ארכיון יומי: 27 באפריל 2023


חכמי המערב בירושלים-שלמה דיין-תשנ"ב– הרה״ג רבי שמעון אשריקי זצ״ל

חכמי המערב בירושלים

הרה״ג רבי שמעון אשריקי זצ״ל .

ראב״ד לעדת המערבים בירושלים (תרפ״ב — תרפ״ז)

רבי שמעון אשריקי נולד בשנת תרי׳׳ט -1859- בעיר מוגאדור שבמארוקו. אביו ר׳ חיים, היה סוחר עשיר ומפורסם בעירו, בזכות מעשה הצדקה הרבים, יושרו ועדינות נפשו. הוא גם פעל בהנהגת הקהילה. וניצל את קשריו הטובים עם ה״קאיד״ כדי לסייע לאחיו מעול גלותם, ולהקל מעליהם את המיסים הכבדים שהטילו חדשים לבקרים, אדוני הארץ.

ביתו של ר׳ חיים, היה בית ועד לחכמים, לעניים, ולכל עובר אורח. שמו הטוב הלך לפניו כאיש עדין, אדיב, ובעל לב רחב. ישר ונאמן במשאו ומתנו, נקי כפיים ובר לבב. ועל כן התחבב על כל מכיריו ויודעיו, וכולם פה אחד הללו את שמו וברכוהו.

בשנת תרכ״ד החליט ר׳ חיים לעלות לארץ ישראל עם אשתו ובנו שמעון, כדי לחונן את עפר ארץ ישראל המקודשת, שאותה כה אהב וכה חלם עליה. הוא היה בין החלוצים הראשונים שהשתקעו בעיר יפו. אך לא זכה לדאבון לב להאריך ימים, וכעבור שנה מיום עלותו ארצה השיב את נשמתו לבוראו, בעוזבו אחריו אלמנה צעירה ובנו שמעון שאך מלאו לו שש שנים.

אשתו האלמנה שהצטיינה בחכמתה חריצותה וחסידותה, מסרה את בנה בידי הגאון רבי שלמה בוחבוט זצ״ל כדי שיספוג ממנו תורה ויראה.

[רבי שלמה בוחבוט היה יליד העיר רבאט שבמארוקו. ובצעירותו עלה לאה״ק והתישב ביפו, ושם הרביץ תורה ברבים. בין שומעי לקחו נמנו אנשים שאח"כ התפרסמו בשמם הטוב. כגון הרבנים מסעוד הכהן אלחדאד ראש ק״ק חסידים בית אל. שמעון אשריקי ראב״ד לעדת המערבים ואחרים. הוכר כאחד הרבנים הגדולים בדורו, ונודע במדותיו התרומיות ובתכונות נפשו הנעלות. בו התמזגו כל המעלות אשר מנו חכמים באנשי המופת. הצטיין בדרשותיו ונועם אמריו שצודדו נפשות הקהל. מתוך רצונו שלא ליהנות מזה, התעסק במסחר שעות אחדות ביום וממנו מצא מחיתו, כאשר כהו עיניו מזוקן, בעיקר מרוב עיונו בספרים בלילות, עלה לירושלים ונחשב בין יחידי ישיבת ״חסד אל״. נלב״ע ביום י״א תשרי תרס״א, ונספד ע״י חבריו הרבנים נחמן בטיטו ומנשה שמחון. (החבצלת שנה ל״א תרסייא גליו! ב.) חבר ס׳ קהלת שלמה, ביאור אגדות על התנ׳׳ך. כ״י בידי בנו הרב שבתי בחבוט נ״י. (מ. ד. גאון. בספרו יהודי המזרח בארץ ישראל, כרך בי). בנו של הרה״ג הנז,, הגאון רבי שבתי בוחבוט זצ״ל שימש כראש הרבנים בארם צובא (חלב) ובביירות. חיבר הרבה ספרים באגדה, בדינים, במוסר ובמדות, וכן שו״ת כלם כ״י. אחדות מתשובותיו הובאו בשרית ישכיל עבדי להגר״ע הדיה זצ׳יל, ובמאסף. ופסק אחד בענין עגונה הובא בס' ״עם מרדכי״ להגר״מ עזראן זצ״ל. נלב״ע בביירות י״ז אייר תש״ח, והובא למנוחות בירושלים בכ״ז אדר בי תשיי׳א],

בישיבתו של הר״ש בוחבוט הנז׳, למד רבי שמעון אשריקי מספר שנים, ועשה חיל בלמודיו. כשרונותיו הגדולים, פקחותו המופתית והבנתו הגדולה, סייעו בידו לגדול בתורה וביראה, ושמו הטוב הלך לפניו כבחור מורם מעם, עילוי, ולמדן מופלג.

תקופה חדשה בחייו של רבי שמעון, החלה כאשר אמו הצדקת נישאה בהסכמתו, למופת הדור, הגאון הצדיק רבי אברהם אשכנזי זצ״ל, ששמש באותם ימים הראש״ל ורבה של ירושלים.

הראש״ל רבי אברהם אשכנזי אשר היה ידוע ומפורסם לאיש מופת, צדיק וגאון מפורסם ובעל מדות תרומיות. הביא לביתו את רבי שמעון, ואימץ אותו כבן. בבית צדיק זה, גדל רבי שמעון על ברכיהם של גדולי וגאוני הדור. בפקחותו בהתמדתו ובכשרונותיו העילויים, שאב מתורתם, שתה בצמא את דבריהם, והתאבק בעפר רגליהם. אביו החורג, לא מנע כל טוב ממנו. הדריכו ולמדו בכל מקצועות התורה, עד כי רכש לו ידיעה עמוקה ויסודית בכל מכמני התורה והמשפט.

בין רבותיו ומכריו של רבי שמעון אשריקי, נמצא הגאון רבי אברהם פנסו. מגדולי רבני ירושלים המפורסמים. אשר גילה את כשרונותיו ותכונותיו המיוחדים של רבי שמעון, והציע לו את בתו בוליסה סול לאשה. [ארבע בנות היו לו לרבי אברהם פנסו. שהשיאן לת״ח: והם, רבי נסים אלישר, בנו של הראש״ל יש״א ברכה. רבי שמעון אשריקי. רבי רפאל כהן שאקו, הנמנה בין רבני ירושלים וטובי עסקניה, פעמים אחדות היה שד״ר הכוללות לחו״ל, תחלה בשנת תרמ״ה לתורכיה, ואח״כ נסע מטעם כוללות עדת המערבים, כולל חברון, ביה״ח משגב לדך, וק״ק חסידים ״בית אל״, להודו, תוניס, אלגי׳ר, מרוקו, ועוד. היה חבר בבית דינו של הראב״ד רבי וידאל חנון אנג׳ל זצ״ל, והעמיד תלמידים הרבה. והחתן הרביעי, רבי אלעזר מיוחס].

 

בבית חותנו, מצא רבי שמעון אשריקי מעין חדש שממנו שאב תורה והשכל, בהיות שבית חותנו היה מרכז לתורה ובית ועד לחכמים. כאן ניתנה לו האפשרות להתמסר לתורה בלי כל דאגות.

בן כ״ד שנים נשלח רבי שמעון, בשליחות הכולל ע״י ישיבת ״בית אל״ לערי מרוקו. הארת פניו היפים, חכמתו ותבונתו, דבורו הצח וקולו הנעים, עזרו לו מאד בשליחותו זו. בכל מקום שדרכה רגלו נתקבל בסבר פנים יפות, וכולם הרימו את תרומתם ביד נדיבה לטובת ישיבת ״בית אל״. בשליחות זו שהה משך כארבע שנים, והוכתרה בהצלחה גדולה. לאחר שבע שנים, שוב יצא כשד"ר לערי מרוקו, והפעם מטעם הכולל לעדת המערבים. רי״ח ילוז בספרו ״תולדות אליהו״ מציין, כי בהרבה כפרים במרוקו, נפגשו הוא ואביו זצ״ל, עם ר׳ יוסף ארוואץ שהיה שד"ר לעדת החסידים ״בית־אל״ ועם ״הרה״ג נעים זמירות ישראל ר׳ שמעון שריקי ז״ל שד״ר המערבים, ומאוד התענגו בחברתם במשך ימי שבתנו יחד״.

כעבור זמן מה יצא שוב ר׳ שמעון כשד"ר לערי טוניס מטעם העדה הספרדית. גם בית החולים ״משגב לדך״ שלחוהו לכלכותה שבהודו, כדי ליישב את הסכסוך אשר פרץ בין גבאי המוסד ובין נציב אחד בשם כהן שלא רצה להתפשר בענין תרומתו.

את תפקידו כשד"ר מלא רבי שמעון באמונה. לא עשה ממנו עושר, וכל ימיו חי בצמצום ובצניעות, והתמסר כל כולו למען הכלל והפרט. שנים רבות שימש כחבר בבית דין הצדק של העדה הספרדית, וכאשר נפטר הראב״ד של עדת המערבים, רבי יוסף חיים הכהן זצ״ל בשנת תרפ״א, נבחר רבי שמעון לממלא מקומו, וינהל את כל עניני עדתו בכשרון רב. חבריו בבית דין, היו הרבנים הגדולים רבי אליהו לעג׳מי, ורבי יעקב בן עטר, זכר צדיקים לברכה.

רבי אליהו אלעג׳מי זצ״ל, נולד בשנת תרל״א במרוקו, ולאחר עלותו לאה״ק נמנה לאחד מראשי המקובלים המכוונים בישיבת ״בית אל״, והיה ידוע ומפורסם לאיש אלקים קדוש, כן היה בקי בכל כתבי האר״י ז״ל.

 

ומכוין כל הכוונות ומסדרם על נכון, בבקיאותו וידענותו בקבלת האר״י הוא ערך וסידר את סידור הכוונות של הרש״ש. מלבד היותו חסיד, ומראשי המקובלים בבית אל, היה מראשי עדת המערבים בירושלים. נלב״ע כ, אייר תרפ״ז.

רבי יעקב בן עטר זצי׳ל. בצעירותו עלה מעיר אזמור שבמרוקו לירושלים, ויהי בין מייסדי עדת המערבים. פעמים רבות יצא כשד״ר לטובת העדה, ובלה במסעותיו הממושכים חליפות כ׳׳ה שנים, הוא חיבר את הספר ״בית אלקי יעקב״. והוא המחבר את הפיוט המפורסם ״אערוך מהלל ניבי״ בשבח הגאון אדמו״ר רבי יעקב אביחצירא זיע״א. נלב״ע ר״ח מנ״א התרפ״ד.

כעת הגיעו לידי כת״י מהר״ר שמעון רביבו ז״ל, ושם כתוב לאמור שר' יעקב בן עטר סיפר לו כי בהיותו שד״ר בפעם הראשונה במארוקו הלך לעיר אופראן כדי להשתטח על קברות הקדושים שבמערת אופראן הידועה בקדושתה בשל הקדושים הקבורים בה שמסרו נפשם על קדוש ה׳. וכאשר הוא נכנס לתוך גבול המערה היה נדמה לו שהוא מהלך על גבי קוצים ולא יכול היה להמשיך ללכת עד שהוכרח לחזור לאחוריו, ובמו עיניו ראה שלא היו שם קוצים כלל וכלל, וידע שקדושתם של הטמונים שם גדולה עד מאוד.

בספר הנפלא ״הסבא קדישא אדמו״ר סידנא בבא סאלי זיע׳׳א׳׳ (נתיבות תשמ״ה). מסופר כי בביקורו של האדמו״ר יש״א ברכה זצ״ל בירושלים בשנת תרפ״ב. הוא הקדוש פנה לבית הדין של עדת המערבים בכדי לקבל את הסכמתם להדפסת ספרי הרב הקדוש ״עטרת ראשנו״(כך מכנים את הגאון הקדוש וחסיד רבי דוד אביחצירא זיע״א שנהרג על ק״ה). ומצא שם את שאהבה נפשו. שלשה גדולי עולם, וכל אחד מהם עמוד משלושה עמודי עולם. עמוד התורה — הראב״ד ר' שמעון אשריקי זצ״ל, למדן מופלג ובקי עצום בש״ס ופוסקים. מעיין רשום, הפותר כל בעיה קשה וסבוכה כלאחר יד. עמוד העבודה— עבודת שמים המקובל האלקי ר׳ אליהו לעג׳מי זצ״ל. עמוד גמילות חסדים— הרה״ג יעקב בן עטר זצ״ל. לשלשה גדולי עולם אלה נקשר אדמו״ר הבבא סאלי זצ״ל באהבה רבה, וקבע ללמוד אתם יחדיו ובנפרד, ועד ימיו האחרונים הזכירם לטובה והתגעגע לאותם ימים טובים, ימי השלוה והמנוחה בלימוד התורה כחפצו בלי כל טרדה. מכל אחד מהם כפי ערכו למד והשתלם, מר׳ שמעון — הנהגת בית הדין ולהתנהג עם בעלי דינין ודרך ההוראה והפסק, מרי אליהו — כוונות הרש״ש. מרי יעקב— כל מידות טובות והנהגות שראה בגדולי עולם במשך מסעותיו הארוכים.

על דברי ימיו של רבי יעקב בן עטר זצי׳ל, יש להוסיף, כי בשנת תרנ״א, הוא הגיע ללישבואה שבפורטוגל, בתור שד״ר לק״ק חסידים בית אל, שם פגש ביהודי עשיר שהיה מילדי המערב הפנימי, ושמו מסעוד כהן, שהגר בצעירותו לעיר באיאה שבברזיל, ולרגל מסחרו הגיע ללישבואה.

ר״י בן עטר, שהיה בעל מתק שפתים, ובעל השפעה רבה. הציע לעשיר הנז׳ לייסד ישיבה בירושלים לעדת המערביים, בה ילמדו עשרה תלמידי חכמים מבני העדה. והוא העשיר, יספק להם את התמיכה הדרושה לפרנסתם ולמחייתם; העשיר השיב בחיוב, והקציב סך מסויים לעשרה לומדים וכן דמי שכירות מקום לישיבה. הישיבה נקראה בשם ״משמרת כהונה״, ושימש בה רבי יעקב כראש הישיבה. הנדיב מסעוד כהן הנז׳, עמד בהתחייבותו, ובמשך כל ימי חייו לא פסק מלשלוח את הקצבה לישיבה הנז׳, ואף אחרי מותו בצוואתו הניח קרן לישיבה הנז׳ שמפירותיו תמשיך הישיבה להתקיים. (ראה בשו״ת ״רחמים פשוטים״ להרחמ״ן נאים זצ״ל, בהלכות צוואות ומתנות סימן ו׳ עמי מ״ט, תשובה ארוכה מארץ מדה ע״ע הצוואה של הנדיב הנז׳).

מיתת בתו של רבי שמעון אשריקי זצ״ל, מרת וידה אשת הסופר החכם ר׳ יצחק יחזקאל יהודה בי״ד אדר תרפ״ז, העכירה את רוחו, ומני אז סבל יסורים מריס וקשים שקבלם באהבה, מרוב יגונו נסתמא מעיניו ונפל למשכב, והוא האריך בחליו על ערש דווי במשך שנתיים עד כי נתבקש לישיבה של מעלה בכ״ו סיון תר״ץ והוא בן שבעים ושתים שנה, זיע״א.

 

חכמי המערב בירושלים-שלמה דיין-תשנ"ב– הרה״ג רבי שמעון אשריקי זצ״ל

 

עמוד 316

קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי- מזמור שיר ליום השבת

קהילות-תאפילאלת
  1. 6. זמירות שבת והפיוט ׳מזמור שיר ליום השבת׳

שרים זמירות שבת ובכללן פיוטים נוסח ׳יגל יעקב׳, ובמרכזם הפיוט ׳מזמור שיר ליום השבת׳ לר׳ מסעוד אביחצירא. כך היה מנהגו של ר׳ ישראל אביחצירא לשיר מזמור זה תחילה לאחר אכילת הדגים, ולאחר מכן היה שר שירים שהוא עצמו חיבר, ובכללם שירי דודו, ר׳ יצחק אביחצירא.

להלן הפיוט ׳מזמור שיר ליום השבת' כולו, מלווה בפירוש ומקורות.

 

מזמור שיר ליום השבת

תבנית השיר: השיר עשוי בתבנית מעין אזורית ובו שלוש עשרה מחרוזות. בכל מחרוזת שבעה טורים: שלושה טורי ענף דו צלעיים תואמי חריזה, ועוד צלע בחריזת קבע אזורית.

חריזה: אב. אב. אבב. גא(=רפרין). דה.דה.דה.א / וז.וז.וזא / …

משקל: שמונה הברות בכל טור.

סימן(=חתימה): מסעוד אביחצירא. מקור: יגל יעקב, נתיבות תשס׳׳א, עט׳ קיד.

הרפרין(הפזמון) ׳סוד שבת זכור ושמור / אות ברית בינו וביני׳ מושר בסוף כל מחרוזת.

 

מבוא לפיוט: הפיוט מתמקד בהכנות לשבת ביום שישי, בתפילת מנחה וערבית של שבת, הכול על פי מקורות האריז״ל: שער הכוונות ופרי עץ חיים לר׳ חיים ויטאל. הפיוט פותח בהשפעה של השבת על ימות החול, עובר להכנות של יום שישי: הקניות והבישול; קריאת פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום; טבילת מצווה; רחיצת פנים, ידיים ורגליים שסגולתה לבטל את הקליפות; לבישת ארבעה בגדים לבנים ומשמעם הסמלי, תפילת מנחה והכוונה בה לעילוי הנשמות; ׳יציאת שדה להקביל / את פני שבת מלכתא׳, ותכליתה להעלות ׳ניצוצות קין והבל / לעלות מגו עמיקתא׳; הדלקת שני נרות כנגד ׳שני מאורות מזהירים / אד־נו״ת פשוט וא״ל מלא׳; עניית ׳ברכו׳ שיש בה להשפיע ברכה והמשכה של קדושה; תפילת עךבית באימה / בקול גדול בסוד טעם / ברכות שמע בנעימה / בבונה ובטוב טעם׳… ועדות הקידושין ב׳ויכולו׳.

 

מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת / אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אֲנִי

לְעוֹרֵר לִבִּי אַהֲבַת / צוּר עֲשָׁנִי וַיְכוֹנָנִי

וּלְעָבְדוֹ תָּמִיד בְּחִבַּת / רֹב חַסְדּוֹ אֲשֶׁר זִכַּנִי

לְהַלֵּל בְּפִי וּלְשׁוֹנִי

5 סוֹד שַׁבָּת זָכוֹר וְשָׁמוֹר / אוֹת בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵינִי

 

סְגֻלַּת שַׁבָּת יְקָרָה / מַשְׁפַּעַת בְּיָמִים שִׁשָּׁה

שָׁלֹשׁ מִשַּׁבָּת שֶׁעָבְרָה / וּמִן הַבָּאָה שְׁלֹשָׁה

צָרִיךְ כָּל אָדָם זְכִירָה / לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשָּׁה

 

מזמור…השבת: פתיחת הפיוט בפתיחת המזמור מתה׳ צב, א, והוא השיר הראשון שהושר לכבוד השבת על ידי אדם הראשון(זהר ח״ב קלח ע״א). אענה…אני: עדה״כ איוב לב, יז ׳אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׳. כאן: גם במובן אשיר(אחבר שיר), כמו ׳ענו לה׳ בתודה׳(תה׳ קמז, ז) במובן שירו(רד״ק), וכן ׳עלי באר ענו לה׳(בט׳ כא, יז) שאונקלום תרגם ׳שבחו לה׳. 2. לעוךר…ויכונני: לעורר את לבי ואת אהבתי לה׳ שבראני. לעורר לבי אהבת: עדה״כ שה״ש ב, ז. צור עשני ויכונני: עדה״כ דב׳ לב, ו. 3. ולעבדו…זפני: לעבוד את ה׳ מתוך אהבה על חסדיו אתי. ולעבדו תמיד בחבת: כמו ׳ולעבדו בכל לבבכם׳(דב׳ יא, ג). 5. סוד…ושמור: השיר מוקדש לענייני השבת ורעיונותיו הקשורים בזכירתו ובשמירתו. שבת זכור ושמור: מצוות השבת האמורה בי׳ הדברות בשמות כ, ח, ׳זכור את יום השבת לקדשו', ובדברים ה, יב, ׳שמור יום השבת לקדשו׳. אות…וביני: השבת היא אות בין ה' לישראל, על פי שמות לא, יז. 6. סגלת שבת יקרה: כוחה של השבת וברכתה חשובות. משפעת ממים ששה: השבת משפיעה מכוחה הרוחני על כל ששת ימי החול. 7. שלש…שלשה: מבחינה הלכתית הימים א-ג נחשבים ונכללים במושג ׳אחר שבת׳(שעברה), וימים ד-ו במושג ׳לפני שבת' (הבאה) לעניין גטין ולעניין הבדלה, שמי שלא הבדיל במוצ״ש יכול להבדיל עד יום ג׳ ועד בכלל(בבלי פסחים קו ע״א וש״ע או״ח הלכות שבת, סימן רצט, סעיף ו), אולם כאן כוונת המשורר בעיקר לעניין הרוחני של השבת, על פי שער הכוונות לאריז״ל(להלן: שעה״ב) ב, עט׳ טז-יז, ופרי עץ חיים (להלן: פע״ח) ב, עט׳ שפ- שפב, המשמשים מקור השראה לפיוט. על פי שעה״כ האדם זוכה בקבלת השבת לתוספת נר׳׳ן (נשמה, רוח, נפש) המסתלקים במוצ״ש וחוזרים לאחר סעודה רביעית. שליש משבת שעברה: הנשמה נשארת כל יום א׳ ומסתלקת בליל ב׳, הרוח נשארת עד יום ב׳ ומסתלקת בליל ג׳, והנפש נשארת עד יום ג׳ ומסתלקת בליל ד', וזה הכוח שהשבת משפיעה ל׳שלוש משבת שעברה׳. לפיכך על האדם לכוון את מחשבתו הטובה ביום א׳ כנגד הנשמה, להגביר לימוד תורה ביום ב׳ כנגד הרוח ולעסוק במעשים טובים ביום ג׳ כנגד הנפש, כגון ביקור חולים. ומן הבאה שלשה: ימים ד-ו. בימים אלה על האדם לכוון ולהתכונן לקבל תוספות נר״ן של השבת הבאה: ביום ד׳ יתכונן לתוספת נפש על ידי מעשים טובים, ביום ה' יתכונן לתוספת רוח על ידי הגברת לימוד תורה, וביום ו׳ – לתוספת מחשבה טובה. 8. צךיף…זכירה: בכל יום על האדם לזכור את יום השבת ולהתכונן לקראתו, לכן הימים נזכרים בצמוד לשבת: ׳אחד בשבת/ ׳שני בשבת׳״. כמו הנוסח בשיר של יום, ׳השיר שהיו הלויים אומרים׳: ׳היום שני בשבת/״ ובקהילות תאפילאלת ואחרות אומרים ׳בשבת קודש׳.

 

 

כְּדַל כֶּעָשִׁיר כֶּעָנִי

 

10 עֶרֶב הַשַּׁבָּת יוֹם שִׁשִּׁי / תִּקְנֶה כָּל צֹרֶךְ שַׁבָּתְךָ

תָּכִין בְּעַצְמְךָ תַּעֲשֶׂה / וְלֹא עַל יְדֵי זוּלָתְךָ

אֶל מֶלֶךְ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא / אֹרֵחַ הַבָּא לִקְרָאתְךָ

מָה תֹּאמַר וּמָה תַּעֲנֶה

 

וּלְקַדֵּשׁ נֹגַהּ חֵן תִּמְצָא / פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ תִּקְרָא

15 שְׁנַיִם מִקְרָא בִּקְדֻשָּׁה / וְאֶחָד תַּרְגּוּם בְּמוֹרָא

טְבִילַת מִצְוָה לְרַחְצָה / תִּטְבֹּל בְּמִקְוֵה טָהֳרָה

אָז בִּצְדָקָה תְּכוֹנְנִי

 

 

דִּין מַיִם חַמִים תַּדִּיחַ / פָּנִים יָדַיִם רַגְלַיִם

סוֹד שַׁלְהֶבֶת יָהּ תָּשִׂיחַ / פָּסוּק הַכָּתוּב לְחַיִּים

להמשיך עליו קדשה: כדי להמשיך עליו את קדושת השבת. 9. כדל כעשיר כעני: זכירת השבת מוטלת על כל אחד. 10. ערב…שבתך: על פי בבלי שבת קיז ע״ב: ׳לעולם ישכים אדם להוצאות שבת שנא׳ ״והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו״(שמות טז, ה)׳, ושו״ע שם, סימן מ, סעיף א. 11. תכין…זולתך: מן הדוגמאות של חכמי התלמוד על פי בבלי שבת קיט ע״א: ר׳ אבהו היה נופח באש, רב ספרא היה חורך את הראש, רבא מלח דגים… והשווה ש״ע שם. 12. אל…כסא: ה׳ הוא אורח השבת הבא אצלנו על פי נוסחי ׳אתקינו סעודתא׳. ארח…תענה: מה תענה לאורח הפוקד אותך אם לא התכוננת לכבודו. 14. ולקדש נגה חן ונמצא: על ידי קריאת שניים מקרא ואחד תרגום (=שמו״ת) מעלים את קליפת נוגה לקדושה (פע״ח, שם, עט׳ שפג). 15. שנים…תרגום: על פי בבלי ברכות ח ע״א: ׳אמר רב הונא… לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום', וראה גם שו״ע שם, סימן רפח. על פי שעה״ב, עמ׳ כד, גם קריאת שמו״ת היא הכנה לשבת, ׳והכינו את אשר יביאו׳. 16. טבילת…טהרה: האר״י היה טובל לאחר קריאת שמו״ת, שאז יש באדם כוח לקבל תוספות קדושת שבת(שעה״ב, עט׳ כה). המקור לטבילה בערב שבת על פי שעה״ב שם הוא על פי זהר תרומה קלו ע״ב, ׳דרב המנונא סבא עליו השלום היה סליק מנהרא כל ערב שבת׳. 17. בצדקה תכונני: על פי יש׳ נד, יד. כאן: כנראה, על ידי הטבילה מתכונן לקבל תוספות קדושת שבת. 18. דין מים…רגלים: על פי בבלי שבת כה ע״ב: ׳כך היה מנהגו של ר׳ יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו׳, וכן נדרש שם על הפסוק ׳ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׳(איכה ג, יג) – ׳זו רחיצת ידים ורגלים בחמין/ וראה שו״ע, הלכות שבת, סימן רס, סעיף א. 19. סוד…תזניח: המים החמים בערב שבת הם מעשה סמלי לשלהובא דאשא (=שלהבת אש), והוא כוח של גבורה היורד מלמעלה כל ערב שבת כדי להכניע ולהוריד לתהום את הקליפה הרוצה גם היא לעלות מעלה לקבל שפע על חשבון הקדושה. על ידי רחיצת פנים, ידיים ורגליים בחמין ערב שבת מכניעים את הקליפה של מעלה ומסירים את הזוהמה הדבקה באדם במקומות אלה(שעה״כ שם, עמ׳ כח-כט, ופע״ח ב, עט׳ שפד). שלהבת יה: על פי שה״ש ח, ו, ׳רשפיה רשפי אש שלהבת יה׳. כאן: כוח אש רוחני, שלהובא דאשא, המכניע את הקליפה.

 

קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי- מזמור שיר ליום השבת

עמוד 52

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
אפריל 2023
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

רשימת הנושאים באתר