ארכיון יומי: 17 במרץ 2021


עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן – רשימת העולים מצפרו תרפ"א.

העלייה מצפרו

סיכום…

24 משפחות, 70 נפש, עלו מהעיר צפרו אשר במרוקו בשנת תרפ"א, רק 3 מתוכן, 9 נםשות, חזרו למרוקו עקב הקשיים בהן נתקלו בארץ…אנשי אותה עליה נשארו לשבת בארץ, הם וצאצאיהם זכו להגן על העיר העתיקה בירושלים במלחמץת השחרור, והגיעו לעמדות בכירות במערכת השלטון, בשדה המחקר ובמערכת הצבאית, והם מפוזרים כיום בכל רחבי הארץ.

רשיי הקליטה וניצני מחלוקת בין אשכנזים למזרחיים, נראים כבר בסיפורה של עליה זו, אולם במקביל נראים גם ניצני השלום והאחדות על הבסיס המשותף ולמען המטרה המשותפת אשר לשמה הגיעו העולים מכל רחבי תבל לארץ ישראל.

 

נספח….

רשימת העולים מצפרו תרפ"א.

 

 רובם של העולים מצפרו בעיקר מקבוצתו של מרדכי צבע, לא יצרו קשר עם מחלקת העליה ועל כן אינם מופיעים בין רשימות העולים.

כדי להכין רשימה זו נעזרתי ברשימת העולים שהגיעו לארץ בשנת תרפ"א ואשר מופיעים בארכיון הציוני ועל סמך זכרונו והכרותו של יצחק צבע עם העולים. (בין היתר במסגרת תפקידו כמזכיר ועד העדה המערבית)

מספר פרטים ושמות חסרים ברשימה זו והם מסומנים ב-X.

 

העולים אשר הגיעו בחנוכה תרפ"א

קבוצת עולים זו נרשמה כולה בלשכת העליה, פרט למשפחת זיני.

צבע שמואל-סוליקה ובנימין נרשם כצבע ירד חזרה למרוקו.

צבע מאיר-רבקה וחיים נרשם כסבג ירד בחזרה למרוקו.

נחמני מנשה ורחמה

ראובן ימנה יצחק-אלמנה, בנה היום יצחק עטיה.

פרץ שלמה, רבקה, רחל וסולטנה נרשם כפרס בעת העלייה.

זיני מאיר ויזה לא התייצב בלשכת העליה.

סודרי מימון, פריסאדו, סולה, יעקב, תמר, זהר, נרשם כאסודרי

סודרי משה, לאהע וסטיריקה נרשם כאסודרי

סודרי רינה נרשמה כאסודרי וידאל, אמם של מימון ומושה

 

העולים מקבוצתו של מרדכי צבע.

 

צבע מרדכי, מזלטוב

צבע יצחק, סליקה ויפה

הרוש אליהו, החיה-בתו של מרדכי צבע– חנה ומשה.

הרוש לאה אמו של אליהו הרוש

בן יעיש חיים-ירד בחזרה למרוקו וילד שעבורו אין פרטים.

אביטבול שרה אמה של סוליקה צבע.

אפריאט אלישע, מסעודה, מזלטוב

אלבז מזלטוב – אלמנת הרב רפאל משה אלבז.

אסולין אליהו, מקנין, גרסיה, יקות ויהודה

אסולין גדליה, עישה, שמעון, יונתן ודוד

אסולין משה בנו של גדליה אסולין וסטריאה

אסולין בנימין בנו של גדליה אסולין וימנה

חוטא רפאל התיצב בלשכת העליה ושמשה יונה, יעקב, אברהם ורחל

צבע אהרן נרשם כסבא, התיצב בלשעכת העליה, זהרה שמואל

אזולאי שלום, אשתו, עמרם וסימה אסתר.

הערה של מר שלום פוני כלפון, סופר וחוקר יהדות מרוקו, יליד צפרו, איש רב פעלים:
חסר ברשימה יהודה שרביט אשתו תמר ההורים שלו משה ואשתו. כולם ז"ל

עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן – רשימת העולים מצפרו תרפ"א.

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון-מנהגי פסח-חלק ג'

נתיבות המערב

יד. נהגו להקפיד שהמצות תהיינה ״עגולות״ דוקא:

יד. כן הביא בספר כוס אליהו(עמוד ט״ז) ובספר נו״ב (עמוד קס״ד), והטעם עדה״ס עוגות מצות, וסתם עוגה עגולה היא, והוא רמז שהקב״ה ית״ש אין לו ראשית ולא תכלית וכמצות העגולות, וראה בזה באוצר טעמי המנהגים (עמוד רס״ח), ובאוצרות המגרב (פסח):

טו.נהגו שהזרוע יהיה צלוי, והביצה מבושלת:

טו.כן המנהג וכמובא בשו״ע או״ח (סימן תע״ג ס״ד), ובמקור חיים לרח״ד הלוי(.סימן קפ״י סי״ב):

טז.נהגו להכין חרוסת בבית, ואלה מרכיביה: אגוזים טחונים, תמרים מרוסקים, שקדים טחונים, צמוקים מרוסקים, תפוחים מרוסקים, קנמון וזנגביל:

טז.כן המנהג, וראה באוצר המכתבים (אלף קכ״ח), ובספר כוס אליהו(עמוד י״ח), ובספר לקט הקציר (עמוד של״ה), ובספר מקור חיים (סימן קפ״ח ס״ט):

יז. נהגו להשתמש לצורך המרור בחסה, ויש נהגו בשורש מר הנקרא חזרת, ויש שמשתמשים בשניהם יחדיו:

יז. כן המנהגים בזה, וראה בקיצור שו״ע להר״ב טולידאנו(סימן שי״א סי״ח), ובספר פה ישרים (עמוד כ״ז), ואפילו שחסה אינה מרה, כיון שהקלחים קצת מרים, וסופה להקשות חשוב מרור, וכן משמע בגמ׳ פסחים:

יח. נהגו רבים להניח על שלחן הסדר שושנים:

יח. כן הביא בספר נוהג בחכמה (עמוד קס״ב), ומקורו מהמדרש על הפסוק כשושנה בין החוחים, מה שושנה זו מתוקנת לשבתות וימים טובים, כך ישראל מתוקנים לגאולה, ואין לך עת יפה לזה כליל פסח ליל הגאולה:

יט. נהגו בתפלת ערבית של פסח כסדר זה: מזמור החג, טוב להודות, קדיש וברכו, וכשחל בשבת כסדר זה: מזמור לדוד הבו לה׳ וכו', (וי״א במה מדליקין), לכה דודי, מזמור שיר ליום השבת, ומזמור החג:

יט. כן המנהג וכמובא במחזורים ישנים, והכל ע״פ הכלל, תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם:

כ. נהגו שאין אומרים ״ברכת מעין שבע״, בפסח שחל להיות בשבת, ויש נהגו לאומרה, ונהגו שאין אומרים ״שלום עליכם״ ושאר הסדר, בפסח שחל בשבת:

כ. הנה המנהג פשוט לא לאומרה, וכמובא בספר מקראי קודש בשם הגר״ש משאש, ובספר נתיבי עם (.עמוד רכ״א), אלא שהביא שם שמנהג בית אל לאומרה, ובספר מקור חיים (פרק קפ״ט ס״ז), כתב שרוב קהלות ישראל נהגו לא לאומרה עיי״ש, וכן דעת מרן הגרע״י בספרו יביע אומר (ח״ב סימן כ״ה) שהרבה להוכיח שאין לאומרה עיי״ש, ומ״מ שמענו שהיו מקומות במרוקו שנהגו לאומרה, והבאנו כן כדי שנדע שגם הם אינם קטלי קני באגמא, אלא שמהיות טוב שלא להכנס לסב״ל, להמנע מלאומרה, או לאומרה בלי שו״מ, ובענין שלום עליכם לא נהגו לאומרו כדי שלא ישנו התינוקות, וראה בזה באוצר טעמי המנהגים (,עמוד רע״ח):

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון-מנהגי פסח-חלק ג'

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 184 מנויים נוספים

מרץ 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

רשימת הנושאים באתר