יחסם של חכמי מרוקו לאמונות עממיות.א.בשן

           3  יחסם של חכמי מרוקו לאמונות עממיות.מתוך הספר " מחקרי אליעזר " פרופסור אליעזר בשן

החלטת מועצת הרבנים.

פרופסור אליעזר בשן הי"ו

הנושא נדון בכינוס הראשון של מועצת הרבנים במרוקו שהתכנס בשנת תש"ז, והרצה עליו הרב שאול אבן דנאן. החכם יליד פאס שהתמנה ב – 1941 כחבר בבית הדין הגבוה ברבאט ומ – 1949 עד 1964 היה ראש בית הדין והרב הראשי של יהודי מרוקו. עלה בסוף ימיו לארץ ונפטר בה ב – 1972. החכם הצביע על הנספחים השליליים והאינטרסים הכספיים הקשורים בהילולות. התחיל בדברים אלה :

" חגי נדבה ומועדי קודש הלולים היו למקרא לכל עם הארץ, המה עצמם אומרים מקודש והם אומרים מקודש ".

במילים אחרות יש בדבריו רמז לכך שההילולות נחשבות קדושות בעיני עם הארץ. בהמשך עמד על התוצאות החיוביות והשליליות של התופעה.

" תוצאות המפעל הזה, טוב ורע, טוב גמור ורע מוחלט.

בראשי התהוות המוסדות האלה פה מארוק, היו למוסדי פתאים וגם לתמימי דרך.

אכן עתה, קיבל העניין צורה אחרת. גם נתן ביד הציבור והיה לעסק תחבולי של מו"ם להביא כסף למוצא לעניינים שונים ".

החכם ציין את הפעולות שנעשו מההכנסות : עזרה לנזקקים, לתלמוד תורה, הכשרת הדרך ומקום לקליטת ההמונים, אבל לעומת החיו שבדבריו :

הרע המוחלט בכל עיקרי הדת, כבוד אלקים הסתר דבר אין רצון לבארם

באמת ראוי לומר על זה המשל שאומרים לצרעה : לא מעוקצך ולא מדובשך. וגם תקרי הלולים , אלא חלולים, אבל מה נעשה כבר הרגש הזה נסתפח בלב ההמון, ונעשה להם כיסוד האמונה, גם הדת נתנה ביד תועלת הממון וקשה לעצור הדבר מכל וכל. בכן, טין לנו רק לצמצם העניין ולקבוע בו גדרים ומשמרות מבלי יוסיף לגדוש, והיה לשחוק והיתול לפני חרדי הדת, ולפני בעלי השכל והמדע