ארכיון יומי: 23 ביוני 2015


בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו -חי בר-זאב

 

מאחורי הקוראן

חי בר-זאב

בירורים בעניין יצירת הקוראן ובעמדות של היהדות והאסלאם זו מול זו

בהוצאת " דפים מספרים "

הוא מתייחס אל היהודים שהאמינו בישו כאל צדיקים, ואל אלה שלא האמינו בו ־ כאל

רשעים. ולדעתו הצדיקים ניצחו:

״היו תומכיו של אלוקים, כמו שאמר ישוע בן מרים לתלמידיו: מי יהיו תומכי לאלוקים? אמרו התלמידים: אנו תומכי אלוקים. עדה מבני ישראל האמינה, ואחרת כפרה, ואנו סייענו ביד המאמינים כנגד צריהם, והם ניצחו״ (סא, יד).

يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آَمَنُوا كُونوا أَنصَارَ اللَّهِ كَمَا قَالَ عِيسَى ابْنُ مَرْيَمَ لِلْحَوَارِيِّينَ مَنْ أَنصَارِي إِلَى اللَّهِ قَالَ الْحَوَارِيُّونَ نَحْنُ أَنصَارُ اللَّهِ فَآَمَنَت طَّائِفَةٌ مِّن بَنِي إِسْرَائِيلَ وَكَفَرَت طَّائِفَةٌ فَأَيَّدْنَا الَّذِينَ آَمَنُوا عَلَى عَدُوِّهِمْ فَأَصْبَحُوا ظَاهِرِينَ 14

מוחמד חושב שליהודים נאסרו מאכלים מפני שהיו רשעים

כשנוכח מוהמד לראות שיהודי מדינה לא מקבלים את דבריו לעניין ההיתר לאכול מאכלים שנאסרו בתורה, הוא מעלה טענה נועזת: המאכלים נאסרו על־ידי אללה אך ורק על בני ישראל, ולא על אחרים, מכיוון שהיו רשעים:

״הכופרים באלוקים ובשליחיו, והרוצים להפריד בין אלוקים לבין שליחיו, והאומרים נאמין בכמה ונכפור בכמה… כיוון שעשו היהודים עוולות, אסרנו עליהם את המאכלות הטובים אשר היו מותרים להם, וכיוון שהרחיקו רבים מעל נתיב אלוקים״; ״מנוולים מכול הם הטופלים שקרים על אלוקים למען יתעו את האנשים מבלי דעת דבר. אלוקים לא ינחה את קהל העושקים. אמור: בכל אשר נגלה לי לא אמצא דבר אשר נאסר על האוכל לאוכלו, אלא אם נבלה או דם ניגר או בשר חזיר – כל זה טמא הוא – או דבר הפקרות אשר הוקרב לכבוד אחרים מבלעדי אלוקים… ועל היהודים אסרנו כל בעל טוֹפֶר, ומן הבקר והצאן אסרנו עליהם את החלב… כך גמלנו להם על רשעותם, ואמת בפינו׳׳.

הוא מאשים את היהודים על שאינם מוסריים ושופכים את דם חבריהם:

״כרתנו ברית עם בני ישראל: לא תעבדו אלא את אלוקים, וגמלו חסד עם אביכם ואמכם ועם קרובי משפחתכם ועם היתומים והנזקקים, ואמרו דברי נועם לבריות, וקיימו את התפילה, ותנו זכאת [צדקה]. לאחר מכן פניתם עורף, חוץ ממתי מעט, ונותרתם קשי-עורף. כרתנו ברית עמכם: לא תשפכו דם איש אחיו… וכי תאמינו רק בחלק מן הספר [התורה] ותכפרו בחלקו?״(ב, פג-פה).

הוא מאשימם שמחמת הקנאה הם מרדו והרגו בנביאי אמת:

״נתנו למשה את הספר והקימונו אחריו שליחים בזה אחר זה, ונתנו לישוע בן מרים אותות נהירים וסייענו ברוח הקודש. וכי כל אימת שיביא לכם אחד השליחים את אשר לא תרצה נפשכם תימלאו שחץ, ואת אזהרות כמה מהם תכחישו ואת האחרים תהרגו? הם אמרו: לבותינו ערלים. אבל אלוקים קיללם כי כפרו… קללת אלוקים על ראש הכופרים! מה נורא הדבר אשר בגינו מכרו את נפשם: הם כפרו באשר הוריד אלוקים אל אשר יחפוץ מבין עבדיו!.. יגידו: נאמין באשר הוריד אלינו. הם כופרים באשר מעבר לזאת [בברית החדשה], ואולם הוא האמת … אמור: מדוע הרגתם את נביאי אלוקים לפנים, אם מאמינים הנכם?״ (ב, פז-צא).

הדבר אשר בגינו מכרו את נפשם : האמונה בנביא, שהיהודים ויתרו עליה כי עינם הייתה צרה בברכה שהרעיף עליו אלוהים

הקוראן מעתיק מדברי האוונגליון

אם נסכם עניין זה, מציג הקוראן שלושה רעיונות: ראשית, אפשר להתייהד גם בלי לקבל את כל דיני התורה לעניין מאכלים אסורים. שנית, התוספת, שנצטוו היהודים לאסור עליהם – מאכלים מסוימים – היא מפני שהיו רשעים וחוטאים. שלישית, ישו קבל רשות מבורא עולם להתיר את האיסורים האלו. הקוראן לא חידש את הדוגמטיקה הזאת אלא היא הועתקה מן האוונגליון. פאולוס השליח וחברו יעקב דרשו מאומות העולם שרצו להסתפח לדת ישראל ש׳יתגיירו, בלי שיקבלו עליהם את כל מצוות התורה:

״אני פוסק שלא להקשות על אותם אנשים מן הגויים אשר שבים אל אלוקים, אלא לכתוב אליהם להימנע מטומאות אלילים ומזנות, מבשר הנחנק ומן הדם. הרי למשה יש מדורות קדומים אנשים המכריזים אותו בכל עיר ועיר, ומדי שבת הוא נקרא בבתי הכנסת. נראה לרוח הקדש ולנו שלא להטיל עליכם שום מעמסה נוספת מלבד הדברים הנחוצים האלה: להימנע מזבחי אלילים ומדם, מבשר הנחנק ומן הזנות״; ״יש שסטו מזה ופנו לדיבורי הבל… אך אין הם מבינים לא את מה שהם אומרים ולא את מה שהם טוענים בתוקף. אנחנו יודעים שהתורה טובה אם חיים בה לפי חוקיה. זאת יודעים אנו, שחוק [התורה] אינו נקבע בשביל אדם צדיק, אלא מכוון הוא למופקרים ולסוררים, לרשעים ולחוטאים, לטמאים ועושי תועבה, לרוצחי אב ואם ולמרצחים, לזונים ולשוכבי זכר, לחוטפי אדם ושקרנים ונשבעים לשקר, לכל מה שנוגד את התורה הבריאה אשר על־פי בשורת הכבוד של אלוקים המברך, היא הבשורה שהופקדה בידי ".

התפשטותה הגיאוגדאפית של גלות אפריקה

 

התפשטותה הגיאוגדאפית של גלות אפריקה

התפשטותה הגיאוגראפית של גלות אפריקה כדי לקבל מושג־מה על התפשטותה הגיאוגראפית של גלות אפריקה זו, החל מהזמן שבו משתררת דומיה באיזור המזרחי, נסקור את האתרים, שבהם נמצאו שרידים ארכיאולוגיימ־אפיגראפיים ברורים.

במאה התשע־עשרה נחשף בקמרת שליד קרתיגני העתיקה בית־קברות יהודי ובו כמה מערכות־קברות, שבכל אחת מהן כ־17—18 קברים. נמצאו גם כתריסר מצבות עם כתובות לאטיניות על אחדות מהן ציור המנורה בעלת שבעת הקנים, או המלה ׳שלום׳ באות עברית או לאטינית  .salomנמצאו גם שרידי כתובות באו­תיות עבריות, וכן נrות רבים עם טביעת המנורה. האב דילאטר Dellatre, שפירסם לרא­שונה מאמר מקיף על אתר זה, סבור היה מלכתחילה, כי המנורה שימשה גם סמל לנוצרים. אולם הוא חזר בו מדעה זו בייחוד לאור העובדה׳ כי לנוצרים היה בית־ קברות נפרד. בית־הקברות בקמרת הוא מתקופת התפשטות הלשון הרומית, כלו­מר מהמאה השלישית לסה״נ ואילך

השיבות־יתר נודעת לגילוי שרידי בית־כנסת בחמאם־ליף, השוכנת על חוף הים, 17 ק״מ דרומה לתוניס העיר. בתקופה הרומית נקרא המקום בארו. בשנת 1881 נתגלה כאן פסיפס עם סמלים שונים, והמנורה אחד מהם, שלוש כתובות בלהג לאטיני עממי ובשיבושי כתיב

 וכן שברי מנורה בעלת שבעה קנים, וזו לשון הכתובת שבפסיפס הרצפה :  (cil 12457 a, b, c)

Sancta Sinagoga Naron pro sa[lutem suam ancilla tua Iulia Nafronensis] pfuella] de suo proprium teselavit

ותרגומה: ׳שפחתך יוליה הנערה מנארו שיבצה בהונה פסיפס זה לשלומה בבית־הכנסת הקדוש של נארו׳.

בכתובת שנמצאה על קיר מימין לפסיפס אנו קוראים :

Asterius filius Rus|tici arcosinagogi | Margarita Riddei filia par|tem portici teselavit

כלומר: אסטריוס בנו של רומטיקוס ראש בית־הכנסת ומרגלית בת רידאוס שיבצו בפסיפס חלק מהסטיו. הכתובת השלישית הכפולה (מצד שמאל של הפסיפס).י

Istru|menta  Istru|menta

Servi tui Na      Servi  tui a Na

ritanus         rone                      

כלומר: ספרי התורה של עבדך איש בארו.

עם חידוש החפירות במקום בשנת 1909 נתגלו עוד הרבה נרות של חרס עם טביעות של מנורה, המצויה פעמים מספר גם בפסיפס ,

מצבות־קבורה בודדות נחשפו במקומות רבים בחלק המרכזי של אפריקה, וכולן בלשון הלאטינית. בכתובת מאוטיקה * 1205 (במחצית הדרך בין תוניס לבנזרת) נזכר אַרְכּוֹן. בקינה על מצבת־קבורה בהנשיר גיואנה (תוניסיה המרכזית) מבכים הורים שכולים (מתייהדים ?) את מות שני ילדיהם. נשתמרו עוד כתובות קצרות אחדות: מסידי בראהים, מס׳ 16,867; מס׳ 7150, 7155, 7530, 7710, מצירטה (=קונסטאנטין)

 supp16701 הנשיר פוארה  

; קצור אל־גנאיא 4321 (בהרי או־ ראם)! סיטיפיס, 8640,8499 (סטיף) *, חילפון 8423 (7 ק״מ מערבה למטיף)! אוזיה 20759, (כיום אומאל) **. יש לציין, כי המצבה סיטיפים 8640, היא של יהודי מומר ונמצאת עליה המונוגראמה £ . ההשלמה של הכתובת היא ב־20354. אבל המו״ל מסופק אם יש לקרוא שם בשר 8 : iudeus. וכן נמצאו בכתובות אחרות(סידי ברא־ הים, צירטה 7530) האותיות .Dis Manibus=o d. m), כלומר: מוקדש לאלים (רו­מיים), הציון הפאגאני הרגיל של ההקדשה. יהיה הסבר תופעה זו אשר יהיה, היא וכן עובדת ההתנצרות אינן מכחישות את השתייכותם האתנית של הקבורים

עניין מיוחד יש לנו באותן כתובות שנתגלו בקצה המערב, גם בשל מיעוטן וגם בשל אופיין.

בוולוביליס    , כעת ווֹלילי, בין מכנאס לפאם, נמצאה כתובת־קבורה בלשון עברית ־

מטרונא

 בת רבי יהודה

 נח

משערים כי היא מהמאה השלישית לסה״נ. בשטח החורבות של עיר זו נמצא גם נר ברונזה ומנורה טבועה  בו. בכתובת יוונית קוראים……וכסבורים שהוא מתאים לשם העברי שלום או שלם, לפי ידיעה סתומה נתגלתהבמקום זה לפני שנים אחדות כתובת יוונית, המתייחסת לבית הכנסת המקומי, שעמדו לפרסמה עוד בשנת 1955, וגם כתובת בעברית

בבית־הקברות מהתקופה הרומית של שֶלָה, שליד רבאט, מצא ה. באסה  מצבה ועליה באותיות יווניות

  1. M Aurelios Ptolemaios Ioudaios 

בשטחה של תנג׳ה עצמה נתגלו חרסים, שטבועות בהם מנורות בעלות שבעה קנים.

תעודה מספר 151 בערבית מוגרבית ותרגומה

 

 תעודה מספר 151

התרכ"ג – 1863

סמטה במללאח של ספרו

בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא הי' אברהם בה' יצחק ה"ן אביטבול ידידיה אלחדאד וה' מבעוד בן הי' חיים בן יחייא ה"ן סיסו בתורת עדות גמורה אין לילת פסח דלעאם לאכור כאנו גאלסין פלפנדק די פאס יע"א.

הומא גאלסין אווחאד אסקיף זא אלפנדק קאלהום פאיין הווא וואחד ליהודי יסמו אהרן בן סיסו, וואזבוה הומא קאלולו האאואך זרא דאך אסריך לענדו קאללהום גיר יקתלו, קאמו הומא כא ירבוה וקאלולו אס עמלך ליהודי עלאס תקתלו.

קאלהום אסריף אנא סי מא ביני מא נערפו מא יערפני גיר האד למסלם די מעאי דעאה אלקאייד חמאד ומסית אנא נזיבו מן צפרו וגיר כלטת לאענד לקאייד די צפרו סאפד לקאייד לסיך די צפרויצחק שוקרון קאלו זיב דאך ליהודי די קסר אסריעא ימסי אלבאסא עזו אללאה.

קאם סיך קאלו דאך ליהודי ראה מסא אלפאס, בלחאק עייט אלכאתב יכתב וואחד לברא אלקאייד חמאד נורילו אס נהווא פעאלו דגייא סאפד אלקאייד אלכאתיב וקאלו כתב וואחד לברא ודי יקולך סיך כתבו פלברא, ובדא סיך ידווי ולכאתיב כא יכתב קאלו.

קול לסידנא לקאייד חמאד דאך ליהודי אהרן בן סיסו די עלאס סאפד אידא יערפו בידנא יבדיל פיה עמארא ביידו, כא יאכל למסלמין וליהוד ומא כא יעמללהום לא חק ולא סרע חתא לבראבר כא יקוללהום סי קלאם עלא למלאכה די באס יכווטו טרקאן וחתא האד למסלים די דעאה לוכאן מא שעאהסי לפאס לוכאן כלו ומא יעמללו חק וכא נזברו לכלאם מעא וולאד אנבי ולא כא נסיבוהסי מעא האד ליהודי.

חתא יאנא, די סיך ברך פייא קדאם אלקאייד, ולדאבא כל מא גווז עלא ליהוד ולמסלמין חקהום פחזר אלאה ופחזרך אישא טלקתו אסחיח עאד יזיד עלא ידו. קומנא חנא קולנא לסריף הנזכר יא סידי גיר לכדוב האדאך, קאלנא סיך קאל האד סי, אנא חלפת פאיין מא כלטת עליה חתא נתקלו עאד נזייד בראתו לסולטאן.

בקינא נרגבו פיה חנא וליהוד די כאנא פלפנדק ולמכאזנייא חתא המדנאה, וקאלו וואחד למכזני מן למכזנייא די זאב פעאה אסריף הא רבי זאבו אלדי פאיין יכלס הא סיך דייאלו כא יסהד עליה ונתא געד פתאסע.

ואחר כך עבאוו למכזנייא די זאוו מעא דאך אסריף לאהרן בן סיסו לאענד לבאסא, ובררו בעדותם אין האד אסריף כאן יקולן סי כלאם דשרירות די מא ילו חד ומנאיין כוננא נרגבוה כאן יקוללנא סיך דייאלו קאל האד סי ומא יאנא מא נערפוסי האד ליהודי ולא גירו עד כאן סיימו עדותם וקבלו כדחזי הכא תמ"ג והיה זה בשני ימים לחדש אייר הוא חודש זו שנת חמשת אלפים ושו מאות ועשרים ושלוש ליצירה וקיים

ישועה אג'ייני ס"ט – רפאל משה צרולייא סל"ט 

עוד בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא עד אחד כשא אין הווא כאן חאצ'אר פדאר אלמכזן די פאס חתא זאת וואחד לברא ענד יצחק שקרון אזמין די כאן סיך לייד לקאייד פאראזי עוז אללאה ובדר לכתאב יקראהא עליה וכא יקול פיהא אסיך יצחק הנזכר סחאל די כלאם לעיב פאהרן בן סיסו הנזכר מעבר לדף עד כאן סיימו עדותם וקבלנוה כדחזי הכא תרי מגו תלת ולראיה חתומים פה והיה זה בשנים שיר יום לחודש הנזכר שנה הנזכרת וקיים

ישועה אג'ייאני ס"ט – שלמה רפאל הלוי סי"ט

עוד ברר בעדותו העד הנזכר אין האד לכלאם אלעיב די קאל אסיך הנזכר פלברא די סאפד אלבאסא כנזכר לעיל הווא לכלאם אלמסירות די כאן יכון מוסר פאהרן הנזכר אלבאסא הנזכר עד כאם סיום עדותו וקבלנוה בדחזי כדי הווינא בג' והתקנה הכא תרי מגו תלת וקיים

ישועה אג'ייאני ס"ט – שלמה רפאל הלוי סי"ט

בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא עד אחד כשר בתורת עדות גמורה וברורה אין כא יערף בידיעה ברורה באיין הרב יצחק בהרב משה נסים ה"ן שקרון אזמן די כאן סיך כאן יכון מוסר ליהוד אלקאייד וברר בעדותו אין סחאל מן נהאר יחדר פצ'אר אלמכזן וכאן ירא אסיך הנזכר כא יכון מוסר ליהוד אלקאייד רשע וקבלנוה כדחזי והתקנה הכא תירי מגו תלת ולראיה חתומים פה והיה זה ביום חמישי בשבת אחד עשר יום לחודש אייר הוא חודש זו שנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושלוש ליצירה וקיים.

ישועה אג'ייאני ס"ט – אליהו אלבאז ס"ט

בתלת כחדא הוינא ואסהאד קדמנא הרב משה בהרב אהרון הנזכר אזולאי בתורת עדות גמורה וברורה אן נהאר אשבת די נקבאד יעקב אלבאז עלא דמת סי סלעא די מסאת אלקאפלא ומסאוו לעדול וזממו די פצ'אר יעקב הנזכר אלעסייא טלע משה הנזכר ורבי רפאל מאמאן נרו' ורבי חיים אליהו נרו' ווסיך יצחק שקרון אלשדאר לקאייד ירגבו פיעקב הנזכר.

לקאייד גיר כלטו לאענד לקאייד קאל יצחק שקרון אלקאייד רא חנא דורנא צ'אר יעקב הנזכר וסיבנא ענדו סי ג'ראייר וסי גרזייאן וואזבו אלקאייד לסיך הנזכר וקאללו סי אדין מא ענדנא על לג'ראייר, סיר סרח האד ליהודי קאם אסיך הנזכר וקאל אלקאייד הנזכר ראני תפאסלת מעא האד ליהודי יעטך כמסין מתקאל ויעטי לקאייד אלחוסין עשרא דלמתקאל עד כאן סיימו עדותם וקבלנוה כדחזיהכא תירי מגו תלת ולראיה עבדי השם חתומים פה והיה זה בעשרה ימים לחודש אייר הוא חודש זו שנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושלוש ליצירה והכל שריר ובריר ואמת וקיים.

ישועה אג'ייאני ס"ט – שלמה לאדוני אבי יצחק אבסאג סלי"ט

תרגום תעודה מספר 151

בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא היקר אברהם בהיקר יצחק המכונה אביטבול ידיע אלחדאד והיקר מסעוד בהיקר חיים בן יחייא המכונה בן סיסו בתורת עדות גמורה וברוה שלפני חג הפסח שנה החולפת היו יושבים בפונדק של עיר פאס יעזרם אל.

הם יושבים וגוי אחד שריף ( מזרע הנביא שלהם ) בא לפונדק ושאל אותם איפה בניכם יהודי בשם אהרן בן סיסו וכאשר הצביעו עליו רץ אותו הגוי לעברו ועמד להורגו וכאשר התחילו לפייסו לאותו הגוי שאלוהו מה עשה לך היהודי הזה ולמה אתה רוצה להורגו אמר להם השריף אין שום דבר ביני לבינו, אני לא מכירו והוא לא מכיר אותי.

אך הגוי שעומד על ידי תבע אותו לפני השר חמאד. ונסעתי אני לעיר צפרו להביאו לפני השר. וכאשר הגעתי אצל השר של צפרו שלח השר לנגיד של היהודים בצפרו יצחק שקרון שיביא היהודי, אהרן בן סיסו, שסרב לעמוד במשפט והוא ישלחנו אתי אל הבאסא אהבו השם.

והנגיד השיב לשר שהיהודי כבר נסע לעיר פאס, והמשיך הנגיד, אך עליך לקרוא למזכיר שלך שיכתוב מכתב לשר חמאד ובו אודיע מה פעולותיו של היהודי הזה.מיד צווה השר ובא המזכיר ואמר לו כתוכ מכתב מכל שיגיד לך הנגיד, והתחיל הנגיד לדבר והמזכיר כותב\ ובקש שיגיד במכתב לאדונינו השר חמאד שהיהודי אהרן בן סיסו ששלח אחריו, אם ידע דרכיו בודאי שיורה בו חץ.

יעם שהוא אוכל נכסי יהודי וישמעאלים בלי חק ומשפט, גם הפלשתים מדריך אותם ומלמדם איך יצאו ללסטס את הבריות, וגם הגוי שתבעו, אילו לא תבע אותו למשפט בעיר פאס. גם הוא היה מנשלו מנכסיו שלא כדין, ואנחנו מוצאים בבני הנביא ( הגויים ) מה שלט מוצאים ביהודי הזה, גם אני הנגיד תפסני והרביץ לי לפני השר, ועכשיו הגיע הזן שכל מה שלקח מן היהודים והערבים שלא כדין ותביעתם ומשפטם ביד השם ובידך אם לנקהו ויצא שלם מתחת ידך יוסף על ידו כהנה וכהנה.

העדים, אמרנו את השריף הנזכר אדוני כל מה ששמעתים עליו הוא שקר, והוא השיב לנו הנגיד שלכם הגיד עליו את הכל וכשמעי ממנו נשבעתי שבכל מקום שאמצאינו אהרגהו ואחר כך אגיש את המכתב עליו אל המלך.

ושוב, העדים, התחלנו לבקש עליו ולפייסו אנחנו והיהודים שהיו בפונדק עם משרתי השר עד שהרגענוהו. ומשררת אחד מהמשרתים שהביא אתו אמר להשריף שהשם הביאו למקום שיקבל את עונשו. יען שהנגיד העיד עליו ואתה שב מן הצד, ואחר כל לקחוהו לאהרן בן סיסו משרתי השר שבאו עם האלשריף, אצל הבאסא ובררו עדותם העדים הנזכרים שאותו השריף היה מוציא מפיו דלטורייא על אהרן בן סיסו אלו דברים שאין להם שיעור.

וכשהיינו מפייסים אותו היה אומר שהנגיד שלכם הוא שהעיד עליו כל זה, ואני לא מכירו לא לו, ולא אחר בלעדיו. עד כאן סתמו עדותם וקבלנוה כדחזי וחתימנא הכא תירי מגו תלת והיה זה בשני יטמים לחודש אייר הוא זו שנת חמשת אלפים ושו מאות ועשרים ושלוש ליצירה וקיים.

עוד בתלת כחדא הוינא ואסהד קדמנא עד אחד כשר שהוא היה נוכח בבית המשפט של עיר פאס בו בזמן שהגיע מכתב מן יצחק שקרון כשהיה נגיג להשר פאראזי ידי ה' והתחיל המזכיר להקריא את המכתב על השר ובמכתב היה כתוב כמה דברי דלטורין ומלשינות על אהרן בן סיסו הנזכר מעבר לדף עד כאן סתם עדותו וקבלנוה כדחזי וחתימנא הכא תירי מגו תלת ולראיה חתמנו פה והיה זה בשנים עשר יום לחודש הנזכר לעיל שנה הנזכרת לעיל וקיים.

עוד ברר בעדות העד הנזכר שההלשנה ודברי דיבה שאמר הנגיד במכתב ששלח לבאסא כנזכר לעיל הם דברי מסירות שהוא מוסר על אהרן הנזכר לפני הבאסא הנזכר עד כאן סתם עדותו וקבלנוה כראוי בבית דין של שלוש וחתמנו כאן שנים מתוך שלוש.

בבית דין של שלוש היינו והעיד בפנינו עד אחד כשר בתורת עדות גמורה וברורה איך שהוא יודע בידיעה ברורה שהיקר יצחק בן היקר משה נסים המכונה בן שקרון בזמן שהיה נגיד היה מוסר היהודים אצל השר וברר בעדותו שכמה פעמים היה נוכח בבית השר והיה רואה שהנגיד הנזכר היה מוסר היהודים לשק וקבלנו העדות כראוי וחתמנו כאן שניים מתוך שלושה ולראיה חתמנו פה והיה זה ביום חמישי בשבת אחד עשר יום לחודש אייר הו חודש זו שנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושלוש ליצירה וקיים.

כאשר היינו בשלושה העיד לפנינו היקר משה בן היקר אהרן המכונה אזולאי בתורת עדות גמורה איך שבאותו יום השבת שנתפס יעקב אלבאז על איזה סחורה שנאכדה מהשיירה והלכו נערכאות לפנקס כל מה שיש בביתו של יעקב הנזכר.

ובערב הלך הוא ( משה העד ) ורבי רפאל מאמאן ורבי חיים אליהו ה' ישמרם ויצילם והנגיד יצחק שקרון לבית השר שיפייסו השר, על תפיסת יעקב הנזכר. כשהגיעו אל השר אמר יצחק שקרון לשר כבר חיפשנו ביתו של יעקב הנזכר ומצאנו רק קצת גלגלים, וקצת חוטים, והשר השיב לנגיד ואמר ששום תביעה אין לו על מה שמצאתם אצלו תלך ותשחרר היהודי.

והנגיד אמר לשר אני כבר התפשרתי עם היהודי לתת לך חמישים מתקאל ויתן לשר אלחוסין עשרה מתקאלים עד כאן סיים עדותו וקבלנוה כראוי וחתמנו כאן שניים מתוך שלושה ולראיה על הכל חתמנו פה והיה זה בעשרה ימים לחודש אייר הוא חודש זו שנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושלוש ליצירה והכל שריר ובריר וקיים.

סוף תעודה מספר 151

Boycott des produits allemands

epreuves-et-liberationJoseph Toledano

Epreuves et liberation

Les juifs du Maroc pendant la seconde guerre mondiale

Boycott des produits allemands

L'arrivée au pouvoir d'Hitler en Allemagne souleva consternation et indignation dans l'ensemble de la communauté juive marocaine. Même parmi les couches les moins politisées, les moins ouvertes à l'influence occidentale, la montée effrayante d'une forme d'antisémitisme qui leur était inconnue, sema l'inquiétude et un sentiment spontané de solidarité avec les frères persécutés. Les milieux populaires et traditionnalistes réagirent comme par le passé, par des prières et des jeûnes, dans l'attente d'un miracle. Ils voyaient en Hitler le Haman des temps modernes. Quant aux nouvelles élites occidentalisées des grandes villes et, plus particulièrement, de la grande métropole économique, Casablanca, elles eurent aussi recours aux armes plus modernes de la protestation politique et du boycott économique. Elles se joignaient ainsi au mouvement mondial de condamnation idéologique et de boycott économique de l'Allemagne nazie.

Mais dès le départ, les chances de succès d'un tel mouvement étaient limitées par le caractère particulier des relations que la France et l'Allemagne entretenaient au Maroc.

