עלייתם של שלושה ילדים – דן מנור – סיפור בהמשכים

דן מנור

עלייתם של שלושה ילדים – דן מנור

המועדון "פרחי עלומים" עסק בפעילות ציונית במסווה של תנועת הצופים. המייסדים-מארי אביצרור ורוברט חזן ניהלו קשר מתמיד עם התנועה הציונית שמרכזה בקזבלנקה. לאחר שנה של פעילות ציונית בחרה מארי שלושה נערים כמועמדים ראשונים לעליה בהסכמת הוריהם. הנערים הם: צ'רלי לוגאסי, אלברט אביחצירא, ואלישע בן שבת, ובתוקף נסיעותיה התכופות לקזבלנקה כמנהלת סוכנות לשיווק תמרוקים, היא שקדה לעקוב בעניין רב אחר הפעילות המחתרתית של שליחי התנועה הציונית, שהייתה רצופה הצלחות וכישלונות.

לא מזמן נודע לה על קבוצת נערים שנתפסה כעבריינים על הסגר שהטיל השלטון המרוקאי על יהודי מרוקו, והנערים הובלו לחדר מעצר על ידי כוחות הביטחון. עקב כך היא הוגיעה את מוחה בשאלת הדרך שבה ניתן להעביר בשלום את שלושת הנערים לאלג'יריה, אך כל הדרכים שעלו במחשבתה לא הניחו את דעתה, והחשש ממהומה שתפרוץ אם הנערים ייתפסו מבעית אותה.

בוקר אחד מימי ראשון-ימי מנוחה לאזרחים, היא עדיין מתפנקת במיטתה תוך הנאה משינה של שחרית, הילדים משחקים בחדרם, מזל העוזרת עוסקת בהכנת ארוחת בוקר, כשהיא פוקדת מדי פעם את הילדים בחדרם לבל ירעישו. השלווה הזאת נקטעה על ידי קולו של בעלה בשיחה טלפונית קולנית.  היא התנערה מיד ממיטתה, השחילה את גופה לתוך חלוק, ורצה לחדר העבודה של בעלה, אך עד שנכנסה הוא כבר סגר את הטלפון. היא עמדה באותה פוזה מחונחנת המשרה עליה קסם מיוחד. הוא מיד התנצל על ההפרעה, והתרומם ממקומו. "בוקר טוב", היא לאטה כשהיא מגישה לו את לחייה. הוא נשק את הלחי הרכה בשקיקות, והחל ללטף את פניה. "טוב, ספר לי כעת על מה כעסת", היא ביקשה, וניערה את ידו מעל פניה. "הנהלת החברה ממליצה לפטר את אנטואן, ואני התנגדתי בתוקף לפיטוריו". הוא סיפר בקצור. "אתה כשותף בכיר בחברה רשאי לעמוד על שלך", היא יעצה לו. הוא נענע את ראשו כמסכים. "יקירי, תתכונן, אנו יוצאים לבילוי בחוף", הודיעה, ויצאה.

היא שבה לחדרה כדי להתלבש. היא משכה את המגרה שבתחתית הארון, ושלפה משם בגד ים. היא התפשטה ועמדה עירומה מתבוננת בגופה מול המראה. היא חייכה למראה גזרתה הטמירה, שדיה התפוחות כשני רימונים, ורגליה החטובות-מלאכת מחשבת מבית היוצר. "גוף זה שעבר את גיל השלושים, ושלשל שני תינוקות, הוא עדין רענן כזה של בתולה בת שש עשרה". היא מלמלה בחיוך.  אך מיד סלדו פניה ממראה הכתם הכהה בגודל מטבע נחושת שעל ירכה. "לא מצא גוף אחר לחנות בו חוץ משלי", היא הרהרה. "א בנתי, מחכים לך", הדהד קולה של מזל. היא התלבשה במהירות, מרחה שפתיה באודם, ויצאה. "אימא", צייצה סולנג' הקטנה תוך ריצה.  מזל מיהרה לעצור בעדה לבל תלכלך את האם בקרם-שוקו  שנמרח על אצבעותיה וסביב פיה. "בואי נסיכה", חיבקה אותה מארי לאחר שמזל ניקתה אותה. ובעוד היא ממטירה עליה נשיקות היא קלטה בזווית עיניה את מבטו של בעלה, שהמתין לה בחוסר סבלנות. היא מיד הרפתה מהילדה תוך פנייה למזל שתחליף לה בגדים, "גמרתי לאכול", הכריז סימון בן החמש, ונחפז לעזוב את השולחן מחשש שאמו תורה לו להמשיך לאכול. אמו הספיקה למשוך אותו מן הצד: "טוב, עֶדְיִי הִיקר, סחה לו בנימת פינוק תוך הרעפת נשיקה על ראשו, והורתה לו להחליף בגדים. "הבגדים שלי נקיים", הוא טען, והשתחרר מידה. היא הגיבה בחיוך על משובתו, והתיישבה ליד השולחן כשהיא מתנצלת בפני בעלה על האיחור.

מזל יצאה ראשונה מהבית כשנושאת בידה סל נצרים מלא מכל טוב, והילדים דלקו אחריה. דוד שעמד על סף הדלת, האיץ באשתו להזדרז. תוך רגע היו כולם באוטו. "לאיזה חוף אנו נוסעים", שאלה מארי את בעלה. "לדרומי", הוא ענה, והתניע. היא התבוננה בעגמומית שהסתמנה על פניו, ושיערה את הסיבה לכך:  "במה אנטואן זה חשוב לך כל כך", היא שאלה כשכוונתה לברר אם שיערה נכון. הוא היסס רגע עד שניאות לענות לה:  "ארבע שנים עובד האיש אצלנו כמוביל סחורה לספרד ללא שום תקלה, וזאת בזכות פקחותו להתיידד עם שומרי הגבול, ולרכוש את אמונם", הוא ניסה להצדיק את עמדתו.  "והשותפים שלך אינם מודעים לכך" היא הקשתה. "הצרפתים מגלים סימפתיה רק כלפי מי שדובר צרפתית", הוא הסביר. "כן, זה ידוע", היא אישרה את דבריו. חלפו כמה דקות עד שהבזיק במוחה רעיון נועז. במקום להסתבך בגבול שבין מרוקו לאלג'יריה, היא תשלח את הנערים עם אנטואן לספרד, ומשם לאלג'ריה. היא התלהבה מן הרעיון במידה כזו שעניין המחלוקת על פיטוריו של אנטואן נראה לה כנס מן השמיים, שנועד להנחות אותה. כל מה שהטריד את מחשבתה כעת הוא, איך להציע את תכניתה לאנטואן מבלי שבעלה ידע. ואיך היא תגיע בכלל לאנטואן כשאין לה שום מושג, לא על מקום מגוריו, ולא על שם משפחתו. וכל שאלה על כך לבעלה עלולה לעורר בו חשד. דוד האט בינתיים את הנסיעה כשמימינו חוף הומה ממשפחות צרפתיות: "מה את אומרת, לרדת כאן, או להמשיך הלאה", הוא פנה לאשתו. משלא הגיבה הוא הפנה אליה את מבטו: "שמעת מה שאלתי". הוא קרא בקול. "מה. מה", היא ניערה את ראשה ופלבלה בעיניה. "חלום טוב חלום שלום" הוא ציטט את האמרה שבה משתמשים בלעג כלפי מי שהוזה בהקיץ. "לך תחנה את האוטו, ואנחנו נמתין לך במלתחה הקרובה". הורתה לו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יולי 2016
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר