ארכיון יומי: 16 ביוני 2015


מנהגי החתונה בקהילת ארפוד. מאת ד"ר מאיר נזרי….נוסח הכתובה המסורתית בדורות הראשונים בארפוד ובתאפילאלת.

 

מנהגי החתונה בקהילת ארפוד.ארפוד - חתונה

מאת ד"ר מאיר נזרי….

מתוך הספר מקדם ומים כרך ח

ד"ר מאיר נזרי מחברם של ספרים רבים אחרים כגון שירת הרמ"א, קהילות תאפילאלת, מביא בפנינו מנהגי החתונה בארפוד בצורה קולחת ומאירת עיניים….

נוסח כללי של שטר הנדוניה.

זאת נחלת כלתא בתולתא דא – זאת הנדוניה של הכלה הבתולה הזו – פלונית בת פלונית דהנעלת – שהכניסה – מבית אביה לבית בעלה פלוני בן פלוני י"ב מלבושים וי"ח פרנק, אצעדה עשרים אלף פקרנק, צמיד שלושים אלף פרנק, טבעת ט"ו אלף פרנק וכו….סך הכול עיקר ותוספות חמש מאות אלף פרנק, ונכנס הכול לרשות הבעל הנ"ל וזקפן עליו במלווה ורשו וכו… – וקיבלן על עצמו בתורת מלווה ונכנס הכול מיד הבעל הנ"ל בקניין של משיכה וכו…ובכל שריר ובריר וקיים.

וחותמין שני עדים או הסופר ועד ( ובתקופה האחרונה גם הבעל מצרף את חתימתו ) שטר הנחלנ כולל חמישה חלקים המופיעים ברף.

חלק א. כותרת השטר המודיעה על הנדוניה שמכניסה הכלה לחתן, תוך ציון שמה ושם אביה וציון שם החתן ושם אביו.

חלק ב. רשימת הפריטים. כל פריט נרשם בנפרד, שם הפריט וערכו המספרי.

חלק ג. סך הכול עיקר ותוספות של כל הפריטים

חלק ד. הצהרה והתחייבות הבעל בביטחונות ובאחריות לנכסים.

חלק ה. חתימה שנע העדים או עד אחד וסופר.

הנה מבנה שטר הנחלה וחלוקתו לסעיפים המפורטים לדוגמה.

חלק א. זאת נחלת פלונית בת פלוני מבית אביה לבית בעלה פלוני בן פלוני.

חלק ב. רישום כל פריט וערכו הכספי כולל תוספת שליש פריט א ), י"ב מלבושים י"ח פרנק כולל השליש. אצעדה עשרים אלף פרנק, צמיד שלושים אלף פרנק, טבעת ט"ו אלף פרנק.

חלק ג. סך הכול עיקר ותוספת חמש מאות אלף פרנק

חלק ד. ונכנס הכול לרשות הבעל הנ"ל וזקפן עליו במלווה ורשו וכו…

חלק ה. חותמים העדים.  הועתק לפורום

נוסח הכתובה המסורתית בדורות הראשונים בארפוד ובתאפילאלת.

יתן ה' את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בו שתיהן את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת.

בסימנא טבא ובמזלא יאייא ובנחשא מעליא בשעת רצון ברכה והצלחה בשלישי בשבת בכך ובכך לחודש פלוני שנת כך וכך לבריאת עלמא למניינא דרגילנא למימני בית כאן במתא סג'לסאמא דעל נהר זיו מותבה.

איך השם הטוב החתן ונכבד… פלוני בן פלוני הידוע הן ( שם המשפחה ) אמר לה לכלתא בתולתא דא פלונית בת פלוני הידוע הן…. הוי לי לאינתו כדת משה וישראל ואנא בסעייתא דשמייא  אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסי יתייכי כהלכת גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומסוברין ומכסין ית נשיהון בקושטא ויניבנא ליכי מוהר בתולייכי אחיד וקיים עלי מנכסי כסף זוזי מאתן דאינון עשרין וחמשה זוזי מזוזי כספא דחזו ליכי מנאי ומזונייכי וכסותייכי וספוקייכי ולמיעל לוותיכי כאורח כל ארעא.

וצביאת פלונית בתולתא והוות ליה לפלוני חתנא דנא לאינתו ורצה והוסיף לה משלו תוספת על עיקר כתובה דא עד משלם ( כמו שכתוב בשטר הנדוניה )דינרי זהב גדולים טובים ויפים ומזקקים מן המטבע היוצא בזמן.

ודא נדוניה דהנעלת ליה פלונית כלתא בתולתא דא עם נפשה מבית אביה לבית בעלה בין בגדים ותכשיטין וכלי ערש וחלי זהב ובדולח שינרי זהב גדולים טובים ויפים ומזוקקים מן המטבע היוצא בזמן.

ואפילו מגלימא דעל כתאפי.

עד כאן נוסח הכתובה, ואין חותמים בה עדים ולא חתן ולא סופר. נוסח זה מצוי בכתובות בארפוד עד תחילת 1948.

החתונה היהודית המסורתית במרוקו מאת יוסף שיטרית ואחרים

החתונה היהודית המסורתית במרוקו

אוניברסיטת חיפה 2003

מקדם ומים כרך ח

מאת יוסף שיטרית ואחרים

סיווגם ותיאורם של טקסי החתונה היהודית המסורתית

דרך תפקודם הסמלי בהביטוס החברתי ותפיסתם כזורֵי אור ומשמעות על הקיום האנושי ועל המציאות היומ־יומית, כמשחזריה של המציאות ואף כיוצריה, טקסי החתונה המסורתית מסדירים עניין מורכב בחיים האישיים והקהילתיים כמו עניין הנישואין. הם מעצבים ומקבעים עמדות, תדמיות, מעמדות ותהליכים במקטע מרכזי זה של החיים החברתיים, וממסדים חלקים שונים מן הפעלה. אולם גם אם טקסי החתונה מכוננים את מעמד בני הזוג החדש ומקבעים אותו ברשומות הקהילה אין הם בעלי מעמד דומה ואין הם מתחלקים שווה בשווה בין ענייניה ואישיותה של הכלה לענייניו ואישיותו של החתן. יתר על כן, חלק ניכר מן הטקסים הנוגעים לחתן קשורים לביקוריו המוסדרים בבית הכלה לפני בואה של הכלה לביתו וליוויו בידי פייטנים, קרובי משפחה ושושבינים, ובכלל זה עריכת טקס החופה והקידושין בבית הכלה בקהילות שמנהגי המגורשים השפיעו על מנהגיהן.

הטקסים המיועדים לכלה כוללים את טקסי ההכנות הכלליות הנוגעות לחתונה כולה לפני תחילת החתונה, במו רכישת המערכים הדרושים, ולאחר תחילתה, כמו שחיטת הפר, הכנת התבשילים ודאגה לאורחים, פעולות המתנהלות גם בבית החתן. עבור הכלה כללו טקסי החתונה המסורתית הכנת הנדוניה, סידורה, הצגתה, רישומה והעברתה לבית החתן; ביקורי השושבינות וטיפולן הנמרץ בה; השירים שהן שרות לה או אתה והמשחקים שהן משחקות אתה, ובכללם משחקי הנדנדה; הרחצה של הכלה בבית והטיפול בשערותיה ומריחתן בחינה בנוכחות חברותיה וקרובותיה; יציאתה למקווה והטבילה במקווה; איפורה והלבשתה לפני יציאתה לבית החתן; יציאתה בתהלוכה מרשימה לבית החתן כשפניה עצומות או כבושות באדמה; הצגת בתוליה; ולאחר מכן החזרה לבית הוריה שבוע לאחר נישואיה בקהילות שונות.