Redoutant le dynamisme de l'Allemagne qui avait été, longtemps avant le Protectorat, son plus redoutable concurrent à la prédominance sur le Maroc, Paris avait profité de la défaite de l'Allemagne pour inclure dans le chapitre V du traité de Versailles, des limitations draconiennes au commerce de l'Allemagne avec le Maroc. Mais, depuis l'arrivée du pacifiste Aristide Briand à la tête du ministère des Affaires Étrangères, en 1925, la tendance à la conciliation avait progressivement réduit la rigueur de ces limitations. Les nouvelles dispositions adoptées en 1933, sans aller jusqu'à accorder aux citoyens du Reich les mêmes droits qu'à ceux des autres puissances signataires du traité d'Algésiras, permirent l'octroi de visas de séjour au Maroc de six mois pour les représentants de commerce allemands. Ainsi le boycott juif risquait-il de contrarier ce processus de détente et de retour convenu de l'Allemagne sur la scène économique marocaine, ce qui explique l'opposition, d'abord ambigüe puis ferme, des autorités du Protectorat aux initiatives de boycott juif. Un Comité de boycott fut formé, dès avril 1933, présidé par l'homme de toutes les causes juives, Samuel David Lévy, avec pour secrétaire, l'homme d'affaires originaire de Tanger, Joseph Raphaël Tolédano et pour trésorier, le grand négociant de thé, Raphaël Benazéraf, protégé américain, l'un des fondateurs et des rédacteurs de l'hebdomadaire L'Avenir Illustré. Ses membres en étaient : Zédé Shulman, le plus célèbre fabricant de meubles du Maroc, fondateur du " Palais du Mobilier ", Léon Benaceraf, Mr Ettedgui, David Azanacot, Louis Taourel, J. Lévy Soussan et Maître Kagan. Ce Comité se réunissait, tous les samedis, au Cercle de l'Union de Casablanca. Il se mit en rapport avec les grandes organisations juives de Paris, Londres et New York qui participaient au boycottage des produits allemands. Il chercha à se documenter sur leurs méthodes de travail et à envisager avec elles les mesures susceptibles de développer son action. Il créa une sous-commission pour trouver en Europe et en Amérique des fabricants alternatifs des produits généralement importés d'Allemagne et dont les adresses furent communiquées à tous les importateurs ou commerçants marocains intéressés.

Ce Comité adressa une circulaire, en français et en judéo-arabe, à tous les commerçants juifs de la ville, qui fut également lue dans les synagogues de tout le pays :

Monsieur et cher Coreligionnaire,

Vous avez certainement souffert en apprenant les actes de violence et de terreur que les hitlériens ont organisés contre nos frères d'Allemagne.

Vous n'ignorez pas que les Juifs du monde entier, ainsi que toutes les démocraties, ont élevé des protestations véhémentes contre de pareils procédés et ont décidé en signe de défense, de boycotter toutes les marchandises allemandes… Le boycottage -est la seule arme que le judaïsme peut employer. Elle a prouvé son extrême efficacité. Aussi comptons-nous nous en servir, sans relâche, sans défaillance, tant que les méthodes d'Hitler, barbares et inhumaines, n'auront pas cessé. Nous adressons donc le plus pressant appel à la population marocaine, sans distinction de race ou de nationalité. Tous ceux qui veulent la paix et la tranquillité, tous ceux qui luttent pour les droits de l'homme, si chèrement acquis depuis quelques siècles, se doivent de boycotter systématiquement toutes les marchandises allemandes — même au prix de sacrifices pécuniaires. Notre salut à tous en dépend…

Les entreprises et les magasins sont encouragés à afficher sur leurs devantures des pancartes, qui seront fournies par notre Comité, proclamant ? " Nous ne vendons pas de marchandises allemandes ! ", " Nous ne recevons pas de représentants ni de voyageurs de firmes allemandes !  " Si tu achètes allemand, tu prépares ta mort ! Achète français, tu rendras plus forte la nation qui te protège et te défend ! " »

4 – דרכיה דרכי נועם – עיון בתשובותיהם של חכמי המזרח והמגרב משנת קנ"א עד המאה הי"ח

 

4 – דרכיה דרכי נועם – עיון בתשובותיהם של חכמי המזרח והמגרב משנת קנ"א עד המאה הי"ח

דין התורה הוא ״דרכי – נועם״ לעומת דיני הגויים שהם ״דרכי חושך״. וראוי לנדות מי שנזקק לערכאות של גויים. כך כותב ר׳ יצחק בן שמואל אדרבי מחכמי שאלוניקי (נפטר שמ״ד 1584) בהקשר לרצונו של יהודי למנוע ירושה מבני אחיו מכח הסתמכות על דיני התורכים. ר׳ יצחק קורא לו רשע, כי הוא רוצה לפנות לערכאות של גויים ״להרוס ולנתוץ דרכי נועם תורת ה׳ תמימה״

הרשב״ץ (ר׳ שמעון בן צמח דוראן פעל באלג׳יר בין השנים קנ״א-ר״ב 1444-1391) מתיר לחכם לקבל שכר על פעולתו, אבל מזהירו שלא יעשנה עטרה להתגדל בה, כפי שהברייתא בנדרים (סב, ע״א) שונה ״לאהבה את ה׳ אלקיך… שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם… אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא, שנאמר קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר דרכיה דרכי נועם״

ג. פסוק זה משמש אסמכתה לפסקים מחודשים. כיון ש״דרכיה דרכי נועם״, הקפידה התורה שלא יעשה אדם אפילו בתוך שלו, ברשותו הפרטית, דבר שעלול לגרום נזק לחברו. כך כותב ר׳ שמואל די מדינה (הרשד״ם, מחכמי שאלוניקי החשובים רסו-ש׳ע 1589-1506) בקשר לתלונה של יהודי הגר בשכנות לשני שותפים, העוסקים בייצור אריגים ובכיבוסם בחצר, והדבר גורם לו סבל שאינו מוכן לסבול (כנראה שהכוונה לרעש ולריחות). החכם מקבל את טענתו, ואוסר על האומנים לעסוק במלאכתם בחצר זו, בהתבססו על הפסוק הנ״ל

 

מ.אלון, המשפט העברי, ח״ב, עמי 326-323, 332¡ ח״ג, עמי 987-986¡ מתוך ספרותם של מגורשי ספרד, הובאו על ידי הנ״ל רק שני מקורות: שו״ת הרדב״ז, סי׳ אלף מט, וסי׳ אלף נב¡ חכם זה עוסק בנושא שלנו בתשובות אחרות, אותן נביא בהמשך מאמרנו. באנצקלופדיה התלמודית בערך ״דרכי נועם״ מובאים הנושאים דלקמן: ד׳ המינים, דיני יבום וחליצה, דרכי שלום, לא לסכן אבר כדי להציל זולתו, תשלום כפל לעדים זוממים שרצו לחייבו ממון. מ׳ אלון מוסיף להנ״ל את דברי ר׳ יואל סירקיש שהוזכרו לעיל, ותשובת ר׳ יחזקאל לנדאו שאין לחשוש לצוואת ר׳ יהודה החסיד שלא יהאשם החתן כשם החותן.

תחילת הפסוק ולעתים רק בסופו ״וכל נתיבותיה שלום״, שימש אסמכתה לחכמים החל בתלמוד עד זמננו לביסוס עמדתם בדבר חשיבות השלום ונגד מחלוקת בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו, בין יהודי לנוכרי, בין הפרט לציבור, בין קבוצות שונות. עד שאמרו כי: ״כל התורה כולה נמי מפני דרכי לשום היא דכתיב: דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום״, גיטין נט ע״ב; הנימוק לעירובי חצרות הוא למען השלום, ומובא פסוק זה: ירושלמי עירובין פרק ג הל׳ ב, במדרש תנחומא, פנחס: ״והתורה כולה שלום״ ובמקומות אחרים ראה במאמרים שהוזכרו לעיל.

הרמב״ם כותב כי נר ביתו קודם לנרות חנוכה ״שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתרגדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר דרכיה דרכי נועם וגו׳, בסוף הלכווקנוכה פרק ד, יד. השוה: מ. אלון, המשפט העברי, ח״ג, עמי 987-986. ר׳ חיים פאלאג׳י כותב בהקשר לפסוק זה, כי על ידי שמירת התורה מתגבר השלום. למשל: ״אדם יוצא לדרך ורואה חמורו שלשונאו רובץ תחת משאו, הולך ונותן לו יד״ וכך מתפייסים. ומי גרם להם׳ התורה המצווה על מצוה זו: נפש כל חי, ״מפני דרכי שלום״ כלפי הגויים: רמב׳׳ם, הל׳ מלכים פרק י, יב; נגד מחלוקת: תשב״ץ ח״ב, סי׳ קט; בויכוח בין ספרדים למוסתערבים: יוסף קארו, אבקת רוכל, סי׳ קטז. במחלוקת בין שני קהלים: דוד פארדו, מכתם לדוד, או״ח, סי׳ ו, ז¡ בין יחיד לציבור: שו״ת בנימין זאב, סי׳ קפב, סי׳ רצו. המהרש״ל: ״דדברי התורה יהיה הכל בנועם ומזג השווה שלא יהא הענין מעוקם,שאחת שרויה בשמחה והשניה בצער״: חכמת שלמה, יבמות פז ע״ב¡ מ. אלון, המשפט העברי, ח״בןלמ׳ 326.

  1. על הטעם לאמירת קדיש לאחר מות האב, בהסתמך על אגדה יואיני זוכרה וגם מקומה יודיעני האדון לדעת דרכיה דרכי נועם׳: תשובות הריב״ש, סי׳ קטו.

שו״ת בנימין זאב בן מתתיהו, סי׳ קס, רנא: שו״ת בצלאל אשכנזי, סי׳ כב; יוסף בן משה מטראני, שו״ת מהרי״ט, ח״א סי׳ כג; ״ותורת אמת אשר כל דרכיה דרכי נועם תפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה״.

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יוני 2015
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  

רשימת הנושאים באתר