ארכיון יומי: 31 בדצמבר 2020


"קדוש וברוך"-מסכת חייו ופועליו של מנהיג יהדות מרוקו -הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו זצוק"ל- כניסת הצרפתים

קדוש וברוך

הנשים במרוקו לא עבדו מחוץ לביתם והיו פנויות להתארגן ולפעול למען צורכי הרבים. הרב הלפרין השכיל להבין את כוחן ולרתום אותן לחזונו. את הכסף למימון פתיחת התלמוד תורה גייסו הנשים בדרכים שונות.

למשל, היו נשים רבות שעסקו במלאכות המחט והבד. הרב הלפרין הלהיב את קהל השומעות להקדיש לאחר סיום עבודות ביתן שעה קלה נוספת לשם רקמת כפתורים, תרומה לתלמוד תורה. נשות מקנס הביעו על אתר את הסכמתן לתוכנית. שתי נשים חשובות מונו כגבאיות האחראיות על איסוף התוצרת. במקביל, פנה הרב הלפרין אל אחד מסוחרי העיר והטיל עליו לטפל במכירת הכפתורים שנאספו בדרך זו.

שיטה אחרת היתה על ידי מסיבות צדקה שנערכו פעמיים־שלוש בשנה ברוב כבוד והדר. תלמידי הכיתות הגבוהות סיימו מסכת, רבני העיר דרשו בפני הקהל, וכלל חברי הקהילה הוזמנו למסיבה. במעמד שכזה התרשמו ורוו נחת מהישגי הילדים, התפעלו מהכבוד שהרעיפו עליהם נכבדי העיר, וגם תרמו מממונם למען הרבות תורה. לעיתים החלה המסיבה בבוקר כאשר כולם מתפללים שחרית בצוותא. הילדים לבשו חג, והעיר כולה התעטפה באווירת קודש.

השיטות הללו הוכיחו את עצמן מעל ומעבר למשוער. נשות העיר נרתמו בהתלהבות לדבר המצווה, ובתוך זמן קצר נאסף סכום שאפשר את הקמת ׳תלמוד התורה׳. לא ארכו הימים, ויהודי מקנס התבשרו על פתיחתו של תלמוד תורה מסודר בשם ׳אם הבנים', שם שהנציח את פועלן של נשות העיר שבזכותן התאפשרה הקמתו. בהמשך הועתק דפוס זה לערים נוספות כמו צפרו ופאס. בכל הערים הללו הוקמו תלמודי תורה במתכונת ׳אם הבנים׳ שנתמכו והוחזקו על ידי האמהות.

השיטה המקורית בה מומנה הקמתו של ה׳תלמוד תורה' הוכיחה את נחישותם של יהודי מקנס לחנך את ילדיהם בדרך ישראל סבא. ואכן, הקמת תלמוד תורה ׳אם הבנים׳ הייתה נקודת מפנה בהתמודדות עם כוחות ה׳אליאנס׳ ותרבות המערב. ביטוי מובהק לכך, ניתן למצוא בירידה התלולה שנרשמה במספר התלמידים בבית הספר ׳אליאנס׳ במקנס. בשנת הלימודים הראשונה להקמתו המחודשת נרשמו לבית הספר של ה׳אליאנס׳ 278 בנים ובנות. בשנה שלאחר מכן, כאשר נוסד בהצלחה תלמוד תורה ׳אם הבנים', ירד מספר תלמידי האליאנס ל-224. כעבור שנה נוספת צנח מספרם ל-184 בלבד.

את האשם בירידה הזאת תלו מפעילי בית הספר של האליאנס בפעילותו של הרב הלפרין, ממנו לא חשכו כינוי גנאי ואיבה. וכך כתב מנהל בית הספר למשלחיו: "התעמולה שמנהל כאן בעיר הזאת, האדוקה בכל צפון אפריקה, רב אחד ושמו זאב הלפרין הביאה לגל קנאות חדש. בהשפעתו הוקמו בתי מדרש וישיבה המלמדת את הילדים עד שקיעת החמה, ומעניקה להם לימודי קודש לפי שיטות כביכול מהפכניות שהלהיבו את האוכלוסייה המקומית…״ מתוך הדו״ח הרשמי שהגיש מנהל בית ספר אליאנס א׳ מויאל לשנת 1914.

אכן, היטב חרה לאנשי ה׳אליאנס׳ כי מישהו אחר משתמש בשיטות ״חדשות" ו״מהפכניות״ שאותן התיימרו כביכול להביא למרוקו, בבחינת ״ויגזול את החנית מיד הצרפתי״.

אגודת החרדים ־ מרוקו

לאחר הצלחתו במקנס ביקש הרב הלפרין להרחיב את פעילותו לכל רחבי מרוקו. היה בדעתו לכונן במרוקו את ׳אגודת החרדים – מחזיקי הדת׳: גוף ציבורי שיאגד בקרבו את כל נאמני התורה במרוקו ויהווה משקל נגד יעיל מול רוחות החילוניות. על הקמת האגודה ומטרותיה בישר כרוז עליו חתמו כל רבני מקנס, מתוכנו למדים אנו על האתגרים הגדולים שעמדו אותה שעה בפני נאמני התורה במרוקו לנוכח התגברות גלי ׳המהפכה הצרפתית׳ בכל רחבי הממלכה:

״התאספנו יחד לטכס עצה על דבר מצבנו הרוחני השפל מאד על ידי השתנות החיים המדיניים שהשפעתו גדולה על התפתחות חיינו הלאומיים. לפנים היינו לב אחד ודרך אחת לכולנו, ליראה את ה׳ ולשמור מצותיו ולאהוב איש את אחיו, ועת עברו עלינו מצוקות ועתות בצרה – קרבו הלבבות והתחברנו יחד ויהי רוח אחד לכולנו, ויאר ה׳ לנו ותשקוט הארץ… תורת ה׳ תמימה, אך היא לבדה תוכל לאחד את ישראל והיא נשאה את ישראל מימי עולם עד היום הזה.

כעת עומדים אנו על פרשת דרכים. בא העת לחשוב מחשבות בצרכי הכלל והפרט בראותנו לדאבון לבנו איך התורה הקדושה מתחילה להשתכח ח״ו. בתי כנסיות ומדרשים מתרוקנים תחת מסווה הצטדקות שמוכרחים לבקש בסיס לפרנסה… בכל עבר ופינה רבה העזובה בקרב הדור הצעיר. אם לא נמהר לבקש איזה עצה ותרופה משמרת הדת והיהדות הנאמנה תלך ותעלם מהדור החדש ח״ו.

וכאשר ראינו זאת, התאחדנו כאיש אחד בלב אחד בדעה אחת במצב העת הנוראה הזאת, למען הפיח זיק אהבת תורתנו הקדושה, ולהחזקת הדת בין שדרות העם בכלל, ובפרט בחינוך הבנים בדרך שתפארת לו מן הקב״ה ותפארת לו מן האדם, לתקן איזה תקנות אשר על ידן ב״ה תוכל תוה״ק לשוב ולהתחבב על צעירי עמנו ב״י״.

עם ה׳קול קורא׳ הזה יצאו הרב הלפרין ויתר רבני מקנס להרחיב את פעילות האגודה ברחבי מרוקו. אולם מרובים היו הקשיים שנערמו בדרכו. בשנת תרע״ד (1914) פרצה מלחמת העולם הראשונה ונתיבי המסחר והתעבורה השתבשו, תקופת מחסור ורעב באה למרוקו. בשל טרדות המלחמה התפזרו אף מוסדות החינוך שהקים בעמל רב. אנשי ה׳אליאנס׳ ניצלו את עובדת היותו של רבי זאב נתין זר ובאמצעות קשריהם דאגו לכך שהשלטונות יגרשו אותו מתחומי מרוקו הצרפתית למרוקו הספרדית. ואכן, גם משם המשיך רבי זאב לפעול עד שנת תרפ״ב(1922), אולם המהפכה החינוכית והארגונית הגדולה שביקש לחולל התעכבה ונדחתה עקב המצוקה והמחסור.

בכל זאת, עמלו לא היה לשווא. רוח המהפכה שהחלה להתחולל, המשיכה לפעם בקרב המונים ובין השאר בליבו של אחד מתלמידיו הבולטים: רבי ברוך טולידאנו.

אף כי היה ספון בכל אותן שנים ב׳כולל' היטיב רבינו להבין את תכלית פעילותו של הרב הלפרין, וממנו ספג מלא חופניים של השראה להמשך דרכו הציבורית. פעילותו של הרב הלפרין חידדה וגיבשה אצלו את ההבנה, כי המפתח להצלת יהדות מרוקו מכליה רוחנית הוא בפיתוח תלמודי תורה, ישיבות ושאר מפעלים חינוכיים שיעניקו מענה לצורכי הדור. בבוא היום, ייטול רבינו את התובנות הללו ויתרגם אותן לפעילות נמרצת שתחולל מהפכה רוחנית.

"קדוש וברוך"-מסכת חייו ופועליו של מנהיג יהדות מרוקו -הגאון רבי רפאל ברוך טולידאנו זצוק"לכניסת הצרפתים

עמוד 87

Recent Posts


הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
דצמבר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר