תקנה מט-יחס פאס כרך ב'- הצב״י מורי מרדכי עמאר ס״ט-תקנה משנת התט״ו [1655] בדבר ירושה

ב. התקכ״ד

בדין חלוקת עזבון ראובן שהניח שלש נשים ויורש שאינו מתאבל ובדין מי שערער אחר החלוקה שאחת מהנשים לא נשבעה שבועת אלמנה.

עמודי שמים ומצוקי ארץ, הרבנים המובהקים שלמים, וכן רבים ועצומים, דיינים ומצויינים, כמוהר״ר שמואל שאול אבן דנאן נר״ו וכמוהר״ר רפאל עובד אבן צור נר״ו וכמוהר״ר אליהו הצרפתי נר״ו וכמוהר״ר מתתיה סירירו נר״ו, כלם כא׳ ירומו סלה ויאירו ויזהירו כזוהר הרקיע בארבע עולמות אבי״ע [אצילות בריאה יצירה עשיה]כי״ר.

אחר נשיקת עפר ארץ הדום רגלי רבותי, יודיעוני מכת״ר[מעלת כתר תורתם] מה יהיה משפט חלוקת עזבון ראובן שמת והניח ג׳ נשים ויורש שאינו מתאבל, ואם אין חילוק בזה האופן בין מתאבל לשאינו מתאבל, דלא נאמר חילוק זה אלא במי שהיה נשוי אשה א׳ והבו דלא לוסיף עלה. וג״כ יודיעוני רבותי אם אחר שחלקו ב״ד העזבון לנשים שום א׳ מהיורשים לומר שלא נשבעה א׳ מהנשים וכבר נלב״ע ואחר שכן יתחלק חלקה בין הנשים הנשארות והיורש, וב״כ האשה טוענים שכבר חלקו להם הב״ד ובדין חלקו, דחזקה אינו יוצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן.

ומפי השמועה למדתי שכבר אירע כעין מ״ש בשאלה הא׳ בימי הרבנים המובהקים והסכימו וחלקו נכסי  המאורות הגדולים כמוהה״ר יעב״ץ זלה״ה וכמוהה״ר שב״א [שמואל בן אלבאז]. הנפטר לשלש נשים ויורש שאינו מתאבל, ולא הגריעו כח היורש שאינו מתאבל מהמתאבל, אלא השוו המדות ועשו שאינו מתאבל כמתאבל. ועל הכל תרום בכבוד תשובת מכת״ר הרמתה להודיעוני משפט צדק ונלכה באורחותיו כי מציון תצא תורה. גם באתי בנא ותחנה לפני מלכ׳י צד׳ק משי״ח״[ מורנו שיחיה]. נר״ו שישתדל להשיבני בזה עם הבא ראשון ושכמ״ה [ושכרו כפול מן השמים] ושלם רבותי יכון כימי השמים על הארץ, נאם עבדיכם הצעיד דלית כוותיה מלרע[מנחת שי שמות פרק יב פסוק יא. מליצה שפירושה שהוא במצב לא טוב] העלה נבול, ע״ה ישועה בר יצחק אביטבול סיל״ט.

תשובה האמת הוא, דלא נאמר חלוק זה אלא במי שהיה נשוי אשה א׳, והבו דלא לוסיף עלה במי שהיה נשוי ב׳ נשים או ג׳ נשים, דבזה יורש מתאבל ושאינו מתאבל שוים הם, דבתקנה שנתקנה שנת ש״ה לפ״ק הוא דהזכירו חכמי התקנה חלוק זה, ולשם איידי במי שהיה נשוי אשה א׳, אבל בתקנת של מי שהיה נשוי ב׳ נשים שנתקנה באייר שנת תט״ו לפ״ק, שתקנו שיתחלקו הנכסים לעשרה חלקים לא חילקו חכמי התקנה בין היורשים אלא כתבו סתם ארבעה חלקים וכו׳ לאשה א׳ והב׳ ג׳ חלקי׳ והג׳ אחרים יזכו בהם יורשי הנפטר, דמשמע דהג׳ חלקים יטלו אותם היורשים לעולם במושלם, ואם איתא היל״ל דלפעמים לא יטלו היורשים הג׳ חלקים במושלם, כגון אם אינם מתאבלים אלא יטלו כי אם ב׳ חלקים ומחצה שיתנכה להם חצי חלק לפי ערך מה שניכו חכמי התקנה, למי שהיה נשוי אשה א׳ דכשאינו מתאבל מנכים לו שתות מהמחצית ולא יטול כי אם שליש או לרמוז בה שיהיה עה״ד האמור בתקנה שנתקנה שנת ש״ה.

תקנה מט-יחס פאס כרך ב'- הצב״י מורי מרדכי עמאר ס״ט-תקנה משנת התט״ו [1655] בדבר ירושה

עמוד תמא