מקדם ומים כרך ו' –חיפה 1995 -דניאל שרוטר ויוסף שרוטר-הרפורמה במוסדות היהודיים במרוקו-יישום הרפורמות בקהילת מוגדור

5. 5. לסיכום

שנים מועטות לאחר הטלת הפרוטקטורט הצרפתי נפגעה קשות האוטונומיה של הקהילות היהודיות, במרוקו, ומוסדותיהן הוכפפו למנהל הצרפתי. אולם התמורות לא היו מרחיקות לכת כמו באלג׳יריה, ששם שולבה הקהילה היהודית במלואה במבנה הארגוני של הקהילה היהודית בצרפת המטרופוליטנית. השלטונות הצרפתיים במרוקו היו מחויבים מבחינה אידיאולוגית כלפי המוסדות המסורתיים המקומיים ודחו את הרעיון להקים קונסיסטוריות ולהעניק ליהודי מרוקו אזרחות צרפתית כמו שהדבר נעשה באלג׳יריה בשנת 1870. עקב הגבלת כניסתם של היהודים לחברה האזרחית הצרפתית היה תהליך החילון של הקהילות היהודיות במרוקו אטי ביותר.

על אף כל השינויים המוסדיים והגבלת סמכותה הפורמלית של המנהיגות הקהילתית שמרו הקהילות היהודיות במרוקו על רוח קהילתית חזקה ביותר. מחוסר יכולת להשתלב באופן מלא בעולם הקולוניאלי הצרפתי ובהעדר חברה אזרחית וחילונית מקומית המשיכו יהודי מרוקו להיות קשורים עמוקות הן לתרבות ההלכה האוניברסלית הן לתרבות היהודית המקומית. גם אם הקולוניאליזם עודד תהליכי שינוי על ידי חתירה תחת הבסיס המסורתי של הקהילה, הוא לא הצליח לערער לא את הזהות הקהילתית ולא את הרגשות הדתיים של רוב יהודי מרוקו. בהעדר מוסדות קהילתיים ייצוגיים ומתקדמים פנתה הקהילה היהודית לסוגים חדשים של מנהיגים בלתי פורמליים ולפולחן הצדיקים והקדושים; כך במיוחד בקהילות הדרום. פרדוקס לכאורה הוא, שדווקא עם חשיפתן למודרניזציה פנו הקהילות יותר ויותר לעבר צורות מקומיות ומסורתיות של התרבות. אולם כשאנו מנסים להסביר את המשכן ואף התפתחותן של צורות ביטוי דתיות עממיות בקרב יהודי מרוקו החיים בארץ, עלינו לחפש חלק מן ההסבר לפחות בניסיון הקולוניאלי שלהם ובחסימת הדרכים המודרניות לביטוי זהותם ותרבותם בידי הפרוטקטורט.

אשר למדיניותו היהודית של הפרוטקטורט, דומה שבתחילה, קודם שפעלו במלואם מנגנוני השלטון הצרפתי והפיקוח שהיה עליו להפעיל להעמקת אחיזתו, וקודם שהוא שקל די צורכן את הבעיות שעוררו הכיבוש וההתערות של האוכלוסייה המקומית, הפגינו פקידי הפרוטקטורט הבכירים וליוטה בראשם רצון טוב כלפי היהודים במסגרת הגישה הפטרנליסטית שלהם. הם התכוונו באמת ובתמים להיטיב אתם על ידי שינוי מעמדם הפוליטי הנחות, מה עוד שהם ראו בהם חלק מהוד החנית של הנוכחות הצרפתית במרוקו בגלל ידיעתם את הצרפתית ובגלל רשת החינוך הצרפתי של כי״ח. אולם ככל שנקף הזמן והתבררו מערכות הלחצים הפנימיים שהפרוטקטורט נקלע לתוכן, התפוגג רצון טוב זה, ושאלת הרפורמות במוסדות היהודיים הפכה חלק מן המשחק הפוליטי הגלובלי שעל הפרוטקטורט היה לנהל במרוקו כדי להעמיק את אחיזתו בארץ. כך הלך וירד סף רגישותו לתביעות של האוכלוסיות המוסלמיות ולרגשותיהן, וגבר הצורך לחזק את מעמדם של הסולטן ושל המח׳זן, ששיתפו פעולה עם הפרוטקטורט ולא הפריעו לו בביסוס שליטתו ובהרחבתה לכל השטח שנמסר לחסותה של צרפת. גם אדישותן של הקהילות והתאפקותם של מנהיגיהן המסורתיים והחדשים — אם לא הסתפקותם במועט מבחינה פוליטית — הקלו על ראשי הפרוטקטורט לצמצם את ממדי האמנציפציה של יהודי מרוקו ולהכפיף אותם לשיקולי המדיניות הכללית שלו. האמנציפציה המובטחת נדחתה לימים טובים יותר ועמוסים פחות בבעיות פוליטיות לוחצות, אלא שימים אלה לא הגיעו עד לביטולו של הפרוטקטורט הצרפתי.

מקדם ומים כרך ו' –חיפה 1995 -דניאל שרוטר ויוסף שרוטר-הרפורמה במוסדות היהודיים במרוקו-יישום הרפורמות בקהילת מוגדור

עמוד 90