קו לקו. אסופת מאמרים-אחת מתשובות רבי אהרן אבן חיים

קו לקו – מחקרים על יהדות המגרב לזכרו של שאול זיו – זיני – ז"ל

מחקרים על יהדות המגרב לזכרו של שאול זיו – זיני – ז"ל – 1983

בעריכת פרופסור עמאר הי"ו. 

אחת מתשובות רבי אהרן אבן חיים – משה עמאר

חשבתי לפרסם לזכרו של חברנו המנוח שאול מאמר על ״ר׳ יעקב אבן מלכה והמחלוקת בינו לבין חכמי פאס״, אשר נמצא תחת ידי בכתובים, אך מאחר ולשאול ז׳יל היתה אהבה ניכרת למורשת יהדות מארוקו, לארץ ישראל ולירושלים, ובסוגיות אלו עסק בערוב ימיו, לכן החלטתי לפרסם לזכרו תשובה אחת מתשובות ר׳ אהרן אבן חיים, המשלבת שלשת הדברים יחדיו: היא דנה בענייני ירושלים, נכתבה על ידי אחד מחכמי מארוקו במאה הי״ז, אשר עלה לארץ, התיישב בירושלים, וצאצאיו יצאו כשדרי״ם לחוץ לארץ למען הישוב היהודי בארץ ישראל.

ר׳ אהרן ב״ר אברהם אבן חיים, בן העיר פאס נולד סביב לשנת השט״ו (1555). כיהן ברבנות עם חכמי העיר וחתום עמהם על מספר תקנות. בסוף שנת השס״ח (1608) עזב את מארוקו לויניציאה, כדי להדפיס את חיבוריו ״מידות אהרן״ על י״ג מידות, ״קרבן אהרן״ ביאור רחב על הספרא ו־״לב אהרן״ ביאור ודרוש על יהושע ושופטים (ויניציאה שס״ט). בויניציאה התרועע עם חכמי העיר, שהה שם כמה שנים והרביץ תורה בקהל הספרדים והליוואנטינים. משם עבר למצרים, וגם שם הרביץ תורה. בסוף ימיו עלה לארץ והתיישב בירושלים. הוא נפטר בחודש ניסן השצ״ב (1632) ונקבר בהר הזיתים.

מבניו ידועים לנו ר׳ אברהם ור׳ דוד, שניהם היו ״חכמים ומעיינין גדולים״  ונפטרו צעירים לימים. ר׳ אברהם יצא בשליחות חברון לערי תורכיה. גם נכדו של ר׳ אהרן הנושא את שמו, ר׳ אהרן ב״ר דוד, יצא בשליחות חברון לערי תורכיה. האחרון גמר שליחותו התיישב שם וכיהן ברבנות בערים כיאוס ואיזמיר.

לבד מהחיבורים הנ״ל, חיבר עוד ר׳ אהרן חיבורים נוספים אשר נשארו בכתובים ביניהם שאלות ותשובות. רק תשובות בודדות ממנו הגיעו לידינו להלן תשובה אחת מהן, אשר שרדה לפליטה.

התשובה

התשובה נמצאת בקובץ תשובות ר׳ אישטרוק אבן שאנג׳י, כתב־יד הנמצא במוסקבה באוסף גינצבורג מס׳ 548». היא אינה אוטוגרפית, הועתקה בירושלים בשנת השפ״ד (1624) מכתב ידו של ר׳ אהרן. ההעתקה קויימה ואושרה על ידי שנים מחכמי ירושלים, ר׳ אברהם ביטון׳ וחכם נוסף ממשפחת כהן, אשר שמו הפרטי דהה ואינו ניכר בכתב יד. התשובה שבידינו היא העתקה מאותה העתקה. יש להניח שהתשובה נכתבה סמוך לזמן העתקתה, דהיינו בשנת השפ״ד, שהרי האישור והקיום להעתקתה מעיד קצת על אקטואליותה.

השאלה דנה בדבר מה שנהגו יהודי ירושלים להתפרנס מהלוואות לנוצרים ברבית. על נוהג זה ערערו מספד חכמים בירושלים, בטענה שגם הלוואה ברבית לנוכרי לא הותרה לגמרי, מת גם שבהלוואה זו הם מסייעים בקיומם של הכומרים ומנזריהם בירושלים, ויש בזה משום אבק עבודה זרה.

נראה כי החכמים האוסרים, אף תיקנו תקנה האוסרת הלוואה לנוצרים. אלה שהתפרנסו מההלוואה ברבית לנוצרים, התנגדו לאיסור. הם פנו לעזרתם של חכמים אחרים למצוא צד היתר, בטענה שזה מטה לחמם העיקרי ואם לא ימצא להם היתר יאלצו לעזוב את ירושלים. ענין זה נדון בידי חכמים נוספים: ר׳ מאיר גאביזון מחכמי מצרים. ור׳ אליעזר בן ארחא מחכמי חברון. ר׳ אהרן נשאל בענין זה בהיותו בחוץ לארץ, כדבריו: ״ואף כי אני לא ראיתי ירושלים, צעקת בני ישראל בני ירושלים באה אלי, שתמיד הם צועקים מר על רבוי המסים וההוצאות אשר בה. ושואלים מכל מקום אשר יושבים ישראל בכל גלילות חוצה לארץ עזר וסיוע ולא יספיק להם הנשלח להם כפי מה שהם אומרים״. וכנראה נשאל בהיותו במצרים בזמן שנשאלה השאלת מר׳ מאיר גאביזון.

למעשה בתקופה העותמאנית ההלוואה ברבית ללא יהודים בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט, היתה אחת הפרנסות העיקריות של יהודי ארץ ישראל. ועל כך האריך עמיתי אליעזר בשן במאמרו ״תעודה משנת שפ״ד על הויכוח בדבר הלוואה לנוצרים בירושלים״ המבוסם על תשובה זו ומקורות נוספים ״. הוא פרסם שם קטעים מהתשובה, אשר יש בהם רמזים היסטוריים. לעומת זאת קטעים הכוללים משא ומתן הלכתי — וזה רובה של התשובה, הושמטו. ככה נפגמה חשיבותה של התשובה ותרומתה ההלכתית. ומאחר שרק תשובות בודדות מר׳ אהרן הגיעו לידינו, הרי עולה חשיבותה גם לחקר דרכו ושיטתו ההלכתית של ר׳ אהרן, מה גם שרק תשובות בודדות מחכמי מארוקו בתקופה זו הגיעו לידינו. לכן מצאתי לנכון לפרסם אותה בשלמותה עם הארות ומראה מקומות.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יולי 2013
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר