אנוסים בדין האינקויזיציה-ח.ביינארט

אנוסים בדין האינקויזיציה – חיים ביינארט.

האנוסים בקסטיליה במאה הט"ו

הוצאת ספרים עם עובד בע"ם – תל אביב

נסדר ונדפס בשנת התשכ"ה בדפוס דבר בע"מ – תל אביב

חלק מן האנוסים הצליחו להימלט למבצר (האלקאסר) של העיר, ושם נמצאו בחסותו של הקורחידור. ״הפורעים עלו על המבצר, פרצו לתוכו והרסו בו את המגדל המרכזי. בקרב זה הרגו אנשים רבים. את הקורחידור [נוצרי ממוצא נוצרי] ורבים מן האנוסים גירשו מן העיר. על האנוסים סגרו את העיר ולא נתנו לשום איש מהם לשוב ולהיכנס לתוכה, וכל מי שבא מהם לעיר נהרג. באותם הימים הוסיפו הפורעים והרגו 20 אנוסים ויותר, ואת הנהרגים זרקו למערות ובשדות למאכל לכלבים, כאילו היו חיות רעות. והוסיפו והחריבו את בתיהם ואת חנויותיהם ואת כרמיהם, ועשו נגדם מעשים ופשעים גדולים ביותר, כאילו היו מאורים״. תיאור זה מובא כלשונו מתוך אותו מסמך עצמו, והוא נותן לנו גם את הערכתם של האנוסים שנשארו לפליטה ופנו למלכות, וגם את האישור הרשמי של הכתר לאמיתות התיאור. להערכת מאורעות ימים אלה נמצא פרטים חשובים גם במשפטי האינקויזיציה. פרטים אלה בתיקיהם של הנידונים, הנראים כרמזים דחוקים, משתלבים היטב במסכת התיאור שהובא לעיל. במשפטה של ליאונור די לה אוליבה מובאת עדותו של גונסאלו, עושה־סנדלים (בורסיגינרו), המספר כיצד הסתתרו אנוסים בביתו של נוצרי בשם פדרו די טורס, והוא ודאי מחסידי אומות העולם, במשך שלושה שבועות. ועל אף הסכנה שנשקפה להם, מסתבר מדבריו שהאנוסים המסתתרים (קונסטנסה די לה אוליבה ואמה, ואחות אחרת של קונסטנסה, היא אשתו של אלוארו די לה היגוארה ואשתו של אלונסו גונסאליס די לום אוליבוס, ואלונסו גונסאליס עצמו, דיגו גונסאליס ואשתו, ואשתו של פרנאנדו די לה אוליבה), קיימו מצוות. קבוצה זו של שמונה אנוסים ואנוסות, שהיוו למעשר. כמה משפחות, חיו כל אותו זמן ששהו בביתו של פדרו די טורם כיהודים, ובשבת נהגו להסתגר בחדר אחד ולא נתנו לשום אדם להיכנס לתוכו. אין לדעת אם הללו היו ניצולים יחידים, לאחר שלושת שבועות האימים שעברו על סיאודד ריאל (אשר נסתיימו כנראה בסוף אוקטובר 1474), שהסתתרו בעיר עצמה.

יש במשפטי האינקויזיציה תיאור בריחתם של אנוסים לכל עבר. סנצ׳ו די סיאודד, חואן מרטינס די לוס אויליביס וחואן גונסאליס פינטאדו ברחו לאַלמַגרי שעל אדמת מסדר קלעתרבה חואן קאלדיס וחואן די פיס ברחו לדאימיאל, אף היא על אדמת המסדר! והיו גם שברחו למדליין. אבל נראה שרוב הבורחים, שאנו יודעים עליהם, נתרכזו בעיירה פלמה הסמוכה לקורדובה, ששייכת היתה לדון לואיס פואֶרטוקארֵירו. בפלמה נתרכזו באותם ימים לא רק פליטי סיאודד ריאל כי אם גם פליטי פרעות ממקומות אחרים. מעשהו של אציל זה שנתן מחסה לאנוסים פליטים הוא מיוחד במינו בימי הפרעות, שהקיפו עדים רבות באנדלוסיה. ביחוד בולט הוא נוכח העובדה, שהאנוסים מסיאודד ריאל, שמצאו אצלו מחסה, חיו כיהודים, ולא נעלם בודאי מעשה זה מעיניו. ואם ידע והתעלם-סייע ביודעים לשיבה אל היהדות ועבד במפורש על אחד מאיסוריה של מכנסיה-מתן סיוע לכופרים. מספר הפליטים בפלמה יוצאי סיאודד ריאל היה ניכר למדי. רשימת הבאים לשם מתקבלת מכמה עדויות במשפטיהם של אותם אנוסים שנידונו משנוסד בית־הדין בסיאודד ריאל. ראויים הללו שיבוא כאן זכרם לא דק על שום דרכם היהודית בפלמה אלא גם משום שלפנינו אנוסים בני מקום אחד שיצאו ממקומם ויצרו במקומם החדש מעין עדה. על עדת־אנוסים זו נמנו חואן פאלקון הזקן, גומס די צ׳ינצ׳יליה ואשתו חואנה גונסאליס, חואן דיאס, סוחר־בדים, ליאונור גונסאליס ובעלה אלונסו גוג־ סאליס דיל פרשינאל, קונסטנסה די בוניליה ובעלה פרו פראנקו, פדרו די בוניליה, פרנאנדו דיאס, צבע־בדים, גיאומאר דיאס אשתו וסנצ׳ו בנם, מרי דיאס, סדירה, בתה קונסטנסה ובעלה חואן די טורס,גארסיה בארבאס, גאדסיה דיאס, טווה־ משי, אלפונסו די הדירה, רודריגו דונסיל, ויש להוסיף עליהם את העדים שראו אותם שם: קטלינה גונסאליס וקטלינה די סמירה. כל אלה הם ראשי בתי־אבות של אנוסים בסיאודד ריאל, והמציאות מעלה שכנראה היו יותר מאלה המנויים כאן.