אשר לחתן, עיקר הטקסים הנוגעים לו אישית בתורת חתן מתנהלים בבית הכנסת בתפילות החגיגיות שעורכים לכבודו בשבת שלפני החתונה ובשבת שלאחריה, או בביתו כשבאים להתפלל אתו ערבית של מוצאי שבת שלפני החתונה וערבית של שבת חתן. כל פעם שהוא סר לבית הכלה כדי להשתתף בטקסים המגוונים הנערכים אצלה מלווים אותו פייטנים לרוב. בשבת שלפני החתונה כשבאות חברותיה של הכלה לבקרה גם הוא בא לבקר בביתה בלוויית שושביניו; שם עורכים לו בקהילות שונות את טקס המלקות המבוים כדי שהכלה או אמה ירחמו עליו ויצילו אותו מידי תוקפיו. במוצאי אותו יום הוא בא בליווי שושביניו וקרוביו לעשות את ההבדלה בבית הכלה, ובקהילות דרום־מערב מרוקו גם כדי להשתתף בטקס הכנת השמרים. הוא נוכח גם במסיבת ליל החינה שעורכים בבית הכלה, ובקהילות שהיו תחת השפעת המגורשים גם בטקס הקידושין. בבית החתן נערכים טקס כתיבת הכתובה ורישום הנדוניה בידי סופרי בית הדין או בידי הרב המקדש, וכן טקס התספורת והלבשת החתן. בקהילות שונות נהגו השושבינים לקנטר אותו לפני עריכת החופה על שעזב את עולם הרווקים והצטרף לקהל הנשואים. אחרי שהכלה מגיעה לבית החתן כל הטקסים המתנהלים שם נוגעים לשניהם, פרט אולי לטקס הצגת הבתולים, הנוגע במישרין לתומתה של הבלה ולכבודה ולכבוד משפחתה.

סיווג טקסי החתונה היהודית המסורתית, כמו סיווג כל מכלול מאורגן של טקסים ושל ישויות כלשהן, תלוי במערך הקריטריונים שהמתבונן מפעיל על הנתונים המוצבים לפניו, והטקסונומיה שלהם משתנה בהתאם. ניתן למשל, כפי שעשינו זה עתה, למיין אותם לטקסים הנוגעים לכלה ולביתה ולטקסים הנוגעים לחתן ולביתו. מיון אפשרי אחר של טקסי החתונה המסורתית במרוקו יביא בחשבון את הטקסים הרשומים בהלכה ובחיים היהודיים המסורתיים בכל קהילות ישראל לעומת הטקסים המקומיים השאובים מן הסביבה הערבית־המוסלמית, מן הסביבה הברברית ומן הסביבה הספרדית, כפי שהוער על כך כאן וכפי שנראה להלן. אולם כדי להבין את תפקודו של כל טקס וטקס ביחס ליתר הטקסים ולמערכת שכוללת אותם ולעמוד על מעמדו ותפקידיו החברתיים־התרבותיים השונים אין מנוס אלא לקבוע פרופיל אחיד ומובחן בו בזמן לכל טקס וטקס ממערך הטקסים של החתונה המסורתית (כמו של כל מערך טקסים אחר, יהודיים ולא יהודיים). למטרה זו נקבעו כאן עשר תבוניות מבחינות, שפירוטן עשוי לתאר כל טקס וטקס בנפרד ולייחד אותו ביחס לטקסי החתונה הנוספים. תבוניות אלה הן:

א.   מקורו של הטקס – האם זה טקס יהודי מקורי או יהודי מסורתי או שאול מן הסביבה הקרובה;

ב.   תכלית הטקס מבחינת העיסוק או מקטע הקיום האנושי שהוא מתייחם אליו, בין שמקטע זה קיים בנפרד ובין שהוא חלק ממערך שלם של טקסים;

ג.   מעמדו של הטקס במערך הטקסים הכוללים אותו(כאן טקסי החתונה) או במערך הטקסים הקהילתי הכללי(אם הוא נפרד);

ד.   זמנו ומקומו של הטקס בפי שנקבעו בקהילות השונות;

ה.   המשתתפים בטקס – בני המשפחה והקרובים או קהל של מוזמנים ואחרים;

ו.   מהלך הטקס, ובכלל זה שרשור המרכיבים והפעולות שהוא כולל מראשיתו ועד סופו וכן טקסי משנה הנערכים במסגרתו או המלווים אותו;

ז.   השיח המלווה את הטקס, ובמיוחד השיח הקבוע בצורת שירים וטקסטים מיוחדים;

ח.   טקסים מקדימים שהם תנאי או הכנה לקיומו של הטקס וטקסי המשך הממשיכים אותו;

ט.   משמעותו של הטקס מבחינות שונות, הן פנימיות לתרבות או לקהילה המקיימת אותו הן חיצוניות ומבוססות על שיקולים נוספים;

י. התמורות שחלו בטקס ובמרכיביו השונים לאורך הדורות.

מפאת קוצר היריעה לא נתאר כאן את כל עשרות הטקסים שהתקיימו בחתונה היהודית המסורתית במרוקו. המעוניין יוכל למצוא מידע עליהם הן בפרקי הספר השונים הן במקורות ובמחקרים נוספים המוזכרים בהם. נסתפק באן בשני טקסים בעלי מעמד שונה ומקור שונה בקהילות היהודיות במרוקו. באחד מהם – טקס הטבילה במקווה – נדון כאן. בטקס השני, טקס החינה, נעסוק בפרק קצר נפרד שיעלה גם את עניין התחדשותו ודפוסיו החדשים ההולכים ומתגבשים בארץ.

טקסי החינה בחתונה היהודית במרוקו והתחדשותם בישראל יוסף שטרית

 

טקסי החינה בחתונה היהודית במרוקו- יוסף שטרית

טקסי החינה בחתונה היהודית במרוקו והתחדשותם בישראל

יוסף שטרית

מקדם ומים כרך ט'

טקסי החינה השונים היו אירועים מרכזיים בחוויות החתונה הרבות והתכופות שנגעו להכנתה של הכלה לפרדתה מבית הוריה ולחיי הנישואין שלה. הם קבעו בעצם את סדר יומם של בני משפחת הכלה ושל הכלה עד ליציאתה לבית החתן. לאחר טקס האזמומג היה על הבלה לשמור את התחבושת המכבידה שעטפה את שערה למשך יום או יותר (עד שבעה ימים), לפי מנהג הקהילה או המשפחה, ובכלל זה בלילה. את התחבושת הורידו לה לפני טקס החינה הגדולה, ושטפו אז היטב את שערה משרידי החינה והביצה ורחצו אותה לפני הלבשתה בבגדים מפוארים, בחליפה הגדולה – אלקסואה אלכבירה – ברוב הקהילות העירוניות והעירוניות למחצה. לאחר טקס החינה הקטנה וטקס החינה הגדולה נהגו חברותיה של הכלה ונשים נשואות בפעם הראשונה ואימהות לילדים – אל־מזואראת  -או הנשים המבוגרות שטיפלו בה ובחינה שלה ללון אתה בחדרה תוך ביצוע שירים, חידת חידות ומשחקים כדי להגן עליה מפני מזיקים ורוחות. בקהילות שונות לווה החתן לביתו בידי פייטנים אחרי טקס החינה הגדולה עם מנחה שכללה מגשים של מטעמים שנועדו לו ולחבריו. ארוחת לילה זאת שאכל עם שושביניו שימשה לו גם סעודה מפסקת לצום שצם ביום חופתו. באותו הזמן חולצה הכלה מתחבושת החינה שעטפה את ידיה, ובקהילות רבות אף את רגליה," ומשרידי עיסת החינה כדי שתוכל לסעוד את לבה ותתבונן לצאת לטבילה במקווה.

משמעותם של טקסי החינה

כפי שעמדתי על כך בפרק המבוא משמעותם של טקסים מסורתיים, עתיקי יומין, אינה חד־ממדית ואינה יציבה כלל, אלא משתנה ומתגבשת מחדש בהתאם לתקופה, למשתתפים בטקס ולזרמים הרעיוניים שלהם. גם שימורם או שחזורם של הטקסים עם התנועות, הפעולות והתרחישים שמייחדים אותם בהקשרים חברתיים ותרבותיים חדשים אינו ברוך באופן אוטומטי בשימור משמעויותיהם ומסכת פרשנותם העממית או המלומדת. ייחוס משמעות להתנהגות חברתית (ואף אישית) כלשהי גמיש הרבה יותר מביצוע ההתנהגות עצמו, שכן פעולה פרשנית זאת תלויה תמיד במתבונן או בחווה הישיר של האירוע וברשת הסמיוטית הטבעית או המקצועית העומדת לרשותו, שעה שההתנהגות עצמה כבולה לרוב לכללים המסורתיים שהתגבשו ונקבעו במסגרת ההביטוס הקהילתי. כל פרשן טבעי או מקצועי כזה מפעיל את המסננים התרבותיים והסמיוטיים האישיים שלו כדי להעניק פרשנות לאירוע שהיה מעורב בו.

במקורם נשענו טקסי החינה השונים על האמונות בסגולות החיטוי, הריפוי והקישוט של תכשיר החינה שהתקבל מאבקת החינה שנמהלה במים או במי בושם ועל האמונות המגיות שהתפתחו על יסוד זה. תרבותן הסינקרטית של הגשים היהודיות במרוקו(במו ביתר הקהילות היהודיות שתרבות הנשים היתה בהן בעיקרה תרבות בעל פה) השאירה מקום חשוב לאמונות אלה אם מתוך מודעות מלאה לאמונות המגיות ולעצמתן ואם מתוך שגרה וקבלת המנהגים כהווייתם.

על אמונות מודעות ובלתי מודעות אלה הולבשו אירועי אירוח ואירועי שמחה ועצב שנגעו למעורבותם האישית הישירה והעקיפה של המשתתפים באופן פעיל באירועי החתונה, ובראש וראשונה הבלה והחתן ובני משפחותיהם. עבור אלה משמעות טקסי החינה קיומית קודם כול וכרוכה בחוויות המידיות שהם חווים לקראת הטקסים ובעיצומם של הטקסים וכן ברישומן של חוויות אלה בזכרונם ואולי אף באישיותם. גם החוויות המצטברות תוך כדי ההשתתפות הפעילה בטקסים אלה מגוונות ביותר ונוגעות לתחושות האישיות של הכלה והחתן הזוכים בימי החתונה לטיפול אמפתי וחברתי נמרץ ביותר מעד בני משפחותיהם וחבריהם; לערכי האירוח ולהמולה המתוחה שמלווה את האירוח של קרובי משיפחה, ידידים וחברים; לרשמים מן הפאר וההדר היחסיים או המיוחדים שהתלוו לטקסים המרכזיים; וכן להתנהגות המסורתית המתבקשת מן המעורבים באירועי החתונה על פי ההביטוס הקהילתי, במו, למשל, עצימת עיניה של הבלה במשך כל טקס החינה הגדולה בקהילות רבות

2.10 התמורות שחלו בטקסי החינה

עם חדירת המודרניזציה לקהילות היהודיות העירוניות במרוקו, הן כתוצאה מפתיחת רשת בתי הספר של חברת כל ישראל חברים (כי״ח) בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 הן בתוצאה מן הנוכחות המסיבית, הצבאית והתרבותית של צרפת ושל ספרד אחרי הטלת הפרוטקטורט שלהן ב־1912, החלו להשתנות מסגרות ארגוניות שונות ובן התנהגויות מסורתיות רבות בקהילות אלה. הסיבות לתמורות אלה רבות ומגוונות. ניתן למנות ביניהן את הנאורות החדשה שרכשה לה אחיזה בקרב חוגים חברתיים שונים עקב הידע החדש שנרכש בבתי הספר והביא לשינוי דעות, אמונות ועמדות; את המפגש עם התנהגויות תרבותיות אחרות, אירופיות בעיקר, שנחשבו בעיני הנאורים החדשים .יוקרתיות יותר וראויות יותר, ואת החיקוי של התנהגויות אלה שנבע מכך; את האפשרויות החדשות לצריכה תרבותית ולקיום חגיגות מחוץ לכותלי הבתים הפרטיים עקב פתיחתם של אולמות אירועים ואולמות בידור. אולם כל עוד שמרו הקהילות על רוב אוכלוסייתן היהודית המקורית, על הארגון ועל המבנה החברתי המסורתיים שלהן, לא חלו זעזועים רבים בהביטוס התרבותי ובחיים החברתיים התרבותיים שהתנהלו לאורו. התמורה העיקרית בשלב מוקדם זה הביאה בעיקר לעריכת חגיגת החינה הגדולה ולקיום הארוחה החגיגית שלאחר החופה והקידושין באולם אירועים שמחוץ לבתים הפרטיים כדי לארח מספר גדול יותר של מוזמנים. כמו כן התחילו לערוך את טקס החופה והקידושין בבתי כנסת במקום בבית החתן(ברוב הקהילות) או בבית הכלה (בקהילות שהתקיימה בהן השפעת המגורשים).

תמורות עמוקות יותר התפתחו בקהילה הגדולה ביותר, שהלכה ותפחה מתחילת המאה ה־20 עד לשנות החמישים ועברה מאלפים ספורים של יהודים לכ־75,000 יהודים, היינו ב־10% מאולוסייתה של העיר. המדובר בקהילת קזבלנקה, שממשל הפרוטקטורט הצרפתי החליט לבנות בה את הנמל העיקרי של מרוקו ולהפוך אותה לעיר מטרופולין כלכלית שתוביל את הפיתוח הכלכלי של מרוקו. באן חברו גורמים שונים לשינוי משמעותי בהביטוס הקהילתי של הרבבות. בין גורמים אלה ניתן לעיין את צפיפות הדיור של היהודים שהיגרו מקהילות הדרום ובמיוחד מן הקהילות הכפריות ואיבדו מניה וביה את היציבות התרבותית של קהילותיהם המקוריות; את פיזור הקהילה היהודית בשכונות שונות והמרחק שנוצר בין בתי היהודים, ובמיוחד בין בתי היהודים המבוססים; את עלייתה של שכבת בעלי אמצעים ובעלי תפקידים חשובים מקרב בני הקהילה הודות לאפשרויות הכלכליות, להזדמנויות החדשות ולקרבתם לחוגים האירופיים, שנהנו ראשונים מפיתוח כלכלי זה ונמצאו אתם במגעים עסקיים או מקצועיים; וכן את הצביון המודרני שהטביעו החוגים האירופים על החיים החברתיים והתרבותיים של שכבת בעלי האמצעים בעיר." כתוצאה מכך התחילו להצטמצם טקסי החתונה ואירועי החתונה המסורתיים, וביניהם טקסי החינה השונים, כך שנשאר בעיקרו של דבר טקס החינה הגדולה וטקס החופה והקידושין. בעלי האמצעים גם ערכו החגיגות שעטפו טקסים אלה מחוץ לבתיהם הפרטיים. גם מנהג היהודים יוצאי אירופה ויוצאי אלג'יריה הרבים יחסית שהתיישבו בקזבלנקה ונהגו לקיים את טקס החופה והקידושין בבית כנסת מרכזי שימש מודל לחיקוי עבור בני הקהילה המבוססים.

התמורות העמוקות ביותר במנהגי החתונה המסורתית של יהודי מרוקו התחוללו לאחר התפזרות הקהילות היהודיות ברבע השלישי של המאה ה־20 והגירת בניהן או עלייתם לישראל, לצרפת, לקנדה ולארצות אחרות באירופה ובאמריקה. בארצות מגוריהם החדשות ניתק בבת אחת הקשר המידי והמכונן עם ההביטוס התרבותי הקהילתי של המשפחות, ניתקו הקשרים המשפחתיים המסועפים שקיימו את אורחות המשפחה הרחבה ובוטלו בבת אחת כל הרשתות החברתיות-השיחיות המסורתיות שתמכו באירועי החתונה המסורתיים ואפשרו את עריכתם על פי ההביטוס הקהילתי .

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 195 מנויים נוספים
יוני 2015
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר