קהלת צפרו- מקורות ותעודות -ר' דוד עובדיה
תעודה מספר 37
התע"ד.-1714
תעודה שכל כולה עמידה על ציון השנה במלואה ולא ציון השנה בקצרה
בהיות כי אירע מעשה שנמצא חשש זיוף בשטרות בכתיבת זמן השטרות והורע שטר אחד בעניין קדימה ולכן הסכמנו בהסכמתינו ובהסכמת הנגיד כבוד הרב יהודה בן הרוש שמהים והלאה למיגדר מילתא לקיום הדת דתינו האמת תורת משה שתתעלה שמהיום ולהבא שכל סופר יכתוב השטר צריך שיכתוב בו הזמן המבואר דהיינו כגון שנה זאת שעלינו שהיא שנת תעד לפ"ק.צריך שיכתוב ויוסף גם הכלל ויבאר וכך יכתוב חמשת אלפים וארבע מאות וארבעה ושבעים ליצירה וכן על זה הדרך ולא יכתוב תעד או חשבון מלה שתהיה בפסוק אלא יכתוב הכלל והפרט ופרט מן הפרט הכל בחשבון מבואר.
ואם לא יכתוב כך השטר פסול ולראיה כי כן הסכמנו כתבנו פה וחתמנו היום דהיינו שנת חמשת אלפים וארבע מאות וארבעה ושבעים ליצירה וקיים גם בכלל הסכמה אם יכתוב שום שטר בחודש אייר צריך שיכתוב בחודש זו ואם לא יכתוב כך השטר פסול ולראייה חתמנו פה וקיים.
שמואל בן חוטא ס"ט – מאיר בן יוסף דאבילא ס"ט – ישועה בן כבוד הרב משה בן חמו ס"ט –
מיחידי הקהל והנגיד. יהודה בן נסים בן הרוש ס"ט – יום טוב בן הרוש ס"ט – יצחק בן משה חמו ס"ט – יחייא דוד אזולאי ס"ט סוף התעודה.
תעודה מספר 38
התרמ"ט – 1889
נועדו יחדיו יחידי קהלינו קהל צפרו יש״ץ הלא המה ה״ר אברהם בהר׳ יצחק הן אלבאז וה״ר אהרן בה״ר מרדכי ה״ן אלבאז וה״ר משה בה״ר יעקב הכהן וה״ר שלמה בה״ר יעקב ה״ן חמו וידי׳ אדבדובי וה״ר ישראל בה״ר נסים ה״ן עולייל וה״ר שמואל בה״ר משה ה״ן חמו וידי׳ אדבדובי והר׳ שמעון בה״ר משה ה״ן אפרייאט והר׳ ימין בה״ר שאול ה״ן יתאח והר, משה בה״ר יוסף ה״ן עולייל וה״ר מאיר שמעון בבה״ר ישועה נ״ע ה״ן אלבאז וה״ר יעקב בה״ר אליהו ה״ן אביטבול וידי׳ אסחראווי וה״ר יעקב בה״ר יוסף ה״ן יעיס וה״ר מרדכי דמתקרי ע״ש אביו הר׳ מרדכי ה״ן אלבאז והר׳ שלם בה״ר שמואל ה״ן אגייני שמהיום הזה והלאה ועוד כל ימי הארץ אין רשות לשום יחידים מהם למנות דיינים או לתת שום שררה מהשררות הנהוגים בקרב ישראל כגון שררת שחיטות ובדיקות וכיוצא לשום אחד מחכמי העיר אף אם ראוי והגון לכך עד שיהיה בהסכמת כל היחידים הנז׳ אשר נקבו בשמות, גם אין רשות לשום יחידים יחיד או רבים מהם בשום זמן לתת מקרקע עניי העיר לשום חכם מחכמי העיר הן חזקת קרקע או גומלי חסדים או גוף לדירה עד שיהיה בהסכמת כולם.
ובכן העי' עד עתה בקנין שלם מעכשיו בד"לב ושבועה חמורה כי אם למה שיועיל האנשים הנזכרים ובכוח הקנין ושבועה חמורה הודה הודאה גמורה וקבלו עליהם התקנה הנזכרת בל תמוט עולם ועד, ואף אם הסכימו רובם או כולם בשום פרט מהפרטים הנזכרים ולא נשאר כי אם אחד מהם שלא הסכים צריכים כולם לקבל דעתו, ואם סרבו ועמדו בהסכמתם מעתה ומעכשיו חייב עצמו בכח הקנין ושבועה החמורה שחייב כל אחד מהמסכימים והמסרבים לקבל דעתו לפרוע להקדש עניי העיר סך אלף צ'ורוס כסף טוב בתורת קנס שלא כדין מעתה ומעכשיו דלא כאס', גם הואילו לבאר שאם באיזה פרט מהפרטים הנזכרים הסכימו מקצתם והשאר לא הסכימו ומתוך כל נפלה קטטה ביניהם והוצרכו להפסד סך מה רב או מעט על ידי השררה ההפסד ההוא עלי דידהו כולהו ליהדר והתקנה לא תזוז ממקומה בקניין ושבועה חמורה מידם באופן המועיל על כל מאי דכתיב ומפורש על הכל חתומים פה והיה זה בראש חודש אב הרחמן יה"ל ש"ש ובדבר הז"ה תאריכיו ימים ליצירה והכל שריר ובריר וקיים
מסעוד עובדיה ס"ט – אהרן מאמאן ס"ט
סהד רבי רחמים באיין כא יערף אשררה כא יעטיווהא לקהל די ראוי פלווקת ומנור לפטירה דייאלו כא יעטיווהא גם כן לדי ראוי פדאך לווקת אפילו יכון בלא שררה ומא הוואסי מן זרע די מול אשררה אפילו הכי כא יעטיווהאלו וכא יערף באיין צ'אר רבי שמעון כאן ענדהום אנץ פשררה דצלא לכבירא ומנור לפטירה דייאלו זוולולו ארבע מן אשררה ועטאווהא לחד אכור די כאן ראוי בעדן בנו גם כן כאן ראוי למלאת מקומו אפילו הכי זוולולו ארבע ועטאווה לחד אכור
מסעוד עובדיה ס"ט – אהרן מאמאן ס"ט
תרגום
העיד רבי רחמים ? שהוא יודע שהשררה הנהוגה בצפרו היו נותנים אותה הקהל לרב שהוא ראוי בזמנו ואחרי פטירתו חוזרים ונותנים אותה לאחד שראוי למלאת מקומו, וגם אם אין לו שררה או ירושת שררה מאבותיו היו נותנים לו והוא יודע שמשפחת רבי שמעון אזולאי היה להם שררה במחצית בית הכנסת אלכבירא (הגדולה) ואחרי פטירתו הורידו מן היורשים רביע השררה הנזכרת ונתנוהו לרב אחר שהיה ראוי לשמש בקדש הגם שבנו של רבי שמעון אזולאי היה ראוי למלאת מקום אביו אפילו הכי לקחו ממנו הרביע ונתנוהו לאחר
סוף התעודה מספר 38
קהלת צפרו- מקורות ותעודות -ר' דוד עובדיה
עמוד 46