המקובלים במרוקו-סעדיה אזאווי.

המקובלים במרוקו – משה חלמיש – ממזרח וממערב כרך ב' ועוד מקורות שונים

מצבה של הקבלה ביהדות מרוקו טרם זכה למחקר ממצה, למרות שתפסה מקום חשוב בחיי היהודים במרוקו. בספרו " שבתאי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו " ציין גרשון שלום כי במרורו הייתה הקבלה גורם רוחני עצום, ולימודי הקבלה רגילים אצל רוב חכמיה. אנדריי שוראקי הפליג בכתבו, כי היהדות המוגרבית היא בעיקרה יהדות קבלית.

סעדיה אזאווי.

 נזכר ב " מאור ושמש "

סעדיה בן רבוח בן משה.

 נפטר לפני שס"ז. חסיד גדול, מרבני פאס. כתב כרך גדול של דרשות " מכיל כשלוש מאות דפים, ויש בו גם כן חידושים ועניינים בקבלה.

סעדיה בן ברוך ביטון.

ראה " מאור ושמש "

ראובן בן צור.

 נפטר ד' באלול תמ"ד, " חכם גדול מקובל וחסיד גדול. הוא אבי הרב המפורסם כבוד הרב יעקב בן צור, היה תלמיד מהרב מרדכי אצבאן הזקן. והיה מתנהג הרב ראובן בחסידות מאוד ומחמיר על עצמו חומרות גדולות בעניין המאכל, וידענו עניין נפלא שאירע לו ( החיד"א )

רפאל משה אלבאז בן שמואל בן יהודה. 

תקפ"ג – כ"ב בתמוז תרנ"ו רב ומורה צדק בצפרו, " חכם מדעי בכל החוכמות ומקובל " שיריו השגורים בפי יהודי המערב קובצו, מהם נדפסו ב " היטיבו נגן ", לרבי רפאל אדרעי בעיר פאס, וב "ישיר ישראל ", פאס, בספרו " שיר חדש וקול בוכים ", ירושלים.

ספרו הקבלי החשוב הוא " עדן מקדם " פאס, ת"ש. אנתולוגיה קבלית, מעין " מדרש תלפיות " של רבי אליהו הכהן. וכן קוטרסו " מיני מתיקה " ובמיוחד הקונטרס " עטרת פז " – שניהם נסחפו ל " עדן מקדם " – העוסק כולו בצירופי השמות.

רפאל יעקב בן סמחון בן מכלוף.

נפטר בשנת תרי"ז מחכמי פאס. " חכם גדול דיין מובהק, פסקן ודרשן " ( הכסמת רבני פאס לספר " בת רבים ). ( הערה אישית שלי : החכם הנ"ל הינו ממשפחתה של יפה בנוז, המכונה אצלנו " בנט ספרו " ). תלמידו של רבי חיים דוד סירירו.

חיבוריו הקבליים " בת רבים ", מעין אנציקלופדיה הלכית וגם פירושים על התנ"ך והתלמוד, ג'רבה. " סוד הרזים " ג'רבה, והוא פירוש ל " אוצרות חיים " של רבי חיים ויטאל בעל " ספר החזיונות ". בראשו : קונטרס " כלל חכמת הקבלה " והא לקט משלושה מקובלים.

דבריו בהקדמת הספר עושים רושם של תעמולה לקבלה. לפי בן נאיים נחשב מומחה בקמיעות.

שאול הסבעוני.

נזכר ב " מאור ושמש "

שאול ישועה אביטבול.

1740 – 1809 בערך. מחכמי צפרו. מכונה : רב שיש"א

שאול נחמיאס ( נחמייאש ).בן דוד בן מסעוד.

המאה ה-19. מרבני מראכש. בהסכמות הוא מכונה : " צדיק המפורסם בכול ערי המערב חסידא קדישא ופרישה, המקובל האלקי המלומד בנסים ". בנו, שלמה, מביא ב " מעשה נסים " בראשי הספרים שההדיר. חיבוריו הקבליים הם : " וישמע שאול ", הערות הלכיות לשולחן ערוך או"ח בשילוב עניינים קבליים. " ויאמר שאול " פירוש קצר לפרשת בראשית, " בית שול " על כמה פסוקי נ"ך.

רבי שאול – ארזי הלבנון.

רב מופלא, מלומד בנסים, סיני עוקר הרים הנשר הגדול, חסידא קדישא ופרישא, מקובל עצום, מרבני מרוקו " חסיד בעל מעשים ומקובל " הניח אחריו חיבורים רבים בכתב יד.

ואלה הם חיבוריו :

1 – " ויאמר שאול " על הנ"ך

2 – " בית שאול " – על התורה.

3 – " גבעת שאול " – על חמש המגילות

4 – " וישמע שאול "  על ארבע טורים.

5 – " קדש הילולים " – על כמה מסכתות והרא"ם ופירוש רש"י.

6 – " ויגד לשאול " – שאלות ותשובות. ועוד ספרים על הזוהר הקדוש.

7 – " קדש הילולים ".