עליית הנוער ותנועת שרל נטר

הקונגרס היהודי העולמי נוסד באירופה ערב מלחמת העולם השנייה כארגון כלל יהודי שניועד להגן על האינטרסים הפוליטיים של היהודים באשר הם. אופיו הלאומי והפרו ציוני היה מובהק. בוועידת הקונגרס היהודי העולמי באטלנטיק סיטי בנובמבר 1944 נתוסף נדבך נוסף ביחסי יהדות מרוקו ויהדות ארצות הברית.

בוועידה זו נשלחה משלחת ממרוקו הצרפתית, שחבריה היו ציונים ופרו ציונים – ש"ד לוי, פרוספר כהן, חיים טולדנו וז'אק פינטו. הייתה זו הפעם הראשונה שיהדות מרוקו נפתחה לארגון כלל יהודי אחר מאשר כי"ח והתנועה הציונית. זולת הזיקה למטרופולין קרי צרפת והזיקה לארץ ישראל נוצרה זיקה חדשה למרכז יהודי חדש, שלאחר השואה הפך לדומיננטי – יהדות ארצות הברית.

הקונגרס היהודי העולמי " גילה " את יהדות מרוקו בשנת 1944, אולם הוא חנך את פעילותו בקרב יהדות מרוקו בשנת 1950.

קזבלנקה – מטרופולין קולטת הגירה.

התהוות המללאח והבעיה החברתית.

בראשית המאה העשרים, ערב הכיבוש הצרפתי, מנתה קזבלנקה 25.000 תושבים, מתוכם 19.000 מוסלמים ו-5000 יהודים. בשלהי הפרוטקטורט הצרפתי מנתה קזבלנקה 700.000 אלף תושבים, כחצי מיליון מהם מוסלמים וכ-75.000 יהודים בעלי נתינות מרוקאית.

הגידול באוכלוסיית העיר בא בעיקר מן המוסלמים, אך צמיחת המיעוט היהודי בלטה יותר, כבר בשנת 1921 תפסה קזבלנקה את המקום השלישי במרוקו מבחינת היקף האוכלוסייה היהודית, אחרי מראכש ופאס.

עש מלחמת העולם השנייה התחרתה קזבלנקה על המקום הראשון עם מראכש, בירת הדרום. אחרי המלחמה היא הפכה למטרופולין היהודי במרוקו. בשנים 1936 – 1956 גדל מספר המוסלמים פי שלושה ומספר היהודים פי שניים. הגירה מסיבית זו יצרה פערים חברתיים ניכרים, ובמיוחד נתהוותה שאלת המללאח על כל הבעיתיות שבו.

תנועת הנוער כאפיק של חידוש.

תנועת הנוער בכללה, לרבות תנועת הנוער הדתית, הייתה תופעה מודרנית. התנועה הוקמה על ידי צעירים למען הנהגת הנוער ועיצובו. זכותה לאוטונומיה ולהכרעה עצמית הייתה מעקרונות היסוד של קיומה. היא ביטאה מרידה בקיים שאיפה לשינוי ברוח ערכים יהודיים. במסגרת זו נשתלבה פעילות צופית בפעילות חברתית, על בסיס של התחדשות רעיונית.

ארגוני נוער דתיים נוסדו לראשונה באירופה בסוף שנות העשרים של המאה העשרים. בפולין ובגליציה נוצרו ארגוני " השומר הדתי " ו " בני עקיבא ". זמן קצר לאחר ייסודם ובזיקה אליהם נוסד בארץ ישראל ארגון " בני עקיבא ". בגרמניה נוצרו ארגוני " עזרא " ו " ברית הנוער ".

צעירים מארגוני הנוער בגרמניה ייסדו הכשרות חקלאיות. משנתרבו הכשרות אלה התאגדו במגרת ארצית, שנקראת בח"ד – ברית חלוצים דתיים. לימים איגדה בח"ד הכשרות חלוציות וארגוני נוער, שכיוונו את חניכיהם להכשרה ולעליה חלוצית דתית.

ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה נוסדו באנגליה ארגוני בח"ד ו " בני עקיבא " וכן הכשרות דתיות בשנת 1945 נוסד " הפועל המזרחי " בצרפת ובמסגרתו נוסדו בח"ד, בני עקיבא והכשרות דתיות בדרום צרפת. כל ארגוני הנוער הדתיים החלוציים וכן בח"ד היו מסונפים ל " ברית העולמית לתנועת תורה ועבודה ", שנוסדה בווילנה בשנת 1925.

ארגון בני עקיבא בארץ ישראל התפתח והתגבש בשנות השלושים והארבעים. הוא התארגן במבנה ארצי עם הנהלה מרכזית. הסניפים היו מאורגנים במסגרת שבטית לפי גילאים. התוכנית החינוכית הייתה אחידה. נקבעו תקנון וסדרים, תלבושת אחידה וסמל. התקיימו בו פעולות שוטפות, מחנות וסמינרים.

בוגריו יצאו להכשרה, ייסדו גרעינים חלוציים והצטרפו לקיבוץ הדתי. לאחר מלחמת העולם השנייה פעלו באירופה ובאמריקה ארגוני " השומר הדתי " ו " בני עקיבא ". בצפון אפריקה נוסדו ארגוני נוער דתיים משלהי שנות הארבעים, ונקראו בני עקיבא. הארגון בארץ שימש להם מודל לחיקוי ומקור השראה.

תנועת שרל נטר, אופן התהוותה ומרכיביה – 1929 -1956.

תנועת שרל נטר, פסיפס אנושי.

יהדות מרוקו נשתלבה בשנת 1912 לתוככי משטר חסות צרפתי, שהציב אותה במציאות מדינית וחברתית מורכבת. החברה הקולוניאלית הייתה מורכבת. מצד אחד היה העם המרוקאי, ברובו מוסלמי, המוּנע ממניעים לאומיים ושאיפות לחירות מדינית, מן הצד השני הייתה האוכלוסייה הצרפתית השולטת ומנהלת את המדינה בהתאם לאינטרסים הקולוניאליסטיים שלה.

בתווך נמצא מיעוט יהודי, הנושא ברובו אפי מסורתי מאוד, התר אחר זהותו ומקומו בחברה קולוניאלית זו. היה זה אפוא ציבור יהודי דתי החי בסביבה מוסלמית ושטרם ספג את התרבות הצרפתית, ובהתאם לכך היה על קברניטי החינוך הרשמי הבלתי פורמלי לשקול את דרכי פעילותם.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

יוני 2012
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
רשימת הנושאים באתר