الجهاد وكراهية اليهود-ג'יהאד ושנאת

ג'יהאד ושנאת היהודים – מתיאס קונצל.

על שורשיה הנאציים של מתקפת 11 בספטמבר.גיהאד 3

התקפות אלו, החוקיות והבלתי־חוקיות כאחת, לא רק שתרמו להתקדמות האיסלאמיזם במצרים, אלא גם שירתו אינטרסים מיידיים של המשטר הקיים. חוסני מובארב לא ביטל מעולם את מצב החירום שהוכרז בשנת 1981 לאחר רצח סאדאת ונראה היה שהוא נהנה לראות את מבקרו סעד א־דין איבראהים חוצב סלעים. רק איומיו של נשיא ארצות הברית ג׳ורג׳ בוש, סמוך למאסרו של איבראהים, להקפיא את הסיוע הכספי למצרים הביאו לשחרורו בחודש מרס.2003

אולם לא האינטלקטואלים החילונים הם אלה המזוהים כ״רוע״ האמיתי האחראי למַדְוויה של מצרים, אלא ישראל והיהודים. באשר לנקודה זו מצרים כולה אימצה את ההשקפה האיסלאמיסטית. במצרים נידוי היהודים והרמוניזציה שלהם אינם נתונים לוויכוח; זוהי הנחת יסוד של השיח היומיומי. כאילו לא נחתם מעולם חוזה שלום בין המדינות, ישראל ואזרחיה מוחרמים כיום לחלוטין בידי כל האיגודים המקצועיים במצרים – בכלל זה ארגוני עורכי הדין, העיתונאים, הרופאים והאמנים – ובידי כל האוניברסיטאות, אגודות הספורט, התיאטראות והתזמורות. כשהמשורר הסורי אדוניס השתתף בכנס משוררים בישראל בשנת 1995, תקפו אותו כל הזרמים הפוליטיים במצרים. השמאל הלאומני היה בין המריעים לרוצחי פרג׳ פודה, משום שהלה נהג להתבטא בזכות ההשלמה עם ישראל. אם יש במצרים של היום נושא אחד המאחד איסלאמיסטים, ליברלים, נאצריסטים ומרקסיסטים, הרי זוהי ההזיה הקולקטיבית בדבר האויב המשותף לכולם, ישראל והיהודים – הזיה שלצדה, כמעט תמיד, גם המשאלה למחוק את ישראל.

פעפוע של אנטישמיות בנוסח היטלר אל תוך ספר לימוד דתי במצרים נתפס גם כיום כאירוע שגרתי. כזה הוא למשל ספר הלימוד המקובל ׳עם ישראל בקוראן ובסונה׳ מאת שיח׳ מוחמר סייד טנטאווי. טנטאווי עומד בראש אוניברסיטת אל־אזהר בקהיר, וככזה הוא בכיר חכמי הדת של העולם הסוני. ספרו זה, שנכתב בשנת 1967 על בסיס עבודת הדוקטור שלו, הופיע במהדורה רביעית בשנת 1997. טנטאווי כותב בו שהיהודים עמדו מאחורי המהפכה הצרפתית והמהפכה הסובייטית; שהם יזמו את מלחמת העולם הראשונה ואת מלחמת העולם השנייה; שהם שולטים בתקשורת העולמית ובכלכלה העולמית; שהם חותרים להרס המוסר והדת, ומפעילים רשת עולמית של בתי בושת. טנטאווי מצטט מדבריו של היטלר ב׳מיין קאמפף׳: ״בהתנגדות, לַיהודי, אני ממלא את שליחותו של אלוהים״. הוא משבח את ׳הפרוטוקולים של זקני ציון׳, ומעיר ללא שמץ של צער כי ״לאחר פרסום ׳הפרוטוקולים׳ ברוסיה נהרגו כ־10,000 יהודים״.

רעיונות דומים בלבוש לא דתי מופיעים בספרו של מוחמד קוטב ׳המוסלמים והגלובליזציה׳, שהופיע בשנת 2000. מאחורי הגלובליזציה, מסביר קוטב, עומד ״הון יהודי בינלאומי, ששולט כבר בארצות המוצא שלו ומנסה עתה להרחיב את שליטתו אל העולם כולו״. לשם כך הוא נוקט אסטרטגיה נכלולית במיוחד, שכן ״ההיסטוריה של השליטה היהודית״ מתבטאת ב״הפצת שחיתות מוסרית, אנרכיה מינית, כפירה, סמים וצורות מגוונות של שיגעון ואובססיה״.

כל מי שמאמין במושגים הללו, ומתגורר במדינה כמצרים, הגובלת בישראל, נידון לתחושת איום נוראה ומתמדת. איום זה מגולם לעתים קרובות באישה הישראלית.

ממש כשם שהמחבל מארועי 11 בספטמבר מוחמד עטא קבע בצוואתו שאף אישה לא תורשה לגעת בגופתו אם ימות, כך גם התקשורת המצרית מהזרם המרכזי מציגה את עצם מגעה של נקבה יהודייה כאיום שטני. דוכני הרחוב במצרים מציעים שלל רומנים שבהם פרוצות העובדות בשירות המוסד תוקפות בנבזות את בחוריה של מצרים. פתייניות אלו אינן מסתפקות במזימה לערער במדוחי מין את ההתנגדות הערבית הטבעית וכך לגרום לנורמליזציה ביחסים בין מצרים לישראל – אלא פועלות להשמדה ישירה של האוכלוסייה הערבית באמצעות הדבקתה השיטתית באיידס.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
ינואר 2015
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר