ארכיון יומי: 17 ביוני 2015


Lod , Israel- 5726 -1966

הועתק 126

Lod , Israel- 5726 -1966

Le marie – David Avraham fils de Makhlouf fils de Mordekhai Attias

La mariee – Nitsa – vickie fille de R.Chlomo-Hai fils de R.David fils de R.Yossef Knafo

Note – La mariee est descendante des martyrs d'Oufrane. Les mariesayant perdu leur ketouba originale   ont commande, a l'occasion du vingtieme anniversaire de leur mariage, une nouvelle ketouba qui leur a ete remise et signee devant temoins en 5750

Temoins – Binyamin Assoe et Barry Meyer Orkin

Artistes – Shira et Asher Knafo 46/54, TEMPERA SUR PARCHEMIN

Scribe – R.Yossef Elbaz

Remerciements – Vicky et David Attias, Lod, Israel

תולדות היהודים בארצות האסלאם-מאת : שלום בר-אשר – יעקב ברנאי – יוסף טובי

 

תולדות היהודים בארצות האסלאם

חלק ראשון

העת החדשה- עד אמצע המאה התשע עשרה

מאת : שלום בר-אשר – יעקב ברנאי – יוסף טובי

עורך שמואל אטינגר

מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל

ירושלים – תשמ"א

כאמור, במאות ה־16 וה־17 נרקמו קשרים כלכליים, ובהמשך הזמן גם מדיניים, בין ארצות אפריקה הצפונית לבין מעצמות אירופה. בתהליך זה החלו ספרד ופורטוגל, ובמרוצת השנים הצטרפו אליהן הולנד, איטליה, אנגליה, צרפת, הקיסרות ההאבסבורגית ומדינות גרמניות אחרות. קשרים אלה הלכו ונתהדקו במאות ה־18 וה־ 19.

מעצמות אירופה ניצלו את חולשתו של ״האיש החולה״ — כפי שנתכנתה האימפריה העות׳מאנית החל בתקופת הירידה במאה ה־17 — לביצור מעמדן בשטחי הקיסרות. תחילה נעשה הדבר באמצעות הקפיטולציות. הקפיטולציות היו הסכמים שהעניקו למעצמות האירופיות זכות שיפוט בלעדית על נתיניהן שישבו באימפריה, וכן זכויות מיסחריות בה. עוד במאה ה־16 קיבלה צרפת זכויות נרחבות על־פי הסכמים שנכרתו עם הסולטאן, וכן נקבע, שמעצמה זו תיחשב למגינה על כל נתיני ארצות הנוצרים ברחבי האימפריה. על־פי כללים אלה היו כפופים לצרפת כמעט כל היהודים ה״נוצרים״, או ה״אירופאים״, או ה״פרנקים״ (במקורות ״פרנקוס״ = חופשים, בגלל מעמדם), כלומר היהודים שמוצאם היה מארצות אירופה(או ארצות הנצרות).

החל במאה ה־17, וביתר שאת במאות ה־18 —19, ניתנה חסות דיפלומטית גם לנוצרים וליהודים תושבי מדינות המגרב, שהעניקו שירותים כלכליים או קונסולריים למעצמות אירופה, כגון סוחרים, ספקים, פקידים ומתורגמנים. רבים רכשו חסות זו מן הקונסולים הזרים תמורת כסף. התפתחות דומה חלה במארוקו בסוף המאה ה־18 והגיעה לשיאה בשלהי המאה ה־19.

החל בראשית המאה ה־19 נפלו ארצות אפריקה הצפונית בזו אחר זו קורבן

היהודים באפריקה הצפונית ובמצרים

לשאיפות ההתפשטות הקולוניאלית של המעצמות, על כל האינטרסים הצבאיים, המדיניים והכלכליים הכרוכים בהן. אלג׳יריה נכבשה בידי צרפת עוד בשנת 1830, ואילו יתר ארצות המגרב נכבשו בתקופת השיא של התפשטות האימפריאליזם האירופי, החל ברבע האחרון של המאה ה־19.

לסיכום — במשך כל התקופה הנדונה, היו ארצות אפריקה הצפונית נתונות במאבק כפול: מחד גיסא, התנהלה מערכה פנימית בין השלטון המרכזי של כל אחת מן הארצות לבין כוחות מקומיים כמו ראשי שבטים, קורסארים וקציני צבא שכירסמו בסמכותו, מערכה שתוצאתה היתה רפיון מדיני, במיוחד במארוקו, באלג׳יריה ובמצריים; מאידך גיסא, הפך המגרב לזירת מאבק בין מעצמות אירופה, שהחל במאה ה־19, ובייחוד בסופה, ביקשו להשתלט כליל על כל האיזור. תהליכים אלה קבעו את גורלן המדיני של ארצות האיזור ונתנו אותותיהם בהתפתחות הקיבוצים היהודיים שבתוכן.

ב. דפוסיה הדמוגראפיים של יהדות אפריקה הצפונית מגירוש ספרד ועד המאה ה־19

התגבשותו והתפתחותו של הקיבוץ היהודי באפריקה הצפונית ראשיתו של היישוב היהודי באפריקה הצפונית בימים קדומים. הקיבוץ היהודי הראשון בגולה נתהווה במצריים בימי בית־ראשון. יתכן שגם ליתר ארצות אפריקה הצפונית הגיעו יהודים סמוך לתקופה זו. ישוב זה הלך וגדל בתקופת בית־שני, והתרחב במיוחד בימי הכיבוש הערבי במאה השביעית, להוציא היישוב במצריים, שהלך ונתמעט במרוצת הדורות, ובלוב (קיריני), שבה ירד מיספר היהודים לאחר תקופת הפריחה שבימי הרפובליקה הרומית וראשית הקיסרות.

החל במאה ה־15 כונו יושבי הקהילות היהודיות הוותיקות בשם מוסתערבים (המשוערבים — דוברי ערבית או מושפעים מן התרבות הערבית). ראשוני המשתמשים במושג זה היו יהודים שהגיעו מאירופה למצריים, ארץ־ישראל וסוריה. גם בתוניסיה כונו התושבים הוותיקים בשם זה. אך הם נודעו גם כ׳׳תושבים״ או ״מוריסקוס״ (כינוים של המוסלמים בספרד, ושל תושבי המגרב בפי הספרדים). בקרב ״התושבים״ שמרה קבוצת היהודים ה״ברברים״ (כך הם מכונים בספרות ההיסטורית, אך בלשון הדיבור נקראו בשמות שונים, כגון ״שלוח״ במארוקו) על סימני היכר חברתיים ותרבותיים. קבוצה זו היתה נתונה להשפעה מיוחדת של תרבות שכניהם הברברים, אלה תושביה הקדומים של אפריקה הצפונית, שקיבלו עליהם אומנם את האיסלאם, אך המשיכו לשמור על מסורותיהם הדתיות והחברתיות הקדומות עד ימינו.

בתקופת כיבושי האיסלאם הגיעו קהילות ישראל באפריקה הצפונית לפריחה גדולה. הן הקימו הנהגה משלהן, יצרו מוסדות־קהילה מפותחים והטביעו חותמן על כלל ישראל בתחום ההלכה, ההגות והמדע. רדיפות ה״מייחדים״ (אלמווחידון — תנועה דתית ושושלת שליטים מוסלמים, ששלטה באפריקה הצפונית ובספרד במאות ה־12 —13) פגעו קשות בקהילות אלו וניכרו בהן סימני ירידה. אולם החל במאה ה־14 ניתוסף לקהילות היהודיות באפריקה הצפונית יסוד שהביא להתפתחות מחודשת: בעוד שקודם לכן היתה התנועה בין המגרב ואירופה דו־סיטרית — יהודים עברו מאפריקה הצפונית לאירופה ולהיפך — הרי בעקבות הרדיפות הגוברות נגד היהודים באירופה, התחוללה התנועה בכיוון אחד: גלים של מהגרים הגיעו מאירופה והשתקעו במדינות המגרב.

א. מעמדן המדיני של ארצות אפריקה הצפונית במאות ה־17 — 19

כידוע, ירדה פורענות על יהודי ספרד בשנת 1391 (קנ׳׳א), כמאה שנה לפני הגירוש הגדול. פליטים רבים הגיעו אז לאפריקה הצפונית. גל זה מצא מיפלט בעיקר בערי אלג׳יריה. הם הפכו את אלג׳יר למרכז רוחני ידוע בימים ההם, והטביעו שם את חותמם ברציפות על חיי הקהילות הגדולות, עד המאה ה־19.

לעומת זאת, התיישבו רוב מגורשי ספרד משנת 1492 ואילך במארוקו ובמצריים, ומעטים בלבד הגיעו לארצות אפריקה הצפונית האחרות, ארצות שהיו נתונות במאבק ממושך עם ספרד — אוייבת נפשם של היהודים. המגורשים לא זכו ליחס לבבי במיוחד בבואם למארוקו. גרמו לכך ההבדלים הרבים בין ה״תושבים״ לבין ה״מגורשים״ — הבדלים במסורת, בהליכות חיים, בשפה, בלבוש ועוד. ה״תושבים״ נהגו תחילה מתוך עליונות ב׳׳חדשים״, אך במשך דורות ספורים למדו הוותיקים להכיר בתרומתם הרבה של החדשים לתחיה הרוחנית ובערכם של דפוסי ההתארגנות החברתית שהביאו איתם. השפעתם במצריים ניכרה עוד יותר. שם עמדה הקהילה היהודית בסוף השלטון הממלוכי על סף כיליון ממש: מיספר היהודים הלך והידלדל והיישוב הצטמצם לעיר הבירה בלבד — קהיר. בואם של ה״ספרדים״ הפיח רוח חדשה בקהילות ישראל במצריים. גם אלה שהגיעו לטריפוליטניה אחרי הכיבוש העות׳מאני בשנת 1551 גרמו לתסיסה רוחנית, חברתית וכלכלית.

במאה ה־17 הגיע גל שלישי של מהגרים יהודים לאפריקה הצפונית. גל זה היה שונה באופיו משני הגלים הקודמים. עיקרו היו אלה שמלכתחילה התיישבו בליוורנו שבאיטליה, או כאלה שהיגרו לליוורנו במאה ה־16 מאפריקה הצפונית, ועם התמעטות האפשרויות הכלכליות בעיר זו בגלל המיספר הרב של מהגרים שנתקבצו בה, עברו בחלקם לאפריקה הצפונית ובמיוחד לתוניס, לאלג׳יר ולטריפולי. אלה שהיגרו לאלג׳יר ולטריפולי השתלבו בקרב הקהילה היהודית במקום, ובמיוחד בקרב חוג יוצאי ספרד ופורטוגל. לעומת זאת הקימו הליבורנים (שנתכנו ״ליבורנזים״, ״גורנים״, או ״גראנה״ — שמות שמקורם בשפות אירופיות או בערבית — וכן ״פורטוגלים״, כאות לשמירה על מוצאם) קהילה נפרדת מהקהילה המקומית — ה״תואנסה״ (התוניסאים), או מוסתערבים. הם גרו ברחוב משלהם ובמרוצת הזמן הקימו בתי־כנסת ומוסדות־קהילה נפרדים. פיצול זה המשיך להתקיים למעשה עד אמצע המאה ה־20. תופעה זו, שאין לה אח ורע ביתר הקהילות באפריקה הצפונית, ניתן לתלות אותה לא רק בתחושת העליונות שאיפיינה את היהודים ממוצא־ ספרדי בכל אתר ואתר — תחושה שניזונה מעברם המפואר, מהרגשת העוול שסבלו בשעת הגירוש, מחוכמת אבותיהם ומכשרונותיהם, במיוחד בתחום הכלכלי — אלא גם בשל המגע המתמיד שהיה לבני קהילה זו, שבתוניסיה היתה גדולה במיוחד, עם אחיהם בליוורנו. ואולי גם מעצם העובדה שהגיעו לתוניסיה לא כמגורשים וכפליטים המחפשים מיקלט, אלא כמהגרים וסוחרים המביאים עימם תנופה ושגשוג למקומות שאליהם באו.

במשך המאה ה־19 הגיעו מהגרים יהודים חדשים לאפריקה הצפונית ובמיוחד למצריים ולאלג׳יריה. מיספר היהודים במצריים הלך וגדל במאה ה־19 כתוצאה מהגירה מתמדת מאירופה. בראשית המאה היו אלה יוצאי איטליה. נראה, שכל היהודים שלא היו ילידי מצריים או מהגרים מסוריה ומארץ־ישראל, מעירק ומאפריקה הצפונית — נקראו ״איטלקים״, משום שיוצאי איטליה היוו רוב בקרב המהגרים שהגיעו מאירופה. רדיפות היהודים במאה ה־19 במזרח אירופה, במיוחד ברוסיה וברומניה, הביאו למצריים גם עשרות משפחות יהודיות אשכנזיות, והן הקימו להן בתי־כנסת משלהן בקהיר ובאלכסנדריה. לקהילה המוגרבית(יוצאימארוקו ויתר ארצות המגרב), שהיתה קיימת במצריים החל במאה ה־15 , התוספו אז משפחות רבות של יהודים ממארוקו, שהיגרו ממנה בעקבות מצבם שהידרדר בתקופה זו. לתשומת־ לב מיוחדת ראויה הקהילה הקראית, שהמשיכה להתקיים במצריים עד הדורות האחרונים. כיבוש אלג׳יריה בידי צרפת בשנת 1830 הביא עמו גם הוא מהגרים יהודים ממארוקו ומתוניסיה, וכן יהודים אירופיים, שבאו עם המתיישבים שהגיעו מצרפת לאלג׳יריה.

על אלה יש להוסיף הגירות פנימיות בתוך ארצות המגרב עצמן, הגירות שנבעו מסיבות כלכליות או מלחץ רדיפות. אם מצב היהודים היה רעוע באחת מארצות המגרב ויציב יותר באחרת, או אפילו בעטיים של הבדלים במצב הכלכלי במחוזות השונים באותה ארץ עצמה — אלה היו מניעים להגירה של יהודים ממקום למקום. שינויים אלה הביאו עימם תנודות במיספרי האוכלוסיה היהודית ובאופיה באפריקה הצפונית.

תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.

 

הנוער בעלייה.

תנועת שרל נטר במרוקו – יוסף שרביט.

עקיבא קשת מסיים את עדותו המרתקת והמלומדת בתיאור של אישיותו של אלפונסו צבע :

" אלפונסו צבע אדם צנוע, ירא שמים אמיתי, אוהב תורה, אדם המאפיין במתן בסתר. אני זוכר שביום הבר מצווה של בנו, יום-טוב, הוא קנה טלית ותפילין לעשרה ילדים עניים והלבישם, מבלי שידעו מי המממן כל אלה. אינני יודע מי החזיק את " שרל נטר .

לעניות דעתי הוא צדיק נסתר ויחד עם זה יהודי מרוקאי זקוף גו. בחיוך כבש את הג'וינט, גם ב " עליית הנוער " אותו מלא יכלו להונות. הגיע לארץ לברר את העובדות לאשורן. כשאמרתי לו כי יש ב " עליית הנוער " מקומות כלליים התקשה להאמין לי וביקש לוודא זאת בעיניו.

למרות עיסוקיו המאוד אחראיים הן ברמה המקומית והן ברמה הבין לאומית, התפנה תמיד לענייני ציבור וחינוך. לא ראיתי איש כמוהו. הוא יגיד שאני מגזים. כל מה שאמרתי לך הוא מעט. גרנו זה לצד זה בקזבלנקה, ובלילות שבת לאחר התפילה היינו מלווים האחד את השני ומשוחחים רבות עד למחצית השעה ודנים בדברים שברומו של עולם.

אני אומר לך, הוא צדיק. ראיתי בימי חיי הרבה אנשים, אבל אלפונסו צבע היה הפתעת חיי, וכל אשר אמרתי הוא לכבודו של אלפונסו צבע. "

לבסוף עקיבא קשת מעיר הערב מהותית לגבי אופיה של " שרל נטר " : " שרל נטר " היה מוסד יותר מתנועה. מוסד רב זרועות וענפים, אליו היו קשורים תנועות ומפעלים תרבותיים בכירים ".

פרק ג' – המשנה הערכית והחינוכית של התנועה " שרל נטר ".

מתוך תיאור הדמויות ששורטטו לעיל נצטיירו נקודות שונות המשקפות את תפיסת העולם שהניעה את התנועה " שרל נטר " בפעילותה החינוכית – חברתית  ציבורית המבורכת ומגוונת כל כך. היבטים שונים משמשים בערבוביה בתמונה המצטיירת. בפרק זה תוצג משנה שיטתית יותר ושלמה יותר של האסטרטגיה והיעדים שהנחו את התנועה.

בביטאון התנועה של " שרל נטר ", " נוער ", מופיע מאמר ראשון על " תנועתנו שרל נטר ", ובו מוצג המצע של התנועה. בכותרת הראשית נכתב : " מטרתנו להרים את הרמה המוסרית, הפיסית והאינטלקטואלית של הנוער שלנו, תוך משמעת עצמית וכיבוד החוק ".

ראשי התנועה ראו את עצמם כגורם ראשון במעלה בתהליך השיקום של יהדות מרוקו והחזרת הנוער למעגל העשייה בקהילה, לאחר מלחמת העולם השנייה.

עם הולדת התנועה חיפשו שם, כותרת, סמל. השם " שרל נטר ", שנשא אותו יהודי צרפתי גדול שהשכיל ללמדנו כי ניתן להיות אזרח טוב מבלי להתנכר לשורשיו ולקהילה היהודית – נמצא הולם ביותר. בהשראת דמות מופת זו ניסחו את יעדי התנועה.

1- התנועה מבקשת להוות מרכז שיעודד רוחנית ואמנותית ועשייה ספורטיבית.

2 – התנועה תיצור פעילויות בילוי בריאות.

3 – התנועה תנחיל את מורשתו של שרל נטר, ממייסדי " כל ישראל חברים " ובית ספר חקלאי ראשון בארץ ישראל – דמות המהווה סינתזה בין הפטריוטיזם הצרפתי לבין הנאמנות היהודית

4 – אנו מתחייבים לעשות זאת תוך העלאת ערכה של המשמעת העצמית וכיבוד החוק, על פי העיקרון היהודי עתיק היומין " דינא דמלכותא דינא ".

במסגרת התנועה תוכננו פעילויות מגוונות :עליית הנוער 6

פעילות ספורטיבית – בתנועה רכשה מגרש ספורט ברחוב " רנייה " פינת רחוב " שאטו-בריאה " הכולל בין היתר מגרש כדורסל, מגרש כדורעף, מתקן קפיצה, קורה אתלטית ומתקנים נוספים. במחסן הסמוך למגרש אוחסן ציוד מחנאות וצופיות עבור המחנות. התנועה יצרה זיקה עם מועדוני ספורט כלליים וראתה בזה מעשה של אחווה אוניברסאלית.

פעילות אינטלקטואלית – בתנועה עסקו בלימוד היסטוריה יהודית. בשיחות ספרותיות והגותיות, תוך העלאת סוגיות אקטואליות הקשורות בעם ישראל ובארץ ישראל.

עסקו בהכרת ארון הספרים היהודי ובלימוד השפות העברית והצרפתית. כשלושת אלפים תלמידים ברחבי מרוקו למדו עברית במסגרת " שרל נטר ". כמו כן התנהלו שיעורים ללימוד השפה האנגלית, סטנוגרפיה והנהלת חשבונות.

פעילות אומנותית – בתנועה התקיימו פעילות מוסיקליות, פעילות ספרותית שכולה הקראה שירה ופיוט, ואף דרמה ותיאטרון יהודי, בליווי מוסיקלי. נוסף לכך התקיימו בימי א' אחר הצהריים " ריקודי סלון " עבור נערים ונערות יהודים, וזאת כדי להניאם מלהגיע למגרות צרפתיות דומות.

פעילות חברתית סוציאלית

 אנשי התנועה ביקשו לאתר את החוליות החברתיות החלשות ולהירתם לפתרון בעיותיהם השונות : מצוקת המללאח ; בעיות קהילתיות הנעוצות בבתי הדין הרבניים ; ביקור חולים ; גיוס כספים לגמילות חסדים ; גיוס תלמידים לבתי מלאכה והכשרה מקצועית ; תמיכה משפטית חינם.

פעילות דתית רוחנית – תפילות ערב שבת התקיימו בצוותא ובשירה בציבור המעוררת שמחה, רגישות והתעלות. פעילות זו החלה בקזבלנקה, ביוזמתו של דניאל לוי. לימים התפשט נוהג זה ברחבי מרוקו ונחל הצלחה גדולה.

סייעו בידו בארגון מניינים אלה אחיו ז'אק לוי, אלפונסו צבע והארכיטקט יצחק לוי. בכך הדגישו כי התנועה בהחלט מקיימת חופש מצפון ודת ואינה כופה כל תפיסת עולם, אולם מתוך סברה כי שי את הרגשות הדתיים עתיקי היומין.

ב " שרל נטר " האמינו כי יחסי גומלין עם תנועות הנוער היהודיות בצרפת, באנגליה, בארצות הברית ובמצרים יניבו השראה לפעילות החינוכית והפריה הדדית.

בביטאון " נוער " מופיע מאמר הפורס בצורה שירית את מגמות תנועת " שרל נטר ". זהו מאמר האמור לגייס חניכים לתנועה ואף מצהיר זאת בפירוש. אין ספר שהמאמר זכה להצלחה, בשל טוב טעמו. חתום עליו " עמנואל ", והא פונה באורח חברי וחושף את נשמת התנועה ויעדיה :

…………היהדות חיה. יש לה כל הנתונים להוות מערכת חברתית ורוחנית. " שרל נטר " קבעה לעצמה להבליט נתונים אלה. עם ישראל חי. עברו הנחוש והפורה, הוא ההוכחה לעתיד עשיר עוד יותר. " שרל נטר " קבעה לעצמה להצביע על התהוות עתידו וללמוד את גורמי התפתחותו.

הנוער היהודי ממתין לשעתו היפה. הוא מבטיח. " שרל נטר " נחוש להעניק לנוער זה את מלוא התנאים האופטימליים לפריחתו….למי שהבין שהקהילה היהודית זקוקה לנערים ונערות בריאים בגוף וברוח, הגאים ביהדותם ובעלי שמחת חיים, הרואים עצמם אלמנטים פעילים בעתיד, חייבים להצטרף לפעילויותינו.

אליך חניך התנועה, מן העיר או מהמללאח, מופנות שורות אלה :

1 – חלץ עצמותיך ורענו שריריך במגרש, בסניף, בכדור סל ובמשחק פינג פונג. השתתף בתחרויות והרבה בניצחונות. עליך להתמודד עם בזבוז האנרגיה המאפיין את החיים המודרניים….הספורט הוא המזון החיוני ביותר. הוא גורם מאזן מאין כמוהו – את מערכת השרירים והמערכת העצבית, את הגוף והנפש.

2 – השתלב ספונטאנית בקבוצות תנועת " שרל נטר ",בהן אתה רוכש את חוש הצוותא, היחד, את ערך השייכות והיותך מועיל ותורם לחברה, את ערך הסולידריות. ערכים אלו הם, הם החוטים הטווים את בגרותך הנפשית – בגרות שמשמעותה, תחושת היותך נדבך חיוני ביציבות המבנה, חרוז רב חשיבות במחרוזת .

המקובלים במרוקו

 

שלמה בלולו.

מורה צדק בדמנאת. " ביחס הכתוב " שביד זרעו תארוהו החכם השלם הדיין המצוין המקובל האלוהי.

שלמה בו עבו.

על מצבת קבורתו באיפראן כתוב : " מרנא ורבנא המקובל האלקי המלומד בנסים "

ראה " החבצלת " שנה לא, כ"ה בתמוז תרס"א עמוד 253.

ראיתי במכתב קבורת הצדיקים זיע"א בעי"ת אופראן שכתוב עליו בזו הלשון : " וכמה נסים ונפלאות שהיו בימי הרב ז"ל אין די באר ".

שמואל לבלייא.

מאות 18-19 בערך. מעיר צפרו. בנו משה מתארהו כצדיק וחסיד החכם השלם והכולל, אין גומרין עליו את הלל, המקובל האלוהי, האב ובנו האירכו ימים מאוד. ייתכן שהוא ושמא סבו מחבר פירוש לעשר ספירות מאת " שמואל בן א"א אברהם המכונה אלבילייא " שהועתק בכתב יד . תצלומו בירושלים קשה ביותר לקריאה

כן מיוחסת לו בדפוסים ובכתבי יד  " בקשה " שהאסקרוסטיכון הוא שמעון בן לביא. מתחילה " שבת כאישון בת עין תשמור וזוכריהו על היין " אך אינה קבלית. פיוט זה ונוספים נדפס בקובץ " סדר תקוני כלה לליל השבועות כמנהג קהילת קודש טריפולי דלברבריא יע"ה, שהובא על ידי איש חכם ורופא ואבי הקבלה כבוד הרב שמעון לאבי זלה"ה, מגורש מספרד מעיר קשטילייא והוא בנוי על שבע ספירות וכו…אך נראה שאין הוא המחבר..

שמואל קארו.

1700 בערך. רב ומורה צדק בסאלי ורבאט עם רבי אליעזר די אבילא, והיה מקובל אלוהי.

אנציקלופדיה " ארזי הלבנון " – רבי שמואל קארו.

הגאון המקובל האלוהי כמוהר"ר שמואל קארו זצוקלה"ה, נודע למשגב כאחד מגדולי התורה והחסידות ברבאט-סאלי ונתמנה כאחד מחברי בית הדין. הוא חתום בהסכמה על ספר " חפץ ה' " לגאון הקדוש כבוד הרב חיים בן עטר זצוק"ל בעמח"ס או החיים הקדוש, ומשם נראה שלמדו יחד כי שם בהסכמה כתוב " כי מנעוריו גדל עמנו ".

כמה פסקי דין מובאים בספר בית יהודה עייאש, בספר נר מערבי, חתום שלישי פדו"ת עם הרב הגאון אהרן צרפתי והרב הגאון שלמה הכהן. בשאלות ותשובות " באר מים חיים " לרבי אליעזר די אבילה בן אחותו של רבי חיים בן עטר זצוק"ל, חתום בשנת התק"ט – 1749 ליצירה ואחריו הרב הגאון חיים טולידאנו.

ושם חתום הוא, ואחריו הרב הגאון אליעזר די אבילה. ובשאלות ותשובות משפט וצדקה ביעקב חלק ראשון סימן שמ"כ כותב לרבי יעקב אבן צור בזה הלשון :

רחימא דנפשאי וקימתין עזיזא, ה"ה החכם השלם הרב המצוין המאושר בכל ענייני כבוד הרב יעקב אבן צור נר"ו אחר דרישת שלום וברכה כדקא יאות משפט לאוהבי שמו יתברך באתי באותיות שתיים אלן למרס בדם אהבת תורה שלא יקרוש.

רבי שמואל קארו נמנה בין הלוחמים ברבי שמואל אזאווי שהיה סופר הבית דין וגם שוחט מתא בפרשה המפורסמת בעניין פגימת הסכין בעוקץ. באותה עת כתב הגאון יעב"ץ אגרת ארוכה לרבי שמואל אזאווי עם טורי חרוזים הנקראים על הסדר לשבח, ובמהופך לגנאי.

אגרת זו כתובה בספר לשון מלימודים להרב יעב"ץ ונדפסה בספר פאס וחכמיה לרבי דוד עובדיה זצוק"ל ועיין שם בהערות של המכתבים מכתב ט'

פרשה אחרת  הייתה מינויו של רבי שמואל אזאווי לדיין בסאלי, הוא השתדל אצל רבני פאס ומכנאס. ואלה עזרו לו להימנות לאחד מבית הדין בסאלי, והיה מתחרה עם הבית דין ר"י צרפתי ר"ש כהן ורבי שמואל קארו. ושלושת הרבנים השתדלו להורידו מכסאו.

צעקת העיר סאלי גדלה, ורבני פאס ומכנאס התחרטו על שמינוהו, בראש מתנגדיו עמד הגאון יעב"ץ וביחד עם רבני מכנאס נועדו יחדיו וכתבו אגרות לסאלי כי לא יכירו עוד אותו לדיין וימטירו עליו חרפה. עוד פרטים בספר נר המערב עמוד ריג – רטו.

לא ברור לנו מתי נלב"ע רבי שמואל קארו. את מקומו מילא חתנו הרב הגאון עיוש אלמליח זלה"ה.

חיפשתי ומצאתי האגרת שכתב הגאון יעב"ץ נקראת רגיל כשבחים, ובמהופך כגנאי. פשוט מדהים. להלן האגרת במלואה, כפי שמובאת בספר " פאס וחכמיה " לרבי דוד עובדיה, בדף מספר 263.

ידידנו              מרחיק שונאינו          ומקרב הצנועים             ומנאר הצבועים                ומפאר

הרועים           ומקלל המרעים          ומהלל השועים               ומפרך התועים                 ומברך

הניטעים         ומשרש המשוגעים       ומקלס הישרים              ומבזה הסוררים                ומגדיל

הרעיונות         ונוטש השגיונות         ולוטש האמונות              ומסריח הדראונות            ומריח

ההדסים          ושובר החמסים         וצובר המקולסים             ומנגח המאוסים                ומשבח

הנמלצים        ובוחל בלצים             ובוחר היועצים                ומשקץ הפריצים              ומחבק

הפרושים        ודורס העקשים          ודורש הקדושים              ומפגל הקדשים                ומסגל

הבקיאים         ומבלע הסובאים        וסועד הנדכאים               ומטמא הטמאים                ומטהר

הנשיאים        ומחרף הנכאים          ומצרף הנביאים               ומתעתע בחטאים              ומשתעשע

בחסידים        ודראונו הבוגדים        וצביונו הנכבדים             ומעקר הזדים                   ומבקר

הזריזים         ומסבך את הנלוזים     וסומך החוזים                  ומגבה הפוחזים                ומחבב

האלופים       ומזלזל החנפים           ומסלסל הצדיקים             ומואס בריקים                ומתאבק

בנאמנים       ונוזף בליצנים           ודבק ברוזנים                   ונוקף המשטינים               וזוקף

הסגנים      ונוגף הנרגנים          ומעודד הסרנים                 וסור את המדנים                ומעורר

הנבונים     וגוער המלשינים       וכוסף החשמנים                ומשסף העברינים               ומאסף

הפנינים     ומגדף הצנינים         ושואף הנעימים                 ומנגף הזוממים                  ומגפף

השלמים    ומארר הלוחמים       ומברר הדעתנות                ומגדע הרגזנות                   ונוחל

הצדקנות    ונועל וסוגר הקפדנות    וחוגר הרחמנות             ומפגר המינות                    ואוגר

ההתבוננות    ונמנע לפורענות       ומוכן לבישנות              וריקן מהגנות                      ומלא

הזריזות     ודוחף העזות            ועוטף הנדגלות           ומשפיל החבלות גם הגזילות       ומכפיל

הסגולות     ומגרש התחבולות      ומארש הנדיבות             ודוחה המריבות                  ומיסד

הדינין        ומעוות המינין          ומחקה המצויינין              ומכנה הגיותנין                  ומעמיד

הארץ          והורס האינטרסים        ומחזיק המוסר            ומפסיד הנאמר                   ואוכל

הציצים           וכורת הקוצים         ונוטל השלימות            ועוזב הגשמות                    ועוגב

התמימות       ומנאץ ההתרוממות         וחומד העבודה          וחסר החמדה                  ושלם

התעודה        ורעֵב החשדא            ושבע הכושר                  ומשחית הקשר               ומיפה

הנציבים          ובולק השובבים        וחושק הענוה               ובוקק הגאוה                  ומשתוקק

הרצון          ומכחש הלצון             ומרחש לנעלמות           ולועג ההערמות               ולוהג

החכמה        ומפיל האשמה            ואוחז התומה                 ומשליך המרמה               ותופש

המזימה         ומיפר המשטמה          ויועץ טובות                 וממעט חובות                 ומרבה

בהלכות        ועושק בתהפוכות        ועוסק בחוקות               ומניא מעשקות               ועושה

צדקות         והודף המחלוקות         ורודף הזכיות               ושודף בגשמיות              ומתעלס

במרגליות     ופוגם הרמיות             ומגבר המהוללים           ומשבר להוללים            ומתחבר

לשפלים        ומכלים הנבלים          ומרומם האצילים          וכותש האוילים              ומנשא

המשכילים    ומאבד הכסילים          ומכבד המסובלים          ומנפץ הזוללים               ומוקיר

המעולים       ודוקר המתנכלים       וחוקר הדעות                ומקרקר הרעות              ושותל

בנטיעות       ומקצץ המגרעות         ומאושש המשפטים       ומקלל השוטים               ומכלכל

הסרדיוטים   ומוחץ ההדיוטים        ומיחס הנקיים                וקומל הבזויים                וחומל

העניים      ומכחד בפתיים              ומתייחד ברוחניים       ומפוצץ הגופניים           ומנוצץ

לעייף        ומעוה למזייף              ומתלווה במלאכים         ומלעיב החשוכים          ומהדר

הנסיכים     ומפיץ התככים           וחפץ היראה            ופושט השנאה גם הקנאה     ולובש

החמודות       ומחבל ומנבל השוחדות        ומקבל הסולת         ומוציא הפסולת        וקולט

הויתור   וגועל הקנתור       ומחליף ורוצה הדרכמון               לוקח הצדק              ומדיח

הממון       חלף האמונה            ומניח הזוזים              ומזריח ההסתפקות              ומזניח

הפזים        ומפריח הצדקות      ומצניח הזהובים           בעד האהובים                   ומקדיח

הדינרים       בעד המישרים             ומסיח הכספים      בעד היהדות                     ומדליח

הפונדיונים   בעד החסידות           ומתעב ההתנגדות            ומתאב העמית            ושונא

התרמית        אוהב גם רע              אדם גדול כבוד הרב        שמואל אזאווי           ידידינו

לבו צדק בלי חדק, יקבוץ חמה לכל איש שקרים, וכולו מחמדים, ולא עולתה בו מחשבו, יופי בלי דופי, רק סעיפיו סרעפיו, מחשבות אמת ואין לצון בכתבו, מחשבו תחילה בלי תהילה, קדשים בלי מעקשים, פרישות בלי טפשוט שמץ דבר נמצא בו, סביבו מעלה בלי מעילה, דיעה בלי רשעה :

אמון אצלו היתה עמו, אתו בקומו ובשכבו, בקרבו תורה, בלי עברה, וזעם וצרה, אף חובב תמיד ישרים, סרים ללכתו בנתיבו, בניבו אמונה, בלי תואנה חמדה בלי קפדה, חברתו בישרים יזרוק, המה בסוררים, ישמח לבו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

יוני 2015
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר