מורשת יהדות מרוקו

חליפת מכתבים בין יהודי ספרד ופרובינציה לבין יהודי קושטא

פרק מתולדות אנוסי פרובינציה-ירושלים תש"ה

א.ז.אשכלי

'חליפת־המכתבים בין יהודי ספרד או יהודי פרובנציאה לבין יהודי קושטא, הפרוטוטיפוס לפרוטוקולים של זקני־ציון, כבר שימשה נושא לדיון חכמים. החזרה לענין זה באה בגלל חומר חדש, שברובו ועיקרו לא היה ידוע עד עתה, ובחלקו לא שימש מעולם בהיסטוריה היהודית. דבר זה דרש לסור קצת מעצם הנושא ולהיזקק לתולדות עדת היהודים בפרובנציאה, שהפכה אחר־כך לעדת אנוסים. אי־אפשר היה להכנס כאן בפרטיו של פרק נעלם זה, אשר בהם אעסוק ביחוד עם פרסום כתבי התעודה והזכרון שבידי, ולפיכך כללתי הדברים. 'במקום שיש להם מקורות, ציינתים.

א

בשנת 1641 פרסם הכומר Bouis באביניון ספר בשם ״כתר המלוכה של מלכי ארל״

(La royalle couronne des rois d’Arles),ובו נמצא כתוב: ״אחרי שרבו תלונות תושבי ארל נגד היהודים בגלל הרבית והנשך שהיו נושכים את תושבי העיר, רב קצפם על היהודים וכמעט שהשליכו אותם חיים אל נהר הרונא! והמלך קארלוס [הה׳], ברצותו להפיק רצון מתושבי העיר, גירש, בשנת 1493, את היהודים מן העיר. אולם שנתיים קודם לכך, בראות היהודים עצמם שנואים בצרפת, ואחרי שהמלך לודוביקוס הי״ב גירשם מצרפת, טרם היותו לנסיך פרובנציאה, ואחרי שאף הם נמצאו בסכנת גירוש כמותם, כתבו אגרת אל יהודי קושטא, בבקשם מהם עצה מה לעשות! העתקת האגרת הזאת נעשתה באמונה על־פי העתק נושן שנמצא בארכיוני אחד המנזרים המפורסמים בפרובנציאה…״.

״אגרת יהודי ארל שנשלחה אל אחיהם בקושטא: יהודים נכבדים, שלום וחסד. עליכם לדעת שמלך צרפת, שכבש עתה את ארץ פרובנציאה. פקד עלינו בהכרזה פומבית להיעשות נוצרים או לצאת את ארצו. ואלה[שאינם יהודים] שבארל, באייכס ובמרסיליאה מתכוונים לקחת את רכושנו, מאיימים על חיינו, מחריבים את בתי־כנסיותינו, וגורמים לנו צרות רבות, וזה מבלבל אותנו בענין מה עלינו לעשות בעבור תורת משה: הנה הענין שבגללו אנו מבקשים מכם הודיענו בחכמתכם מה עלינו לעשות״. חתום: Chamorre, רבם של יהודי ארל, בי״ג לשבט 1489.

מכתב זה פרסמו בואיס בפרובנצאלית, לשונם של יהודי ארל. והוא ממשיך ומספר,שיהודי קושטא לא השהו את תשובתם, ואולם זו ניתנה לא בעברית ולא בפרובנצאלית אלא בספרדית, שהיתה לשון נפוצה מאד בימים ההם, בדורם של המלך רייניי (René) וקודמיו.

והנה ״תשובת יהודי קושטא לאלה שבארל ופדובנציאד.״:

״אחים יקרים במשה, קיבלנו את אגרתכם שבה אתם מגידים לנו את הבלבולים והצרות שאתם סובלים אותם, אשר הרגשתם נגעה עד לבנו כללבכם! והנה לפניכם חוות דעתם של הנשיאים הגדולים (Satrapas) ושל הרבנים:

אשר אתם אומרים שמלך צרפת רוצה לעשותכם נוצרים — צייתו לו, מכיוון שאין אתם יכולים לשנות הדבר: אך שמרו־נא את תורת משה בלב.

אשר תאמרו כי דורשים מכם להניח את רכושכם: עשו את בניכם סוחרים, ואט־אט תקחו מהם את שלהם.

אשר תאמרו שהם לוקחים את חייכם: עשו את בניכם רופאים ורוקחים, כדי לקחת את שלהם.

אשר תאמרו שהם הורסים את בתי־כנסיותיכם: עשו את בניכם קנו׳ניקאים וקלידים,

כדי שיהרסו את מקדשיהם.

אשר תאמרו שהם גורמים לכם צרות אחרות: השתדלו שיהיו בניכם פרקליטים ונוטריונים, ושתמיד יתערבו בעניני הכלל, בכדי שבשעבדכם את הנוצרים תרכשו את הארץ: ואתם תנקמו מהם.

אל־נא תטו מן הפקודה אשר אנחנו נותנים לכם, כי הנסיון יוכיח לכם כי מנדכאים תיהפכו להיות בעלי ערך״.

חתום: .V.S.S.V.F.F, ראש היהודים של קושטא, כ״א בכסליו.

בואיס תרגם את אגרת התשובה לצרפתית תרגום שאינו מדוייק, הבא להוסיף נופך רעל בדברי ״נשיא היהודים״ כדי לשמש אחר־כך את הקורא הנוצרי שאליו הדברים מכוונים.

העובדות ההיסטוריות והפרובלימות המצויות בחליפת־מכתבים זו הרי הן:

• גירוש היהודים מארל בשנת 1493.
• מה היה בסופה של גזירת הגירוש והשמד בשנת 1489, שבגללה כתבו יהודי ארל אל יהודי קושטא.
• מה היה טיב היחסים בין יהודי פרובנציאה ובין יהודי קושטא, יחסים שבהם נתלתה חליפת־האגרות הזאת.

ד) מה היתה הסיבה ההיסטורית הריאלית שעוררה לחיבור האגרות הללו.

עוד כמה שאלות־לוואי מתעוררות למקרא התעודות, הן ופתרונן תלויות בשאלות האחרות ובפתרונן.

חליפת מכתבים בין יהודי ספרד ופרובינציה לבין יהודי קושטא

פרק מתולדות אנוסי פרובינציה-ירושלים תש"ה-א.ז.אשכלי

עמוד 103