שירי דודים לר' דוד אלקאיים-מאיר נזרי      

שירי דודים-מאיר נזרי      

ספר זה עוסק בשירתו של ר׳ דוד קיים המכונסת באוטוגרף השלם של המשורר, כתב יד מאוסף משה כהן, ירושלים 26 (0. 3499 MSS-D) ובקובץ כ״י ׳שירי דודים׳ נוסח מרדכי זעפרני, ירושלים תשמ׳׳ג. במהדורה שני חלקים: מבוא לשירת ר׳ דוד ושתי סדרות של פיוטים ערוכים, מנוקדים ומפורשים: סדרה א׳ הכוללת כל הפיוטים המופיעים גם בכ׳׳י זעפרני(88 פיוטים) וסדרה ב׳ ובה עוד 52 פיוטים החסרים בכ׳׳י זעפרני.

ר׳ דוד חי ופעל במוגדור. הוא ניחן בכישוריו האמנותיים: נגרות וייצור רהיטים, מסגרות למראות, ייצור שופרות וחנוכיות, הכנת מצבות לנפטרים וחריטת נוסחאות לזכרן וציור דיוקנאות.

ר׳ דוד קיים הוא אחד משלושת העורכים של ׳שיר ידידות׳, שיצא לאור בתרפ״א/, ובו נכללים 23 פיוטי קצידות שחיבר ר׳ דוד קיים על פרשות השבוע.

נושאי שירתו למעגלותיה: מעגל הפרשה, מעגל השנה, מעגל האדם וחליפות ימיו, מעגל הקהילה, מעגל הלשון העברית ומעגל הגאולה ונושאים אחרים כולל שירים קצרים על מודוסי המוסיקה המוגרבית ושירים העוסקים הנואים אחרים.

חידושיו בשירה: בשירתו משתקפים כמה חידושים בתכנים,בצדדים פרוסודיים,בלשון ובתחביר. בפיוטי הגלות והגאולה שוררת אווירה אופטימית הן כלפי הגאולה המשיחית על בוא משיח בן דוד והקמת בית המקדש לצד הגאולה המדינית, שאחד מביטוייה הוא הפיוט לכבוד הצהרת בלפור, מעין אתחלתא דגאולה. רוב פיוטיו נחתמים בחותם משיח בן דוד ׳דוד קיים׳ לצירופיו כולל ׳בן דוד קים׳ הכולל גם את שמו. רוב פיוטיו ערוכים במבנה שירת המלחון על לחניה, תכניותיה הסטרופיות, משקליה ונורמות חריזתה, שירה שהייתה נפוצה בזמנו המובנת לו היטב וקרובה ללבו.

׳שירי דודים׳ כתובים על פי לשון המקרא וסממניה הדקדוקיים עם שילוב שאר רובדי הלשון לצד מאפיינים סגנוניים ייחודיים וגם חידושים לשוניים בתחום הפועל דוגמת הסגנון הקלירי, שאחד ממאפיינה הוא השימוש כמעט בכל המילים היחידאיות שבמקרא ובכללן הביטוי המקראי היחידאי ׳ הָרָה לָלַת ׳(שמו׳׳א ד, יט) במובן הרה ללדת. שירי דודים מתאפיינים גם בסגולות אמנותיות, כמו: ההקשר המדרשי הטעון בפיוטים, חידודי לשון ומעתקים סימנטיים, מגוון צימודים, הטענת מחרוזות הביניים בדברי הגות ועוד.

מהדורה זו היא השישית במהדורות הפיוט שהוציא לאור דר׳ מאיר נזרי. שתי מהדורות ראשונות יצאו לאור באוניברסיטה העברית בירושלים: ׳שירת הרמ״א – הרב רפאל משה אלבאז, מאדריכלי השירה העברית במרוקו׳(תשע״ג) ו׳היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא׳(תשע׳׳ח) ושלוש מהדורות יצאו לאור במוסד הרב קוק: ׳פיוטי הדרן לסיום מסכת בקהילות ישראל׳(תש׳׳פ); ׳כתובות ותנאים לחג השבועות׳(תשפ״א) ו׳השירה המאוחרת מסוג הקצידה׳ במרוקו לאור שירת המלחון הערבית (תשפ׳׳ה), זאת בנוסף לחמשת ספריו על קהילות תאפילאלת: שלושה מהם בהוצאת אוניברסיטת בר אילן (תשע׳׳ג, תשע׳׳ו, תשע״ח) ושניים בהוצאת מוסד הרב קוק ׳מחקר ותיעוד של שלושים קהילות ישראל בתאפילאלת׳ (תשפ׳׳ה) ו׳ארפוד עיירה יהודית בלב הסהרה בהנהגת חכמי אביחצירא׳.

דר׳ נזרי משמש עמית מחקר באוניברסיטת אריאל שבשומרון ויקיר העיר פתח תקוה (תשפ״ג).