ארכיון יומי: 6 בדצמבר 2020


חיי היהודים במרוקו-תערוכה מוזיאון ישראל-מחזור השנה – חג ומועד-חגים ומועדים במארוקו-חנוכה

חגים ומועדים במארוקו

החג, נוסף על תפקידו הדתי־הלאומי, משמש גם הזדמנות להשתחרר מחיי־היומיום האפורים והשיגרתיים של הפרט ולהשתתף בחיי הכלל. החג יש בו גם משום טשטוש מעמדות, שכן על־אף העובדה שכל אחד חוגג את חגו בהתאם למצבו ולמעמדו, הרי יש בכל חג חוויות כלליות, המלכדות את כל הקהילה. המצה, הסוכה, הלולב וכו' אינם רק סמלים לחגים, כי־אם גם סמלים לליכוד העדה.

שבועות אחדים לפני בוא החג כבר מתחילות ההכנות לקראתו. בתוך הבית שוררת אנדרלמוסיה: מסיידים את הקירות, צובעים את הדלתות ואת החלונות, ואין דבר, קטן כגדול, שלא תעבור עליו רחיצה, שטיפה או מריקה. גם הרחוב לובש צורה אחרת: בעלי החנויות מוציאים את מרכולתם החוצה כדי לסייד ולצבוע את חנויותיהם, וחזיתות הבתים עוטות סיד לבן וצבעים רבים.

יומיים לפני החג נהפך הרחוב כולו ליריד גדול. סוחרים ערביים מביאים עגלות ובהמות עמוסות כל־טוב — פירות, ירקות, אגוזים, תמרים, שקדים ופרחים — ומניחים את סחורתם ערימות־ערימות על־גבי מחצלות, לאורך כל הרחוב.

 

תטואן; המאה הי״ט(?)

התמונה מימין:

במרכז — מנורה, ומכל צד שתי ציפורים ושני אגרטלים ; בשני האגרטלים המרכזיים חרותות כתובות בערבית, הכוללות את השם העברי ״יחיה בן…״ (לא פוענח) ואת שם המקום ״תטואן״

פליז; מעשת קידוח וחריטה ; אל הדופן מולחמים שני עמודים, מעשה יציקה וחקיקה הגובה : 47 ס״מ ; הרוחב : 42 ס״מ מוזיאון ישראל (120)

 

התמונה משמאל:

נעשה במוגאדור ; אמצע המאה הכי

כסף ואבץ ; מעשה ריקוע וקידוח הגובה : 35 ס״מ ; הרוחב : 29 ס״מ מוזיאון היכל שלמה, ירושלים (121)

 

חיי היהודים במרוקו-תערוכה מוזיאון ישראל-מחזור השנה – חג ומועד-חגים ומועדים במארוקו-חנוכה

לְכוּ חָזוּ מִפְעָלוֹת דַּר שָׂמִים-רבי דוד בן אהרן חסין-פיוט כוננתי בהיותי באנייה בתוך ים וראיתי נפלאותיו במצולה.

תהלה לדוד

187 – קעו. לְכוּ חָזוּ מִפְעָלוֹת דַּר שָׂמִים

שיר טבע בתיאור הים ונפלאותיו. שש עשרה מחרוזות דו-טוריות בחריזה מתחלפת. הטור השני הוא לרוב לשון פסוק או לשון המקורות.

חריזה: אא בב גג דד.

משקל: ברוב הטורים אחת עשרה הברות.

כתובת: פיוט כוננתי בהיותי באנייה בתוך ים וראיתי נפלאותיו במצולה, שוררתי שיר תהלה נועם ׳יה שים גיל׳. סימן: אני דוד בר אהרן חזק.

מקור: א- טו ע״ב; ק- י ע״ב.

 

לְכוּ חָזוּ מִפְעָלוֹת דַּר שָׂמִים / זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם

אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶכְרְעָה לִפְנֵי צוּר נוֹרָא הוּא / אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ 

נִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה אִישׁ עַל לִבּוֹ יָשִׁית / בָּרוּךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית

יְסַפֵּר פִּי שְׁבָחָיו וּתְהִלָּתוֹ / וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ

5- דֵּי אֵין בָּאֵר מִדָּתוֹ בְּמֻשְׁלָם / וְאוֹחֵז הוּא שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם

 

וְיֹאמַר אֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ הַמְּיֻחָד / יְקַוּוּ הַמַּיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד

דָּגִים לָרֹב, מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים / וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִים

בָּאֳנִיּוֹת יְהַלְּכוּן בְּקִרְבּוֹ / לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ

רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת עַל פָּנָיו מִלְחָמָה יַעַרְכוּ / לְאַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן יֵלְכוּ

10- אַל יִקְרְאוּ בּוֹ בָּאוּ עֵת גַּלָּיו יֶחְזָקוּ / וַיֶּחֱשׁוּ וַיִּשְׂמְחוּ כִּי יִשְׁתֹּקוּ

 

הֶן אֵל יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ מִי כָמוֹהוּ מוֹרֶה/שָׂם חוֹל גְּבוּל לַיָּם, וּפִיהוּ לֹא יַמְרֶה

רָם עַל רָמִים מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן וּמַיִם / שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים

נוֹתֵן בַּיָּם דְּרָכִים וּמֵהַלְּכִים / תֵּן לֶחֶם לְפִי הַטַּף־רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים

חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים / כַּמַּיִם לַיָּם הֵם מְכַסִּים

15 זֶה הָאִישׁ בְּנוֹ יִשַׁי יִפְרֹץ פָּרֶץ / מִיָּם עַד יָם מִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ

קַבֵּל רַנַּת עַמְּךָ שְׁעֵה אֶת שַׁוְעָתָם / וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻולוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם.

 

  1. 1. לכו… דר שמים: על-פי תה׳ מו, ט: ׳לכו חזו מפעלות אלהים׳. זה… ידים: תה׳ קד, כד. 2. אשר… עשהו: תה׳ צה, ד. 3. נפלאותיו כמצולה: תה׳ קז, כד. איש… ישית: כל אדם ישים אל לבו וידע וילמד על גדולת הבורא. ברוך… בראשית: על-פי הברכה בנוסח זה למי שרואה תופעות טבע לא רגילות. 4. ואת… גדולתו: על-פי אס׳ א, ד. 5. אין… במושלם: אין יודעים במדויק שטחו של הים כנגד היבשה. ואוחז… עולם: הלשון ׳שלישו של עולם׳ על-פי בר״ר ה, ו. 6. ויאמר… אחד: במעשה הבריאה על-פי בר׳ א, ט. 7. ויברא… התנינים: על-פי בר׳ א, כא. 8. באניות… בו: בני-אדם עוברים את הים באניות, ולצדם בעלי החיים הגדולים שבים, על-פי תה׳ קד, כו. 9. רוחות… יערכו: כביכול הרוחות הנושבות בים מתחרות ביניהן מי יגבר. לארבעת רבעיהן ילכו: כל ארבע הרוחות כל אחת מן הצד שהיא נושבת בו, הלשון על-פי יח׳ א, יז. 10. אל… יחזקו: בעת סערה, כשהגלים עזים וחזקים, קוראים יורדי הים אל הקב״ה שיצילם, והוא על דרך תה׳ קז, כח. ויחשו: הגל ים. וישמחו: יורדי הים. ויחשו… ישתקו: על-פי תה׳ קז, ל. 11. חן… מורה: על-פי איוב לו, כב, ור״ל שמתוך מעשיו של האל אנו למדים על גדולתו. שם… לים: שאין הים עובר את גבולו שנקבע לו, על־פי יר׳ ה, כב. 12. משביח… לאומים: תה׳ סה, ח, הקב״ה המשקיט את הים הוא ישקיט את פגעיהן של אומות העולם בישראל. 13. נותן… ומהלכים: כינוי לקב״ה על-פי יש׳ מג, טז. תן… תככים: זמן לנו פרנסת בנינו גם אם אין אנו ראויים. הקשר בין הכינוי(נותן בים דרך), לבקשה (למזונות) היא על-פי מאמר חז״ל ׳קשיו מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף׳ (פסחים קיח ע״א). 14. חכמות בחוץ תרונה: כינוי לתורה, על-פי מש׳ א, כ. ור״ל שהתורה נמשלה למים (תענית ז ע״א). כמים…מכסים: על-פי יש׳ יא, ט. 15. זה… ישי: כינוי למלך המשיח, על-פי יש׳ יא, א. יפרוץ פרץ: יגיע באחת, על-פי בר׳ לח, כט, ורמז לייחוס אבות של משיח (רות ד,יח). מים… ארץ: שלטונו של המשיח על-פי תה׳ עב, ח. 16. קבל רנת עמך: על-פי תפילת ׳אנא בכח׳. ותשליך… חטאתם: על-פי מי׳ ז, יט.

חיי היהודים במרוקו-תערוכה מוזיאון ישראל-מחזור השנה – חג ומועד-חגים ומועדים במארוקו-חנוכה.

חגים ומועדים במארוקו

החג, נוסף על תפקידו הדתי־הלאומי, משמש גם הזדמנות להשתחרר מחיי־היומיום האפורים והשיגרתיים של הפרט ולהשתתף בחיי הכלל. החג יש בו גם משום טשטוש מעמדות, שכן על־אף העובדה שכל אחד חוגג את חגו בהתאם למצבו ולמעמדו, הרי יש בכל חג חוויות כלליות, המלכדות את כל הקהילה. המצה, הסוכה, הלולב וכו' אינם רק סמלים לחגים, כי־אם גם סמלים לליכוד העדה.

שבועות אחדים לפני בוא החג כבר מתחילות ההכנות לקראתו. בתוך הבית שוררת אנדרלמוסיה: מסיידים את הקירות, צובעים את הדלתות ואת החלונות, ואין דבר, קטן כגדול, שלא תעבור עליו רחיצה, שטיפה או מריקה. גם הרחוב לובש צורה אחרת: בעלי החנויות מוציאים את מרכולתם החוצה כדי לסייד ולצבוע את חנויותיהם, וחזיתות הבתים עוטות סיד לבן וצבעים רבים.

יומיים לפני החג נהפך הרחוב כולו ליריד גדול. סוחרים ערביים מביאים עגלות ובהמות עמוסות כל־טוב — פירות, ירקות, אגוזים, תמרים, שקדים ופרחים — ומניחים את סחורתם ערימות־ערימות על־גבי מחצלות, לאורך כל הרחוב.

 

מראכש; המאה הי״ט

עשויה כדוגמת מנורות־חנוכה הולאנדיות מן המאה הי׳׳ח

פליז; מעשה ריקוע, קידוח וחיקוק הגובה : 26.3 ס”מ ; הרוחב : 21.6 ס״מ

מוזיאון ישראל,

אוסף פויכטונגר ראה : פויכטונגר, עמ׳ 146, מס׳ 385 (119)

 

חיי היהודים במרוקו-תערוכה מוזיאון ישראל-מחזור השנה – חג ומועד-חגים ומועדים במארוקו-חנוכה

12/2020

Il était une fois le Maroc-David Bensoussan-2010-. Il n'y avait pas de respect pour les souverains marocains?

il-etait-une-fois le Maroc

Pierre Loti, auteur de magnifiques descriptions du Maroc dans son ouvrage Au Maroc publié en 1890, en avait pourtant une vision d'ensemble plutôt négative : « Sitôt que l'on a franchi le fleuve Sebou, on a l'impression d'être séparé davantage du monde contemporain et d'être enfoncé plus avant dans le sombre Maghreb… Sur ces lointains si sombres, comme nos tentes sont blanches !»

Dans l'essai Histoire de l'Afrique septentrionale publié en 1888, Ernest Mercier conclut : « Ce vaste empire n'a aucune cohésion; les prétendants sont prets a surgir de tous les cotes et les luttes intestines peuvent recommencer a toute heure… Et cependant, toute nation europeenne qui voudrait en entreprendre la conquete se heurterait a de bien grandes difficulties en raison du caractere independant des populations et de l'aprete des montagnes qui couvrent le pays comme d'un reseau. Combien de dechirements interieurs seront-ils encore necessaires pour que la civilisation puisse y penetrer et transformer cette riche et belle contree, reservee indubitablement a un grand avenir? »

Dans son ouvrage El Moghreb Al Aksa paru en 1989, le Beige Edmond Picard se revolta contre l'exotisme de convention, notanunent de la part des ambassades qui aimaient relater la presentation de leurs lettres de creance a la Cour du Royaume du Maroc. C'etait un esthete raciste qui deplora la syphilis architecturale marocaine, les maisons semitiques sans fenetre contrastant avec les maisons aryennes (sic) dont les fenetres sont percees aux quatre points cardinaux. Les ruelles labyrinthiques etaient a ses yeux des fistules malpropres. Les marabouts etaient des niches a chien ou on allait parfois dormir dans une auge betonnee et les minarets etaient des naifs hommages dresses sur l'autel grossier des primitifs. Fes? Un madrepore immense. La Kasbah de Meknes? Elle exhalait une symphonie de pestilence. Le marche de Tanger? Fienteux. Le Marocain? II a la boue pour parure, les pestilences pour parfum et les djellabas couvrent les epaules de spectres en linceuls jaunatres. Les femmes juives? Elles ont la physionomie placide de genisses douces. Les vieillards juifs? Des chassieux a massif busc nasal degageant une odeur fauve. Le mellah? II represente le cauchemar d'un batisseur hallucine petrissant le bizarre et l'immonde. Enfin, le chaotisme berbere etait mis en opposition a l'admiration sans borne devant les ruines romaines qui symbolisaient une grande civilisation.

Les initiatives privees et pour le moins singulieres de l'attache consulaire de France a Tanger Ladislas-Symphorien-Joseph Ordega meritent d'etre mentionnees. Dans plus d'un sens, il mit la charrue avant les boeufs en appelant tres tot a l'occupation du Maroc. Il parla des «germes de dissolution et de mort qui menacent le Maroc… une monstrueuse anomalie aux portes de l'Europe » et proposait de se mefier de l'Espagne et surtout de la perfide Albion pour garantir la securite de 1'Algerie. «Entre les resistances inertes de l'Espagne et les menees envahissantes de l'Angleterre… il faut faire accepter au souverain de ce pays le protectorat de la France.» Ce consul impetueux alia meme jusqu'a envisager la revolte du cherif de Ouezzane contre le sultan Historiquement et notamment sous le regne de Moulay Isma'i1 au XVII; siecle, les prestigieux cherifs de la confrerie idrisside de Ouezzane chercherent a affirmer leur independance, mais ils finirent toujours par se plier devant le sultan. Les conseils du Consul Ordega furent ignores u le Ministere des Affaires etrangeres frangais.

L'Anglaise Frances Macnab visita le Maroc et rapporta ses — pressions dans Fouvrage A ride in Morocco. Entre autres remarques, elle avanca : « Le concept de pillage et de piraterie comme des moyens de commerce legitimes est ancre dans toutes leurs affaires (des Maures), et j'ai entendu des marchands maures grassouillets et paisibles nentionner avec suffisance la loi mahometane en vertu de laquelle toutes les nations qui n’embrassent pas l'islam devaient leur payer un tribut… La corruption est dans le sang et les os des Maures… Les caids ont eu l'exemple de nombreux saints dont les tombes sont eparpillees dans le pays et dont la vie sert d'excuse, ou plutot sert d'argument en faveur du vol et de la violence en tous genres… » Elle deplorait le statu quo preche par certains diplomates, car il signifiait pour elle « 1'existence d'une bande d'officiels rapaces et cruels appelee la Cour cherifienne, qui volent et oppriment les pauvres, trichent les marchands etrangers quand ils le peuvent, et fraudent le sultan. » Cela dit, elle souhaitait une plus grande presence de la Grande-Bretagne et s'inquietait de la presence grandissante de 1'Allemagne et de la France au Maroc. Elle raillait la propagande de la France et de la presse en general dont les descriptions recurrentes d'attaques a la frontiere algerienne du Maroc et l'exageration de la portee de certains incidents diplomatiques visaient a rendre inevitable l’emprise francaise sur ce pays :«En depit des grandes declarations sur le maintien du statu quo, la France sape 1'autorite du sultan par tous les moyens possibles, depuis les colporteurs juifs jusqu'au stupide cherif de Ouezzane et aux Algeriens – en tant que proteges francais – soudoyes au service des Frangais. Tous peuvent etre utilises comme instruments pour decontenancer les autorites maures et nuire au prestige du sultan.»

Par ailleurs, le temoignage quelque peu divergent de l'Anglaise Emily Keene qui epousa le cherif d'Ouezzane et qui connut le Maroc de tres pres – elle y vecut plus de quarante ans – est des plus interessants. Elle ecrivit dans ses memoires My life story, Emily Shareefa of Wazan publiees en 1912 : « La corruption est la malediction des tribunaux, et contamine le pays d'une extremite a l'autre.» En ce qui concerne les femmes, elle dit:«L'ignorance, specialement chez les femmes, est deplorable. Elles suivent la routine religieuse de facon automatique, mais 99% d'entre elles n'ont aucune connaissance theologique. » Elle ajoutait: « Beaucoup de preceptes (de l'islam) sont les meilleurs. Le monde serait combien plus heureux s'ils etaient suivis. Mais helas ! L'islam en theorie et l'islam en pratique different grandement. Le conservatisme de la foi islamique interdit tout progres et est responsable de la stagnation seculaire.»

II y eut egalement un courant catholique qui s'inspirait des ecrits des Peres de 1'eglise tel Saint-Augustin et des martyrs d'Afrique tels Saint- Cyprien, esperant que les Berberes retoumassent a la foi catholique. En 1875, le cardinal de Lavigerie, archeveque d'Alger exhorta les croyants a batir un sanctuaire sur le tombeau du pieux roi St-Louis a Tunis et de graver en lettres d'or ses demieres paroles : « Oh, et qui nous donnera de voir la foi chretienne prechee a Tunis?» II fonda la societe des missionnaires des Peres blancs en 1868, pousses a se meler a la population locale et a oeuvrer dans les domaines des services sociaux, des dispensaires des ecoles et le developpement rural. Le Comte de Lambel ecrivit en 1876 : « La civilisation du pays (1'Algerie) sera la consequence de sa conversion au catholicisme.»

Il était une fois le Maroc-David Bensoussan-2010. Il n'y avait pas de respect pour les souverains marocains?

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 164 מנויים נוספים

דצמבר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רשימת הנושאים באתר