינטו בן ראובן.

 מחכמי מראכש. ומתלמידי רבי אברהם אזולאי בן ישראל, חברו של רבי ישעיה הכהן. וכנראה שחיברו שלושה כרכים פירושים על הזוהר. הגהותיו ל " ספר הכוונות " נדפסו ב " שערי בינה "

יעקב ששפורטאש.

 1610 – 1698. מראשי הלוחמים בשבתאות. יליד אוראן שבאלג'יר. היה רב ראשי בתלמסן, אחר כך בפאס ובסאלי. " נכנס לפרדס בימי שבתו שם במרוקו ונשאר מקובל אדוק כל שנותיו.

ספרו " ציצת נובל צבי " יצא במהדורה מדעית בידי י תשבי. חשובה היא הקדמתו הארוכה של ששפורטאש ל " הילכ הקודש " לרבי משה בן אלבאז המוכיחה על זיקתו הנפשית לעולם קבלת רבי משה קורדובירו דווקא.